WP_Post Object
(
[ID] => 81517
[post_author] => 49
[post_date] => 2023-06-07 19:22:05
[post_date_gmt] => 2023-06-07 16:22:05
[post_content] => במקורה נבחרת אינה אלא שם תואר המתלווה לשם עצם כלשהו – למשל 'ועדה נבחרת' או 'מועצה נבחרת'. אף בתחום הספורט קבוצה שנבחרה מתוך ציבור מסוים כונתה בשם 'קבוצה נבחרת'. הינה למשל דיווח מעיתון דאר היום משנת 1921 תחת הכותרת "התחרות מענינת":
ביום שני הבא, י"ח אד"ב [= אדר ב'], בשעה שלש אחה"צ, תהיה במגרש הספורטיבי החדש במושבה הגרמנית התחרות בכדור רגל בין קבוצה נבחרת מטובי המְשחקים האזרחים בירושלים ובין הקבוצה הראשונה של גדוד הלנקשירים החונה כאן. ההתחרות תהיה בנוכחותם של ה. מ. [= הוד מעלתו] וינסטון צ'רצ'ל, וזיר המושבות; ה. מ. הנציב העליון וגדולי הממשלה".
המשחק המדובר נערך בין נבחרת של תושבי ירושלים ובין קבוצת חיילים בריטים ששהתה בירושלים. אפשר לראות שהנבחרת קרויה 'קבוצה נבחרת', השחקנים נקראים מְשַׂחֲקִים, והמילה וָזִיר שמקורה בערבית משמשת במקום שַׂר.
[caption id="attachment_81518" align="aligncenter" width="323"]
דאר היום, 24 במארס 1921[/caption]
והינה דוגמה נוספת, כעבור יותר משלוש שנים:
ביום שבת ב' כסלו בשעה 3 אחה"צ תערך על המגרש הספורטיבי בתלפיות הִתחרות גדולה בכדור־רגל בין קבוצה עברית נבחרת נגד קבוצת המעופפים האנגלים (דאר היום, 28 בנובמבר 1924).
המשחק כאן הוא בין נבחרת עברית לבין קבוצת הטייסים האנגלים, הנקראים כאן 'מעופפים'.
[caption id="attachment_81519" align="aligncenter" width="495"]
דאר היום, 28 נובמבר 1924[/caption]
בדיווחים מאוחרים יותר אפשר לראות שהקבוצות הנבחרות נקראו בשמות "קבוצה נבחרת מירושלים" ו"קבוצה נבחרת מתל אביב". זו למשל לשון ידיעה מדאר היום מיום 26 בדצמבר 1924:
בשבת כ"ג כסלו נערכו התחרויות בין "קבוצה נבחרת מירושלים" ו"קבוצה נבחרת מתל־אביב". התוצאות היו 1 נגד 3 לטובת הראשונה.
[caption id="attachment_81520" align="aligncenter" width="247"]
דאר היום, 26 בדצמבר 1924[/caption]
מכאן קצרה הייתה הדרך לקיצור השם מ'קבוצה נבחרת' ל'נבחרת'. והינה ידיעה משנת 1929, ובה משמשים יחד שני השמות – הן "הקבוצה הנבחרת" והן "הנבחרת":
בשבת נערכה התחרות חגיגית לשם מסירת הגביע והמדאליות [= מדליות] לחשמונאים שזכו בהם השנה ברוב נקודות. הקבוצה המתנגדת לחשמונאים הורכבה מנבחרת הליגה הירושלמית ז.א. [=זאת אומרת] נבחרת המשטרה הבריטית והסנט־ג'ורג'ים. חשמונאי נבחרת ירושלים 0-5 ... הקבוצה הנבחרת לא יכלה לעמוד בפני הזריזות והטכניקה המשובחת של החשמונאים [החשמונאים הם חברי מועדון הכדורגל 'חשמונאי' בירושלים].
[caption id="attachment_81521" align="aligncenter" width="671"]
דאר היום, 13 מאי 1929[/caption]
עם חלוף השנים ה'נבחרת' תפסה את מקומה, והלך ופחת השימוש בצירוף 'קבוצה נבחרת'. ראוי לציין כי במקביל לצירוף זה היה שימוש גם בצירוף 'פלוגה נבחרת' במשמע 'שחקנים שנבחרו לקבוצת כדורגל'. הינה דיווח מעיתון הצפירה משנת 1926, תחת הכותרת 'אספורט' (צורה חלופית לספורט):
ביום 7 לנובמבר תפגש בקראקא [= קרקוב] פלוגה נבחרת של פולניה עם אוסטריה במשחק כדור הרגל... בפעם הראשונה תפגשנה פלוגות נבחרות של כדור הרגל פוזנא-ברלין. ההתחרות תערך בברלין ביום 14 לנובמבר.
ודוגמה נוספת לשימוש ב'פלוגה' במשמע 'קבוצה', משנת 1931:
נבחרת אוסטריה היא כיום הפלוגה המשובחת ביותר באירופה. לפני זמן מה שיחקה עם נבחרת גרמניה ונצחתה ב־0:6. מפלה זו עשתה רושם קשה על הגרמנים, ולקראת משחק־הגומלין הכניסו כמה שנויים בפלוגתם, שעסקה בהכנה קדחתנית. אולם גם הפגישה השניה שנערכה באיצטדיון הוינאי בנוכחות ששים אלף מסתכלים, נסתיימה בנצחונה המכריע של אוסטריה – 0:5!
מעניין גם השימוש במילה 'מסתכלים' במקום 'צופים', כמקובל כיום.
[caption id="attachment_81522" align="aligncenter" width="259"]
דבר, 5 אוקטובר 1931[/caption]
לסיום נעיר כי התופעה שהוזכרה – שימוש בשם התואר ללא אזכור שם העצם – משותפת למילים רבות שהתחדשו בעברית. כאלו הן למשל צוללת (קיצור של 'אונייה צוללת'), חצאית ('שמלה חצאית'), גלויה ('איגרת גלויה') ואפילו המכונית (קיצור של 'עגלה מכונית', כלומר עגלה המופעלת על ידי מכונה, מנוע).
[post_title] => מניין הגיעה הנבחרת?
[post_excerpt] => נבחרת הנוער של ישראל מתמודדת בימים אלו בתחרות גביע העולם בארגנטינה, וזו הזדמנות לבחון מתי וכיצד החלו להשתמש במילה "נבחרת" במשמע קבוצת שחקנים.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%91%d7%97%d7%a8%d7%aa
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-06-15 11:21:08
[post_modified_gmt] => 2023-06-15 08:21:08
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=81517
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
נבחרת הנוער של ישראל מתמודדת בימים אלו בתחרות גביע העולם בארגנטינה, וזו הזדמנות לבחון מתי וכיצד החלו להשתמש במילה "נבחרת" במשמע קבוצת שחקנים.ביום שני הבא, י"ח אד"ב [= אדר ב'], בשעה שלש אחה"צ, תהיה במגרש הספורטיבי החדש במושבה הגרמנית התחרות בכדור רגל בין קבוצה נבחרת מטובי המְשחקים האזרחים בירושלים ובין הקבוצה הראשונה של גדוד הלנקשירים החונה כאן. ההתחרות תהיה בנוכחותם של ה. מ. [= הוד מעלתו] וינסטון צ'רצ'ל, וזיר המושבות; ה. מ. הנציב העליון וגדולי הממשלה".
המשחק המדובר נערך בין נבחרת של תושבי ירושלים ובין קבוצת חיילים בריטים ששהתה בירושלים. אפשר לראות שהנבחרת קרויה 'קבוצה נבחרת', השחקנים נקראים מְשַׂחֲקִים, והמילה וָזִיר שמקורה בערבית משמשת במקום שַׂר. [caption id="attachment_81518" align="aligncenter" width="323"] דאר היום, 24 במארס 1921[/caption]
והינה דוגמה נוספת, כעבור יותר משלוש שנים:
ביום שבת ב' כסלו בשעה 3 אחה"צ תערך על המגרש הספורטיבי בתלפיות הִתחרות גדולה בכדור־רגל בין קבוצה עברית נבחרת נגד קבוצת המעופפים האנגלים (דאר היום, 28 בנובמבר 1924).
המשחק כאן הוא בין נבחרת עברית לבין קבוצת הטייסים האנגלים, הנקראים כאן 'מעופפים'. [caption id="attachment_81519" align="aligncenter" width="495"] דאר היום, 28 נובמבר 1924[/caption]
בדיווחים מאוחרים יותר אפשר לראות שהקבוצות הנבחרות נקראו בשמות "קבוצה נבחרת מירושלים" ו"קבוצה נבחרת מתל אביב". זו למשל לשון ידיעה מדאר היום מיום 26 בדצמבר 1924:
בשבת כ"ג כסלו נערכו התחרויות בין "קבוצה נבחרת מירושלים" ו"קבוצה נבחרת מתל־אביב". התוצאות היו 1 נגד 3 לטובת הראשונה.
[caption id="attachment_81520" align="aligncenter" width="247"] דאר היום, 26 בדצמבר 1924[/caption]
מכאן קצרה הייתה הדרך לקיצור השם מ'קבוצה נבחרת' ל'נבחרת'. והינה ידיעה משנת 1929, ובה משמשים יחד שני השמות – הן "הקבוצה הנבחרת" והן "הנבחרת":
בשבת נערכה התחרות חגיגית לשם מסירת הגביע והמדאליות [= מדליות] לחשמונאים שזכו בהם השנה ברוב נקודות. הקבוצה המתנגדת לחשמונאים הורכבה מנבחרת הליגה הירושלמית ז.א. [=זאת אומרת] נבחרת המשטרה הבריטית והסנט־ג'ורג'ים. חשמונאי נבחרת ירושלים 0-5 ... הקבוצה הנבחרת לא יכלה לעמוד בפני הזריזות והטכניקה המשובחת של החשמונאים [החשמונאים הם חברי מועדון הכדורגל 'חשמונאי' בירושלים].
[caption id="attachment_81521" align="aligncenter" width="671"] דאר היום, 13 מאי 1929[/caption]
עם חלוף השנים ה'נבחרת' תפסה את מקומה, והלך ופחת השימוש בצירוף 'קבוצה נבחרת'. ראוי לציין כי במקביל לצירוף זה היה שימוש גם בצירוף 'פלוגה נבחרת' במשמע 'שחקנים שנבחרו לקבוצת כדורגל'. הינה דיווח מעיתון הצפירה משנת 1926, תחת הכותרת 'אספורט' (צורה חלופית לספורט):
ביום 7 לנובמבר תפגש בקראקא [= קרקוב] פלוגה נבחרת של פולניה עם אוסטריה במשחק כדור הרגל... בפעם הראשונה תפגשנה פלוגות נבחרות של כדור הרגל פוזנא-ברלין. ההתחרות תערך בברלין ביום 14 לנובמבר.
ודוגמה נוספת לשימוש ב'פלוגה' במשמע 'קבוצה', משנת 1931:נבחרת אוסטריה היא כיום הפלוגה המשובחת ביותר באירופה. לפני זמן מה שיחקה עם נבחרת גרמניה ונצחתה ב־0:6. מפלה זו עשתה רושם קשה על הגרמנים, ולקראת משחק־הגומלין הכניסו כמה שנויים בפלוגתם, שעסקה בהכנה קדחתנית. אולם גם הפגישה השניה שנערכה באיצטדיון הוינאי בנוכחות ששים אלף מסתכלים, נסתיימה בנצחונה המכריע של אוסטריה – 0:5!
מעניין גם השימוש במילה 'מסתכלים' במקום 'צופים', כמקובל כיום. [caption id="attachment_81522" align="aligncenter" width="259"] דבר, 5 אוקטובר 1931[/caption]
לסיום נעיר כי התופעה שהוזכרה – שימוש בשם התואר ללא אזכור שם העצם – משותפת למילים רבות שהתחדשו בעברית. כאלו הן למשל צוללת (קיצור של 'אונייה צוללת'), חצאית ('שמלה חצאית'), גלויה ('איגרת גלויה') ואפילו המכונית (קיצור של 'עגלה מכונית', כלומר עגלה המופעלת על ידי מכונה, מנוע).
[post_title] => מניין הגיעה הנבחרת?
[post_excerpt] => נבחרת הנוער של ישראל מתמודדת בימים אלו בתחרות גביע העולם בארגנטינה, וזו הזדמנות לבחון מתי וכיצד החלו להשתמש במילה "נבחרת" במשמע קבוצת שחקנים.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%91%d7%97%d7%a8%d7%aa
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-06-15 11:21:08
[post_modified_gmt] => 2023-06-15 08:21:08
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=81517
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
