הדף בטעינה

על המילה פַּעֲמוֹן

במילון

 (ללא ניקוד: פעמון)
מיןזכר
שורשפעם
נטייהפעמונים לכל הנטיות

הגדרה

  • כלי דְמוּי אגס המשמיע צִלצוּל על ידי הַקָשת העִנבָּל שבתוכו
  • הֶתקֵן חשמלי המשמיע צלצול על ידי לחיצה על כפתור
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של ילדה מנגנת בחצוצרה צועדת על לוח קלידים צבעוני

מילים מתיבת הנגינה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1035
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2013-01-02 09:20:00
    [post_date_gmt] => 2013-01-02 07:20:00
    [post_content] => מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של ספר דניאל: מַשְׁרוֹקִיתָא, סַבְּכָא, סוּמְפּוֹנְיָה, פְּסַנְתֵּרִין, קַתְרוֹס (שלושת האחרונים מן היוונית).

לנגינה בכמה מן הכלים נתייחדו בתנ"ך פעלים נבדלים: בקרן מושכים, בשופר ובחצוצרה תוקעים ומריעים. ויש פעלים שנגזרו משמות הכלים: מחצוצרה יש מְחַצְּרִים – לפי הקרי באחד המקומות, ומְחַצְצְרִים – לפי הכתיב (היום רווח חִצְרֵץ). מתוף נגזר תּוֹפֵף ומחליל חִלֵּל. במשנה נאמר על מביאי הביכורים: "החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלים" (ביכורים ג, ג), ועל פי זה כתב לוין קיפניס "הַךְ, הַךְ, הַךְ בַּתֹּף וְהַךְ בֶּחָלִיל". בשירים עבריים אחרים החליל רָן או מְרַנֵּן. וממתי פורטים על כלי מיתר? על העשירים העסוקים בתענוגות אומר הנביא עמוס: "הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל, כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר" (ו, ה). לפי הפירוש המקובל פריטה זו היא שירה קצבית ומדודה לצלילי הנבל. אך בספרות העברית שלמן תקופת ההשכלה פריטה היא נגינה בנבל ובכלי מיתר אחרים ואף בפסנתר.

בכל הכלים אפשר כמובן לנגן. בעל המקצוע הוא נַגָּן, אך בתנ"ך הוא מְנַגֵּן או נוֹגֵן. מכאן נולד בספרות העברית המתחדשת הצירוף 'מקהלת נוגנים' במשמעות תזמורת, וזהו אף שם שירו של ביאליק "יוסי בכינור...". מַנְגִּינָה יש בתנ"ך רק פעם אחת, והיא מתפרשת כשיר לעג: "שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה, אֲנִי מַנְגִּינָתָם" (איכה ג, סג). בעיתונות העברית מסוף המאה התשע־עשרה מַנְגִּינָה היא 'קונצרט', 'יצירה מוזיקלית' ועוד, אך לבסוף התקבעה בה המשמעות לחן, מלודיה.

כיום מבחינים בין מוזיקה כלית למוזיקה קולית, בין נִגֵּן ובין שָׁר, ואולם בימי קדם לא הייתה הבחנה כזו: אפשר לשיר במילים כגון " וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם... לֵאמֹר" (שופטים ה, א), ואפשר לשיר בכלים כמסופר על שלמה שעשה כינורות ונבלים לַשָּׁרִים (מלכים א י, יב) וכפי שבא לידי ביטוי בצירוף כְּלֵי שִׁיר. הפועל זִמֵּר מתקשר בתנ"ך בעיקר לנגינה, כגון בתהלים: "אֲזַמְּרָה לְךָ בְכִנּוֹר" (עא, כב), "בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ" (קמד, ט). בימינו השורש זמ"ר משמש במילים שונות בשתי המשמעויות: הזמרים שרים ואילו התזמורת וה"כליזמרים" מנגנים. את המילה זַמָּר ירשנו מלשון חז"ל, והתזמורת היא חידושו של בן־יהודה (תחילה במשמעות קונצרט). מילים אחרות משורש זה שירשנו מן המקורות משמשות בימינו בהקשר של שירה במילים: זִמְרָה, מִזְמוֹר וזְמִירוֹת מן המקרא, וזֶמֶר מלשון חז"ל.

בתנ"ך האדם ששר (או מנגן) נקרא פשוט שָׁר, כגון "אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת" (שמואל ב יט, לו), ובעברית המקראית המאוחרת הוא נקרא גם מְשׁוֹרֵר. היום מְשׁוֹרֵר הוא דווקא מי שכותב שירה, כמשמעות המילה בימי הביניים. תהליך הפוך קרה למילה פייטן: מלכתחילה פייטן הוא מחבר הפיוטים, וכיום הוא גם מי ששר אותם.

גם השורש נע"ם קשור למוזיקה, כגון בכינויו של דוד "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב כג, א). מכאן המילה נְעִימָה והפועל הִנְעִים, כגון 'הנעים קולו בשיר'. גם לפועל עָנָה משמעות של שירה, כגון בשירת הבאר "עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ" (במדבר כא, יז). מהשוואה ללשונות שמיות אחרות עולה כי אין קשר גיזרוני בין עָנָה במשמעות 'שָׁר' לעָנָה במשמעות 'השיב', וכן בין נָעִים במשמעו המוזיקלי לנָעִים במשמעות 'טוב'. פועל נוסף שאולי שייך לענייננו הוא פָּצַח, כגון 'פצח בשיר'. יש הקושרים אותו אל הפעלים פָּתַח, פָּקַח ופָצָה, אך אחרים סוברים על פי הסורית שפירושו היסודי שָׂמַח ומכאן שָׁר, רינן.

תחום המוזיקה והשירה הוא כה מרכזי, עד כי מלבד כל המילים האלה שאלה לשוננו כמה מילים חשובות משפות אחרות: לַחַן מערבית, פִּזְמוֹן ופִיּוּט מיוונית (פיוט קרוב לפואטיקה), וכמובן המילה מוזיקה עצמה – אומנותן של המוּזוֹת היווניות.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => מילים מתיבת הנגינה [post_excerpt] => איך שרים ומנגנים בעברית והאם יש הבדל בין שתי הפעולות האלה בעברית העתיקה? מה הם כלי הנגינה ומה הפעלים המיוחדים להם? ואילו עוד פעלים ושורשים ירשנו בתחום המוזיקה? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a0%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-04-02 07:28:11 [post_modified_gmt] => 2024-04-02 04:28:11 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1035 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך שרים ומנגנים בעברית והאם יש הבדל בין שתי הפעולות האלה בעברית העתיקה? מה הם כלי הנגינה ומה הפעלים המיוחדים להם? ואילו עוד פעלים ושורשים ירשנו בתחום המוזיקה? המשך קריאה >>
להתפעם כל פעם מחדש - איור

להתפעם בכל פעם מחדש

WP_Post Object
(
    [ID] => 984
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-14 08:40:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-14 06:40:00
    [post_content] => 

פעם

פעמים רבות נזכרת המילה פַּעַם בתנ"ך ובספרות חז"ל. נתבונן בכמה דוגמאות:
  1. "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב).
  2. "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו" (שופטים ה, כח).
  3. "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר [יריחו] שֶׁבַע פְּעָמִים וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת" (יהושע ו, ד).
  4. "פעם אחת היינו יושבין בין האילנות..." (ספרא בחוקותי ב, ה).
בשתי המובאות הראשונות משמעותה של המילה פעם שונה מן הרגיל בלשוננו: בראשונה פירושה רֶגֶל, ובשנייה – צַעַד. משמעויות אלו קיימות גם בלשונות שמיות אחרות, וככל הנראה הן העומדות ביסודה של המילה. השימוש במילה פעם בתנ"ך במשמעות של רגל או צעד אופייני ללשון המליצית, שכן לשון זו נוטה לשמר רבדים קדומים של השפה. גם בימינו שייך שימוש זה ללשון המליצית, בעיקר מצירופים כגון 'פעמי משיח', 'הכין פעמיו', 'שם פעמיו אל'. המשמעות הרווחת של המילה פעם – בתנ"ך, בספרות חז"ל ובלשון ימינו – היא המשמעות המופשטת יותר שבמובאה השלישית: 'כל אחת מן ההזדמנויות שפעולה מסוימת חוזרת בהן'. בצירופים דוגמת 'שבע פעמים', ו'פעמים רבות' הפעולה חוזרת ממש, ואילו בצירוף 'פעם אחת' מודגש שהפעולה הייתה יכולה לחזור אך לא חזרה. בלשון חכמים קיבל הצירוף 'פעם אחת' גם משמעות של זמן – 'ביום מן הימים', 'בזמן מן הזמנים' – אולי בהשפעת 'זמנא חדא' בארמית. שימוש זה רגיל בפתיחה של סיפורים, כמו במובאה הרביעית. בעברית המאוחרת יש שמשמשת במשמעות זו המילה פעם לבדה, כגון בשיר הילדים הידוע "פעם הייתי בתימן". ויש שהמילה פעם איננה באה כתיאור זמן של אירוע נקודתי בעבר, אלא כתיאור של העבר בכלל במשמעות 'לפנים', 'בימים עברו'. למשל: "כמו פעם", "פעם הכול היה אחרת".

פעמון, פעימה והתפעמות

השורש פע"ם מציין מכה, נקישה וזעזוע, משמעות אשר אולי התפתחה מן המשמעות הראשונית של המילה פַּעַם – צעד ומכת הרגל. לאחר תיאור חלום הפרות וחלום השיבולים של פרעה מלך מצרים נאמר: "וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ" (בראשית מא, ח), כלומר: רוחו נזדעזעה. מעניין שבתנ"ך מדובר בזעזוע שלילי, ואילו בלשון ימינו המילים התפעם, נפעם, מפעים והתפעמות מציינות בעיקר התפעלות חיובית. גם המילה המקראית פעמון קשורה לעניין המכה והזעזוע, כפי שמסביר ר' דוד קמחי (רד"ק) בספר השורשים שלו: "לפי שהוא מתקשקש ומתכתת בענבל שבתוכו". על פי משמעות זו של השורש פע"ם חודשה בימי הביניים המילה פְּעִימָה (נקישה), ובתחום המוזיקה חודשה בעברית החדשה פַּעֲמָה (יחידת קצב בסיסית), וממנה גם פַּעֲמָן (מטרונום, המכשיר המודד את הפְּעָמוֹת). וכמובן בל נשכח את פעימות הלב והלב הפועם – צירופים אשר נוצרו בעת החדשה, אבל יש להם טעם של פעם.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => להתפעם בכל פעם מחדש [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%a2%d7%9d-%d7%91%d7%9b%d7%9c-%d7%a4%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-08-09 22:43:38 [post_modified_gmt] => 2020-08-09 19:43:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=984 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

פעם פעמים רבות נזכרת המילה פַּעַם בתנ"ך ובספרות חז"ל. נתבונן בכמה דוגמאות: "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב). "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך פַּעֲמוֹן ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>