WP_Post Object
(
    [ID] => 5586
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-06-24 09:43:15
    [post_date_gmt] => 2012-06-24 06:43:15
    [post_content] => 
מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי
מֵקַר (קוּלֶר)
מקר הוא מתקן למי שתייה קרים.
המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים. בספרות חז"ל נזכר גם הצירוף "כלי מיקר" (תוספתא שבת) שפירושו 'כלי שמקרר'.
גם בלי ניקוד הכתיב התקני של מחם ומקר הוא ללא יו"ד, וכך גם כתיבן של מילים נוספות באותו המשקל – מצר, מרב (מקסימום), ממד.
המילה מֵקַר אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).
מַרְוָן ("בר מים")
מרוון הוא מתקן למי שתייה חמים וקרים כאחד.
המתקן מרווה את הצמאים ומכאן שמו; אל צורת הבינוני מַרְוֶה נוספה הסיומת ־ָן, המציינת בין השאר כלים, כגון מַחְוָן.
נבחין בין מרוון ובין מֵקַר (קוּלֶר) ומֵחַם (סמובר): מחם ומקר מספקים רק דבר אחד (מים חמים בלבד או מים קרים בלבד), ואילו מרוון מספק גם מים חמים וגם מים קרים.
את המילה מרוון הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ט (2009).
צַנְרָן (שנורקל)
צנרן הוא מכשיר המאפשר לשׂוחֶה לנשום בעת שראשו שקוע במים. המכשיר עשוי צינור שפתחו האחד מחוץ למים ופתחו האחר מחובר לאפו או לפיו של השוחה.
הפועל הוא צָנַר ושם הפעולה צְנִירָה.
כל המילים הללו גזורות מן המילה צִנּוֹר – מילה המופיעה פעמיים בתנ"ך ונפוצה בספרות חז"ל. בפירושה של המילה בתנ"ך יש כמה דעות, אך בלשון חז"ל משמעה ברור: גליל מוארך העשוי להעברה ולקילוח של מים או נוזל אחר. מן המילה צינור חודשו בימינו המילים צַנֶּרֶת (מערכת צינורות) וצְנִיר (שקע בצורת חצי צינור שנוצר משחיקה של מים בדופן של אפיק נחל וכדומה).
את המילה צנרן הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ג (1993).
אַמְבַּט עִסּוּי (ג'קוזי)
אמבט עיסוי הוא אמבט ובו התקן המזרים מים בתנועת מערבולת לצורך עיסוי הגוף. יש הקוראים לו 'אמבט זרמים', ולמתקן גדול יותר – 'ברֵיכת זרמים'.
עיסוי בעברית ימינו הוא מסז'. המשמעות הבסיסית של השורש היא 'לחץ'. במקרא מופיע פועל מן השורש הזה (יחזקאל כג, ח) אך הוא נכתב בשׂי"ן: עִשּׂוּ (לחצו). לשורש עס"י/עשׂ"י קרוב אולי השורש עס"ס שמשמעו 'מעך', וממנו עָסִיס (מיץ פרי) ועיסה (בצק).
את הצירוף אמבט עיסוי הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז (1997).
    [post_title] => מילים רטובות לכבוד הקיץ
    [post_excerpt] => מה ההבדל בין מקר למרוון? איך נקרא שנורקל בעברית? ומה הקשר בין ג'קוזי למיץ? על כמה מונחים רטובים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9b%d7%91%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a7%d7%99%d7%a5
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-13 16:29:38
    [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:29:38
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5586
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6762
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1994-03-21 10:32:33
    [post_date_gmt] => 1994-03-21 08:32:33
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד
    [post_title] => למד לשונך 4
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד:

על המילים מוֹעֲדוֹן שָׂדֶה, צַנְרָן, גַּלְשָׁן, מְסִלַּת כֹּשֶׁר, חֲדַר נֹפֶשׁ, מָדוֹר, חֲמַרְמֹרֶת, יַעֶפֶת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-4
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-26 23:33:30
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 20:33:30
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6762
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)