WP_Post Object
(
[ID] => 61535
[post_author] => 21
[post_date] => 2022-02-14 09:37:41
[post_date_gmt] => 2022-02-14 07:37:41
[post_content] => מילת הקישור כְּגוֹן משמשת בלשוננו בהוראת 'כעין', 'לדוגמה', 'למשל'.
כְּגוֹן הוא צירוף של המילית כְּ־ ושל גּוֹן־, צורת הנסמך של גוון. מקור המילה 'גוון' בפרסית העתיקה –gaona / gauna – ומובנה 'צבע', 'סוג צבע'.[1] היא משמשת בארמית ללהגיה. בספרות חז"ל, בעברית ובארמית, מצוי בעיקר הצירוף 'כגון'.[2]
גוון
אשר לצורת הנפרד 'גוון' – במקורות העברית אין מוצאים מילה זו בניקוד, וכתיבהּ – רק בצורת הרבים – בא בדרך כלל בווי"ו כפולה לציון עיצוריותה: גוונים או גוונין. צורות אלו יכולות להתאים לצורות נפרד שונות, ואכן במילוני ועד הלשון אפשר למצוא כמה ניקודים: גָּוָן, גַּוָּן,[3] ולבסוף גָּוֶן, וזו צורתה התקנית של המילה כיום. הצורה גָּוֶן שקולה במשקל הסגולי פָּ֫עֶל – בדומה למילים נדירות אחרות שיש בהן וי"ו עיצורית בע' הפועל: אָוֶן, מָוֶת, עָוֶל, תָּוֶךְ. משקל זה מאפשר לכרוך יחד את צורת הרבים גְּוָנִים ואת צורת הנסמך (כ)גוֹן־ בחולם[4] על דרך מָוֶת–מוֹת־, תָּוֶךְ–תּוֹכוֹ.[5]
לא כל חברי ועד הלשון השלימו עם ההחלטה,[6] ועד ימינו ההגייה המהלכת בפי רבים היא גָּוָן (בשתי תנועות a).[7]
כגון בספרות חז"ל
המילה כְּגוֹן משמשת תדיר בספרות חז"ל במשמעות 'לדוגמה', 'למשל':
- אי זה הוא שאינו מזומן? כגון אווזים ותרנוגלים שקיננו בפרדס (משנה חולין יב, א)
- אי זו היא מצות עשה שהזמן גרמא? כגון סוכה לולב ותפלין; אי זו היא מצות עשה שלא הזמן גרמא? כגון אבידה ושִלוח הקן מעקה וציצית (תוספתא קידושין א, י)
- אי זהו עמק בגליל? כגון בקעת גיניסר וחברותיה וכן כיוצא בהן (ירושלמי שביעית ט, ב; לח ע"ד)
ממקורות אלו מתקבל הרושם שהמילה כגון באה רק לפני דוגמה או דוגמאות אחדות מתוך קבוצה גדולה יותר, כמו בעברית בת ימינו. ברם עיון במקורות חז"ל מלמד שהיא משמשת גם בהקשרים אחרים. לעיתים היא באה במשמעות 'כמו', 'כעין', 'בדומה ל־':
- אמר ליה: חמור שעסקיו רעים כגון זה, מהו לצאת בפרומביא בשבת?" (בבלי שבת נב ע"א)
- שאל בן דמה... את ר' ישמעאל: כגון אני שלמדתי כל התורה כולה, מהו ללמוד חכמת יונית? (בבלי מנחות צט ע"ב) [8]
לצד שני השימושים האלה יש שהמילה כגון באה במקורות חז"ל – וכפי שהראה חוקר לשון חז"ל יוחנן ברויאר, בלשון האמוראים דווקא – בצירוף כגון ש־ (או כגון ד־ בארמית), לשם הבאת 'אוקימתא' [בעברית: הַעֲמָדָה]. אוקימתא היא מונח תלמודי שמתפקד כסוג 'תירוץ' רווח למדי, ובעיקרו ההלכה מיושמת רק במקרה מסוים, זה שמובא מיד לאחר מכן:
- פעמים ששתיהן [סוכה על גבי סוכה] כשירות, היכי דמי? כגון שתחתונה חמתה מרובה מצִלתה, והעליונה צִלתה מרובה מחמתה... (בבלי סוכה ט ע"ב)
- קתני [=שנו, למדו] 'ישבו', אף על פי שלא הסבו. אמר רב נחמן בר יצחק: כגון דאמרי ניזיל וניכול לחמא בדוך פלן [=כעין שאמרו נלך ונאכל במקום פלוני] (ברכות מב ע"ב)
בהקשרים אלו היא משמשת בתפקיד הפוך לתפקידה הרגיל במשנה – כאן היא מצביעה על היתכנות הדין רק במקרה המצוין לאחריה, הוא ולא אחרים.
נקודתיים או קו מפריד אחרי 'כגון' ודומיו
'כגון' היא מילת קישור הבאה לפני רצף דוגמאות, ולעיתים אנו נשאלים אם בשל כך יש להטיל נקודתיים או קו מפריד אחריה (כשם שנוהגים בסתם פירוט בלא מילה המציינת זאת):
- "עבדתי בגופים ציבוריים כגון: משרד האוצר ורשות המיסים" או:
- "עבדתי בגופים ציבוריים כגון משרד האוצר ורשות המיסים".
כאמור במקורה כגון היא צורת נסמך. צורת נסמך אינה עומדת לעצמה ולעולם יבוא סומך אחריה (בֵּית סֵפֶר ולא "בֵּית" בלבד; דַּרְכֵי תְּצוּרָה ולא "דַּרְכֵי" בלבד). אומנם 'כגון' היא מילה כללית שנעשתה מילת תפקיד, ובכל זאת אין נוקטים אותה תלויה בלא סומך,[9] וממילא אין להטיל אחריה נקודתיים (או כל סימן פיסוק אחר) ולחצוץ בינה ובין הדוגמאות שלאחריה. הנחיה זו נכונה גם לגבי מילת הפירוט 'דוגמת', ותנו דעתכם שגם אחרי מילים שאינן צורות נסמך, כמו 'למשל' ו'לדוגמה', אין חובה לשים פסיק (או נקודתיים).
--------------------------------------------------------------
גוון
אשר לצורת הנפרד 'גוון' – במקורות העברית אין מוצאים מילה זו בניקוד, וכתיבהּ – רק בצורת הרבים – בא בדרך כלל בווי"ו כפולה לציון עיצוריותה: גוונים או גוונין. צורות אלו יכולות להתאים לצורות נפרד שונות, ואכן במילוני ועד הלשון אפשר למצוא כמה ניקודים: גָּוָן, גַּוָּן,[3] ולבסוף גָּוֶן, וזו צורתה התקנית של המילה כיום. הצורה גָּוֶן שקולה במשקל הסגולי פָּ֫עֶל – בדומה למילים נדירות אחרות שיש בהן וי"ו עיצורית בע' הפועל: אָוֶן, מָוֶת, עָוֶל, תָּוֶךְ. משקל זה מאפשר לכרוך יחד את צורת הרבים גְּוָנִים ואת צורת הנסמך (כ)גוֹן־ בחולם[4] על דרך מָוֶת–מוֹת־, תָּוֶךְ–תּוֹכוֹ.[5] לא כל חברי ועד הלשון השלימו עם ההחלטה,[6] ועד ימינו ההגייה המהלכת בפי רבים היא גָּוָן (בשתי תנועות a).[7]כגון בספרות חז"ל
המילה כְּגוֹן משמשת תדיר בספרות חז"ל במשמעות 'לדוגמה', 'למשל':[1] בפרסית בת ימינו משמשת הסיומת gun בשמות צבעים, ואף המילה gune במובן 'סוג', 'אופן'. אנו מודים לבלשנית תמר עילם גינדין על המידע.
[2] בארמית של התלמוד הבבלי בא הרבה הצירוף "כי האי גוונא", היינו 'באופן זה', 'במקרה זה' (מילולית: כְּזה הגוון).
[3] כך גם במילון בן־יהודה (ובנטייה גַּוָּנִים), על פי המימרה שבתלמוד הבבלי "לפי שאין עושין אותה אלא לגוון" (שבת קמ ע"א), בווי"ו עיצורית. במקום אחד נוסף מוצאים "מאי גוון טליתך" (עירובין נג ע"ב), בווי"ו עיצורית גם בצורת הנסמך (ואפילו 'גואן' ו'גוואן' בחלק מעדי הנוסח. בכ"י מינכן 95: 'גון').
[4] וכן 'ססגונא' בארמית בווי"ו חלומה ומכאן התואר סַסְגּוֹנִי בעברית החדשה. על פי זה גם חַדְגּוֹנִי (ולא "חדגווני" ורַבְגּוֹנִי (ולא "רבגווני"). נהוג בהקשר זה להזכיר את מימרת התלמוד: "היינו דמתרגמינן [בתרגום אונקלוס, את "תְּחָשִׁים"] 'ססגונא' – ששָֹש בגוונין הרבה" (בבלי שבת כח ע"א).
[5] ברם אין מוצאים צורת רבים לשום מילה במשקל הזה (עֲוָלוֹת היא צורת הרבים של עַוְלָה). על פי משקלים סגוליים אחרים מתבקשת הצורה גְּוָנִים. ואומנם כך נקט ביאליק בשירו הבּרֵכה משנת תרס"ה (1905): "גַּוְנֵי גְּוָנִים". צורת הנסמך־רבים התקנית היא גּוֹנֵי־, ולא "גַּוְנֵי", כמתבקש מצורת הנסמך ליחיד גּוֹן־. מילים סגוליות בווי"ו עיצורית ב־ע' הפועל נדירות בעברית, ובמשקל קֶטֶל מוצאים צֶוֶת בלבד, אף היא שאולה מן הארמית (וכנראה נהגתה צְוָת במקורה). מכל מקום לפי ביאליק – גְּוָנִים, גַּוְנֵי־ כמו צְוָתִים, צִוְתֵי־.
[6] חוקר הספרות יוסף קלוזנר, ששימש בנשיאות ועד הלשון, סבר שאין מקום לקיים את הווי"ו העיצורית בצורת היחיד, ולדעתו גם בנפרד וגם בנסמך יש לנקוט גּוֹן. לטענתו "גַוּנָא" בארמית מקבילה ל"יַוּמָא", וכשם שבעברית 'יום' בנפרד ובנסמך, כן הדין עם 'גון', וכשם שצורת הרבים של 'שור' היא 'שוורים', כך אפשר לקיים את 'גוונים' בווי"ו עיצורית כפי שהיא באה במקורות.
[7] ואפילו בסמיכות, למשל "גָּוָן עור", במקום גּוֹן עור. בנסמך־רבים מהלכת "גְּוָנֵי" במקום גּוֹנֵי־ התקנית. וראו גם כאן.
[8] ואומנם מילת יחס שמשמשת בלשוננו בשני ההקשרים היא 'כמו'. אנחנו יכולים לומר: "מצרכים כמו נייר טואלט, אורז ומזון משומר הפכו למבוקשים מאוד" – והרי שאחרי 'כמו' באה דוגמה או דוגמאות מתוך הרבה; וגם "הוא מתנהג כמו שיכור" – ואז אין מדובר במניית דוגמאות אלא במשמעות של 'בדומה ל'.
[9] מה שאין כאן במילה תּוֹךְ, צורת הנסמך של תָּוֶךְ. כבר בלשון המשנה תּוֹךְ משמשת כצורת נפרד (אף בצורת רבים: תּוֹכוֹת), אך לדעת מקצת החוקרים אין זה היקש לצורת הנסמך.
[post_title] => כגון וגוון [post_excerpt] => כְּגוֹן הוא צירוף של המילית כְּ־ ושל גּוֹן־, צורת הנסמך של המילה השאולה מפרסית 'גוון'. בפי רבים נוהגת המילה בשתי תנועות a – גָּוָן, ואולם ועד הלשון קבעהּ בהגייה גָּוֶן. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%92%d7%95%d7%95%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-06-27 15:43:53 [post_modified_gmt] => 2022-06-27 12:43:53 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=61535 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw ) כְּגוֹן הוא צירוף של המילית כְּ־ ושל גּוֹן־, צורת הנסמך של המילה השאולה מפרסית 'גוון'. בפי רבים נוהגת המילה בשתי תנועות a – גָּוָן, ואולם ועד הלשון קבעהּ בהגייה גָּוֶן.המשך קריאה >> המשך קריאה >>