WP_Post Object
(
    [ID] => 21429
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-05-28 10:37:36
    [post_date_gmt] => 2017-05-28 07:37:36
    [post_content] => 
1. כְּרָב הוא:
אפשרות ג: כְּרָב הוא חלק מ'מחזור זרעים' – שיטה חקלאית שבה מחליפים באופן מחזורי את סוגי הגידולים הנזרעים בשדה לצורך השבחת הקרקע. יש כמה סוגי כרב: בחלקם נותנים לשדה מנוחה מלאה, בחלקם חורשים ואין זורעים ובחלקם זורעים רק גידולים המטייבים את הקרקע. המילה כְּרָב מקורה בארמית התלמוד.
צמח התבלין קימל נקרא בספרות חז"ל כְּרַוְיָה (על פי היוונית), וזהו שמו התקני בימינו.

2. אֲפָר הוא:
אפשרות ד: אֲפָר הוא אחו. המילה אֲפָר מקורה בספרות חז"ל, למשל: "ואלו הן מדבריות [בהמות בר] – כל שרועות באפר ואינן נכנסות ביישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים" (בבלי שבת מה ע"ב). בעברית החדשה 'אפר' משמש בטקסטים ספרותיים, למשל: "בָּאֲפָרִים אֵין קֵץ / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו" (יורם טהרלב, "זר של נרקיסים").


3. נִיר במקורות אינו:
אפשרות א: נִיר במקורות אינו שטח פתוח.
בירמיהו נאמר: "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" (ד, ג). למילה ניתנו כמה פירושים: שדה חרוש, שדה שנועד לחרישה, תלם שנחרש, פעולת החריש.
בספרות חז"ל מבחינים בין שלושה סוגי שדות: בּוּר (שדה לא מעובד), נִיר (שדה חרוש),, זֶרַע (שדה זרוע).
ראו עוד: עבודת האדמה.

4. עידית היא:
אפשרות ב: עידית היא אדמה משובחת.
ההפך מעידית הוא זיבּוּרית (אדמה גרועה).
בעברית החדשה הורחבה המשמעות של צמד המילים: עידית מציינת דבר בעל ערך גבוה, וזיבורית – דבר חסר ערך.
ראו עוד: עבודת האדמה.

5. מניין לנו חקלאות?
אפשרות א: המילה חקלאות מקורה במילה הארמית חֲקַל (=שדה).
בארמית של התלמוד חקלַי או חקלַאי הוא 'איש שדה', ומכאן גם השם המופשט חַקְלָאוּת. הַכְנסת המילה לעברית מיוחסת לדוד ילין.

6. איזו מילה אינה מעולם החקלאות?
אפשרות ג: המילה עֲרֵבָה אינה מעולם החקלאות.
בלשון חז"ל ערֵבה היא קערה גדולה ללוש בה את הבצק וגם גיגית או שוקת.
גְּדֵרָה היא שטח מגודר לצאן.
עֲזֵקָה היא שדה שעדרו אותו.
שְׁדֵמָה היא שְׂדה תבואה או כרם.
שְׁדֵפָה היא תבואה שלקתה בשידפון (מכת יובש).

7. איזו מילה אינה מחלה של צמחים?
אפשרות ד: חֲלַגְלוֹגָה אינה מחלת צמחים אלא שם של צמח.
חלגלוגות נזכרות בספרות חז"ל, והן מזוהות עם הצמח רְגֵלָה.
גַּחֲלוֹן הוא מחלת צמחים שבה נוצר בפרי פצע כהה הדומה לפחם או לגחלת.
מַקְמֶקֶת היא מחלת צמחים התוקפת נבטים וצמחים צעירים וגורמת לריקבונם.
פַּקֶּלֶת פוגעת בגזע העץ וגורמת לו להתקלף. השם בא בעקבות הפועל פִּקֵּל בלשון חז"ל שמשמעו 'התקלף', ואינו אלא שיכול אותיות של קִלֵּף.

8. איזו מושג אינו חקלאי?
אפשרות ג: מושג שאינו חקלאי הוא מָרִישׁ.
מָרִישׁ משמעו קורת עץ.
שאר המילים קשורות לחקלאות, ומקורן בלשון חז"ל:
גָּפִיר – עונת הגיפור (איבוק עצים בגופרית נגד מזיקים).
גָּרִיד – עונת היובש או אדמה יבשה.
עָדִיר – פעולת העידור.


9. מה ההפך של אָפִיל?
אפשרות א: ההפך של אָפִיל הוא בַּכִּיר.
אָפִיל פירושו מְאַחֵר להבשיל, ככתוב "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" (שמות ט, לב), כלומר החיטה והכוסמת לא נפגעו מן הברד כי הן מאחרות להבשיל.
לַקִּישׁ הוא נרדף של אָפִיל; המילה קרובה למלקוש ומצויה בספרות חז"ל.
ראו עוד: לקראת ט"ו בשבט.


10. איזו מילה אינה מן המקרא?
אפשרות א: המילה שאינה מן המקרא היא בוסתן.
בוסתן מקורה בפרסית, והיא מוכרת מן הארמית של התלמוד.
שאר המילים מופיעות בתנ"ך:
גִּנָּה וגם גַּנָּה: "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים), "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו).
כֶּרֶם: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם" (בראשית).
מַטָּע: "לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָה" (יחזקאל).
מִקְשָׁה (שדה קישואים ושאר דלועים): "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה" (ישעיהו).
פַּרְדֵּס: "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי" (קהלת).
שָׂדֶה: "אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים" (רות).


12. איזו מילה אינה קיימת?
אפשרות ה: המילה אַסֶּפֶת אינה קיימת (בינתיים).
שאר המילים מופיעות בספרות העברית ובמילונים:
חֶרְמֵשִׁית מובאת במילון אבן־שושן במשמעות 'חרמש קטן'.
מַבְצֵרָה היא מעין מזמרה לבציר ענבים.
מַגּוֹב הוא כלי חקלאי ידני או מכני לגיבוב קש וכדומה לערמה.
מַגְרוֹפִית בלשון חז"ל היא מגרפה או אֵת, ובימינו חֵלק במחרשה, הכנף שאליה מחוברת הסכין.

13. איזו פעולה אינה פעולה חקלאית?
אפשרות ד: לְחִיכָה אינה פעולה חקלאית.
לחיכה היא אכילת עשב מן האדמה, ככתוב "כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" (במדבר כב, ד).
המילים האחרות קשורות לחקלאות:
סיקול הוא ניקוי שטח אדמה מאבנים ומסלעים.
בתיחוח מפוררים את האדמה ומאווררים אותה.
הוֹבָרָה היא הפיכת האדמה לאדמת בור, מתן מנוחה לאדמה כדי שתחזור להיות פורייה.
חידון חקלאות עברית - גרסה להדפסה
חזרה לחידון
    [post_title] => חידון חקלאות עברית - פתרונות מלאים והרחבות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%a7%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%97
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-11-11 21:32:38
    [post_modified_gmt] => 2018-11-11 19:32:38
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21429
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5398
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-04-02 12:25:49
    [post_date_gmt] => 2013-04-02 09:25:49
    [post_content] => 
יוגב, ניר, עידית, שלחין
יוֹגֵב
יוגב הוא עובד אדמה. מקור המילה בתיאור חורבן יהודה בידי בבל. רוב העם הוגלה לבבל אך "וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר [נבוזראדן] רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (מלכים ב כה, יב). בתיאור מקביל בספר ירמיהו נאמר: "וּמִן הָעָם הַדַּלִּים... הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וַיִּתֵּן לָהֶם כְּרָמִים וִיגֵבִים..." (לט, י). את המילה יְגֵבִים (ביחיד יָגֵב) מפרשים על פי ההקשר: שדות.
במקומות אחרים בתנ"ך לצד הכורמים באים אִכָּרִים, כגון "הֹבִישׁוּ אִכָּרִים הֵילִילוּ כֹּרְמִים עַל חִטָּה וְעַל שְׂעֹרָה כִּי אָבַד קְצִיר שָׂדֶה" (יואל א, יא).
בעשורים הראשונים של המדינה חקלאים העוסקים בגידולי שדה נקראו יוגבים, בדומה לקבוצות אחרות של חקלאים: נוטעים, בוקרים (מגדלי בקר), נוקדים (מגדלי צאן).
נִיר
המילה ניר מקורה בתנ"ך, כגון בנבואת ירמיהו: "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" (ד, ג). למילה זו ניתנו כמה הסברים: שדה חרוש, שדה שנועד לחרישה, תלם שנחרש. ויש הסוברים כי ניר הוא שם פעולה: נירו ניר פירושו חִרשו חריש. בספרות חז"ל שְׂדֵה נִיר הוא שדה חרוש והוא נבדל משדה בּוּר מצד אחד ומשְׂדה זֶרַע (שדה זרוע) מצד אחר.
בספרות העברית החדשה המילה ניר משמשת הן במשמעות שדה מעובד הן במשמעות תלם שנחרש. למשמעות השנייה קרובות המילים המקראיות מַעֲנָה ומַעֲנִית וכן המילה תֶּלֶם עצמה.
לניר במקרא יש גם משמעות של כוח ושלטון, כגון "וְלִבְנוֹ אֶתֵּן שֵׁבֶט אֶחָד לְמַעַן הֱיוֹת נִיר לְדָוִיד עַבְדִּי כָּל הַיָּמִים" (מלכים א יא, לו).
עִדִּית
עידית היא אדמה משובחת. היא נזכרת בספרות חז"ל לצד (אדמה) בינונית ו(אדמה) זיבורית.
המילה עידית נזכרת בין השאר בדיון של חכמים על הפסוק: "כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם" (שמות כב, ד). ר' עקיבא לומד מן המילה מֵיטָב: "לא בא הכתוב אלא לִגְבּוֹת לנזקין מן העדית" (בבא קמא ו ע"ב).
היו שהציעו לקשור את עידית למילה הערבית עַדִ'יַה – כברת ארץ שאדמתה טובה.
בעברית החדשה הורחב משמעה של עידית לציון דבר בעל ערך גבוה ולאו דווקא אדמה. הוא הדין לזיבורית – המציינת דבר חסר ערך.
שְׁלָחִין
בחקלאות שלחין השקיית השדות נעשית בידי אדם, לעומת חַקְלָאוּת בַּעַל הנסמכת על גשמים בלבד (על שם האל הכנעני בעל המופקד על הגשמים). שני המושגים לקוחים מספרות חז"ל.
השורש של"ח נקשר לתעלות השקיה כבר במקרא: "וְאֶת תְּעָלֹתֶיהָ שִׁלְחָה אֶל כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה" (יחזקאל לא, ד). נקשרים לכאן גם "בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח" (נחמיה ג, טו) ו"מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט" (ישעיהו ח, ו, ומכאן נקבת השילוח). שֶׁלַח הוא אפוא תעלה שנשלחים בה מים, ובֵית שְׁלָחִים הוא שדה מרושת בתעלות השקיה: "משקין בית השלחים במועד ובשביעית בין ממעיין שיצא כתחילה ובין ממעיין שלא יצא כתחילה" (משנה מועד קטן א, א). בקרב החקלאים רווחת הצורה שַׁלְחִין.
    [post_title] => עבודת האדמה
    [post_excerpt] => יודע חקלאי פיקח מה הם יוגב, ניר, עידית, ושלחין! על מונחי חקלאות עבריים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9e%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-20 00:09:26
    [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:09:26
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5398
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6948
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2005-02-14 15:18:26
    [post_date_gmt] => 2005-02-14 13:18:26
    [post_content] => לקט ממונחי הבנקאות ושוק ההון שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ב
    [post_title] => למד לשונך 57
    [post_excerpt] => לקט ממונחי הבנקאות ושוק ההון שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ב: מוֹעֲדִית, חוזֶה מוֹעֲדִי, עֲתִידִית, עוֹשֵׂה שׁוּק, יוֹם הַכְּלִיל, מַדַּד "בְּגִין", מַדָּד יָדוּעַ, מְנָיַת עִדִּית, פַּסְנוֹעַ.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-57
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 08:20:00
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 05:20:00
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6948
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 27200
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-02-04 12:56:47
    [post_date_gmt] => 2018-02-04 10:56:47
    [post_content] => 
עִדִּית (בלי ניקוד: עידית) היא אדמה משובחת. היא נזכרת בספרות חז"ל לצד (אדמה) בינונית ו(אדמה) זיבורית.
המילה עידית נזכרת בין השאר בדיון של חכמים על הפסוק: "כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם" (שמות כב, ד). ר' עקיבא לומד מן המילה מֵיטָב: "לא בא הכתוב אלא לִגְבּוֹת לנזקין מן העדית" (בבא קמא ו ע"ב).
היו שהציעו לקשור את עידית למילה הערבית עַדִ'יַה – כברת ארץ שאדמתה טובה.

בעברית החדשה הורחב משמעה של עידית לציון דבר בעל ערך גבוה ולאו דווקא אדמה, למשל בביטוי עִדִּית שֶׁבְּעִדִּית (הטוב שבטוב, או אם תרצו crème de la crème). הוא הדין למילה זיבורית – המציינת דבר חסר ערך.

כיום המילה עידית רווחת למדי כשם פרטי לבנות.
    [post_title] => עידית
    [post_excerpt] => עִדִּית היא אדמה משובחת. היא נזכרת בספרות חז"ל לצד (אדמה) בינונית ו(אדמה) זיבורית. בעברית החדשה הורחב משמעה של עידית לציון דבר בעל ערך גבוה ולאו דווקא אדמה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d6%b4%d7%93%d6%bc%d6%b4%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 21:19:16
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:19:16
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=27200
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)