WP_Post Object
(
[ID] => 14356
[post_author] => 7
[post_date] => 2016-03-06 11:35:48
[post_date_gmt] => 2016-03-06 09:35:48
[post_content] => 
ב"ספר הענק" שלו איגד המשורר הספרדי ר' משה אבן עזרא (= רמב"ע; חי בשנים 1055–1140) מאות שירי צימודים קצרים – כלומר שירים ששורותיהם מסתיימות באותה המילה אך במשמעות שונה. למשל, בשיר שבח לאחד השָּׂרים הוא כותב –
בֵּין מַעֲלַת הַשַּׂר וּבֵין / כָּל שָׂר כְּמוֹ אֹדֶם לְחוֹל,
אֵל בֵּינְךָ הִבְדִּיל וּבֵינֵיהֶם כְּבֵין קֹדֶשׁ לְחֹל.
השׂר המהולל נחשב כמו אבן החן אודם (המשובצת בחושן הכוהן הגדול), ואילו השׂרים האחרים דומים לגרגרי חול – וזאת לפי שהאל הבדיל בינו וביניהם כבין קודש לחול. החול הראשון הוא אפוא חול הים (ושורשו חו"ל), ואילו החול השני הוא לשון חולין (ושורשו חל"ל).
המילה מַשְׁבֵּר זוכה גם היא להשתבץ בשירי הענק בשתי משמעויות, אך אף אחת מהן אינה המשמעות הרווחת היום. זו לשונו של רמב"ע בשער השביעי של ספר הענק, בשיר כב:
אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף עַל נוּדָם וְגַם אֶפְעֶה / תָּמִיד כְּיוֹלֵדָה יוֹשְׁבָה עֲלֵי מַשְׁבֵּר,
אֶדְמֶה בְּלֵב יָם דִּמְעוֹתַי לְטוֹבֵעַ / גַּלִּים עַל רֹאשׁוֹ עוֹבְרִים וְעַז מַשְׁבֵּר.
עניינו הכללי של השיר הוא הבעת צער על נדודי רעיו של המשורר. הוא מתאר כי בכאבו הוא נאנח וזועק כאישה היולדת (לשונו נסמכת על ישעיהו מב, יד: "כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד"), ומדמה עצמו לטובע בים דמעותיו כשגלים עזים עוברים על ראשו.
המשבר הראשון בשיר הוא מקום ישיבתה של היולדת. מקור המילה מקראי, אך נראה שחלו בה שינויי משמעות. בספר מלכים ב מובאים דברי חזקיהו המלך: "יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה" (יט, ג). יש שפירשו שהמשבר שבפסוק הוא מקום יציאת הוולד. כך למשל מבאר רד"ק: "המשיל הצרה לאישה אשר יאחזוה חבליה, ובא הבן עד המשבר והוא הרחם, מקום יציאת הוולד, כי אז חבליה יותר קשים כשהוולד קרוב לצאת" (וראו גם דברי אליעזר בן־יהודה במילונו). אחרים הסבירו שמדובר בשלב האחרון שבלידה, קודם יציאת הוולד לאור העולם (ראו לדוגמה במילון מ"צ קדרי). כך או כך, ברור שמדובר במצב כואב הדורש כוח רב.
בלשון חז"ל המשבר הוא מושב היולדת. הצירוף 'יושבת על המשבר' מופיע במשנה (למשל במסכת ערכין א, ד), ובמסכת כלים אף נזכרים יחדיו "כסא של כלה ומשבר של חיה [= יולדת] וכסא של כובס" (כג, ד). אף בתרגום אונקלוס מופיעה המילה הארמית המקבילה מַתְבְּרָא כתרגום האבניים שבדברי פרעה: "בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה". במילה מתברא מתרגם גם תרגום יונתן את המילה מַשְׁבֵּר בפסוק הנזכר במלכים ב יט, ג.
בצימודיו בדרך כלל נאמן רמב"ע ללשון המקרא, ולכן נראה שהבין שאין חילוק בין המשבר המקראי לזה החז"לי, והצירוף "באו בנים עד משבר" יתפרש אצלו כהגעה עד הישיבה על המשבר, היינו עד הלידה וחבליה.
המשבר השני בשיר פירושו גל מים, על פי לשון תהלים: "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ" (מב, ח; וראו גם יונה ב, ד), ונראה ששם זה מתייחס בפרט לגלים הנשברים בקול רעש גדול. במקרא משבר זה בא רק בצורת רבים, ובמילונים דרך כלל ניתן הערך מִשְׁבָּר. אך רמב"ע סבור, כך מתברר, שצורת היחיד היא מַשְׁבֵּר.
אם מבינים שהמשבר הקשור ללידה הוא כיסא היולדת, אין לזהותו עם המשבר שעניינו גל. ברם אם המשבר הוא תיאור השלב הקשה והכואב שבלידה, הרי הוא דומה למשברי הים, המשמשים בפסוק בתהלים דימוי לייסורים ולקשיים העוברים על האדם. ואכן נראה שסופרי מגילות ים המלח זיהו בין המשברים. במגילת ההודיות נאמר "כיא באו בנים עד משברי מוות". הצירוף משברי מוות נטול משירת דוד בשמואל ב (כב, ה): "כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי מָוֶת, נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי", ובה המילה משבר פירושה גל גדול. כותב המגילה נטל את הצירוף ושיבץ אותו בפסוק הנזכר ממלכים, ומכאן שלא הבדיל בין המשברים השונים (יש להעיר כי בפסוק המקביל לשירת דוד בתהלים יח במקום מִשְׁבְּרֵי מָוֶת מופיע הצירוף חֶבְלֵי מָוֶת, ואף מכאן יש ללמוד כי המשברים הנזכרים כאן קרובים לחֶבלי הלידה).
המשבר הרווח בעברית כיום משמעותו מצב שֶׁבֶר, מצב קשה – שאילת משמעות מן המילה הלועזית crisis. במילונים הוא מובא כערך נפרד מן המשברים הנזכרים. כך למשל בן־יהודה נותן פירוש מחודש למילה משבר מימי הביניים ("כלי מלחמה לְשַׁבֵּר החומה") ומוסיף: "ובזמן האחרון פשט השימוש במילה זו במשמעות שינוי פתאומי לרעה או לטובה במחלה, במצב הדברים אשר לעסק מהעסקים או להנהלת ענייני המדינה".
התואר 'קריטי', כמו בצירוף 'מצב קריטי', נגזר מן המילה crisis, שפירושה ביוונית נקודת ההכרעה בעת מחלה שאחריה מתברר אם פני החולה לרפואה או חלילה להחמרה במצבו. כותבי העברית השתמשו תמורת מילה זו במילה משבר – שהרי היא מכילה את יסוד השבר, אך היא גם מקדימה את הלידה. כך למשל כתב ישראל פרנקל בשנת 1890 בספרו "שומר הבריאות":
אשה צעירה לימים אֵם לבנים קטנים חלתה מחלה זו [= טיפוס הבטן]. שבועים ימים שוררת מבוכה בבית החולה [...] מצב המחלה הולך ורע מדי פעם בפעם, וכל בני הבית מפחדים לרגעים ומצפים בכליון עינים לרגע המשבר, אשר מאתו משפט החולה יצא לשבט או לחסד. והנה הרגע ההוא בא, המחלה באה עד משבר ותעבור בשלום, כי הטבע גברה עליה: החום נתמעט, חושי החולה שבו אליה והיא תראה פנים שוחקות לבניה ולאשרם אין קץ.
ברור שהמשבר כאן הוא החלופה העברית למילה הלועזית קריסיס, ובמקומות אחרים נוקט פרנקל עצמו את המילה הלועזית בהקשר דומה (דרך אגב, בשנת 1789 כינה מנדל לפין את השלב הזה במחלה "רגע המשקל").
בהמשך השתמשו הדוברים במילה משבר כמעט רק במשמעות השלילית, היינו מצבי שבר וקושי, וכך הוא עד ימינו – כפי שמוכיחות כותרות העיתונים המדווחות תדיר על משברים קואליציוניים או על משברים כלכליים – וכבר אין שומעים על משברים המולידים חיים.
כתב: יעקב עציון
[post_title] => משבר בשלוש מערכות
[post_excerpt] => הרבה לפני שמילה 'משבר' שימשה לתיאור מצבי שבר וקושי, היא תיארה מצבים שאינם שליליים כלל. על המשמעויות ההיסטוריות של המילה משבר ועל המשמעות החדשה שלה.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%91%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2021-10-03 14:38:24
[post_modified_gmt] => 2021-10-03 11:38:24
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=14356
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
הרבה לפני שמילה 'משבר' שימשה לתיאור מצבי שבר וקושי, היא תיארה מצבים שאינם שליליים כלל. על המשמעויות ההיסטוריות של המילה משבר ועל המשמעות החדשה שלה.
ב"ספר הענק" שלו איגד המשורר הספרדי ר' משה אבן עזרא (= רמב"ע; חי בשנים 1055–1140) מאות שירי צימודים קצרים – כלומר שירים ששורותיהם מסתיימות באותה המילה אך במשמעות שונה. למשל, בשיר שבח לאחד השָּׂרים הוא כותב –
בֵּין מַעֲלַת הַשַּׂר וּבֵין / כָּל שָׂר כְּמוֹ אֹדֶם לְחוֹל, אֵל בֵּינְךָ הִבְדִּיל וּבֵינֵיהֶם כְּבֵין קֹדֶשׁ לְחֹל.
השׂר המהולל נחשב כמו אבן החן אודם (המשובצת בחושן הכוהן הגדול), ואילו השׂרים האחרים דומים לגרגרי חול – וזאת לפי שהאל הבדיל בינו וביניהם כבין קודש לחול. החול הראשון הוא אפוא חול הים (ושורשו חו"ל), ואילו החול השני הוא לשון חולין (ושורשו חל"ל). המילה מַשְׁבֵּר זוכה גם היא להשתבץ בשירי הענק בשתי משמעויות, אך אף אחת מהן אינה המשמעות הרווחת היום. זו לשונו של רמב"ע בשער השביעי של ספר הענק, בשיר כב:אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף עַל נוּדָם וְגַם אֶפְעֶה / תָּמִיד כְּיוֹלֵדָה יוֹשְׁבָה עֲלֵי מַשְׁבֵּר, אֶדְמֶה בְּלֵב יָם דִּמְעוֹתַי לְטוֹבֵעַ / גַּלִּים עַל רֹאשׁוֹ עוֹבְרִים וְעַז מַשְׁבֵּר.
עניינו הכללי של השיר הוא הבעת צער על נדודי רעיו של המשורר. הוא מתאר כי בכאבו הוא נאנח וזועק כאישה היולדת (לשונו נסמכת על ישעיהו מב, יד: "כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד"), ומדמה עצמו לטובע בים דמעותיו כשגלים עזים עוברים על ראשו. המשבר הראשון בשיר הוא מקום ישיבתה של היולדת. מקור המילה מקראי, אך נראה שחלו בה שינויי משמעות. בספר מלכים ב מובאים דברי חזקיהו המלך: "יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה" (יט, ג). יש שפירשו שהמשבר שבפסוק הוא מקום יציאת הוולד. כך למשל מבאר רד"ק: "המשיל הצרה לאישה אשר יאחזוה חבליה, ובא הבן עד המשבר והוא הרחם, מקום יציאת הוולד, כי אז חבליה יותר קשים כשהוולד קרוב לצאת" (וראו גם דברי אליעזר בן־יהודה במילונו). אחרים הסבירו שמדובר בשלב האחרון שבלידה, קודם יציאת הוולד לאור העולם (ראו לדוגמה במילון מ"צ קדרי). כך או כך, ברור שמדובר במצב כואב הדורש כוח רב. בלשון חז"ל המשבר הוא מושב היולדת. הצירוף 'יושבת על המשבר' מופיע במשנה (למשל במסכת ערכין א, ד), ובמסכת כלים אף נזכרים יחדיו "כסא של כלה ומשבר של חיה [= יולדת] וכסא של כובס" (כג, ד). אף בתרגום אונקלוס מופיעה המילה הארמית המקבילה מַתְבְּרָא כתרגום האבניים שבדברי פרעה: "בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה". במילה מתברא מתרגם גם תרגום יונתן את המילה מַשְׁבֵּר בפסוק הנזכר במלכים ב יט, ג. בצימודיו בדרך כלל נאמן רמב"ע ללשון המקרא, ולכן נראה שהבין שאין חילוק בין המשבר המקראי לזה החז"לי, והצירוף "באו בנים עד משבר" יתפרש אצלו כהגעה עד הישיבה על המשבר, היינו עד הלידה וחבליה. המשבר השני בשיר פירושו גל מים, על פי לשון תהלים: "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ" (מב, ח; וראו גם יונה ב, ד), ונראה ששם זה מתייחס בפרט לגלים הנשברים בקול רעש גדול. במקרא משבר זה בא רק בצורת רבים, ובמילונים דרך כלל ניתן הערך מִשְׁבָּר. אך רמב"ע סבור, כך מתברר, שצורת היחיד היא מַשְׁבֵּר. אם מבינים שהמשבר הקשור ללידה הוא כיסא היולדת, אין לזהותו עם המשבר שעניינו גל. ברם אם המשבר הוא תיאור השלב הקשה והכואב שבלידה, הרי הוא דומה למשברי הים, המשמשים בפסוק בתהלים דימוי לייסורים ולקשיים העוברים על האדם. ואכן נראה שסופרי מגילות ים המלח זיהו בין המשברים. במגילת ההודיות נאמר "כיא באו בנים עד משברי מוות". הצירוף משברי מוות נטול משירת דוד בשמואל ב (כב, ה): "כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי מָוֶת, נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי", ובה המילה משבר פירושה גל גדול. כותב המגילה נטל את הצירוף ושיבץ אותו בפסוק הנזכר ממלכים, ומכאן שלא הבדיל בין המשברים השונים (יש להעיר כי בפסוק המקביל לשירת דוד בתהלים יח במקום מִשְׁבְּרֵי מָוֶת מופיע הצירוף חֶבְלֵי מָוֶת, ואף מכאן יש ללמוד כי המשברים הנזכרים כאן קרובים לחֶבלי הלידה). המשבר הרווח בעברית כיום משמעותו מצב שֶׁבֶר, מצב קשה – שאילת משמעות מן המילה הלועזית crisis. במילונים הוא מובא כערך נפרד מן המשברים הנזכרים. כך למשל בן־יהודה נותן פירוש מחודש למילה משבר מימי הביניים ("כלי מלחמה לְשַׁבֵּר החומה") ומוסיף: "ובזמן האחרון פשט השימוש במילה זו במשמעות שינוי פתאומי לרעה או לטובה במחלה, במצב הדברים אשר לעסק מהעסקים או להנהלת ענייני המדינה". התואר 'קריטי', כמו בצירוף 'מצב קריטי', נגזר מן המילה crisis, שפירושה ביוונית נקודת ההכרעה בעת מחלה שאחריה מתברר אם פני החולה לרפואה או חלילה להחמרה במצבו. כותבי העברית השתמשו תמורת מילה זו במילה משבר – שהרי היא מכילה את יסוד השבר, אך היא גם מקדימה את הלידה. כך למשל כתב ישראל פרנקל בשנת 1890 בספרו "שומר הבריאות":אשה צעירה לימים אֵם לבנים קטנים חלתה מחלה זו [= טיפוס הבטן]. שבועים ימים שוררת מבוכה בבית החולה [...] מצב המחלה הולך ורע מדי פעם בפעם, וכל בני הבית מפחדים לרגעים ומצפים בכליון עינים לרגע המשבר, אשר מאתו משפט החולה יצא לשבט או לחסד. והנה הרגע ההוא בא, המחלה באה עד משבר ותעבור בשלום, כי הטבע גברה עליה: החום נתמעט, חושי החולה שבו אליה והיא תראה פנים שוחקות לבניה ולאשרם אין קץ.
ברור שהמשבר כאן הוא החלופה העברית למילה הלועזית קריסיס, ובמקומות אחרים נוקט פרנקל עצמו את המילה הלועזית בהקשר דומה (דרך אגב, בשנת 1789 כינה מנדל לפין את השלב הזה במחלה "רגע המשקל"). בהמשך השתמשו הדוברים במילה משבר כמעט רק במשמעות השלילית, היינו מצבי שבר וקושי, וכך הוא עד ימינו – כפי שמוכיחות כותרות העיתונים המדווחות תדיר על משברים קואליציוניים או על משברים כלכליים – וכבר אין שומעים על משברים המולידים חיים. כתב: יעקב עציון [post_title] => משבר בשלוש מערכות [post_excerpt] => הרבה לפני שמילה 'משבר' שימשה לתיאור מצבי שבר וקושי, היא תיארה מצבים שאינם שליליים כלל. על המשמעויות ההיסטוריות של המילה משבר ועל המשמעות החדשה שלה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%91%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-10-03 14:38:24 [post_modified_gmt] => 2021-10-03 11:38:24 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=14356 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
