הדף בטעינה

על המילה צְבָאָנוּת

במילון

 (ללא ניקוד: צבאנות)
מיןנקבה
שורשצבא

הגדרה

  • הערכה יתרה של הכוח הצבאי בחיי החברה והמדינה; גישה לוחמנית המעדיפה שימוש בכוח צבאי לשם פתרון בעיות מדיניות (בלועזית: מִילִיטָרִיזְם)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של מנקה בבית קולנוע והכיתוב: אגואיזם? אנוכיות! ואלטרואיזם? זולתנות!

עברית חברתית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5533
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-09-19 12:07:15
    [post_date_gmt] => 2012-09-19 09:07:15
    [post_content] => 

שיחור, החפצה, עיליתנות, זולתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out)

שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה. את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי פרופ' נתן צתרי על פי הפסוק במשלי: "עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ" (ז, טו). הפועל 'שיחר' משמעו חיפש וביקש, כגון 'שיחר לטרף' (על פי "מְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף" באיוב כד, ה). יש הקושרים בין שִׁחֵר לשַׁחַר: המשמעות הבסיסית היא להקדים לעשות דבר מה, ומכאן לחפש, לבקש, לדרוש. מילה אחרת מן השורש שח"ר במשמעות זו היא שׁוֹחֵר – מי שמתעניין בדבר ומבקש להשיגו, כגון שוחר טוב (משלי יא, כז), שוחר דעת, שוחר שלום. שוחרים הם גם ידידים ונאמנים של מוסד כלשהו, כגון שוחרי האוניברסיטה. המונח שיחור אושר באקדמיה בשנת תשס"ג (2003).

הַחְפָּצָה

החפצה היא התייחסות אל אדם כאל חפץ. משתמשים במונח כדי לתאר יחס אל בני אדם כאל רכוש, כאל כלי לשימושו של אדם אחר וכדומה. המילה החפצה נוצרה משילוב של שורש המילה חֵפֶץ בבניין הפעיל, בניין שאחת ממשמעויותיו הרגילות היא גרימה: לגרום למישהו להיחשב חפץ. למילה זו דומות המילים הַאֲנָשָׁה (ייחוס תכונות אנושיות לדבר שאינו בן אנוש) והַנְפָּשָׁה (אנימציה, מתן נפש וחיים לדמות מצוירת). לצד המילה החפצה מהלכת המילה חִפְצוּן, ואולם אין סיבה להוספת הנו"ן, ולכן העדיפה האקדמיה את המילה הגזורה ישירות מן השורש חפ"ץ. את המונח החפצה אישרה האקדמיה בשנת תשס"ה (2005).

עִלִּיתָנוּת (אליטיזם)

עיליתנות היא גישה הדוגלת בשליטה של העִילית (אליטה) בחברה או במדינה, וכן הרגשת גאווה ועליונות של אדם הרואה את עצמו משתייך לעילית. המילה עיליתנות נוצרה מן המילה עִלִּית בתוספת הסיומת ־ָנוּת. סיומת זו מקבילה לעיתים לסיומת הלועזית ־יזם, כגון במילים צְבָאָנוּת (מיליטריזם), טַהֲרָנוּת (פוריזם). המילה עילית נקבעה כחלופה לאליטה (elite) הן בשל משמעותה – על, עליון – הן בשל דמיון הצליל למילה הלועזית. המונח עיליתנות אושר באקדמיה בשנת תשס"ט (2009).

זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם)

זולתנות היא אהבת הזולת, העדפת רַווחת האחר על רַווחת עצמו, ההפך מאנוכיות (אגואיזם). 'זולת' ביסודה היא מילת יחס: "וְהִגְלָה [נבוכדנאצר] אֶת כָּל יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל [...] לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ (מלכים ב כד, יד). משמעה: 'אלא רק', 'חוץ מ־'. בימי הביניים החלה המילה לשמש כשם עצם: 'הזולת' הוא 'האחר'. כיום 'זולת' משמשת בשני התפקידים: כמילת יחס (למשל "אין אויב זולת הזמן") וכשם עצם (למשל בצירוף 'עזרה לזולת'). הסיומת ־נוּת שבמילה זולתנות מציינת שמדובר בנטייה אופיינית. כמוה גם המילים חָמְרָנוּת (מטריאליזם), מִינָנוּת (סקסיזם), שְׁלִילָנוּת (נגטיביזם).

גָּבֵר, שַׁלְטָנִי (דומיננטי)

שמות התואר גבר ושלטני נקבעו במילוני האקדמיה ללשון העברית בהקשרים שונים להבעת התכונה של בולטות, שליטה וכוח השפעה הגובר על גורמים אחרים. המילה גָּבֵר שקולה במשקלם של שמות תואר כגון כָּבֵד, יָבֵשׁ, שָׁלֵם. המילה שַׁלְטָנִי שקולה במשקל של שמות תואר בעלי הסיומת ־ני, כגון רַגְשָׁנִי, סַלְחָנִי, שַׁמְרָנִי, בַּדְלָנִי. במשקל זה חודש גם המונח ההפוך נַסְגָנִי (רצסיבי). השמות המופשטים הם גְּבֵרוּת ושַׁלְטָנוּת (דומיננטיות). המונח גבר נקבע לראשונה במילון המוסיקה משנת תשט"ו (1955), והמונח שלטני נקבע לראשונה במונחי הפסיכולוגיה משנת תש"ח (1948). [post_title] => עברית חברתית [post_excerpt] => איך אומרים אלטרואיזם בעברית? מהו שיחור? מדוע נבחרה המילה עילית כחלופה ל"אליטה"? על אלו ועל מונחים נוספים במדעי החברה: החפצה, גבֵר ושלטני. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:49:20 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:49:20 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5533 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים אלטרואיזם בעברית? מהו שיחור? מדוע נבחרה המילה עילית כחלופה ל"אליטה"? על אלו ועל מונחים נוספים במדעי החברה: החפצה, גבֵר ושלטני.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

ממשל ומנהל

WP_Post Object
(
    [ID] => 7886
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-02-15 16:01:52
    [post_date_gmt] => 2011-02-15 14:01:52
    [post_content] => אֲגֻדָּה שִׁתּוּפִית - cooperative
קואופרטיב; ישות משפטית עצמאית המתנהלת באופן דמוקרטי ופועלת לרווחת חבריה; יש אגודות שיתופיות הפועלות ללא מטרות רווח ויש אגודות שיתופיות הפועלות כחברות עסקיות לכל דבר.


אִשְׁרוּר - ratification רָטיפיקַציה; אישור סופי לדבר – כגון הסכם או אמנה – שנותן הדרג העליון לאחר שניתן לדבר אישור של דרג נמוך יותר.
בִּזּוּר - decentralization דה־צנטרליזציה; העברת תפקידים ואצילת סמכויות של רשות מרכזית לגופי מנהל מקומיים או בדרג נמוך יותר.
הַפְרָטָה - privatization העברת השליטה או הבעלות על חברה או על עסק וכיו"ב מידי גוף ציבורי או ממשלתי אל ידיים פרטיות.
מִדְרָג - hierarchy הִיֵּרַרְכִיָּה; סולם הדרגות בארגון לפי סדר הסמכויות והכפיפויות.
מִרְכּוּז - centralization צנטרליזציה; ריכוז כל התפקידים וכל הסמכויות בידי הרשות המרכזית.
עִצּוּמִים - sanctions סנקציות; ביחסי עבודה – אמצעי לחץ, כגון שביתה, שמפעילים עובדים נגד מעסיקיהם כדי להשיג דרישות בתנאי עבודה; במשפט הבין־לאומי – הפעלת לחץ כלכלי ופוליטי נגד מדינה שהפרה אמנה או חוק בין־לאומי. ראו גם: המילה עיצומים כחלופה לסנקציות
עֲצוּמָה - petition פטיציה; תביעה שעליה חתומים רבים המופנית לגוף שלטוני לשנות החלטה או תכנית וכיוצא בזה. ראו גם: בעיצומו
צְבָאָנוּת - militarism מיליטריזם; הערכה יתרה של הכוח הצבאי בחיי החברה והמדינה; גישה לוחמנית המעדיפה שימוש בכוח צבאי לשם פתרון בעיות מדיניות. שם התואר: צבאני (מיליטריסטי).
שְׁדֻלָּה - lobby לובי; קבוצת אנשים העושה למען גוף או עניין מסוים ומשדלת בעלי תפקידים ואנשי ציבור לתמוך ולסייע בקידום העניין.
תַּאֲגִיד - corporation קורפורציה; קבוצה המוסמכת על פי החוק לפעול כגוף משפטי (או כאישיות משפטית). [post_title] => ממשל ומנהל [post_excerpt] => מה ההפך מביזור, איך אומרים "מיליטריזם" בעברית, מהי שדולה – ועוד כמה וכמה מונחי ממשל ומנהל [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%9c-%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-02 08:17:39 [post_modified_gmt] => 2021-03-02 06:17:39 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7886 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מה ההפך מביזור, איך אומרים "מיליטריזם" בעברית, מהי שדולה – ועוד כמה וכמה מונחי ממשל ומנהל
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 85

למד לשונך 85

WP_Post Object
(
    [ID] => 7004
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2010-12-14 15:18:06
    [post_date_gmt] => 2010-12-14 13:18:06
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ט ותש"ע
    [post_title] => למד לשונך 85
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ט ותש"ע: מַרְוָן, חֲנוּת יְמָמִית, מְנַהֵל מֵיזָם, צְבָאָנוּת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-85
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:18:44
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:18:44
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7004
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ט ותש"ע: מַרְוָן, חֲנוּת יְמָמִית, מְנַהֵל מֵיזָם, צְבָאָנוּת.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


צְבָאָנוּת
לרשימה המלאה

מדע המדינה (תשפ"ב, 2022)