WP_Post Object
(
[ID] => 5296
[post_author] => 21
[post_date] => 2014-03-09 12:04:16
[post_date_gmt] => 2014-03-09 10:04:16
[post_content] => קורט, קורטוב, שמץ, קמצוץ, מִצער
קֹרֶט, קֻרְטוֹב
קורט הוא חלק קטן, כמות מזערית של דבר. מקור המילה בספרות חז"ל, למשל: "קָמַץ [מן המנחה] ועלה בידו צרור או גרגיר מלח אוקורֶט של לבונה – פָּסַל" (משנה מנחות א, ב). המילה קֹרֶט קרובה למילה קָרָט – מטבע או משקל קטן שנהג בימי קדם, וכיום יחידת משקל מקובלת של אבנים יקרות. הקָרָט עצמו קיבל את שמו מן המילה היוונית keration – גרגיר של חרוב, שכן גרגירים אלו שימשו בעבר יחידת משקל.
יש הקושרים אל הקֹרֶט והקָרָט את המילה קֻרְטוֹב – אף היא מספרות חז"ל. קורטוב הוא אחד חלקי שישים וארבע של לוֹג (לוג הוא מידת נוזלים בשיעור של כחצי ליטר), כלומר משהו, מידה קטנה ביותר.
בלשוננו היום המילים קורט וקורטוב רגילות בתחום הבישול, כגון 'קורט מלח', 'קורטוב קינמון'. כן הן משמשות בהשאלה, למשל: "אנו זקוקים לקורטוב של מזל", "אין בדברים אפילו קורט של אמת".
שֶׁמֶץ
שמץ הוא משהו, דבר מועט ביותר. המילה רווחת בביטוי "אין לי שמץ של מושג", ויש שהיא מוכפלת לשם הדגשה: 'שמץ שמצו של...'.
במקרא המילה נזכרת פעמיים בספר איוב: "וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב, וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ" (ד, יב), "הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ..." (כו, יד). על פי ההקשר מקובל לפרשה 'קצת', 'משהו', וכך רגילים להבינה גם בספר בן־סירא: "שמץ מחלה יצהיב רופא" (י, י), "אל תשמח אל שמץ תענוג" (יח, לב). לדעת אחרים ה'שמץ' שבספר איוב הוא 'לחש לא ברור', ויש הקושרים אותו למילה שִׁמְצָה שמשמעה 'שם רע' (ממילה זו נוצר בימי הביניים הפועל הִשְׁמִיץ).
המילה שֶׁמֶץ מוכרת גם בלשון חז"ל, ושם כנראה משמעה 'חשד' או 'דופי': "שמץ פְּסוּל" (בבלי פסחים ג ע"ב ועוד), "שמץ של עבודה זרה" (בבלי שבת קיט ע"ב).
שני הניקודים - שֶׁמֶץ (בסגול) או שֵׁמֶץ (בצירי) - תקינים.
עוד על המילה ראו כאן.
קַמְצוּץ
קמצוץ הוא קומץ קטן ביותר, מעט שבמעט. משמעות זו של המילה נוצרה בעת החדשה, ואילו בספרות חז"ל קַמְצוּץ הוא שם תואר שמשמעו 'קמוץ', 'מכווץ'.
הקומץ עצמו נזכר כבר במקרא. משמעו מידה קטנה, ובהלכה – כמות שאפשר לקחת בשלוש האצבעות האמצעיות של כף היד. שורש המילה קמ"ץ קרוב כנראה אל השורשים קפ"ץ ('קָפַץ את ידו' = 'קָמַץ את ידו'), קב"ץ, כו"ץ ועוד. בארמית מקבילה לקֹמֶץ המילה קִמְעָה.
המילה קומץ נזכרת בביטוי התלמודי "אין הקומץ משביע את הארי" (ברכות ג ע"ב, סנהדרין טז ע"א), אך לדעת רבים 'קומץ' כאן אינו אלא שם של רמשׂ (על פי הארמית 'קמצא' = חגב).
מִצְעָר
המילה המקראית מִצְעָר קרובה אל המילה צָעִיר ופירושה 'דבר קטן וחסר ערך': "וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד" (איוב ח, ז). השורש צע"ר הוא אחיו של השורש זע"ר (כמו צע"ק וזע"ק), המוכר למשל מן המילה זָעִיר.
לַמִּצְעָר או לְמִצְעָר פירושו 'לפחות', 'לכל הפחות'. מקור הביטוי בספר ישעיהו, אך שם כנראה הכוונה 'זמן מועט', 'זמן קצר': "לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם קָדְשֶׁךָ, צָרֵינוּ בּוֹסְסוּ מִקְדָּשֶׁךָ" (סג, יח). השימוש בביטוי 'למצער' רווח בלשון המשפטית, למשל: "מדובר בחשד ממשי, או למצער בחשד סביר". רבים טועים לחשוב כי הוא קשור למילה צַעַר ופירושו 'למרבה הצער', ולא היא.
[post_title] => עברית במידות קטנות
[post_excerpt] => הא לכם קומץ של מילים קטנות והסבריהן בצידן – על המילים קורט וקורטוב, קומץ וקמצוץ, וגם על שמץ ומִצְעָר.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%95%d7%aa
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2021-08-12 17:59:59
[post_modified_gmt] => 2021-08-12 14:59:59
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5296
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
הא לכם קומץ של מילים קטנות והסבריהן בצידן – על המילים קורט וקורטוב, קומץ וקמצוץ, וגם על שמץ ומִצְעָר.קורט, קורטוב, שמץ, קמצוץ, מִצער
קֹרֶט, קֻרְטוֹב
קורט הוא חלק קטן, כמות מזערית של דבר. מקור המילה בספרות חז"ל, למשל: "קָמַץ [מן המנחה] ועלה בידו צרור או גרגיר מלח אוקורֶט של לבונה – פָּסַל" (משנה מנחות א, ב). המילה קֹרֶט קרובה למילה קָרָט – מטבע או משקל קטן שנהג בימי קדם, וכיום יחידת משקל מקובלת של אבנים יקרות. הקָרָט עצמו קיבל את שמו מן המילה היוונית keration – גרגיר של חרוב, שכן גרגירים אלו שימשו בעבר יחידת משקל. יש הקושרים אל הקֹרֶט והקָרָט את המילה קֻרְטוֹב – אף היא מספרות חז"ל. קורטוב הוא אחד חלקי שישים וארבע של לוֹג (לוג הוא מידת נוזלים בשיעור של כחצי ליטר), כלומר משהו, מידה קטנה ביותר. בלשוננו היום המילים קורט וקורטוב רגילות בתחום הבישול, כגון 'קורט מלח', 'קורטוב קינמון'. כן הן משמשות בהשאלה, למשל: "אנו זקוקים לקורטוב של מזל", "אין בדברים אפילו קורט של אמת".שֶׁמֶץ
שמץ הוא משהו, דבר מועט ביותר. המילה רווחת בביטוי "אין לי שמץ של מושג", ויש שהיא מוכפלת לשם הדגשה: 'שמץ שמצו של...'. במקרא המילה נזכרת פעמיים בספר איוב: "וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב, וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ" (ד, יב), "הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ..." (כו, יד). על פי ההקשר מקובל לפרשה 'קצת', 'משהו', וכך רגילים להבינה גם בספר בן־סירא: "שמץ מחלה יצהיב רופא" (י, י), "אל תשמח אל שמץ תענוג" (יח, לב). לדעת אחרים ה'שמץ' שבספר איוב הוא 'לחש לא ברור', ויש הקושרים אותו למילה שִׁמְצָה שמשמעה 'שם רע' (ממילה זו נוצר בימי הביניים הפועל הִשְׁמִיץ). המילה שֶׁמֶץ מוכרת גם בלשון חז"ל, ושם כנראה משמעה 'חשד' או 'דופי': "שמץ פְּסוּל" (בבלי פסחים ג ע"ב ועוד), "שמץ של עבודה זרה" (בבלי שבת קיט ע"ב). שני הניקודים - שֶׁמֶץ (בסגול) או שֵׁמֶץ (בצירי) - תקינים. עוד על המילה ראו כאן.קַמְצוּץ
קמצוץ הוא קומץ קטן ביותר, מעט שבמעט. משמעות זו של המילה נוצרה בעת החדשה, ואילו בספרות חז"ל קַמְצוּץ הוא שם תואר שמשמעו 'קמוץ', 'מכווץ'. הקומץ עצמו נזכר כבר במקרא. משמעו מידה קטנה, ובהלכה – כמות שאפשר לקחת בשלוש האצבעות האמצעיות של כף היד. שורש המילה קמ"ץ קרוב כנראה אל השורשים קפ"ץ ('קָפַץ את ידו' = 'קָמַץ את ידו'), קב"ץ, כו"ץ ועוד. בארמית מקבילה לקֹמֶץ המילה קִמְעָה. המילה קומץ נזכרת בביטוי התלמודי "אין הקומץ משביע את הארי" (ברכות ג ע"ב, סנהדרין טז ע"א), אך לדעת רבים 'קומץ' כאן אינו אלא שם של רמשׂ (על פי הארמית 'קמצא' = חגב).מִצְעָר
המילה המקראית מִצְעָר קרובה אל המילה צָעִיר ופירושה 'דבר קטן וחסר ערך': "וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד" (איוב ח, ז). השורש צע"ר הוא אחיו של השורש זע"ר (כמו צע"ק וזע"ק), המוכר למשל מן המילה זָעִיר. לַמִּצְעָר או לְמִצְעָר פירושו 'לפחות', 'לכל הפחות'. מקור הביטוי בספר ישעיהו, אך שם כנראה הכוונה 'זמן מועט', 'זמן קצר': "לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם קָדְשֶׁךָ, צָרֵינוּ בּוֹסְסוּ מִקְדָּשֶׁךָ" (סג, יח). השימוש בביטוי 'למצער' רווח בלשון המשפטית, למשל: "מדובר בחשד ממשי, או למצער בחשד סביר". רבים טועים לחשוב כי הוא קשור למילה צַעַר ופירושו 'למרבה הצער', ולא היא. [post_title] => עברית במידות קטנות [post_excerpt] => הא לכם קומץ של מילים קטנות והסבריהן בצידן – על המילים קורט וקורטוב, קומץ וקמצוץ, וגם על שמץ ומִצְעָר. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-08-12 17:59:59 [post_modified_gmt] => 2021-08-12 14:59:59 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5296 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
