WP_Post Object
(
    [ID] => 91396
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2024-02-08 21:39:21
    [post_date_gmt] => 2024-02-08 19:39:21
    [post_content] => הדברים המובאים כאן הם המשך לרשומה הראשית על שמות הפעולה. בסעיף 1 נציג מגוון רחב של משקלים המשמשים לשמות הפעולה. בסעיף 2 נציג מקרים שבהם כנגד פועל בבניין מסוים משמש שם פעולה במשקל של בניין אחר.
1. שמות פעולה במגוון משקלים
אומנם בימינו רווחים שמות הפעולה הסדירים של הבניינים קל, פיעל והפעיל – קְטִילָה, קִטּוּל והַקְטָלָה, ואולם לצידם יש שמות פעולה רבים השקולים במשקלים אחרים. רובם של אלו הם מורשת לשון המקרא, שבה טרם התגבש השימוש הסדיר במשקלי שמות הפעולה.
נביא כאן דוגמאות לשפע הזה.
1.1 מגוון משקלי שמות הפעולה בבניין קל

 	
​קְטָלָה: דָּאַג – דְּאָגָה; רָוָה – רְוָיָה, סָבַר – סְבָרָה.
 	
קְטֵלָה: שָׁאַל – שְׁאֵלָה; שָׂרַף – שְׂרֵפָה; יָלַד – לֵדָה.
 	
קְטֻלָּה: ​פָּעַל – פְּעֻלָּה; גָּאַל – גְּאֻלָּה.
 	
קְטוֹל, קְטוּל: צָחַק – צְחוֹק; חָלַם – חֲלוֹם (בימינו גם חֲלִימָה); נָאַם – נְאוּם.
 	
קְטוֹלָה, קְטוּלָה: עָבַד – עֲבוֹדָה; סָעַד – סְעוּדָה, קָבַר – קְבוּרָה
 	
קְטֹלֶת: יָכֹל – יְכֹלֶת (במקרא משמש צורת מקור: "וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר: מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם", במדבר יד, טו–טז); יָבַשׁ – יְבֹשֶׁת.
 	
מִקִטָל ודומיו: שָׁפַט – מִשְׁפָּט (בימינו גם שְׁפִיטָה); אָסַר – מַאֲסָר; אָמַר – מַאֲמָר ('במאמר אלוהים', לצד אֲמִירָה); עָבַר – מַעֲבָר (וגם עֲבֵרָה במשמעות אחרת); עָנָה – מַעֲנֶה; נָתַן – מַתָּן (בסתר, לצד נְתִינָה); נָגַע – מַגָּע (לצד נְגִיעָה); נָח – מָנוֹחַ; יָלַד – מוֹלָד (כגון מולד הירח, לצד לֵדָה); סָפַד – מִסְפֵּד.
 	
מִקְטָלָה ודומיו: חָשַׁב – מַחְשָׁבָה (לצד חֲשִׁיבָה); נָח – מְנוּחָה; זָמַם – מְזִמָּה.
 	
המשקלים הסגוליים: נָדַר – נֶדֶר; כָּעַס – כַּעַס; לָעַג – לַעַג; בָּכָה – בְּכִי/בֶּכִי; שָׁבָה – שֶׁבִי/שְׁבִי; שָׂבַע – שֹׂבַע; רָגַז – רֹגֶז; מָרַד – מֶרֶד; מֵת – מָוֶת (לצד מִיתָה); חָטָא – חֵטְא; שָׁט – שַׁיִט.
 	
קִטְלָה, קַטְלָה וקֻטְלָה (ובשמם האחר: צורות סגוליות בנקבה): אָהַב – אַהֲבָה; רָקַם – רִקְמָה; חָמַד – חֶמְדָּה; יָזַם – יָזְמָה.
 	
קָטָל: נָקַם – נָקָם (לצד נְקָמָה); עָמַל – עָמָל; רָעַב – רָעָב; צָמֵא – צָמָא.
 	
קְטָל: פָּסַק – פְּסָק (פסק דין, לצד פְּסִיקָה); גָּזַר – גְּזָר (גזר דין, לצד גְּזֵרָה).
 	
קִטָּלוֹן וקִטְלוֹן: בָּטַח – בִּטָּחוֹן; חָסַךְ – חִסָּכוֹן; פָּתַר – פִּתְרוֹן; עָלַב – עֶלְבּוֹן.
 	
משקלים זכריים שונים: בָּנָה – בִּנְיָן (כגון 'בניין הכוח של צה"ל', לצד בְּנִיָּה); אָסַף – אָסִיף, קָטַף – קָטִיף.
 	
משקלים מיוחדים לגזרת ל"י: רָצָה – רָצוֹן (גם רְצִיָּה); חָרָה – חָרוֹן; פָּדָה – פְּדוּת (לצד פִּדְיוֹן); טָעָה – טָעוּת (לצד טְעִיָּה).
 	
משקל תְּקוּלָה (לגזרת ע"ו): נָע – תְּנוּעָה; נָם – תְּנוּמָה. משקל זה משמש שם פעולה גם לפועלי ע"ו בבניין הפעיל, כגון הֵגִיב – תְּגוּבָה; הֵבִיס – תְּבוּסָה.
 	
משקלי ת' (אחרים): גָּמַל – תַּגְמוּל; חָזָה – תַּחֲזִית.
 	
בינוני: חַי – חַיִּים (צורת בינוני ברבים).

1.2 משקלים אופייניים למשמעויות
בבניין קל אפשר לזהות קבוצות של שמות פעולה לפי משקלים הנושאים משמעות משותפת:

 	
משקל קְטָלָה לקולות: צְעָקָה, צְוָחָה, צְרָחָה, זְעָקָה, גְּעָרָה, יְבָבָה, יְלָלָה, נְעָרָה, שְׁאָגָה, אֲנָחָה, אֲנָקָה. (כמובן משקל זה משמש גם לשמות פעולה שאינם במשמעות זו כמו שְׁגָגָה, רְוָיָה, דְּאָגָה, שְׂרָרָה).
 	
משקלים סגוליים לרגשות (כולל משקלי הנקבה המקבילים לסגוליים): כַּעַס, פַּחַד, צַעַר, רֹגֶז, בְּכִי/בֶּכִי; גם השמות החד־הברתיים בגזרת ע"ו: גִּיל, בּוּז; ובנקבה: אַהֲבָה, שִׂמְחָה, קִנְאָה, יִרְאָה, שִׂנְאָה.

1.3 משקלים לא סדירים בבניינים אחרים
גם לפעלים בבניינים אחרים אפשר למצוא שמות פעולה במשקלים לא צפויים – מקצתם משקלי בניין קל. לדוגמה:

 	
משקלי ת: שִׁלֵּם – תַּשְׁלוּם; רִמָּה – תַּרְמִית; הִסְתַּפֵּר/סִפֵּר – תִּסְפֹּרֶת; הִתְפַּלֵּל – תְּפִלָּה; הִלֵּל – תְּהִלָּה; קִוָּה – תִּקְוָה; נִדְהַם – תַּדְהֵמָה.
 	
משקלי מ: הִתְקַלֵּחַ/קִלֵּחַ – מִקְלַחַת; נָבוֹךְ – מְבוּכָה; הֶעֱנִיק – מַעֲנָק.

1.4 שמות פעולה במשקלים הלא סדירים לציון תוצר הפעולה
בשל עושר המשקלים שתואר לעיל יש ולאותו פועל משמשים כמה שמות פעולה. לעיתים אחד מן השמות מתייחד לציון תוצאת הפעולה. בדוגמאות שלהלן המשמעות העיקרית של המילה השנייה בכל זוג היא תוצאת הפעולה:

 	
בְּנִיָּה / בִּנְיָן
 	
עֲשִׂיָּה / מַעֲשֶׂה
 	
הֲרִיסָה / הֶרֶס
 	
תִּרְגּוּם / תַּרְגּוּם
 	
הַבְדָּלָה / הֶבְדֵּל
 	
הַרְשָׁאָה / רִשָּׁיוֹן.

יחס אחר יש בין יֶרִי – פעולה כללית, ובין יְרִיָּה – פעולה יחידה (וברבים סדרה של פעולות).
1.5 שמות פעולה שונים לציון משמעויות שונות של הפועל
הגיוון במשקלי שמות הפעולה מעמיד לרשותנו אפשרות של בידול משמעות כשהפועל משמש במשמעויות שונות (וראו דוגמאות נוספות בסעיף 2.7 להלן):

בניין קל

 	
גָּזַר – גְּזֵרָה (עונש) / גְּזִירָה (חיתוך במספריים)
 	
חָקַר – חֲקִירָה (במשטרה) / מֶחְקָר (אקדמי) / תַּחְקִיר (בתקשורת) / חִקּוּר (דין)
 	
לָחַם – מִלְחָמָה (האירוע הכללי) / לְחִימָה (הפעולה עצמה)
 	
נָהַג – נְהִיגָה (ברכב) / מִנְהָג
 	
עָצַר – עֲצִירָה / מַעֲצָר
 	
שָׁאַל – שְׁאֵלָה / שְׁאִילָה
 	
טָעַן – טַעֲנָה / טְעִינָה

בניין פיעל

 	
בִּקֵּר – בִּקּוּר / בַּקָּרָה / בִּקֹּרֶת (שלושת השמות מקבילים לשלוש משמעויות הפועל)
 	
בִּקֵּשׁ – בַּקָּשָׁה / בִּקּוּשׁ
 	
צִפָּה – צִפּוּי / צִפִּיָּה (משקל מיוחד)

בניין הפעיל

 	
הִכִּיר – הַכָּרָה / הֶכֵּרוּת

2. שמות פעולה חריגים מבחינת הבניין
אל אי־הסדירות במשקלי שמות הפעולה מצטרפת אי־סדירות מסוג אחר: שמות פעולה במשקל של בניין אחד לפועל בבניין אחר. בחלק מן המקרים אפשר לשער שאי־ההלימה נובעת משינוי בבניין הפועל במהלך הדורות (כך למשל ייתכן שפועל בבניין קל השתנה לבניין פיעל אך שם הפעולה השתמר במשקל האופייני לבניין קל; תהליך זה מסתבר כאשר אין פועל משמש בבניין קל כנגד הפועל בבניין פיעל).
2.1 שמות פעולה של בניין קל לפעלים בבניין פיעל
בדוגמאות המובאות כאן יש שמות פעולה במשקלים השונים של בניין קל שהובאו לעיל :

 	
משקל קְטִילָה: רִמָּה – רְמִיָּה; הִגֵּר – הֲגִירָה להרחבה
 	
משקל קְטָלָה: בֵּרֵךְ – בְּרָכָה; קִלֵּל – קְלָלָה; יִלֵּל – יְלָלָה.
 	
משקלי מ': שִׂחֵק – מִשְׂחָק (אבל יש גם שָׂחַק בבניין קל); רִמָּה – מִרְמָה (משקל המתאים לבניין קל, כגון לָחַם – מִלְחָמָה).
 	
משקלים סגוליים: שִׁקֵּר – שֶׁקֶר; שִׁבֵּחַ – שֶׁבַח; קִנֵּא – קִנְאָה (השוו: שָׂמַח – שִׂמְחָה); וגם בבניין הפעיל: הִרְוִיחַ – רֶוַח.
 	
משקלים שונים: בִּשֵּׂר – בְּשׂוֹרָה (השוו: עָבַד – עֲבוֹדָה); חִלֵּק – חֲלֻקָּה (השוו: גָּאַל – גְּאֻלָּה), נִצֵּחַ – נִצָּחוֹן (השוו: חָסַךְ – חִסָּכוֹן).

 2.2 שמות פעולה של בניין קל לפעלים בבניין התפעל
הִתְחָרֵט – חֲרָטָה; הִתְאַמֵּץ – מַאֲמָץ (יש גם אָמַץ בבניין קל); הִתְאַבֵּל – אֵבֶל (יש גם אָבַל).
2.3 שמות פעולה של בניין קל לפעלים בבניין נפעל
לפעלים אחדים בבניין נפעל שאינם מביעים פעולה סבילה ואין כנגדם פעלים בבניין קל – משמשים שמות פעולה השקולים במשקלי בניין קל: נֶאֱנָח – אֲנָחָה (מן המקרא); נִכְנַס – כְּנִיסָה; נֶהֱנָה – הֲנָאָה (מלשון חז"ל); נִפְרַד – פְּרֵדָה (הפועל מקראי ואילו שם הפעולה מן העברית החדשה).

יש לזכור שהיווצרותם של שמות פעולה במשקל המיוחד לנפעל הִקָּטְלוּת היא תופעה מאוחרת, ואין אפוא פלא ששמות הפעולה של פעלים אלו ואחרים נוצרו במשקלי שמות הפעולה הרגילים לבניין קל.

יש גם במפתיע מקרים הפוכים: לפועל שָׂרַד בבניין קל משמש שם הפעולה הִשָּׂרְדוּת (של בניין נפעל), וכן משמש שם הפעולה הִצָּרוּת (של עורקים) המתאים לבניין נפעל אף שאין פועל מתאים בבניין זה.
 2.4 שמות פעולה במשקל קִטּוּל לפעלים בבניין התפעל
כידוע יש קשר הדוק בין הבניינים פיעל והתפעל: לעיתים קרובות הפועל בבניין התפעל מציין גוון של הפועל בבניין פיעל (כגון פעולה הדדית – הִתְפַּיֵּס [עם] לעומת פִּיֵּס; פעולה חוזרת – הִצְטָרֵף [=צירף את עצמו]; שינוי מצב – הִתְרַכֵּךְ לעומת רִכֵּךְ). לא פלא אפוא ששמות פעולה במשקל קִטּוּל האופייני לבניין פיעל עשויים לשמש לפעלים בבניין התפעל. וכמובן יש להביא בחשבון ששמות פעולה במשקל הִתְקַטְּלוּת החלו להיווצר בשלב מאוחר יחסית (ואכן בחלק מן הדוגמאות להלן נוצר גם שם פעולה במשקל זה). בחלק מן הדוגמאות שלהלן אין פועל בבניין פיעל:
הִתְוַכֵּחַ – וִכּוּחַ, הִשְׁתַּמֵּשׁ – שִׁמּוּשׁ, הִשְׁתַּעֵל – שִׁעוּל, הִתְאַפֵּק – אִפּוּק, הִתְעַטֵּשׁ – עִטּוּשׁ, הִתְרַשֵּׁל – רִשּׁוּל.
2.5 שמות פעולה במשקל קִטּוּל לפעלים בבניין קל

 	
רָקַד – רִקּוּד (משקל קִטּוּל של בניין פיעל). שם הפעולה נוצר בלשון חז"ל שבה משמש כמעט אך ורק הפועל בבניין פיעל רִקֵּד (לרוב הוא מכוון לניעור הנפה בעת ניפוי הקמח). בעברית החדשה השתגר השימוש בבניין קל (מורשת המקרא שבו יש 3 מופעים בבניין קל ו־5 בבניין פיעל).
 	
דָּן – דִּיּוּן (במקום דִּין; השם דִּין ביסודו הוא שם פעולה: "כִּי יַעֲשֶׂה ה' דִּין עָנִי מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים", תהלים קמ, יג).
 	
דָּר – דִּיּוּר (במקום דִּירָה; השם דִּירָה ביסודו הוא שם פעולה: "שם תהי דירתו ושם תהא מיתתו ושם תהא קבורתו" משנה מכות ב, ז).
 	
חָתַךְ – חִתּוּךְ (השם חֲתִיכָה משמש לציון דבר שנחתך; הפועל חִתֵּךְ קיים)
 	
מָאַס – מֵאוּס (לצד מְאִיסָה; גם את הפועל מֵאֵס אפשר למצוא פה ופה).
 	
עָסַק – עִסּוּק (יש היקרויות יחידות של הפועל עִסֵּק בלשון חז"ל)
 	
סָעַד – סִעוּד (לצד סַעַד, בלשון המשנה יש סִעֵד, והאקדמיה קבעה מְסַעֵד למי שמטפל באדם "סיעודי")
 	
כָּסַף (נִכְסַף) – כִּסּוּפִים
 	
דָּגַם – דִּגּוּם (במקום דְּגִימָה; השם דגימה משמש לציון תוצאת הפעולה)
 	
יָזַם – יִזּוּם (לצד יָזְמָה)
 	
קָדַח – קִדּוּחַ (לצד קְדִיחָה)
 	
אָטַם – אִטּוּם (לצד אֲטִימָה)
 	
קָטַן – קִטּוּן (שם הפעולה קְטִינָה אינו משמש)
 	
קָטַע – קִטּוּעַ (לצד קְטִיעָה)
 	
שָׁפַט – שִׁפּוּט (לצד מִשְׁפָּט ושְׁפִיטָה)
 	
רָשַׁם (נִרְשַׁם) – רִשּׁוּם וגם הַרְשָׁמָה (הצורה רְשִׁימָה משמשת לציון התוצר; ותינתן הדעת שלפועל הִרְשִׁים משמש השם המופשט רֹשֶׁם.

2.6 שמות פעולה במשקל הַקְטָלָה לפעלים בבניין פיעל
במקרים שלהלן לצד שם הפעולה הצפוי לבניין פיעל, משמש שם פעולה במשקל הַקְטָלָה של בניין הפעיל לצד צורה במשקל קִטּוּל:

 	
שִׁעֵר – הַשְׁעָרָה (לצד שִׁעוּר – מילה זו משמשת שימוש רחב אך אינה נתפסת כשם פעולה).
 	
נִמֵּק – הַנְמָקָה (=ארגומנטציה, לצד נִמּוּק 'ארגומנט' המציין את תוצאת הפעולה).
 	
כִּוֵּן – הַכְוָנָה (לצד כִּוּוּן). להרחבה

2.7 שימוש בשמות פעולה המתאימים לבניינים אחרים – לבידול משמעות
ראינו לעיל (1.5) שימוש במשקלים שונים של שמות הפעולה לצורך בידול משמעות כאשר הפועל משמש במשמעויות שונות. במקרים שלהלן נוצר למטרה זו שם פעולה במשקל של בניין אחר (ברובם משקל קִטּוּל לפועל בבניין קל):

 	
חָזָה – חָזוֹן / חִזּוּי (מן הסתם כדי להימנע מ'חזייה')
 	
שָׁקַל – שְׁקִילָה / שִׁקּוּל (דעת)
 	
טָעַן – טְעִינָה / טִעוּן
 	
כָּבַשׁ – כְּבִישָׁה / כִּבּוּשׁ
 	
לִוָּה – לִוּוּי / לְוָיָה (של מת; להרחבה)

2.8 שמות במשקל קִטּוּל שאין כנגדם פועל
לסיום נציין ששם הפעולה קִטּוּל – הפורה במשקלי שמות הפעולה בימינו – מוליד שמות פעולה חדשים גם כשאין כנגדם פועל (לעיתים אפשר למצוא בספרות את הפועל אך הוא אינו משמש בלשון הרגילה; למקצת השמות נוצר או ייווצר בשלב מאוחר יותר פועל). הינה מבחר דוגמאות: ביון, דיוור (נראה שהחל שימוש גם בפועל), היגוי, עיתוי, רישוי, שיטור, שימוע. ויש גם מילים שחודשו במשקל קִטּוּל לציון שם מכליל: ביגוד (כלל הבגדים, והשוו 'הלבשה' ו'הנעלה'), מִכשור (כלל המכשירים).

כתבה רונית גדיש
    [post_title] => שמות הפעולה – מגוון המשקלים וחריגים
    [post_excerpt] => בימינו לצד שמות הפעולה הסדירים קְטִילָה, קִטּוּל והַקְטָלָה משמשים שמות פעולה רבים השקולים במשקלים אחרים. כמו כן לא מעט שמות פעולה במשקל של בניין אחד משמשים לפועל בבניין אחר. ברשומה מובאות שפע של דוגמאות לתופעות אלו.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%92%d7%95%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-03-13 13:47:13
    [post_modified_gmt] => 2024-03-13 11:47:13
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=91396
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 46
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-05-01 19:13:14
    [post_date_gmt] => 2012-05-01 16:13:14
    [post_content] => 
שאלה: "המורה ביקשה לרשום חיבור", "רשמתי מאמר", "רָשׁוּם בתורה" – האם שימושים אלו בפועל רָשַׁם במקום בפועל כָּתַב הם שימושים תקניים?
תשובה: הפעלים כָּתַב ורָשַׁם קרובים זה לזה, אך אינם נרדפים.
הפועל כָּתַב רווח בלשוננו עוד בתנ"ך. יש הסוברים כי ביסודו הוא מציין חקיקה באבן, כפי שמצאנו למשל בתיאור הלוחות: "לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם... וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב, טו–טז), וכן בדברי הנביא: "חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר, חֲרוּשָׁה [=חרוטה] עַל לוּחַ לִבָּם" (ירמיהו יז, א). ואולם גם אם המשמעות הראשונית של הפועל כָּתַב הייתה קשורה דווקא לחקיקה באבן, כבר בתנ"ך הוא משמש גם בהקשר של חומרים אחרים, כגון עץ וקלף. על חלק מחומרים אלו סימון האותיות אינו נעשה כלל בחריטה ובחקיקה אלא בדיו, כפי שמתאר ברוך בן נריה כיצד כתב את מגילת הספר מפי ירמיהו: "מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ" (ירמיהו לו, יז–יח).
גם כאשר אין כל חשיבות לדרך הכתיבה או לחומרים המשמשים בה, כָּתַב הוא הפועל הרגיל מימי התנ"ך ועד ימינו לציון הבעה של מילים באמצעות אותיות, לדוגמה: "כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה" (מלכים א ב, ג). על פי זה נכון לומר "המורה ביקשה לכתוב חיבור", "כתבתי מאמר" (או "חיברתי מאמר") וכדומה.
השורש רש"ם מופיע אף הוא בתנ"ך, אך רק בספר דניאל – כמה פעמים בחלקו הארמי ופעם אחת בחלקו העברי: "אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת" (י, כא). שורש זה נשאל ללשוננו מן הארמית והוא מציין ביסודו סימון וגם חריטה וחקיקה. כך למשל את המילים "וּכְתָבָא דְנָה רְשִׁים" (דניאל ה, כד) מבאר רש"י בפירושו לפסוק "וזה המכתב אשר חקק".
בלשון חז"ל יש לפועל רָשַׁם שתי משמעויות עיקריות. משמעות אחת היא 'השאיר סימן קבוע שאינו נמחק': "ואינו כותב לא בקומוס [=גומי לכתיבה] ולא בקנקנתום [=חומר צבע] ולא בכל דבר שרושם אלא בדיו, שנאמר: 'וּמָחָה' – כְּתָב שיכול להימחק" (סוטה ב, ד). אפשר להיווכח מן המובאה הזאת שרושם אינו זהה לכותב, אלא פירושו 'משאיר סימן'.
משמעות נוספת של הפועל רָשַׁם בלשון חז"ל היא 'סימֵן', 'צר צורה', כגון "אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל: לך ורשום על מצחן של צדיקים תיו [=סימן] של דיו, שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה" (בבלי שבת נה ע"א). במשמעות זו יש הבחנה ברורה בין כָּתַב – סימֵן אותיות – ובין רָשַׁם – סימֵן סימָן כלשהו. הבחנה זו באה לידי ביטוי בדיון בהלכות שבת בנוגע לשתי הפעולות האלה – לכתוב ולרשום – בשבת: "רבי יהודה אומר: אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שֵׁם אחד – חייב... אמר רבי יוסי: וכי משום כותב הוא חייב? והלא אינו חייב אלא משום רושם... לפיכך שׂרט שׂריטה אחת על שני נְסָרִין [=לוחות, קרשים] או שתי שריטות על נֶסֶר אחד – חייב" (בבלי שבת קג ע"ב). והרמב"ם פסק: "רושם תולדת[1] כותב הוא. כיצד? הרושם רשמים וצורות... כדרך שהציירין רושמים – הרי זה חייב משום כותב" (הלכות שבת יא, יז).
עיון בתרגומי המקרא ובפרשנות מעלה כי גם בהם השורש רש"ם משמש לציון סימון והטבעה. כך למשל את המילים "וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת" (בראשית ד, טו) התרגום הארמי המיוחס ליונתן מתרגם: "וּרְשַׁם ה' עַל אַפֵּי דְּקַיִן אָתָא". משמעות זו של השארת סימן קיימת כמובן במילים נוספות מן השורש רש"ם: רֹשֶׁם הוא ביסודו 'סימן שדבר־מה משאיר', ומכאן השפעתו של דבר על האדם, העקבות שהוא משאיר בתודעתו. דבר מַרְשִׁים הוא דבר שמשאיר בנו רושם עז, ולכן אנו מִתְרַשְּׁמִים ממנו.
בעברית החדשה נמשכת ההבחנה בין הפעלים כָּתַב ורָשַם. הפועל רָשַׁם משמש עד ימינו בהקשר של סרטוט וציור – בהמשך לשימוש הבסיסי של חריטה וסימון, ומכאן המילים תַּרְשִׁים ורִשּׁוּם (סרטוט בעיפרון או בפחם). בהקשר של כתיבת אותיות הפועל רָשַׁם מציין כתיבה של דברים קצרים, כגון תזכורת ביומן, מספר טלפון באלפון או הערה ביומן המורה, ולעיתים הוא מציין גם כתיבה מהירה, כגון כתיבה תוך כדי דיבור של זיכרון דברים (הקרוי גם תרשומת). נוסף על שימושים אלו רָשַׁם פירושו גם 'הכניס לרשימה', שהרי רשימה היא מעין אוסף של סימנים – של שמות אנשים וכדומה.
בשנים האחרונות הולך ופושט המנהג להשתמש בפועל רָשַׁם בכל הקשר שבו משתמשים בפועל כָּתַב – אם מתוך חוסר הבחנה בין הפעלים ואם מתוך מחשבה שהפועל רָשַׁם מעיד על לשון גבוהה. ואולם המקפידים בלשונם מבחינים גם בימינו בין השניים. כך למשל נשתמש בשם התואר רָשׁוּם במשפטים כגון 'רשום בספר השיאים', 'רשום בפנקס הבוחרים' במשמעות 'נמצא ברשימה', וכמובן בצירוף 'מכתב רשום'. לעומת זאת נעדיף את שם התואר כָּתוּב בהקשרים כלליים יותר של הבעת מילים באמצעות אותיות, כגון 'כתוב בתורה', 'כתוב באתר החדשות'.
_____________________________
[1] אבות מלאכה ותולדות: מבחינים בין אבות מלאכה האסורים בשבת, שאחד מהם הוא כתיבה, ובין תולדות – מלאכות שנאסרו בשל דמיונן לאבות מלאכה.
    [post_title] => רשם לעומת כתב
    [post_excerpt] => בשנים האחרונות הולך ופושט המנהג להשתמש בפועל רָשַׁם בכל הקשר שבו משתמשים בפועל כָּתַב – המקפידים בלשונם מבחינים בין השניים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a8%d7%a9%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d7%9b%d7%aa%d7%91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-27 13:39:37
    [post_modified_gmt] => 2023-08-27 10:39:37
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=46
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)