הדף בטעינה

על המילה פְּרָס

במילון

 (ללא ניקוד: פרס)
מיןזכר
שורשפרס
נטייהפְּרָסִים לכל הנטיות

הגדרה

  • מתנה הניתנת על הצלחה בתחרות וכדומה
  • תמונה קטנה מנייר צבעוני (מיושן)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

עברית במטבח

WP_Post Object
(
    [ID] => 5512
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-10-28 11:32:35
    [post_date_gmt] => 2012-10-28 09:32:35
    [post_content] => 

אלפס, תנורון, מצנם או מקלה, מְקַפָּה, ממחה יד, מפרסה

אִלְפָּס

אלפס הוא סיר לבישול בעל ידית ארוכה וצורתו כמחבת עמוקה (קָסֵרוֹל או קָסֵרוֹלָה; מצרפתית, באנגלית: casserole). שמו לקוח מכלי הבישול הנזכרים בספרות חז"ל. כך למשל מצאנו בתוספתא: "המערֶה ממיחם למיחם ומאלפס לאלפס ומקדירה לקדירה..." (מעשרות א, ט). המילה אלפס התגלגלה מן היוונית, והיא מצויה בספרות חז"ל גם בצורות אחרות: לְפָס, לַפָּס. המילה אלפס נקבעה במונחי כלים ותבשילים שפרסם ועד הלשון בשנת תרצ"ג (1933).אִלְפָּס

תַּנּוּרוֹן (טוסטר אובן)

תנורון הוא תנור קטן לאפייה ולקליית לחם. המילה תנורון בנויה מן המילה תנור בתוספת סיומת ההקטנה ־וֹן. תנור הוא מתקן לאפייה כבר בתנ"ך, כגון "וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד" (ויקרא כו, כו), והוא נזכר גם בהקשר כללי של בערה ואש – למשל "תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ" (תהלים כא, י) או "בֹּעֵר כַּתַּנּוּר" (מלאכי ג, יט). ייתכן שהמילה תנור נגזרה מן המילה נוּר שמשמעה אש (אליה קשורות גם המילים נר ומנורה). המונח תנורון אושר במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995). תַּנּוּרוֹן (טוסטר אובן)

מַצְנֵם או מַקְלֶה?

איך נקרא המכשיר "טוסטר" בעברית? החלופה העברית שנוצרה למילה הייתה מַצְנֵם. באקדמיה התנגדו למילה כי המכשיר אינו מכין צְנִים, שהוא קשה ופריך בחוץ ובפנים, אלא רק קולה את הפרוסה – משחים אותה מבחוץ אך התוך נשאר רך. לכן קבעו מַקְלֵה לֶחֶם ובקיצור מַקְלֶה (במילון 500 מונחים בכלכלת הבית, תשל"ח 1977). לאחר יותר משלושים שנה, התברר מעל לכל ספק שהניסיון להחליף את המונח לא צלח, ומליאת האקדמיה החליטה לאמץ את המונח המשמש מַצְנֵם (תשע"ה, 2014). ואולם מקומו של השורש קל"י במטבח לא נפקד, והוא נשמר בחלופה העברית ל"טוסט" - לֶחֶם קָלוּי. עוד מילה משורש זה היא קָלִי – גרגירי דגן קלויים, כגון הקלי שנתן בועז לרות המואבייה: "וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל" (רות ב, יד). בספרות חז"ל המילה באה בצורת הרבים: "לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבוא אצלו" (משנה בבא מציעא ד, יב). ומניין לנו צְנִים? המילה הזאת נוצרה בעת החדשה, כנראה על פי "פת צנומה" שבתלמוד הבבלי (ברכות לט ע"א) ולפי הפירוש של רש"י ואחרים: פת יבשה. פירושים אחרים ל"פת צנומה" הם פת מפוררת, פת שהצטמקה במים או פת דקה. מַקְלֵה לֶחֶם, מַקְלֵה (טוסטר)

מְקַפָּה (skimmer)

מקפה היא כף בעלת נקבים להסרת הקצף והזוהמה העולים על פני התבשיל. הפועל קיפה משמש בלשון חז"ל, למשל: "שמן של תרומה שנפל על גבי היין יקפה אותו והיין מותר" (תוספתא) – כלומר יסיר ממנו את שכבת השמן הצפה על פניו. על פי פועל זה חודשה גם המילה קֹפִי (בלי ניקוד: קופי. ההגייה במלעיל כמו דופי, אופי): זוהמת התבשיל הצפה למעלה בשעת הרתיחה. המונח מקפה הוא מחידושיו של ביאליק, והוא נקבע במונחי כלים ותבשילים שפרסם ועד הלשון בשנת תרצ"ג (1933). מְקַפָּה (skimmer)

מַמְחֵה יָד ("בלנדר מוט")

ממחה יד הוא מכשיר חשמלי שאוחזים אותו ביד והוא מרסק מזון מוצק למְחית, לרוב בתוך נוזל. ממחה היד מצטרף אל הממחה (בלנדר) הוותיק ממנו. המילה מַמְחֶה מבוססת על אחת משלל המשמעויות של השורש מח"י: להמס, לרכך – בעיקר מזון. למשל, על עיבוד החרדל בשבת יש מחלוקת בתלמוד הבבלי: "חרדל שלָשׁוֹ מֵעֶרֶב שבת למחר – אמר רב: מַמְחוֹ בכלי ואין ממחו ביד... אלא אמר שמואל: ממחו ביד ואין ממחו בכלי" (שבת קמ ע"א). את המַמְחֶה קבעה האקדמיה כבר בשנת תשי"ט (1959) במסגרת מונחי האפייה, ואילו את מַמְחֵה הַיָּד היא קבעה בשנת תש"ס (2000).

מַפְרֵסָה (סלייסר)

מפרסה היא מכונה לחיתוך פרוסות של לחם, גבינה, נקניק וכדומה. השורש פר"ס משמעו חיתוך. ממנו המילה פְּרָס שמשמעה היסודי 'חֵלק', 'חצי': במימרה "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס" פרס הוא מנת הלחם היומית – חצי כיכר. ואולי גם הפַּרְסָה נקראת כך כי היא מחולקת לשניים. שורש אחר בעל אותן אותיות – פר"ס (וגם פר"שׂ) – משמעו פיזור ופישוט: פריסת כוחות, תפרוסת של אוכלוסייה, התפרסות, וכן מפרשׂ. צילום של מַפְרֵסָה (סלייסר) [post_title] => עברית במטבח [post_excerpt] => מַצְנֵם או מַקְלֶה? מה החלופה העברית לבלנדר מוט? ומהם אִלְפָּס, תנורון, מְקַפָּה ומפרסה? מונחים עבריים מהמטבח [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%98%d7%91%d7%97 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-01-10 12:40:42 [post_modified_gmt] => 2022-01-10 10:40:42 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5512 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מַצְנֵם או מַקְלֶה? מה החלופה העברית לבלנדר מוט? ומהם אִלְפָּס, תנורון, מְקַפָּה ומפרסה? מונחים עבריים מהמטבח
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 6

אקדם 6

WP_Post Object
(
    [ID] => 7181
    [post_author] => 9
    [post_date] => 1995-05-21 10:55:08
    [post_date_gmt] => 1995-05-21 07:55:08
    [post_content] => תוכן העניינים
  • ראש עיריית ירושלים (אהוד אולמרט) בביקורו באקדמיה: "עיריית ירושלים תגבש דרכים לסייע לאקדמיה", עמ' 1
  • תמיהה באקדמיה: רבין ופרס נאמו באנגלית בטקס הענקת פרס נובל, עמ' 1
  • אבא בנדויד ז"ל, עמ' 2
  • ציונות של לשון – דברים לזכר אבא בנדויד, עמ' 2
  • ד"ר ראובן סיוון ז"ל, עמ' 2
  • מהחלטות המליאה – מילים בשימוש כללי, עמ' 3 מְחִיקוֹן, יְדוּעָן, גְּרִיד, מֵקַר, מֻחְדָּשׁ, חִשָּׁכוֹן
  • משקל פְּעָלָה, עמ' 3
  • בחירות באקדמיה: שמעון זנדבנק – חבר יועץ, עמ' 3
  • מפרסומי האקדמיה: עיונים בלשון העברית מאת ניסן ברגגרין, עמ' 3
  • על מחקר הערבית היהודית מאת יהושע בלאו, עמ' 4
  • לקבל פרס מאת אבא בנדויד, עמ' 5
  • עגבנייה – גורלה של מילה "גסה" (תרמ"ו) מאת ראובן סיוון, עמ' 5
  • תעודה: מכתב מש"י איש הורוויץ לא' בן־יהודה, עמ' 6
[post_title] => אקדם 6 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-6 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2015-07-09 16:41:33 [post_modified_gmt] => 2015-07-09 13:41:33 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7181 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
צילום של מפת שולחן חגיגית ועליה הכיתוב בפרוס השנה החדשה

בפרוס השנה החדשה

WP_Post Object
(
    [ID] => 223
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-09-26 10:47:36
    [post_date_gmt] => 2011-09-26 07:47:36
    [post_content] => לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה...". מה פירוש המילה בפרוס?

על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו בצירוף מילת היחס העברית ב־ (בפרוס) במשמעות 'לפני', 'ערב': "בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה: בפרוס הפסח, בפרוס עצרת [=שבועות], בפרוס החג [=סוכות]..." (משנה שקלים ג, א). הכוונה היא שבימים שלפני החגים הללו מפרישים מקופת המקדש כסף לקרבנות.

עם זאת כבר בספרות חז"ל היו שפירשו את בפרוס (או בגרסה אחרת בִּפְרַס) מלשון פריסה, חיתוך במשמעות מחצית החודש הקודמת לחג. ואכן המילה פְּרָס משמשת בספרות חז"ל במשמעות חצי, למשל חצי כיכר.

כמה חוקרים בני ימינו קושרים את המילה פרוס דווקא למילה היוונית פרהסיה במשמעות הכרזה, ובהקשר זה – הכרזה על בוא החג.

כך או כך הביטויים 'בפרוס החג' ו'בפרוס השנה החדשה' משמשים בלשוננו כיום בהקשרים חגיגיים בלוויית ברכות ואיחולים לרגל המועד.

יש הנוהגים לכתוב "בפרושׂ" (בשי"ן שמאלית), ואולם כפי שראינו אין קשר בין מילה זו לפועל פָּרַשׂ/פָּרַס שמשמעו שיטוח ופיזור. הכתיב הנכון אפוא הוא בסמ"ך.

בפרוס השנה החדשה נאחל שנה טובה ומתוקה!
    [post_title] => בפרוס השנה החדשה
    [post_excerpt] => לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה...". מה פירוש המילה בפרוס?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a1-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-09-02 13:07:49
    [post_modified_gmt] => 2021-09-02 10:07:49
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=223
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה...". מה פירוש המילה בפרוס?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך פְּרָס 3 (הכרזה, "פרס הפסח") ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים: , ,
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך פְּרָס 4 (שטיח, יריעה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך פְּרָס 1 (חלק, חצי, גמול, מענק) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך פְּרָס 2 ("בית הפרס") ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>