הדף בטעינה

על המילה עֲשָׂרָה

במילון

 (ללא ניקוד: עשרה)
*המין הדקדוקי של עֲשָׂרוֹת (כשם עצם) הוא נקבה, כגון 'עשרות רבות של אנשים'
חלק דיברשם מספר
שורשעשׂר
נטייהעֲשֶׂרֶת־, עֲשָׂרוֹת, עֶשְׂרוֹת־ וגם עַשְׂרוֹת־ לכל הנטיות

הגדרה

  • שם המספר המונה 10 בזכר

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור זרוע מושטת עם שעון יד הכיתוב: חמישה לחמש

חמישה לחמש, שתיים ועשרה

בניסוחים הרווחים 'חמישה לחמש', 'שתיים ועשרה' ודומיהם המספר המציין את הדקות בא בצורת הזכר – אף שהמין הדקדוקי של המילה דַּקָּה הוא כמובן נקבה.


המשך קריאה >>

"חמישה לחמש" – על רגעים ודקים

WP_Post Object
(
    [ID] => 94575
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-20 14:29:07
    [post_date_gmt] => 2024-06-20 11:29:07
    [post_content] => בציון השעה רגילים בפי רוב הדוברים ניסוחים כגון 'חמישה לחמש',  שבהם המספר המציין את הדקות בא דווקא בצורת זכר. ניסוחים אלו משקפים כנראה נוהגי לשון שהיו רגילים כאן בדורות קודמים.
[presto_player id=94625]
    [post_title] => "חמישה לחמש" – על רגעים ודקים
    [post_excerpt] => בציון השעה רגילים בפי רוב הדוברים ניסוחים כגון 'חמישה לחמש',  שבהם המספר המציין את הדקות בא דווקא בצורת זכר. ניסוחים אלו משקפים כנראה נוהגי לשון שהיו רגילים כאן בדורות קודמים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%a9-%d7%a2%d7%9c-%d7%a8%d7%92%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-06-20 15:26:45
    [post_modified_gmt] => 2024-06-20 12:26:45
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94575
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

בציון השעה רגילים בפי רוב הדוברים ניסוחים כגון 'חמישה לחמש',  שבהם המספר המציין את הדקות בא דווקא בצורת זכר. ניסוחים אלו משקפים כנראה נוהגי לשון שהיו רגילים כאן בדורות קודמים. המשך קריאה >>

הלכה ומנהג בייעוץ האקדמיה לציבור

WP_Post Object
(
    [ID] => 6062
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-05-08 11:54:33
    [post_date_gmt] => 2012-05-08 08:54:33
    [post_content] => לקריאת המאמר

במאמר מוסברים העקרונות המנחים את המזכירות המדעית של האקדמיה במתן תשובות לציבור, ומובאות דוגמאות לשאלות ותשובות: מעמד הצירופים 'ניסוי וטעייה', 'ניסוי ותהייה'; מעמדן של צורות בבניין נפעל דוגמת נֶאֱבַד ונִכְבָּה - שיש כנגדן צורות בבניין קל באותה משמעות; תקניות ביטויי זמן כמו 'שלוש ועשרה' אף שמדובר ב'עשר דקות'.

[post_title] => הלכה ומנהג בייעוץ האקדמיה לציבור [post_excerpt] => במאמר מוסברים העקרונות המנחים את המזכירות המדעית של האקדמיה במתן תשובות לציבור והם מודגמים בשאלות על 'ניסוי ותהייה'; נֶאֱבַד ונִכְבָּה, 'שלוש ועשרה'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%92-%d7%91%d7%99%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a5-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-08-03 02:54:08 [post_modified_gmt] => 2019-08-02 23:54:08 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6062 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

במאמר מוסברים העקרונות המנחים את המזכירות המדעית של האקדמיה במתן תשובות לציבור והם מודגמים בשאלות על 'ניסוי ותהייה'; נֶאֱבַד ונִכְבָּה, 'שלוש ועשרה'. המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 20

אקדם 20

WP_Post Object
(
    [ID] => 7980
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2002-05-14 16:04:57
    [post_date_gmt] => 2002-05-14 13:04:57
    [post_content] => תוכן העניינים
  • נשיא האקדמיה: הניתוק ממקורות העברית מדלדל את הרוח ואת הלשון (על ביקור נשיא המדינה באקדמיה), עמ' 1
  • ערב עיון לכבוד פרופ' צרפתי, עמ' 1
  • החלטות בדקדוק: אלמנות, אכזריות, כרמל, נוכחי, עשרות־, עמ' 2
  • שאלות ותשובות: אירו – המטבע האירופי, עמ' 2
  • שאלות ותשובות: עצימות או עצמה מאת אורלי אלבק, עמ' 2
  • חידת הציור: מחיי הלשון – אליעזר בן־יהודה מאת אמנון שפירא, עמ' 3
  • צמחי ארצנו והדקדוק העברי - מעבודת הוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל, מאת רונית גדיש, עמ' 6 יידוע שמות צמחים, אזוב, אלמוות, מצלתיים, סיגל, תורמוס, טרשי, תל־אביבי
  • מילון חדש לעולם העסקים, יוסי אנג'ל, עמ' 7
[post_title] => אקדם 20 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-20 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-03-24 13:40:12 [post_modified_gmt] => 2019-03-24 11:40:12 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7980 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים נשיא האקדמיה: הניתוק ממקורות העברית מדלדל את הרוח ואת הלשון (על ביקור נשיא המדינה באקדמיה), עמ' 1 ערב עיון לכבוד פרופ' צרפתי, עמ' 1 החלטות בדקדוק: אלמנות, אכזריות, כרמל, נוכחי, עשרות־, עמ' 2 המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך עֲשָׂרָה 1 (שם המספר לזכר) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>