WP_Post Object
(
    [ID] => 84614
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2023-11-07 11:18:25
    [post_date_gmt] => 2023-11-07 09:18:25
    [post_content] => 
יש המכנים את המערכה בעזה מלחמת הפירים. מהו פיר?
פיר בימינו הוא חלל צר וארוך. הוא יכול להיות גם מתחת לקרקע וגם מעל לקרקע (כמו פירים בבניינים למעליות ולאוורור); חלק גדול מהפירים אנכיים או תלולים מאוד.

פיר בתלמוד


מה מקור המילה? המילה פיר/פירא משמשת מעט מאוד בארמית של התלמוד הבבלי, והגאונים פירשוה 'חפירה'. היא עולה בעברית כמילה יחידאית בתלמוד הבבלי בסוגיה הדנה ביכולת הבעל להפר נדרים שנדרה אשתו בדברים שבינו לבינה. במסגרת הדיון בסוגיה מובא משפט שנשמע כמשל או כפתגם עממי: "שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר" (כתובות עא ע"ב; נדרים פא ע"א). רש"י פירש פיר 'חור', וההבנה הרגילה של הפתגם היא שהשועל רגיל בעפר שבמאורתו ולכן אינו מת בה.

יש מי שגזר את המילה פיר מן השורש פר"ר שעניינו לפורר ושממנו גם הפועל הֵפֵר (במקרא גם הֵפִיר), המשמש לא מעט בסוגיה. אחרים סבורים שהמילה פיר נתגלגלה ממילה כגון חֲפִיר – בהשמטת החי"ת הגרונית. המילה חפיר אומנם אינה מתועדת בספרות חז"ל אבל מצויה באחת מתעודות בר־כוכבא (שטר חלוקה בין ארבעה חוכרים) מן המאה השנייה לסה"נ. ואולם מתקבלת הדעה – דעתם של חוקרי התלמוד יעקב נחום אפשטיין ואליעזר שמשון רוזנטל על פירא בארמית – שאינה אלא גלגול של פער, כעין סדק או בור שנפער, וראיות לכך הם מביאים מניבי ארמית אחרים – הסורית (פֶּערָא) והמנדאית (פירא, בדומה ל־בילא < בעלא, רימא < רעמא בניב זה).

אך לפחות בעברית של הבבלי ייתכן גם שאין מדובר במילה עצמאית משום שיש כתבי יד שבהם שתי המילים (עפר ופיר) נכתבות כתֵיבה אחת: עפרפיר. הלכך אפשר שמדובר במילה ששתי אותיות השורש האחרונות שלה הוכפלו, בדומה למילים הפכפך, פתלתול, צאצאים, אספסוף. ואם כך הוא, מחזירה אותנו אפשרות זו למחלוקת מעניינת באוצר המילים המקראי.
האם יש פיר במקרא?
יש מי שסבור שהמילה פיר – בצורתה פֵּר – לא החלה דרכהּ בעברית התלמודית, אלא עוד במקרא. בנבואת ישעיהו אנו קוראים כך: "בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ, אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים" (ב, כ). לפי אחד הפירושים פֵּרוֹת כאן אינם צורת הרבים של פְּרִי אלא של פֵּר, כלומר 'פיר', ומדובר בפסוק על חפירת פירים.

ברם מה עניין העטלפים לחפירת פירים? כבר רש"י מחבר את שתי המילים לַחְפֹּר פֵּרוֹת כדי מילה אחת ארוכה (לחפרפרות),[1] ואומר כי עובדי האלילים השתחוו לגילולים בדמות חפרפרות, שהן "מיני שרצים שחופרין הארץ שקורין טלפ"ש בלע"ז".[2] אבן עזרא מסכים שהמילה היא חפרפרת, אבל סבור שזהו עוף לילי – כעטלף. כך או כך ייתכן מאוד שמקרה נוסף הוא לתיבה שהתחלקה במהלך מסירת הטקסט המקראי לשתיים – בדומה למילה אשדת בדברים לג, ב, שבמסורת הקריאה נחלקה לשתי התיבות אֵשׁ דָּת.

זיהוי החפרפרות או החפר פרות העסיק חוקרים גם במאה העשרים, ושני חוקרים חשובים, נפתלי טור־סיני ושאול ליברמן, שיערו – איש איש מנימוקיו הוא – שלא זו בלבד שהכוונה לעוף לילי אלא לעטלף הפירות, ומוצדק הכתיב בשתי תיבות. לפי טור־סיני חפר פרות הוא 'חפד פירות', על פי ח'פדוד ('עטלף') בערבית; ולפי ליברמן חפר פרות הוא 'מחפש פירות', כפירוש חפר במקומות אחרים בתנ"ך. אם צודקים הם בהשערתם, הרי שזאת הפעם היחידה שצורת הרבים של פְּרִי, הידועה היטב מן העברית שלאחר המקרא, משמשת גם במקרא; כידוע בלשון המקרא פְּרי הוא שם קיבוצי ומציין גם את הפרי הבודד וגם את כלל היבול.
המילה פיר בעברית החדשה
את המילה פיר אפשר למצוא במילונים העבריים מן המחצית הראשונה של המאה העשרים. כמו כן מצאנו אותה בספר הלימוד "שעורי הסתכלות וידיעת המולדת לשלש שנות הלמוד הראשונות" מאת י' אוזרקובסקי (יוסף עזריהו), מ' קרישבסקי (מרדכי האזרחי) ויחיאל יחיאלי שיצא לאור בשנת תרע"ב בהוצאת קוהלת. המילה נזכרת ב"רשימת המלים המחֻדשות או הבלתי שכיחות שבאו בספר ותרגומן", וכנגדה ניתנת בגרמנית המילה Schacht, בצרפתית puits (de mine) וברוסית шахта.

דוגמה מעניינת לפנינו למילה נדירה מאוד במקורותינו, שקיומה אף מוטל בספק, ובכל זאת תלמידי חכמים יודעי גמרא "שלפו" אותה מן המקורות, וכיום היא משמשת מילה רגילה בתחומים מתחומים שונים, ובהם ארכאולוגיה, בניין וצבא, בדרך כלל כתרגום למילה האנגלית shaft.
תוספת
בתלמוד הבבלי כאמור מתועדת לכאורה המילה פיר בפתגם העממי "שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר", אבל מתברר שגרסת הבבלי איננה היחידה; המשפט נקרה בהקשר דומה בתלמוד הירושלמי (אלא שבסוגיה בירושלמי הבעל מַדיר את אשתו), וזה נוסחו: "שאין שועל עפר פרין מת" (כתובות לא ע"ב). כאן אין כל פיר (החסר גם בארמית של הירושלמי ובארמית הגלילית בכלל), וליברמן סבר שאף כאן מדובר באותו עטלף פירות של ישעיהו. וזה הסברו: עטלף זה דומה לשועל מכונף.[3] ביום הוא תלוי ונראה כמת, אבל בלילות הוא פעיל מאוד ועושה שַמּות בפירות. עפר פרין איננו אלא חפר פרין ('מחפש פירות'), אלא שנתחלפה החי"ת בעי"ן, כבמקרים אחרים הן בעברית של לשון חז"ל הן בארמית של ארץ ישראל באותה העת, כגון הפעלים חָג ועָג; או ר' חייא שהיו שקראוהו ר' עייא; או חויא 'נחש' בארמית שהיה לעויא.[4]

_________________________________________
[1] ואכן במגילת ישעיהו השלמה שהתגלתה בקומראן נכתבה תֵיבה אחת: לחפרפרים.
[2] ואומנם בתרגום המקרא ללטינית מוצאים כאן Talpas. Talpa הוא השם המדעי לחפרפרת עד היום, ועד היום שגור על לשוננו שם החיה חֲפַרְפֶּרֶת, החופרת מחילות באדמה, כדעת רש"י. עם זאת כידוע אין בארצנו Talpa, ואם בחיית מחילות מדבר ישעיהו, סביר יותר שחפרפרת זו היא החולד של ימינו.
[3] גם בשפות אחרות יש עטלפי פירות הקרויים על שם שועל או כלב. כך למשל באנגלית עטלפי פירות נקראים גם flying foxes (וכך תורגמו החפרפרות בישעיהו בתרגום התנ"ך לאנגלית של  JPS).
[4] קוטשר במחקריו בארמית הגלילית; וראו גם בדברי רמב"ן לדברים ב, כג, המזהה בפירושו את העַוִּים עם החִוִּים.


    [post_title] => פירים וחפרפרות
    [post_excerpt] => פיר הוא חלל צר וארוך, הוא יכול להיות גם מתחת לקרקע וגם מעל לקרקע (כמו פירים בבניינים למעליות ולאוורור). מה מקור המילה ומה הקשר לחפרפרת?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%97%d7%a4%d7%a8%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-11-16 15:18:09
    [post_modified_gmt] => 2023-11-16 13:18:09
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=84614
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)