WP_Post Object
(
    [ID] => 5510
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-11-04 11:00:48
    [post_date_gmt] => 2012-11-04 09:00:48
    [post_content] => 
חמרמורת, רגשת, היגב, תרופת דמה, סודרן תרופות
חֲמַרְמֹרֶת (הנגאובר)
חמרמורת היא תחושת גוף לא נעימה, ובעיקר מחושי ראש, שחש המרבה בשתיית משקה חריף בשעות שלאחר השתייה או בבוקר שלמוחרת. המילה חמרמורת נוצרה בהשראת הביטוי "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ" (איכה א, כ; ומפרשים 'מעיי תססו'). כן נרמזת בה המילה חֶמֶר שפירושה יין, כגון "וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר" (דברים לב, יד). צורת המילה חֲמַרְמֹרֶת כשל המילים צְמַרְמֹרֶת וסְחַרְחֹרֶת, המציינות אף הן תחושת גוף לא נעימה.
המילה חמרמורת אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).
רַגֶּשֶׁת
רגשת היא רגישות יתר לחומרים מסוימים, כגון תרופות, מאכלים ואבקת פרחים. הגוף מפעיל שלא לצורך את מערכת החיסון נגד החומר ונלחם בו כאילו היה גורם מזיק. מאפיינים נפוצים של רגשת הם פריחה בעור, בצקת ועיטוש.
המילה רַגֶּשֶׁת בנויה במשקל המחלות, והיא מצטרפת למילים מן המקרא כמו דַּלֶּקֶת וקַדַּחַת (החי"ת גורמת לשינוי בתנועות), ולמילים מחודשות כמו אַדֶּמֶת, דָּאֶבֶת (פיברומיאלגייה), חַטֶּטֶת (אקנֶה), צַפֶּדֶת (טטנוס), גַּלֶּדֶת (אימפטיגו), דַּגֶּנֶת (צליאק).
המילה רגשת נכללת במונחי רפואה שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ז (2006).
הֶגֵּב (רפלקס)
היגב הוא תגובה לא רצונית של הגוף על גירוי, כגון סגירת העפעף בתגובה על ראייה של עצם זר המתקרב לעין. במערכת הרפואית מקובל המונח הֶחְזֵר.
המילה הֶגֵּב מצטרפת למילים תְּגוּבָה והֲגָבָה שחודשו במונחי הפיזיקה של ועד הלשון כחלופה לרֵאקציה על פי הפועל הארמי אֲגֵיב (=השיב). הֶגֵּב שקולה במשקלן של הֶבֵּט, הֶשֵּׂג, הֶתֵּר (הדגש בגימ"ל על דרך השורשים חסרי הנו"ן).
המילה היגב אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ט (2009) במסגרת המילון למונחי הביולוגיה הכללית.
תְּרוּפַת דֶּמֶה (פלצבו)
תרופת דמה היא חומר לא פעיל הניתן כתרופה. לעתים תרופת הדמה ניתנת למטופל כדי לבדוק את ההשפעה הנפשית הנגרמת לו מעצם הטיפול במחלתו, בלא שייטול תרופה ממש. בתרופת דמה משתמשים גם בניסוי של תרופה חדשה: את התרופה הנבדקת נותנים לקבוצת הניסוי, ואילו לקבוצת הביקורת נותנים תרופת דמה. בהקשר הצבאי המילה דמה מציינת עצם להטעיה כגון 'מטוס דמה', 'חיילי דמה', או לאימון כגון 'תחמושת דמה'.
לצד המונח התקני רווחת בציבור המילה 'אֵינְבּוֹ' (אין + בו).
הצירוף תרופת דמה אושר במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (2005).
סוֹדְרַן תְּרוּפוֹת
סודרן תרופות הוא קופסה אישית לתרופות המחולקות לתאים לפי שעות, ימים וכדומה.
המילה סודרן חודשה לראשונה ברשימת מונחים בארכיונאות בסדרת מונחים דומים בצורתם לסוגי תיקים משרדיים:

 	
סוֹדְרָן – תיק משרדי המחולק למדורים לפי אותיות או מספרים.
 	
חוֹבְקָן – תיק פשוט החובק את הניירות בלי להדקם
 	
כּוֹרְכָן – תיק שבו הניירות מושחלים ומהודקים ברצועות מתכת
 	
עוֹטְפָן – תיק מכריכת קרטון העוטף את הניירות מארבעה צדדים
 	
עוֹקְדָן – תיק בעל קַשתות מתכת שהניירות מושחלים בהן (קלסר, כיום רווח אוגדן).

    [post_title] => עברית לבריאות
    [post_excerpt] => דברו עברית והבראתם! סיפוריהם של כמה מונחים עבריים מתחום הבריאות.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-17 14:05:44
    [post_modified_gmt] => 2023-08-17 11:05:44
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5510
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5535
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-09-02 12:12:14
    [post_date_gmt] => 2012-09-02 09:12:14
    [post_content] => 
עיטוי, שומרן דפים, קטע עלום, שאלת ברירה
מהצעות הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה
עִטּוּי (למינציה)
עיטוי הוא ציפוי של יריעת ניילון (דקה או עבה) המודבקת בחימום ובלחץ על צידו האחד או על שני צידיו של נייר או קרטון. נוהגים לְעַטּוֹת כרטיסים (כגון כרטיס תלמיד, כרטיסי עבודה לתלמידים), כריכות של ספרים, דפי ספרים לפעוטות ועוד.
השורש עט"י מוכר מן הפעלים עָטָה ("עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה", תהלים קד, ב) והֶעֱטָה ("הֶעֱטִיתָ עָלָיו בּוּשָׁה", תהלים פט, מד), משם התואר עָטוּי (עטוי מעיל, עטוי פלומה) ומשם העצם מַעֲטֶה. המשמעות המשותפת לכל אלו היא כיסוי ועיטוף.
המונח עיטוי אושר באקדמיה בשנת תשס"ד (2004).
שׁוֹמְרַן דַּפִּים ("שמרדף", "ניילונית")
שומרן דפים, ובקיצור שומרן, הוא שקית שקופה לשמירת דפים. יש שומרנים שבצידם פס לבן או צבעוני ובו נקבים לתיוק.
המונח שומרן נקבע בהשראת מונחים אחרים במשקל פועלן המציינים אמצעים לשמירת ניירות ולתיוקם: חוֹבְקָן, כּוֹרְכָן, עוֹטְפָן, סוֹדְרָן ועוֹקְדָן (קלסר).
המונח שומרן דפים אושר באקדמיה בשנת תשס"ו (2006).
קֶטַע עָלוּם (אנסין)
קטע עלום הוא טקסט במבחן שנשאלות עליו שאלות או שיש לתרגמו – בלי שהיה באפשרותם של התלמידים להכינו מראש.
המילה עָלוּם היא אחת משורה של מילים המציינות הסתרה: גָּנוּז, חָתוּם, כָּמוּס, סָפוּן וצָפוּן, סָתוּם, סָמוּי ועוד, והיא קרובה אל המילים תַּעֲלוּמָה ונֶעֱלָם. יש 'פרשיות עלומות', 'פרק עלום מן העבר', 'עלום שם' (אנונימי), 'ביצה עלומה' (ביצה שיצקו אותה שלמה לנוזל רותח והחלמון נעלם בתוך החלבון) וגם 'קטע עלום'.
המונח אושר באקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).
שְׁאֵלַת בְּרֵרָה (שאלה אמריקאית)
שאלת ברֵירה היא שאלה במבחן שמוצעות בה כמה תשובות, ועל הנבחנים לברור מתוכן תשובה נכונה אחת או יותר. מבחן שיש בו שאלות ברֵירה נקרא מִבְחַן בְּרֵרָה (מבחן אמריקאי).
בצירופים 'שאלת ברֵירה' ו'מבחן ברֵירה' המילה ברֵירה מציינת את הפעולה של הבורר, בדומה לשימושה במשפט "הברֵירה בידכם", וזו משמעותה הראשונית של המילה. יש הנוקטים את הצירוף המסורבל 'שאלת רב־ברֵירה' על פי המשמעות המשנית של ברֵירה לציון אחת האפשרויות שנבררו. ואולם המונח התקני הוא 'שאלת ברֵירה' כאמור.
המונח אושר באקדמיה בשנת תשס"ב (2002).
    [post_title] => עברית בבית הספר
    [post_excerpt] => על המילים והצירופים: עיטוי, שומרן דפים, קטע עלום ושאלת ברירה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-10-01 23:50:28
    [post_modified_gmt] => 2022-10-01 20:50:28
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5535
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)