הדף בטעינה
על הצירוף עֵמֶק הַשָּׁוֶה
בתשובות באתר
ביטויי מקומות
היכן נמצא עמק (ה)שווה? מהי הרמה שעליה נאמר "קול ברמה נשמע"? מהו סלע המחלוקת ואיך באים חשבון? על שמות מקומות מן המקרא שהפכו לביטויים בלשוננו. המשך קריאה >>
מכל מקום
WP_Post Object
(
[ID] => 998
[post_author] => 1
[post_date] => 2011-04-10 14:12:00
[post_date_gmt] => 2011-04-10 11:12:00
[post_content] => רבים מן הניבים המשמשים בלשוננו לקוחים מן המקורות בכלל ומן התנ"ך בפרט. יש מהם המשמשים במשמעותם המקורית ויש מהם שקיבלו משמעות חדשה. קבוצה מעניינת של ביטויים שחל בהם שינוי משמעות מבוססת על שמות מקומות שהתנתקו מהקשרם הגאוגרפי והובנו כמילים כלליות, מה שהעניק משמעות חדשה לביטוי כולו.
באו לעמק השווה: עמק שווה הוא שמו של עמק באזור ירושלים. הוא נזכר בסיפור מלחמתו של אברהם במלכים: "וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ... אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ" (בראשית יד, יז). מקור השם 'שווה' אינו ברור, ואולם הוא התקשר בתודעת הדוברים לשוויון, ומכאן נולד הביטוי 'באו לעמק השווה' במשמעות 'התפשרו', 'השתוו, 'הגיעו להסכמה'.
עד חורמה: בספר במדבר מסופר על אנשים מבני ישראל שהעפילו לעלות להר בניגוד להוראת משה וניגפו לפני אויביהם: "וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה" (יד, מה). סיפור המעשה בא גם בספר דברים, ושם נאמר "עַד חָרְמָה" (א, מד). כיום 'להכות עד חורמה', 'לרדוף עד חורמה', 'להילחם עד חורמה' וכדומה פירושם להביא לחיסול סופי של אויב או תופעה. ואולם בסיפור המקראי הכוונה היא שהמרדף הגיע עד לעיר חָרְמָה שבנגב. הפירוש החדש שניתן לביטוי מבוסס על שם העיר המתקשר לחֵרֶם ואולי גם על ההֶקשר המקראי של מלחמה ומרדף.
לבוא חשבון: לאחר שכבשו ישראל את העיר חשבון שבעבר הירדן המזרחי, נאמר: "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן" (במדבר כא, כז). האֱמורים נקראים כאן לבוא אל העיר חשבון שנחרבה ולבנותה מחדש. בשל הזהות בין חֶשְבּוֹן העיר ובין המילה חֶשְׁבּוֹן (המוכֶּרת מספר קהלת למשל) קיבל הביטוי 'בָּא חשבון' משמעות חדשה: 'עָרַךְ חשבון', 'סיכם את הדברים' ובימינו אף 'נקם במישהו, התחשבן אתו'.
הדריך את מנוחתו: בתיאור מלחמתם של שבטי ישראל בשבט בנימין נאמר: "כִּתְּרוּ אֶת בִּנְיָמִן, הִרְדִיפֻהוּ, מְנוּחָה הִדְרִיכֻהוּ..." (שופטים כ, מג). הביטוי 'מנוחה הדריכוהו' אינו ברור. יש המפרשים 'הדביקו אותו במקום מגוריו', יש המפרשים 'רדפו אחריו עד אשר נח וחדל מלנוס', ויש הסוברים כי 'מנוחה' הוא שם של מקום. כיום 'הדריך את מנוחתו' פירושו 'הטריד אותו', 'לא נתן לו מנוח'.
סלע המחלוקת: סלע המַחְלְקוֹת נזכר באחד מסיפורי המרדפים של שאול אחרי דוד: "וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר מִזֶּה וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָהָר מִזֶּה... וַיָּשָׁב שָׁאוּל מִרְדֹף אַחֲרֵי דָוִד וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים עַל כֵּן קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת" (שמואל א כג, כו–כז). ומפרשים שבמקום זה נחלקו ונפרדו דוד ואנשיו משאול ואנשיו. הצירוף המקראי נשתנה ל'סֶלַע הַמַּחְלֹקֶת', וכיום הוא משמש במשמעות מטפורית של נושא הריב, העניין שעליו נחלקים.
קול ברמה: בנבואתו הידועה של ירמיהו נאמר: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" (לא, יד). רָמָה שבפסוק זה היא ככל הנראה שם של עיר, אולי עירו של שמואל שבנחלת אפרים. ואולם בימינו ביטויים דוגמת 'נשא קולו ברמה' 'השמיע קול ברמה' משמשים במשמעות 'השמיע דבריו בקול רם' ומכאן 'הביע מחאתו ברבים'.
כתבה: תמר קציר (כץ)
קובץ להדפסה
[post_title] => מכל מקום
[post_excerpt] =>
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9e%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2019-01-19 17:20:36
[post_modified_gmt] => 2019-01-19 15:20:36
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=998
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
רבים מן הניבים המשמשים בלשוננו לקוחים מן המקורות בכלל ומן התנ"ך בפרט. יש מהם המשמשים במשמעותם המקורית ויש מהם שקיבלו משמעות חדשה. קבוצה מעניינת של ביטויים שחל בהם שינוי משמעות מבוססת על שמות מקומות שהתנתקו
המשך קריאה >>
כתבה: תמר קציר (כץ)
קובץ להדפסה [post_title] => מכל מקום [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-01-19 17:20:36 [post_modified_gmt] => 2019-01-19 15:20:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=998 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )
