WP_Post Object
(
    [ID] => 10001
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2015-05-20 14:03:48
    [post_date_gmt] => 2015-05-20 11:03:48
    [post_content] => הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במציאת שם עברי לפותח הסתימות הידני המכונה 'פומפה' ('משאבה' באיטלקית, פולנית ועוד).

הגולשים התבקשו להצביע לחלופה הנראית להם ביותר, וכן להציע הצעות משלהם.

ההצעות שעמדו להצבעה: אֲבִיקָן (אֲבִיק הוא הפתח בכיור או באמבט שדרכו יורדים המים לביוב), פַּמְפַּם (מילה המדמה את קול שחרור הסתימה, בהשראת השם הלועזי), פַּמְפֶּמֶת (כמו פַּמְפַּם – בשימור המין הדקדוקי של המילה), שׁוֹאֲבִית (מעין משאבה קטנה).

מן ההצעות שהתקבלו: מַשְׁאֵב, מַשְׁאֶבֶת, שׁוֹאֲבָן, שׁוֹאֲבִיק, בֻּכְנִית, חוֹלֵץ לַחַץ, חוֹלְצָן, מַחְלֶצֶת, שַׁרְבִּיב, פּוֹתְחַן סְתִימוֹת, מַשְׁלֵף, שַׁחְרָר, שַׁחְרֶרֶת, שַׁחְרָרִית.

מן הסקר עלתה בבירור העדפה למילה פַּמְפֶּמֶת.

בוועדה למילים בשימוש כללי עלו כמה נימוקים בעד המילה: היא מזכירה בצליליה את קול שחרור הסתימה ואת המילה הלועזית ומשמרת את המין הדקדוקי של המילה 'פומפה'. פַּמְפֶּמֶת אף מתקשרת למילה 'פּוּם' – הצורה הארמית של 'פֶּה' (מכאן למשל פּוּמִית), ואכן היא פותחת את פי הכיור או האמבט.

המילה פַּמְפֶּמֶת אושרה בישיבה 338 של מליאת האקדמיה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014).
    [post_title] => פומפה
    [post_excerpt] => הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במציאת שם עברי ל'פומפה', וביקשה מן הגולשים להגיב על הצעותיה אֲבִיקָן, פַּמְפַּם, פַּמְפֶּמֶת ושׁוֹאֲבִית ואף להציע הצעות משלהם. המילה פַּמְפֶּמֶת אושרה במליאת האקדמיה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014).
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%95%d7%9e%d7%a4%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2015-05-31 21:05:17
    [post_modified_gmt] => 2015-05-31 18:05:17
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=10001
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 8459
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-02-04 15:13:26
    [post_date_gmt] => 2015-02-04 13:13:26
    [post_content] => תוכן העניינים

	
פרס ראש הממשלה ללשון העברית לרונית גדיש, עמ' 1
	
חבר הכנסת הרצוג באקדמיה, עמ' 1
	
הוועדה למדע המדינה, עמ' 1
	
בקצרה: פרופ' משה בר־אשר נבחר לחבר האקדמיה הלאומית למדעים; מפגש חוג ידידי האקדמיה; אות יקיר השפה העברית לפרופ' אהרן בר־אדון, עמ' 1
	
מאחורי המילים מאת תמר כץ, עמ' 2
נכדן, דוד רבא, מגדנאי, שוקולדאי, עוגונית, זלולת, פמפמת
	
הֲלוא הסופי: סוגיה לשונית אחת ב'תמול שלשום' לש"י עגנון מאת אברהם הולץ, עמ' 3
	
מדוע הטקסט המשפטי אינו נהיר? מאת אורלי אלבק, עמ' 6
	
יום הלשון העברית תשע"ה (מודעה על פעילויות האקדמיה), עמ' 8

    [post_title] => אקדם 52
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-52
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2015-08-09 09:39:21
    [post_modified_gmt] => 2015-08-09 06:39:21
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8459
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9000
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2014-12-15 11:29:48
    [post_date_gmt] => 2014-12-15 09:29:48
    [post_content] => 
בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) אושרו מילים חדשות בשימוש כללי בתחום קרבת המשפחה, בתחום המזון ועוד.

מילים בתחום קרבת המשפחה
בשנים האחרונות הגיעו פניות רבות אל הוועדה למילים בשימוש כללי לקבוע מונחים בתחום המשפחה המורחבת. הוועדה דנה בכמה מהם, הציעה מונחים ואלו אושרו במליאת האקדמיה.


 	
נֶכְדָּן הוא נכד האח או האחות. בעבר קבע ועד הלשון את המילה 'נכדן' לבן האח ואולם היא לא נקלטה במשמעות זו, ובמקומה משמשת מאז ועד היום המילה אַחְיָן.
 	
דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא הם אחֵי הסב או הסבה. לצד אלו נקבעו גם דּוֹד גָּדוֹל ודוֹדָה גְּדוֹלָה, ומהם נגזרת צורת הרבים 'דודים גדולים'.
 	
חִמֵּשׁ וחִמֵּשָׁה הם בני הנין. המילה חִמֵּשׁ נוצרה על פי שִׁלֵּשׁ ורִבֵּעַ שבמקרא, וחידושה מיוחס לביאליק. רבים משתמשים במילה, ועתה החליטה האקדמיה לאמץ אותה אימוץ רשמי.

מילים בתחום המזון

 	
מִצְלֶה – "על האש", האירוע החברתי של הצלייה והאכילה. החלטה זו התקבלה בעקבות החלטה מלפני כעשר שנים לחדש את מַצְלֶה למכשיר הצלייה (מנגל, גריל). המילה מִצְלֶה שקולה במשקל המילה מִשְׁתֶּה.
 	
זְלֹלֶת (ג'אנק פוד) – במילה זלולת יש שילוב של זלילה וזוֹל (נחות, חסר ערך, על פי "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל" בירמיהו טו, יט). המילה שקולה במשקל המילה פְּסֹלֶת.
 	
עוּגוֹנִית – קאפקייק. בשנים האחרונות הגיעו לאקדמיה עשרות פניות למצוא חלופה עברית לקאפקייק. ההצעה עוגונית זכתה לתמיכה רחבה של הגולשים באתר האקדמיה.
 	
שׁוֹקוֹלָדַאי – שוקולטייר, אדם שמקצועו עיבוד והכנה של ממתקים ומוצרים משוקולד, כגון מוליות (פרלינים). הצורה שוקולדאי נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן שׁוֹקוֹלָדָן, שׁוֹקוֹלָדָר, שַׁקְלָד, שַׁקְלְדַאי, שַׁקְלְדָן, מְשַׁקְלֵד, שׁוֹקוֹלָן, שׁוֹקוֹלַאי, שׁוֹקוֹלָר.
 	
מַצְנֵם – טוסטר. בעבר התנגדו באקדמיה למילה מַצְנֵם וקבעו במקומה מַקְלֶה, שכן טוסטר אינו עושה צנימים אלא קולֶה לחם. ואולם המילה מצנם התפשטה בציבור, ועתה החליטה האקדמיה לאמץ אותה. לפי זה טוסטר לחיצה הוא מַצְנֵם לְחִיצָה, ומכינים בו כָּרִיךְ קָלוּי.
 	
מִגְדְּנַאי – קונדיטור; מִגְדְּנָאוּת – קונדיטאות; מִגְדָּנִיָּה – קונדיטוריה. שלוש המילים העבריות כבר משמשות, והאקדמיה קיבלה אותן בשמחה. מקורן במילה מִגְדָּנוֹת המופיעה במקרא בהקשר של מתנות וחפצי ערך (בראשית כד, נג ועוד). רבים קושרים את 'מגדנות' למילה מֶגֶד – טוב, מֶתֶק. כבר בספרות ימי הביניים יש שימוש במִגְדָּנוֹת במשמעות מְגָדִים, מאכלים מתוקים. במילוני ועד הלשון המילה מִגְדָּנוֹת היא חלופה ל־sweets לצד מַטְעַמִּים, מַמְתַּקִּים ורֶקַח.

מילים שונות

 	
תִּקּוּנַאי – הנדימן, "תיקונצ'יק". סיומת ־אי אופיינית לבעלי מקצוע, כגון חַשְׁמַלַּאי. לצד תיקונאי הוצעו גם תַּקָּן, תַּקְנַאי.
 	
תְּמוּנָה מְזַהָה ('תמונת פספורט') – המונח נקבע בהשראת המונח 'תעודה מזהה'.
 	
פַּמְפֶּמֶת – פומפה. המילה פמפמת מזכירה בצליליה את הקול שנוצר בעת השימוש במכשיר, ויש לה זיקה למונח הלועזי.
 	
לַבָּה (במלרע, במקום לָבָה). כבר במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה עולה הכתיב לבה המכוון כנראה למילה המקראית לַבָּה שנהוג לפרשה להבה, אש. עד כה נהגה במונחי האקדמיה הצורה לָבָה (בבי"ת רפה) – על פי lava הלועזית.

המילים פורסמו באתר מונחי האקדמיה. ראו ב'הצגת מילון': שימוש כללי (תשע"ה).
    [post_title] => אושרו מילים בשימוש כללי מתחום קרבת המשפחה (תשע"ה, 2014)
    [post_excerpt] => מליאת האקדמיה ללשון העברית התכנסה בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) ואישרה את המילים נכדן (נכד האח), תיקונאי (הנדימן), זלולת (ג'אנק פוד), עוגונית (קאפקייק) ועוד.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2019-03-26 02:25:30
    [post_modified_gmt] => 2019-03-26 00:25:30
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9000
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)