WP_Post Object
(
    [ID] => 9559
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2015-04-22 13:53:57
    [post_date_gmt] => 2015-04-22 10:53:57
    [post_content] => 

"מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ" (אסתר ג, יב; ח, ט)

למעלה מאלפיים שנה מפרידות בין מדינת ישראל למדינות המלך אחשוורוש. ננסה לברר מה בין המדינה בספרות העברית העתיקה ובין המדינה בלשון ימינו.

מדינה במקרא
את המילה 'מדינה' אנו מוצאים בעברית המקראית בעיקר בספרי בית שני – אסתר, עזרא ונחמיה, וכן בחלקים הארמיים של עזרא ודניאל. היא מוכרת גם מניבים ארמיים אחרים, ולכן מקובל לראות בארמית את מקורה.
מדינה היא מן השורש די"ן, ושורש המילה מעיד על מהותה: אזור שיפוט, מקום שחלה בו מערכת חוקים. במקרא 'מדינה' היא מחוז, חלק של ישות שלטונית כוללת. במגילת אסתר מסופר שאחשוורוש מָלך על "שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" ושלח ספרים "אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ". "מדינת בבל" הנזכרת בדניאל ובעזרא היא פחווה באימפריה הפרסית, והצירופים "בני המדינה" ו"ראשי המדינה" בעזרא ונחמיה מכוונים כנראה לתושבי פחוות יהודה. בסיפור מלחמת אחאב בבן הדד מלך ארם (מלכים א כ) נזכר כמה פעמים הצירוף "נַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת", ומקובל להסביר שאלו העוזרים של ניצבי המחוזות בממלכת ישראל.
תיאור יפה של המדרג השלטוני והשיפוטי במדינה מצוי בקהלת ה, ז: "אִם עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה אַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ [על הדבר] כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם".

מדינה בספרות חז"ל
בספרות חז"ל רוֹוח מאוד השימוש במילה 'מדינה' במשמעויות שונות ואף מנוגדות.
משמעות אחת היא מחוז וחבל ארץ כבמקרא: "מבית חורון ועד הים מדינה אחת" (משנה שביעית ט, ב). לעיתים מדובר במחוז המורכב ממחוזות קטנים יותר: "והמביא [גט] ממדינה למדינה במדינת הים – צריך שיֹאמר בפנַי נכתב ובפנַי נחתם. רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו מהגמוניא להגמוניא" (בבלי גיטין ב ע"א) – כלומר המדינה גדולה מן ההגמוניה (מחוז). אך יש שדווקא המחוז הקטן נקרא 'מדינה': "התקינו שיהו מושיבין [מלמדי תינוקות] בכל פלך ופלך... עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר" (בבלי בבא בתרא כא ע"א) – כאן המחוז הגדול מכונה פֶּלֶךְ ואילו המדינה קטנה יותר, כדברי רש"י שם: "הרבה מדינות בפלך אחד".
בהקשרים רבים 'מדינה' מופיעה לצד עיר – למשל בביטוי הרווח "מעיר לעיר וממדינה למדינה". ואולם היחס בין שני המושגים האלה אינו אחיד: לפעמים 'עיר' היא חלק מ'מדינה', כלומר מחבל ארץ, ולפעמים המילה 'מדינה' עצמה משמעה 'עיר'. למשל: "ושילוֹח היה באמצע המדינה" (ירושלמי חגיגה א:א, עו ע"א) – כלומר בריכת השילוח הייתה באמצע ירושלים. רבי לוי, מאמוראי ארץ ישראל, עמד במפורש על הבדל המשמעות בין המקרא (מדינה = מחוז) ללשונו שלו (מדינה = עיר): "כל מקום [בתנ"ך] שאתה מוצא 'שדה' – עיר, 'עיר' – מדינה, 'מדינה' – אפרכיא [מחוז]" (רות רבה א, ה).
לעיתים 'עיר' ו'מדינה' מייצגות יישובים בגודל שונה, אך גם בעניין זה יש שימושים סותרים: ירמיהו שגר בָּעיר הקטנה ענתות מכונה בפסיקתא דרב כהנא עירוני, ואילו ישעיהו בן ירושלים מכונה בן מדינה. מנגד יש בתלמוד הבבלי מִדרג שממנו נראה שמדינה קטנה מעיר: "אחד שערי בתים ואחד שערי חצרות ואחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות [=ערים]" (יומא יא ע"א).[1]
יש הסוברים כי השימוש במילה 'מדינה' לציון עיר הושפע מן המושג היווני פוליס – עיר מדינה, עיר שהיא ישות שלטונית עצמאית. גם בארמית מדינה (ביידוע מדינתא) משמשת לפעמים במשמע 'עיר', ובערבית זה המשמע הרגיל של המילה (מכאן שם העיר אל־מַדינה שבערב הסעודית).
משמעות אחרת של 'מדינה' אצל חז"ל היא 'ארץ ישראל שמחוץ לירושלים'. למשל: "יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת – במקדש תוקעים אבל לא במדינה" (משנה ראש השנה ד, א).
המילה 'מדינה' רגילה בספרות חז"ל גם בכמה צירופים, למשל:


 	
מדינת הים – כינוי לארץ רחוקה. צירוף זה רווח ביותר בספרות חז"ל ולאחריה בספרות הרבנית.
 	
מנהג המדינה – מה שמקובל באותו המקום, באותו חבל ארץ.
 	
מכת מדינה – אסון הפוגע בכלל תושבי הארץ, למשל מגפה או בצורת.
 	
כסף מדינה – המטבע המקובל במדינה, כלומר בישות השלטונית של המקום.

מדינה בספרות ימי הביניים
גם בחיבורים מימי הביניים המילה 'מדינה' משמשת לישויות גאוגרפיות מגוונות – עיר, מחוז, ארץ.
דוגמאות למשמע 'עיר':


 	
"קהלות ישראל היושבים במדינת פסטאט" (פסטאט היא קהיר; רב סעדיה גאון, המאה ה־10).
 	
"ואמרת כי 'ארמון נטש', 'פסגו ארמנתיה' כמו עיר וקריה ומדינה, ואין הארמון כי אם כמגדל" (דונש בן לברט, תשובות על מנחם, המאה ה־10).

דוגמאות למשמע 'מחוז', 'אזור':


 	
"והיינו כינרת – שם מדינה בארץ ישראל" (רש"י לפסחים ח ע"ב).
 	
"לשון סורסי לחוד ולשון ארמי לחוד, ואומר ר"ת [רבנו תם] דלשון אחד הוא אלא שמתחלק לכמה ענינים כעין לעז שמשתנה בכמה מדינות" (תוספות לבבא בתרא צ ע"ב).

דוגמה למשמע 'ארץ':

 	
"ותחזק מצרים – ותחזק לשון נקבה, כי מדינת מצרים כוללת הכל" (אבן עזרא לשמות יב, לג).

נראה שהמשותף לכל השימושים הוא המשמעות 'ישות שלטונית מוגדרת של מקום תחום', ולכן אפילו אצל מחבר אחד (למשל רש"י ואבן עזרא) אנו מוצאים שימוש במילה לישויות גאוגרפיות בגדלים שונים.
בספרי הפילוסופיה הערביים של ימי הביניים שהושפעו מן הפילוסופיה היוונית המילה 'מַדינה' מקבילה ל'פוליס' היוונית. גם הרמב"ם במורה נבוכים שנכתב בערבית יהודית משתמש במילה 'מַדינה' במשמעות זו, ובעקבות זאת מתרגם הספר לעברית, שמואל אבן תיבון, נקט את המילה מְדִינָה. שימוש זה, שבו רכיב המשמעות העיקרי הוא המוסד השלטוני, סלל את הדרך לשימוש המודרני הקושר בין מדינה ובין ישות פוליטית (שם התואר 'פוליטי' גזור כמובן מן 'פוליס').

מדינה בעת החדשה
בספרות ההשכלה בראשיתה יש הד לחוסר האחידות שבמקורות בשימוש המילה 'מדינה', והיא אף משמשת לציון אזורי אקלים (בגאוגרפיה פיזית). ואולם עד מהרה התקבע השימוש במילה במשמעות המוכרת לנו היום: ארץ בעלת שלטון מרכזי עצמאי, ובהקשרים מסוימים גם חבל ארץ בעל שלטון מקומי־עצמאי המשתייך לשלטון מרכזי רחב יותר, כמו המדינות בארצות הברית (וסביר שאילו היה השם נקבע כיום היו משתמשים בו במילה 'מדינות' ולא ב'ארצות').
בה' באייר תש"ח נוספה מדינה למדינות העולם בהכרזתו המפורסמת של דוד בן גוריון: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל" (מתוך מגילת העצמאות).
____________________________
[1] לדעת רש"י אין הכוונה לעיר או יישוב אלא לחבל ארץ: "יש מדינה מוקפת הרים וערים בכמה פרסאות ואין יוצאין ממנה אלא דרך שערים כגון ארץ הגר". אך הבנה זו איננה מתאימה לסדר הדברים. במקומות רבים בספרות חז"ל מתוארים פתח או שער של "מדינה", ונראה שבכל המקומות האלה הכוונה לעיר.
    [post_title] => ממדינה למדינה
    [post_excerpt] => למעלה מאלפיים שנה מפרידות בין מדינת ישראל למדינות המלך אחשוורוש. ננסה לברר מה בין המדינה בספרות העברית העתיקה ובין המדינה בלשון ימינו.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-11-23 10:14:28
    [post_modified_gmt] => 2023-11-23 08:14:28
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9559
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)