WP_Post Object
(
    [ID] => 12515
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2015-11-15 13:08:44
    [post_date_gmt] => 2015-11-15 11:08:44
    [post_content] => 
פירוש הביטוי: 'במהלכו (של)'; 'במלוא עוצמתו (של)'.
דוגמאות:
– היחסים בין המדינות נמצאים בעיצומו של משבר עמוק.
– ההרשמה לכנס בעיצומה.
בספרות חז"ל אנו מוצאים את הצירוף "בעיצומו של יום" בדרשות על פסוקים שנכתב בהם "בעצם היום הזה". למשל: על יום הכיפורים נאמר "וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ" (ויקרא כג, ל). מכאן למדו חז"ל (בבלי יומא פא ע"א) "על עיצומו [ובנוסח אחר: על עצמו] של יום הוא ענוש כרת" – כלומר העונש הוא רק על עשיית מלאכה ביום הכיפורים ממש, ולא על עשיית מלאכה בַּזמן שנהגו להוסיף ליום הכיפורים בתחילתו (על פי העיקרון הדתי להוסיף מן החול אל הקודש).
המילה עֶצֶם היא ממילות היסוד המשותפות ללשונות השמיות. משמעה הבסיסי הוא כל אחד מחלקי השלד, ומכאן התגלגלה גם לציון הגוף בכללותו (במקרא בעיקר לציון קרבת משפחה כגון "אַחַי אַתֶּם, עַצְמִי וּבְשָׂרִי אַתֶּם"; שמואל ב יט, יג). מן השימוש הזה נשאלה המילה לציון 'גוף העניין', 'עיקר העניין', 'העניין ממש', וכך מתפרש הצירוף המקראי 'עצם היום הזה' – היום הזה גופו, היום הזה ממש.
בלשון חז"ל התפתח מאוד שימוש דומה במילה עֶצֶם עם כינויים (עַצְמִי, עַצְמוֹ וכיו"ב) במשמעות 'הדבר הזה גופו', 'הדבר הזה ממש', כגון "והפרי עצמו אסור", לצד שימושים נוספים. כך נוצר המטבע 'עצמו של יום' ובנוסח המוכר לנו יותר 'עיצומו של יום' או 'בעיצומו של יום'. מטבע זה רווח בספרות ההלכתית של ימי הביניים.
בעת החדשה השתחרר הביטוי מן ההקשר 'של יום' והחל לשמש בהקשרים נוספים, ואף מצאנו 'עיצומו של דבר' במשמעות 'מהותו של דבר'.
בימינו מטבע הלשון 'בעיצומו' נושא שני גוני משמעות העולים מרכיבי הצירוף 'בעיצומו של יום': האחד לציון זמן – 'במהלכו של', כגון "בעיצומו של התהליך"; האחר לציון חוזק ועצמה – 'במלוא עצמתו', כגון "הקרב בעיצומו". ולעתים קשה להבחין בין השניים.
מילה קרובה למטבע 'בעיצומו' בצורתה אך לא במשמעה היא 'עיצומים' – גם היא מלשון חז"ל. משמעה בספרות חז"ל הוא קנס, והיא מתגלגלת מגון משמעות אחר של השורש עצ"ם: כוח וחוזק, כגון "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח, יז). ממשמעות זו משתלשל מובן של מריבה וּויכוח: "שניים שנתעצמו בדין" (בבלי סנהדרין לא ע"ב) הם בעלי דין הטוענים טענות זה נגד זה ומנסים לגבור זה על זה בדין, ובכתוב "מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד" (משלי יח, יח) "מדינים" ו"עצומים" הם בעלי דין שהגורל ישבית את ריבם ויפריד ביניהם. גם המילה המקראית עצומה עניינה ויכוח ודין: "קָרְבוּ רִיבְכֶם... הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם..." (ישעיהו מא, כא). בספרות חז"ל 'לִגבות עיצומים' פירושו לגבות קנס, ו'עיצומים' כאן הם כנראה קיצור של 'דמי עיצומים', כלומר דמי הטענה המוטלים על הנִגְבֶּה.
    [post_title] => בְּעִצּוּמוֹ
    [post_excerpt] => בספרות חז"ל אנו מוצאים את הצירוף "בעיצומו של יום"; בעת החדשה השתחרר הביטוי מן ההקשר 'של יום' והחל לשמש בהקשרים נוספים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%9e%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-17 09:46:46
    [post_modified_gmt] => 2023-08-17 06:46:46
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12515
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 1004
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2011-05-01 09:28:00
    [post_date_gmt] => 2011-05-01 06:28:00
    [post_content] => שתי מילים מעצבות את התודעה הישראלית בכלל ובימים אלו בפרט: שואה ועצמאות.
שואה
המילה המקראית שׁוֹאָה יוחדה לציון רצח היהודים על אדמת אירופה. למילה שׁוֹאָה גוני משמעות שונים בתנ"ך: שממה, סוּפה וגם אסון וחורבן. למשל: "וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא עַל מִי תָּנוּסוּ לְעֶזְרָה..." (ישעיהו י, ג); "וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ... וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה לֹא תֵדָעִי" (ישעיהו מז, יא); "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל" (צפניה א, טו).

המילה משמשת בפיוטים ומשמשת שוב בספרות העברית המתחדשת במשמעויותיה השונות. בעיתונות העברית של המאה התשע־עשרה היא משמשת בעיקר במשמעות 'אסון', כגון בביטויים 'להמיט שואה', 'להביא שואה'. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 גבר השימוש במילה שׁוֹאָה לתיאור מצב היהודים תחת השלטון הנאצי בגרמניה ובארצות השכנות ולציון המלחמה שלפי הבנתם של רבים עמדה להתרגש על אירופה בכלל ועל היהודים בפרט.

משורש המילה שׁוֹאָה יש במקרא כמה פעלים שמשמעם 'נהרס', 'נעשה שומם', כגון "עַד אֲשֶׁר אִם שָׁאוּ עָרִים מֵאֵין יוֹשֵׁב וּבָתִּים מֵאֵין אָדָם וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה" (ישעיהו ו, יא). ומקובל לקשור את שׁוֹאָה למילה שָׁוְא המציינת ריקנות.

פרשני ימי הביניים רואים קשר בין הפועל הִשְׁתָּאָה למילה שׁוֹאָה, בדומה לקשר שבין הפועל הִשְׁתּוֹמֵם למילה שְׁמָמָה. לפי פרשנות זו, שני הפעלים המקראיים האלה מביעים התרוקנות ממחשבה מרוב תדהמה ומבוכה, וכך שימושם בימינו. בדרך דומה קשר רש"י (לבראשית א, ב) את המילה המקראית תֹּהוּ – שמשמעה היסודי מִדְבָּר ושממה – לפועל המאוחר יותר תָּהָה.

ביידיש משמשת לציון השואה מילה עברית עתיקה אחרת חורבן – מילה מימי הבית השני. בלשונות אירופה משמשת המילה Holocaust – מילה שמקורה ביוונית ומשמעה היסודי 'קורבן הנשרף כליל באש', ולצידה החלה לשמש המילה העברית Shoah.
עצמאות
שבוע לאחר יום השואה אנחנו מציינים את יום העצמאות. את המילה עצמאות חידש על פי עדותו איתמר בן אב"י, כנראה בראשית המאה העשרים. וכך הוא כותב בספרו האוטוביוגרפי "עם שחר עצמאותנו": "הנה רואה אני בדמיוני את 'אחרית הימים'... הנה נקבצים ובאים אחינו מכל פזוריהם לארץ האבות... הנה שולח לפנינו אלהי אבותינו את הרצון והעוז להקים על יסודם את העצמאות העברית בכל תפארתה".

בלשון חכמים רגילות צורות דוגמת 'עצמו', 'עצמי', וכן הצירופים 'ברשות עצמו', 'לעצמי', 'בעצמי' וכיוצא בהם. צורות וצירופים אלו משמשים בין השאר להדגיש שעושה הפעולה מבצע אותה בכוחו, לבדו, ללא עזרת אחרים, כגון "אמר הקדוש ברוך הוא: בעולם הזה הייתם נושעים על ידי בני אדם... אבל לעתיד לבוא אני בעצמי גואל אתכם ושוב אין אתם משתעבדין" (תנחומא אחרי מות, יב). נראה ששימושי לשון אלו היו ההשראה לחידושו של בן אב"י – עצמאות. וכיום יש לנו עצמאות גם בהקשרים אישיים וחברתיים, כגון 'עצמאות מחשבתית', 'עצמאות כלכלית' – לצד העצמאות המדינית שאותה אנו חוגגים ביום העצמאות.
כתבה: רונית גדיש
קובץ מעוצב (להדפסה)

    [post_title] => שואה ועצמאות
    [post_excerpt] => שתי מילים מעצבות את התודעה הישראלית בכלל ובימים אלו בפרט: שואה – מילה מקראית שיוחדה לציון רצח היהודים על אדמת אירופה; עצמאות – מילה שחידש על פי עדותו איתמר בן אב"י.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-05-13 21:31:31
    [post_modified_gmt] => 2024-05-13 18:31:31
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1004
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)