הדף בטעינה

על המילה קְטִיפָה

במילון

 (ללא ניקוד: קטיפה)
מיןנקבה
שורשקטף
נטייה לכל הנטיות

הגדרה

  • בד שָׂעיר מוחלק ורך

צירופים



 (ללא ניקוד: קטיפה)
מיןנקבה
שורשקטף
נטייהשם הפעולה של קוֹטֵף לכל הנטיות

הגדרה

  • תלישת חֵלק מן הצֶמח – בעיקר פירות מן העץ
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

רדיד- של ברדס- קפוצ'ון מקטורן- ז'קט סורגה - סוודר מותנית- בטלדרס סרבל - אוברול צמודונים - טייטס אימונית - טריינינג סרבל- אוברול איור פריטי לבוש לחורף

לבוש עברי לחורף

WP_Post Object
(
    [ID] => 5497
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-11-25 10:27:45
    [post_date_gmt] => 2012-11-25 08:27:45
    [post_content] => 

סוּרגה, צמוּדונים, קטיפת תלמים, רְדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה)

סרוגהסורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית), ולסורגה נרכסת בעלת שרוולים (קרדיגן) נקבע המונח מִקְטוֹרָה. המילה סורגה היא מחידושי מילון האקדמיה למונחי תפירה ולבוש משנת תשמ"ד (1984).

צְמוּדוֹנִים (טייטס)

צמודוניםצמודונים הם מכנסיים העשויים חומר גמיש וצמודים לגוף. במילה מכנסיים, שמקורה בתנ"ך, יש סיומת זוגי על שם שני חלקי הבגד שאליהם נכנסות הרגליים. לעומתה במילה צמודונים נבחרה סיומת הרבים הרגילה (והשוו נעליים לעומת סנדלים). שתי המילים – מכנסיים וצמודונים – מינן זכר ומתאימים להן שמות תואר ופעלים בזכר־רבים: מכנסיים ארוכים, צמודונים עבים וכדומה. המילה צמודונים חודשה באקדמיה בשנת תשס"א (2001) בעקבות הצעות שהגיעו מן הציבור.

קְטִיפַת תְּלָמִים (קורדרוי)

קטיפת תלמיםקטיפת תלמים היא אריג שחלק מחוטיו משוכים החוצה ויוצרים תלמים של קטיפה. זהו אריג חזק והוא משמש למכנסיים, למקטורנים (ז'קטים), לסרבלים (אוברולים) ועוד. באריגי קטיפת תלמים משתמשים גם לריפוד. המילה קְטִיפָה – המשמשת בעיקר בעברית החדשה – מוכרת מן הערבית, ואילו המילה תֶּלֶם מקורה בתנ"ך. המונח קטיפת תלמים נקבע במילון למונחי אריגה, שאושר באקדמיה בשנת תשס"ב (2002).

רְדִיד (שָׁל)

רדידרדיד הוא מטפחת גדולה עשויה אריג או סריג שעוטפים בה את הכתפיים. המילה רדיד נזכרת בתנ"ך פעמיים – בפרק ג בישעיהו בתוך רשימה ארוכה של תכשיטים ופריטי לבוש של נשים: "וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים" (כג); ובשיר השירים: "נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת" (ה, ז). קרובים לרְדִיד הצָעִיף והסוּדָר. המילה צָעִיף מקורה בתנ"ך, ושם משמעה בד, כנראה שקוף ודק, לכיסוי הפנים. המילה סוּדָר נשאלה ללשון חז"ל מן היוונית, ומשמעה בד, בעיקר לכיסוי הצוואר. [post_title] => לבוש עברי לחורף [post_excerpt] => זכיתם ללבוש פעם בגד שעשוי קטיפת תלמים? אתם יודעים מהם סורגה ורדיד? ומהי החלופה העברית ל"טייטס"? מתלבשים בעברית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a9-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%a3 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-21 14:34:49 [post_modified_gmt] => 2023-12-21 12:34:49 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5497 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

זכיתם ללבוש פעם בגד שעשוי קטיפת תלמים? אתם יודעים מהם סורגה ורדיד? ומהי החלופה העברית ל"טייטס"? מתלבשים בעברית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


קְטִיפָה
לרשימה המלאה
טקסטילים (תשס"ב, 2002)
קְטִיפָה אֲחִידַת גֹּבַהּ קטיפה בעלת פלומה בגובה אחיד
טקסטילים (תשס"ב, 2002)
מוֹט הַקְּטִיפָה המוט המגביה את השתי ויוצר את לולאות הקטיפה
טקסטילים (תשס"ב, 2002)
קְטִיפַת עֵרֶב קטיפה שפלומתהּ נוצרת על ידי הגבהת חוטי הערב

במבט היסטורי

שכיחות הערך קְטִיפָה 1 (אריג, בד) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך קְטִיפָה 2 (תלישה וניתוק) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>