הדף בטעינה

סָעַד

במילון

 (ללא ניקוד: סועד)
בנייןקל
שורשסעד
נטייהסוֹעֶדֶת לכל הנטיות
נטיית הפועלסָעַד, יִסְעַד, לסעוֹד לכל הנטיות

הגדרה

  • אוכֵל את ארוחתו
  • תומך, עוזר

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מילים לרפואה

WP_Post Object
(
    [ID] => 5592
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-06-10 09:51:50
    [post_date_gmt] => 2012-06-10 06:51:50
    [post_content] => 

דימות, מְסַעֵד, רופא צוער, מַסְכֵּת, נלווה־רפואה

דִּמּוּת (imaging)

בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת דימות תלת־ממדי של חלקי גוף באמצעות קרני רנטגן; המכשיר המכונה MRI מְדַמֵּת איברים פנימיים באמצעות תהודה מגנטית. גם פעולתם של אמצעים לראיית לילה המבוססים על חום נקראת דימות. יש להבחין בין הַדְמָיָה – החלופה העברית לסימולציה – ובין דימות. השם הנכון למכון במרכז רפואי שבו נעשים אבחונים באמצעות רנטגן, CT וכדומה הוא 'מכון דימות' ולא 'מכון הדמיה'.

מְסַעֵד

מסעד הוא עובד שמקצועו לסעוד אדם הזקוק לטיפול בביתו מפאת זִקְנָה או מחלה. מסעדים רבים הם עובדים זרים המתגוררים בבתיהם של הזקוקים לטיפולם. המילה מְסַעֵד (צורת בינוני של בניין פיעל) קשורה למילים 'סיעוד' ו'סיעודי' בדומה לקשר שבין מְטַפֵּל למילים 'טיפול' ו'טיפולי'. ואולם הפועל הרגיל הוא בבניין קל: סָעַד, ומשמעותו היא 'תמך', 'עזר'. גם מילים אחרות מן השורש הזה קשורות לתמיכה וסיוע: סַעַד כגון 'סעד משפטי' ובעבר 'משרד הסעד', מִסְעָד (גב של כיסא וגם תמיכה ומִשְׁעָן), וכן המילים סעודה והַסְעָדָה (קייטרינג) שכן האוכל תומך במי שאוכל אותו. את המילה מְסַעֵד הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ו (2006).

רוֹפֵא צוֹעֵר, צוֹעֵר (סטז'ר)

רופא צוער הוא רופא המשלים את לימודיו העיוניים בעבודה מעשית במחלקות בית החולים במשך כשנה. הוא נבדל מרופא מתמחה המשלים את הכשרתו המקצועית בתחום מסוים ברפואה לאחר תקופת הצוערות. המילה צוער באה פעם אחת במקרא: "הַךְ אֶת הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל הַצֹּעֲרִים" (זכריה יג, ז). נהוג לקשור אותה למילה צָעִיר, אבל הדעות חלוקות על פירושה המדויק. יש הרואים בצוערים נערים העוזרים לרועי הצאן, ויש הרואים בהם כבשים בגיל צעיר. בספרות חז"ל הלוויים הצעירים נקראו גם צוערי לוויים או צוערי לְוִיָּה. בעברית החדשה צוֹעֵר הוא בעיקר 'מתלמד', 'אדם המצוי בהכשרה' (קָדֵט), כגון חניכים בקורס קצינים בצבא או בקורס להכשרת דיפלומטים במשרד החוץ. הצירוף רופא צוער אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001).

מַסְכֵּת (סטתוסקופ)

מסכת הוא מכשיר רפואי המשמש את הרופא להאזנה לקולות הלב או הריאה. המילה מַסְכֵּת שקולה במשקל המכשירים, כמו שמות של מכשירים אחרים מתחום הרפואה: מַחְדֵּר (זונדה), מַנְשֵׁם (מכשיר הנשמה), מַשְׁאֵף ועוד. במילה מַסְכֵּת נבחר שורש נדיר – סכ"ת – המוכר מן הפועל הִסְכִּית שמקורו בתנ"ך: "הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים כז, ט). פועל זה התגלגל ללשון ימינו במשמעות 'הקשיב', 'האזין', והוא משמש בעיקר בשפה גבוהה. חידוש נוסף בעברית החדשה מן השורש הזה הוא תַּסְכִּית – מחזה מעובד להשמעה ברדיו. המילה מַסְכֵּת מובאת במילונים עבריים לפחות משנת תש"ך (1960), ובמונחי האקדמיה היא נכללה במילון למונחי רפואה שפורסם בשנת תשנ"ט (1999).

מִקְצוֹעַ נִלְוֵה רְפוּאָה (מקצוע פָּרָה־רפואי)

מקצוע נלווה רפואה הוא כל מקצוע הקשור לתחום הרפואה ומסייע באבחון מחלות ובטיפול בהן. במקצועות נלווי הרפואה נכללים רוקחוּת, טכנאוּת שיניים, קלינאוּת תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ועוד. על המילה רפואה נוכל לספר שמקורה בתנ"ך, שם היא מופיעה רק בצורת רבים, ומשמעה 'תרופה', 'מַרְפֵּא', למשל: "אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר, רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ" (ירמיהו ל, יג). במשמעות זו המילה רפואה משמשת עד היום בביטוי "הקדים רפואה למכה". רק בימי הביניים היא קיבלה את המשמעות הרווחת היום: המקצוע והמדע העוסקים בריפוי. את הצירוף מקצוע נלווה רפואה הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001). שנהיה בריאים. [post_title] => מילים לרפואה [post_excerpt] => מכון דימות או מכון הדמיה? איך נקראים הסטז'רים בעברית? מה הם מְסעד, מַסְכֵּת ונלווה־רפואה? וגם – האם 'רפואה' במקרא היא הרפואה שאנחנו מכירים היום? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-15 11:22:11 [post_modified_gmt] => 2021-04-15 08:22:11 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5592 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מכון דימות או מכון הדמיה? איך נקראים הסטז'רים בעברית? מה הם מְסעד, מַסְכֵּת ונלווה־רפואה? וגם – האם 'רפואה' במקרא היא הרפואה שאנחנו מכירים היום?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

סועדים ומשלמים

WP_Post Object
(
    [ID] => 5685
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-01-01 11:17:33
    [post_date_gmt] => 2012-01-01 09:17:33
    [post_content] => 

הַסְעָדָה, תֶּשֶׁר, אֶקְדָּם, אֶפְטָר

הַסְעָדָה (קייטרינג)

המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין אָכַל נוצר כבר בתנ"ך, שכן האוכֶל תומך במי שאוכֵל אותו: "וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד" (תהלים קד, טו), וגם בימינו רגיל הביטוי המקראי 'סעד את לבו'. מכאן גם המילה סְעוּדָה שנוצרה בלשון חכמים והיא מקבילה לאֲרוּחָה. המילה נדונה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה, ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשמ"א (1981).

תֶּשֶׁר (טיפ)

המילה תשר נלקחה מלשון הפיוט, והיא מקבילה למילה תְּשׁוּרָה (מתנה). למשל בפיוט של אלעזר בר' קיליר נאמר: "לִי יִשָּׂא עַל אֶבְרַת נֶשֶׁר. כִּי יַגִּיד מֵלִיץ עָלַי שִׂיחַ יֹשֶׁר. כֹּפֶר מִשֶּׁלּוֹ אֶתֶּן־לוֹ תֶּשֶׁר. כִּי מִלְּפָנָיו הוֹן וְכָבוֹד וָעֹשֶׁר" (פיוט לתפילת מוסף של שבת פרשת שקלים). היו שהציעו להסביר את 'תשר' במשמעות 'טיפ' כמעין נוטריקון של 'תשלום שירות'. היום רווח במסעדות גם הצירוף 'דמי שירות'. המילה נדונה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשמ"א (1981). לפי עדותו של חיים איזק מחדש המילה במשמעות טיפ הוא חבר האקדמיה אריה ליב פאיאנס. (ראו בדברים לזכרו שנשא ח' איזק בישיבת מליאת האקדמיה, עמ' 61.)

אֶקְדָּם ואֶפְטָר (אפריטיף ודיז'סטיף)

אֶקְדָּם הוא משקה כָּהִיל שנוהגים לשתות כמְתַאֲבֵן לפני הארוחה. אֶפְטָר הוא משקה כהיל שנוהגים לשתות לאחר הארוחה. שתי המילים שקולות במשקל המילים אֶקְדָּח ואֶשְׁחָר (שיח בעל גרגירים שחורים). המילה אקדם גזורה מן השורש קד"ם, המציין התחלה. משורש זה חודשו לא מעט מילים בעברית שלנו, כגון קדימון, תַּקְדִּים, קִדֹּמֶת, מִקְדָּמָה וקְדִימוֹן. המילה אפטר גזורה מן השורש פט"ר, שאחת ממשמעויותיו היא סיום. כך היא גם ההפטרה – פרק מן הנביאים הנקרא בבית הכנסת ומציין את סיום הקריאה בתורה. המילים כלולות במילון היין שיצא לאור בחוברת מיוחדת בשנת תשע"ג (2012). [post_title] => סועדים ומשלמים [post_excerpt] => גם לסעוד ולשלם אפשר בעברית: מהם אקדם ואפטר, מה מקורה של החלופה העברית ל"טיפ", ואיך אומרים קייטרינג בעברית? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-09 22:47:52 [post_modified_gmt] => 2023-08-09 19:47:52 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5685 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

גם לסעוד ולשלם אפשר בעברית: מהם אקדם ואפטר, מה מקורה של החלופה העברית ל"טיפ", ואיך אומרים קייטרינג בעברית?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

תרבחו ותסעדו

WP_Post Object
(
    [ID] => 93330
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2024-04-30 10:27:16
    [post_date_gmt] => 2024-04-30 07:27:16
    [post_content] => תְּרְבְּחוּ וּתְסְעְדוּ – תרוויחו ותהיו מאושרים.
‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍
כידוע בעברית לעולם לא יבואו שלושה שוואים בזה אחר זה (וגם שניים באים ברציפות רק בתנאים מסוימים), אבל בערבית היהודית של יוצאי מרוקו רבות מן התנועות הקצרות נהגות כתנועות חטופות, וכשם שאומרים "שְׁמְשׁ" (=שֶׁמֶשׁ) ו"מְלְח" (=מֶלַח), כך גם מברכים "תְּרְבְּחוּ וּתְסְעְדוּ" ולא "תִּרְבְּחוּ וְתִסְעֲדוּ".
‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍
בעקבות ההגייה הרווחת "תִסְעֲדוּ" בפי דוברי עברית ישראלית (ובצירוף מנהג הכנת המאכלים המיוחדים והכנסת האורחים) נתפסת המילה כקשורה אל הפועל סָעַד בעברית במשמעות 'אָכַל', ולא היא; הברכה תסעדו עניינה 'תצליחו', 'תהיו בני מזל' והיא נאמרת בהקשר של הצלחה ואושר. אגב תרבּחו הוא ממש 'תרוויחו', כלומר 'תזכו'.
‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍
חג מִימוּנָה שמח!

 
    [post_title] => תרבחו ותסעדו
    [post_excerpt] => החוגגים את המימונה נוהגים לברך זה את זה בברכת "תרבחו ותסעדו" – כלום יש קשר למנהגי הסעודה המגוונים של יום חג זה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%aa%d7%a8%d7%91%d7%97%d7%95-%d7%95%d7%aa%d7%a1%d7%a2%d7%93%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-05-02 09:46:16
    [post_modified_gmt] => 2024-05-02 06:46:16
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=93330
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

החוגגים את המימונה נוהגים לברך זה את זה בברכת "תרבחו ותסעדו" – כלום יש קשר למנהגי הסעודה המגוונים של יום חג זה?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך סָעַד ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>