WP_Post Object
(
    [ID] => 8434
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-02-04 14:38:41
    [post_date_gmt] => 2015-02-04 12:38:41
    [post_content] => 
השפה העברית עשירה במילים המציינות את חלקי העץ בכלל ואת ענפיו בפרט. טעימה מן השפע הלשוני הזה מספק לנו הנביא יחזקאל בלשונו הפיוטית והייחודית. בדַמותו את ממלכת אשור לארז אומר יחזקאל:


"הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן, יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ. מַיִם גִּדְּלוּהוּ, תְּהוֹם רֹמְמָתְהוּ [...] עַל כֵּן גָּבְהָא קֹמָתוֹ מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה, וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתָו מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ. בִּסְעַפֹּתָיו קִנְנוּ כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וְתַחַת פֹּארֹתָיו יָלְדוּ כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְצִלּוֹ יֵשְׁבוּ כֹּל גּוֹיִם רַבִּים. וַיְּיִף בְּגָדְלוֹ בְּאֹרֶךְ דָּלִיּוֹתָיו כִּי הָיָה שָׁרְשׁוֹ אֶל מַיִם רַבִּים" (לא, ג–ז).

בקטע קצר וציורי זה משמשות לצד המילה הרגילה עָנָף כמה מילים נרדפות:

עֲבוֹת
המילה המקראית עבות מציינת על פי רוב 'חבל קלוע'. כך למשל בסיפורי שמשון: "וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע" (שופטים טו, ג). צורת הרבים היא עֲבוֹתִים או עֲבוֹתוֹת, כמצוי אצל הושע: "בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה" (יא, ד). בנבואתו של יחזקאל עבותים אינם חבלים שזורים רגילים אלא 'ענפים סבוכים' או 'סבך ענפים'.
עָבֹת הוא גם שם תואר שמשמעו 'סבוך ומסועף', למשל 'עץ עבות', 'יער עבות'. בנטייה של שם התואר יש דגש ותנועת u: עֲבֻתָּה, עֲבֻתִּים (כמו עָמֹק, עֲמֻקָּה, עֲמֻקִּים).

סְעִיפִים, סְעַפּוֹת וסַרְעַפּוֹת
המילה סְעִיף בהוראת ענף מוכרת מספר ישעיהו, ומן המשמעות הזאת נוצרה בימי הביניים המשמעות המושאלת המוכרת לנו היום: קטע של פרק, חלק ממסמך. אך בנבואתו של יחזקאל אנו מוצאים שתי צורות אחרות של המילה: סְעַפּוֹת וגם סַרְעַפּוֹת – בתוספת ר' (כמו שַׁרְבִיט הקשור לשֵׁבֶט – 'מקל').
ייתכן שגם המילה סְעִפִּים קשורה לכאן. המילה מצויה בדבריו של אליהו לעם על הר הכרמל: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים – אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו" (מלכים א יח, כא). יש המפרשים שסעיפים הם קביים (העשויים מענפים), ולפי פירוש זה הדימוי הוא לפיסח הנוטה בהליכתו פעם לכאן ופעם לכאן. אחרים פירשו 'מחשבות', ורָאו בסעיפים – כלומר בענפים – מטפורה למחשבות (שְׂעִפִּים במשמעות מחשבות או במשמעות קרובה יש באיוב ד, יג; כ, ב). ויש הסוברים כי סְעִפִּים כאן הם 'דעות חלוקות' כי עניינו הבסיסי של השורש סע"ף הוא 'חלוקה', 'פיצול'.
המילה סעיף מוכרת גם מן הצירוף סְעִיף סֶלַע שמשמעו 'נקיק', אך הדעות חלוקות בשאלה אם משמעות זו של המילה קשורה למשמעות 'ענף'.

פֹּארוֹת
גם פארות הן ענפים, והמילה משמשת גם בשירה העברית המודרנית – למשל בשיר 'ניגונים' מאת פניה ברגשטיין: "שְׁתַלְתֶּם ניגונים בי אמי ואבי, ניגונים מזמורים שכוחים [...] עתה הם שולחים פֹּארוֹת בדמי, שורשיהם בעורקַי שלובים". צורת היחיד היא פֹּארָה, אך במקרא הצורה הזאת מנוקדת דווקא בקיבוץ: "הִנֵּה הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה, וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִים וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ" (ישעיהו י, לג). כמו שמן הסעיפים משמש בפסוק הזה הפועל סִעֵף – 'קיצץ ענפים', כך מן הפארות נוצר הפועל פֵּאֵר: "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, כ). ומה משמעות הפועל הזה? יש מפרשים 'שָׁבַר ענפים' ויש מפרשים 'ליקט את הפירות שנשארו על הענפים'.

דָּלִיּוֹת
דליות הן הענפים הנישאים של הצמח. הדליות המוכרות ביותר הן הזמורות המורמות של הגפן, אבל במקרא יש דליות גם לעצים אחרים – כמו לעץ הארז בנבואתו של יחזקאל. הפועל דָּלָה פירושו הֶעֱלָה, ומכאן השם דְּלִי לכלי שדולים בו מים מן הבאר.
בספרות חז"ל מצויה גם צורת היחיד דָּלִית, והכוונה לגפן שהודלתה על גבי קנים וכלונסאות (לעומת רוֹגְלִית – גפן השרועה על הקרקע). למשל: "הפאה ניתנת במחובר לקרקע. בדלית ובדקל בעל הבית מוריד ומחלק לעניים" (משנה פאה ד, א).

בַּד
בדים במובן 'ענפים' אינם נזכרים בקטע שהובא לעיל מספר יחזקאל אלא בנבואות אחרות של יחזקאל – למשל בפסוק זה שגם בו כמה מילים המציינות ענפים: "וַיִּצְמַח וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה לִפְנוֹת דָּלִיּוֹתָיו אֵלָיו, וְשָׁרָשָׁיו תַּחְתָּיו יִהְיוּ, וַתְּהִי לְגֶפֶן וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּרֹאות" (יז, ו). במקרא בד הוא גם מוט המשמש לנשיאה של כלי המשכן. ומספרות חז"ל קיבלנו את הצירוף בית הבד הקרוי כך על שום קורת העץ הכבדה שבעזרתה כתשו את הזיתים.
כמו הפֹּארה גם הבד מצא דרכו אל השירה העברית החדשה. כך למשל נפתח שירה של לאה גולדברג 'ערב מול הגלעד': "האילנות כל כך כבדים, כופף הפרי את הבדים".
גם המילה בד במשמעות 'אריג' מקורה במקרא, אך ככל הנראה אין קשר בינה ובין בד במשמעות ענף.
    [post_title] => הנביא יחזקאל ובדי האילן
    [post_excerpt] => בפסקה אחת בספר יחזקאל נזכרות כמה וכמה מילים לציון ענפי העץ: עָנָף, עֲבוֹת, סַרְעַפָּה,  פֹארוֹת, סְעַפָּה, דָּלִיּוֹת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%a0%d7%91%d7%99%d7%90-%d7%99%d7%97%d7%96%d7%a7%d7%90%d7%9c-%d7%95%d7%91%d7%93%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%9c%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-02-06 12:45:53
    [post_modified_gmt] => 2023-02-06 10:45:53
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8434
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 1015
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2011-10-10 10:10:00
    [post_date_gmt] => 2011-10-10 08:10:00
    [post_content] => 
חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן (דיש) וביקב (דריכה): "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג). תקופת האסיף חלה בסתיו, "שכל ימות החמה התבואה מתייבשת בשדות, ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים" (רש"י בפירושו לפסוק משמות).
הפעולות החקלאיות היו חלק בלתי נפרד מחייהם של אבותינו, והן זכו למקום של כבוד גם בִּשדה הלשון. כך למשל לשוננו מבחינה בין שלל פעולות הקשורות לאסיף. כבר בתנ"ך אנו מוצאים את הפועל קָצַר המיוחד לחיטה ושעורה, ואת הפועל בָּצַר המיוחד לענבים. הפועל קָטַף כללי יותר, והפועל אָרָה בא בתנ"ך פעמיים בלבד – פעם ביחס למור (בושם) ופעם ביחס לגפן. קָצַר, בָּצַר וקָטַף מציינים ביסודם חיתוך, ואילו אָרָה מציין ביסודו איסוף – כפי שעולה מהשוואה ללשונות שמיות קרובות. הוא דומה במשמעותו לפועל לָקַט או לִקֵּט המציין איסוף של פרטים, ובכלל זה של פירות וּתבואה.
אשר לזיתים, בתנ"ך אין הפועל מָסַק, אך נזכרת בו שיטה המוכרת גם בימינו – חבטה על הענפים במקל כדי להשּׁיר את הפירות: "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ. לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, כ). הפועל פֵּאֵר קשור כנראה למילה פֹּארֹת (=ענפים), ולדעת רבים הכוונה לליקוט הפירות שנשארו על הענפים לאחר החביטה. גם הצירוף נֹקֶף זַיִת (ישעיהו יז, ו) מציין כנראה את הפירות שנותרו לאחר החביטה, שכן השורש נק"ף עניינו הכאה.
פעלים נוספים לִקטיף הפירות ירשנו מלשון חכמים. בברייתא המובאת בתלמוד הבבלי נאמר: "פועלין שהיו אורין בתאנים וגודרין בתמרים ובוצרין בענבים ומוסקין בזיתים – הרי אלו אוכלין ופטורין" (בבא מציעא פט ע"ב). ולעניין מלאכות האסורות בשבת אמרו חז"ל: "הקוצר והבוצר והגודר והמוסק והאורה – כולן מלאכה אחת הן" (בבלי שבת עג ע"ב ועוד).
הפעלים בָּצַר ואָרָה משמשים כאמור עוד בתנ"ך, ואולם בספרות חז"ל נתייחד אָרָה לִקטיף התאנים. הפעלים גָּדַר וגָדַד באים שניהם בכתבי יד של ספרות חז"ל לציון קטיף התמרים, וייתכן שמדובר בחילוף גרפי בגלל דמיון האותיות ד–ר. לפועל גָּדַד יש מקבילות בארמית ובערבית המציינות חיתוך וכריתה, ובערבית הפועל משמש גם במשמעות של קטיף תמרים.
הפועל מָסַק מציין קטיף זיתים מן הענף בתנועת משיכה (בדומה לחליבה), ויש הסוברים שהוא קרוב למָשַׁךְ. כמו בתנ"ך, גם בספרות חז"ל נזכר קטיף של זיתים הנעשה בחביטה. פעולה זו קרויה נִקּוּף – בדומה לצירוף המקראי נֹקֶף זַיִת.
לְרוב הפעולות החקלאיות הקשורות באסיף יש שם פעולה במשקל פָּעִיל: אָסִיף, בָּצִיר, קָצִיר (מן התנ"ך), מָסִיק (מלשון חכמים), קָטִיף, גָּדִיד (בלשון ימינו). ב'מלון כל בו לחקלאות' מאת מלך זגורודצקי משנת תרצ"ט (1939) הוצעו מונחים נוספים במשקל זה, ובהם נָקִיר לירקות שורש (כגון גזר ותפוחי אדמה), תָּלִישׁ לפול ולָקִיט לפרחים. המונחים לא נקלטו, וכיום משתמשים במונחים הכלליים אסיף, כגון 'אסיף גזר', 'אסיף תפוחי אדמה', וקטיף, כגון 'קְטיף פרחים'.
במשקל פָּעִיל שקולות עוד פעולות חקלאיות: חָרִישׁ, זָמִיר (מן המקרא), עָדִיר (פעולת העידור, מלשון חכמים), ושמות אחרים הקשורים לחקלאות: אָבִיב, גָּדִישׁ, סָפִיחַ, עָמִיר, לָקִישׁ (עונת הזריעה המאוחרת).
פעולות אסיף אחדות הולידו שמות של כלים ומכונות: מַקְטֵפָה ומַבְצֵרָה (כלים הדומים למזמרה), קַטֶּפֶת (מכונה לקטיף כותנה), מַקְצֵרָה (מכונה לקציר מספוא וכדומה). מכונת הקטיף המוכרת ביותר בימינו היא קומביין, ויש הקוראים לה קְצַרְדָּשׁ (מכונה המשלבת קציר ודיש של הדגן).
נסיים בפסוקים מן הברכות שבספר ויקרא: "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ, וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע, וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם" (כו, ד–ה).
חג אסיף שמח!
כתבה: תמר קציר (כץ)
קובץ להדפסה

נספח: פעולות הקטיף ברשימה

 	
אָסִיף (מילה כללית) – ירקות ופירות שונים (למשל גזר ואבטיחים)
 	
אֲרִיָּה (בלי ניקוד ארייה) – תאנים
 	
בָּצִיר – ענבים
 	
גָּדִיד (או גָּדִיר) – תמרים
 	
מָסִיק – זיתים
 	
קָטִיף (מילה כללית) – פרחים, פירות שונים (למשל רימונים ופירות הדר)
 	
קָצִיר – דגנים

ההצעות ממילון כל־בו לחקלאות שלא התקבלו:‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍

 	
חָשִׁישׁ – עשבים יבשים שנקצרו
 	
לָקִיט – פרחים וירקות
 	
נָמִיר – בצלים שנעקרים אחדים מתוך רבים
 	
נָקִיר – ירקות שורש (למשל גזר ותפוחי אדמה)
 	
עָקִיר – תורמוס
 	
קָנִיב – אספרגוס
 	
תָּלִישׁ – פול

    [post_title] => אסיף לחג
    [post_excerpt] => חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה ש'אסיף' פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן וביקב: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג).
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%a1%d7%99%d7%a3-%d7%9c%d7%97%d7%92
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-10-22 20:47:42
    [post_modified_gmt] => 2024-10-22 17:47:42
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1015
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)