WP_Post Object
(
[ID] => 257
[post_author] => 1
[post_date] => 2012-12-31 15:14:50
[post_date_gmt] => 2012-12-31 13:14:50
[post_content] => שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק מוכרת מן הצירוף "צוֹק הָעִתִּים" (דניאל ט, כה) שמשמעו 'עת צרה', 'זמנים קשים', והמילה צוּקָה מוכרת מן הצירוף "צָרָה וְצוּקָה" (ישעיהו ל, ו ועוד). כל המילים האלה גזורות מן השורש צו"ק – אחיו של השורש עו"ק אשר ממנו המילים מֵעִיק, מוּעָקָה, תְּעוּקָה ועָקָה (stress).
לעומת זאת מָצוּק בשורוק הוא סלע זקוף וגבוה. המילה מָצוּק מקורה בספר שמואל א, והיא נזכרת בו פעמיים. בשירת חנה נאמר: "כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל" (ב, ח). 'מצוקי ארץ' הם עמודי הארץ, היסודות שהארץ עומדת עליהם, בדומה לצירופים "מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ" (ישעיהו מ, כא) ו"מוֹסְדוֹת תֵּבֵל" (שמואל ב כב, טז; תהלים יח, טז) וכן לאמוּר בתהלים על הארץ "אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ" (עה, ד). המילה מָצוּק נזכרת גם בסיפור על יונתן בן שאול ונערו אשר טיפסו אל עבר חיילי פלשתים: "וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים שֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה וְשֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה... הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן מוּל מִכְמָשׂ וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב מוּל גָּבַע" (שמואל א יד, ד–ה). יש הרואים במילה מָצוּק כאן שם תואר שפירושו 'עומד', 'מוצק', ואילו לדעת אחרים גם כאן מָצוּק הוא עמוד: שן הסלע ניצבת כעמוד.
המילה מָצוּק באה גם בביטוי "נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְּצוּקִים". מקור הביטוי בקינתו של בר־קפרא על מותו של רבי יהודה הנשיא: "אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש. ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש" (בבלי כתובות קד ע"א). ארון הקודש הוא כמובן רבי יהודה הנשיא, ועל האראלים והמצוקים אומר רש"י: "מלאכים וצדיקים מצוקי ארץ". גיזרונה של המילה מָצוּק איננו מחוור. מצד הדקדוק נראה שגם היא – כמו מָצוֹק – גזורה מן השורש צו"ק, אך מצד המשמעות היא קרובה יותר אל השורש יצ"ק המציין חוזק ויציבות. בלשון חז"ל ובמגילת הנחושת ממגילות ים המלח אנו פוגשים את המילה הקרובה צוּק או צוֹק במשמעות סלע זקוף, הר גבוה ותלול, כגון "עלתה [הבהמה] לראשי הצוקים ונפלה" (משנה בבא מציעא ז, י). המילה צוק מוכרת במיוחד מתיאור השָׂעיר לעזאזל הנדחף מן הצוק (משנה יומא פרק ו, ומכאן גם בפיוטים של סדר העבודה ליום הכיפורים).
בלשוננו היום המילים צוּק ומָצוּק קרובות מאוד במשמען. נראה שמקובל הן בציבור הן בקרב אנשי המקצוע להשתמש במילה צוּק לציון סלע מבודד הבולט מעל פני השטח, ואילו המילה מָצוּק מציינת קיר אנכי בעל חזית רחבה, המצוי בעיקר בחופי ימים, נהרות או אוקיינוסים וכן במדבריות (אך יש המשתמשים במילים בהיפוך המשמעויות).
אשר לצירוף המצוק הפיסקלי – מדובר בתרגום של הצירוף האנגלי the fiscal cliff: דימוי לסכנת הידרדרות לתהום המאיימת על כלכלת ארצות הברית בשל החלה אוטומטית של תקנות בתחילת 2013. בהקשר זה נכון אפוא לומר מָצוּק בשורוק. לצד המצוק הפיסקלי משמש בתרגום הצירוף הלועזי גם הצוק הפיסקלי.
הערה
להלן המונחים שנקבעו במילוני האקדמיה, ואולם בירור עם אנשי מקצוע העלה שאין אצלם אחידות בהתאמת המונחים העבריים למקביליהם הלועזיים:
- צוּק – cliff (גאוגרפיה, תשכ"א–1961)
- מָצוּק – bluff (תכנון מרחבי, תשמ"ה–1985)
- מַתְלוּל – escarpment (מונח קרוב מאוד במשמעו; גאוגרפיה, תשכ"א–1961)
- טִפּוּס מְצוּקִים [טיפוס על משטחים תלולים ואנכיים] – rock climbing (שימוש כללי, תשנ"ט–1999)
שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק מוכרת מן הצירוף "צוֹק הָעִתִּים" (דניאל ט, כה) שמשמעו 'עת צרה', 'זמנים קשים', והמילה צוּקָה מוכרת מן הצירוף "צָרָה וְצוּקָה" (ישעיהו ל, ו ועוד). כל המילים האלה גזורות מן השורש צו"ק – אחיו של השורש עו"ק אשר ממנו המילים מֵעִיק, מוּעָקָה, תְּעוּקָה ועָקָה (stress).
לעומת זאת מָצוּק בשורוק הוא סלע זקוף וגבוה. המילה מָצוּק מקורה בספר שמואל א, והיא נזכרת בו פעמיים. בשירת חנה נאמר: "כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל" (ב, ח). 'מצוקי ארץ' הם עמודי הארץ, היסודות שהארץ עומדת עליהם, בדומה לצירופים "מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ" (ישעיהו מ, כא) ו"מוֹסְדוֹת תֵּבֵל" (שמואל ב כב, טז; תהלים יח, טז) וכן לאמוּר בתהלים על הארץ "אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ" (עה, ד). המילה מָצוּק נזכרת גם בסיפור על יונתן בן שאול ונערו אשר טיפסו אל עבר חיילי פלשתים: "וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים שֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה וְשֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה... הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן מוּל מִכְמָשׂ וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב מוּל גָּבַע" (שמואל א יד, ד–ה). יש הרואים במילה מָצוּק כאן שם תואר שפירושו 'עומד', 'מוצק', ואילו לדעת אחרים גם כאן מָצוּק הוא עמוד: שן הסלע ניצבת כעמוד.
המילה מָצוּק באה גם בביטוי "נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְּצוּקִים". מקור הביטוי בקינתו של בר־קפרא על מותו של רבי יהודה הנשיא: "אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש. ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש" (בבלי כתובות קד ע"א). ארון הקודש הוא כמובן רבי יהודה הנשיא, ועל האראלים והמצוקים אומר רש"י: "מלאכים וצדיקים מצוקי ארץ". גיזרונה של המילה מָצוּק איננו מחוור. מצד הדקדוק נראה שגם היא – כמו מָצוֹק – גזורה מן השורש צו"ק, אך מצד המשמעות היא קרובה יותר אל השורש יצ"ק המציין חוזק ויציבות. בלשון חז"ל ובמגילת הנחושת ממגילות ים המלח אנו פוגשים את המילה הקרובה צוּק או צוֹק במשמעות סלע זקוף, הר גבוה ותלול, כגון "עלתה [הבהמה] לראשי הצוקים ונפלה" (משנה בבא מציעא ז, י). המילה צוק מוכרת במיוחד מתיאור השָׂעיר לעזאזל הנדחף מן הצוק (משנה יומא פרק ו, ומכאן גם בפיוטים של סדר העבודה ליום הכיפורים).
בלשוננו היום המילים צוּק ומָצוּק קרובות מאוד במשמען. נראה שמקובל הן בציבור הן בקרב אנשי המקצוע להשתמש במילה צוּק לציון סלע מבודד הבולט מעל פני השטח, ואילו המילה מָצוּק מציינת קיר אנכי בעל חזית רחבה, המצוי בעיקר בחופי ימים, נהרות או אוקיינוסים וכן במדבריות (אך יש המשתמשים במילים בהיפוך המשמעויות).
אשר לצירוף המצוק הפיסקלי – מדובר בתרגום של הצירוף האנגלי the fiscal cliff: דימוי לסכנת הידרדרות לתהום המאיימת על כלכלת ארצות הברית בשל החלה אוטומטית של תקנות בתחילת 2013. בהקשר זה נכון אפוא לומר מָצוּק בשורוק. לצד המצוק הפיסקלי משמש בתרגום הצירוף הלועזי גם הצוק הפיסקלי.
הערה להלן המונחים שנקבעו במילוני האקדמיה, ואולם בירור עם אנשי מקצוע העלה שאין אצלם אחידות בהתאמת המונחים העבריים למקביליהם הלועזיים:
תודה לפרופ' ניר אוריון ממכון ויצמן ולפרופ' יהושע קולודני מן האוניברסיטה העברית על עזרתם בבירור השימוש במונחים.
[post_title] => מצוּק ומצוֹק [post_excerpt] =>שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה; לעומת זאת מָצוּק בשורוק הוא סלע זקוף וגבוה.
[post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a7-%d7%95%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a7 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-09-14 17:04:11 [post_modified_gmt] => 2023-09-14 14:04:11 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=257 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה; לעומת זאת מָצוּק בשורוק הוא סלע זקוף וגבוה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
