הדף בטעינה

על המילה סַמְלִיל

במילון

 (ללא ניקוד: סמליל)
מיןזכר
שורשסמל
נטייהסַמְלִילִים לכל הנטיות

הגדרה

  • סמל של מוסד או של חברה מסחרית המופיע על פרסומי המוסד או על מוצרי החברה (בלועזית: לוֹגוֹ)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מפרסמים בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 35583
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2019-06-19 17:35:42
    [post_date_gmt] => 2019-06-19 14:35:42
    [post_content] => 

רעיונאי, זמריר, סמליל, יצגן

רַעֲיוֹנַאי (קופירייטר)

המילה רעיון נזכרת בתנ"ך בספר קהלת בצירופים "רַעְיוֹן רוּחַ", "רַעְיוֹן לֵב". זו מילה שאולה מארמית. הפירושים שניתנו לה: 'שאיפה', 'נטייה', 'מחשבה'. בימינו המילה רעיון מציינת בין השאר 'מחשבה מקורית'. ואכן הרעיונאי מופקד על המחשבה המקורית והיצירתית בתחום הפרסום: הוא מחבר ומנסח של פרסומות. המילה רעיונאי נולדה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).

זַמְרִיר (ג'ינגל)

זמריר הוא תשדיר פרסומת המלֻווה זֶמֶר קצר. המילה זמריר היא מעין 'זמר קטן' – כפי שחֶלְקִיק הוא חלק קטן וסַמְלִיל (לוגו) הוא סמל קטן. המילה חודשה בוועדה למילים בשימוש כללי, ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"א (1991).​

סַמְלִיל (לוגו)

סמליל הוא סמל של מוסד או של חברה מסחרית המופיע בפרסומי המוסד או במוצרי החברה. לסמליל יש עיצוב גרפי קבוע, ולרוב הוא כולל את שם המוסד או החברה או את ראשי התיבות של השם. המילה סמליל היא צורת הקטנה מן המילה סֵמֶל, בדומה לשַׁבְרִיר (מן המילה שֶׁבֶר) ולזַמְרִיר (ג'ינגל, מן המילה זֶמֶר). המילה סֵמֶל עצמה מקורה בתנ"ך, ומשמעה המקורי צורה, פסל. את המילה סמליל הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).

יַצְגָן (פרזנטור)

יצגן הוא אדם, לרוב ידוען, המייצג גוף מסחרי במסע פרסום ומציג אותו ואת מרכולתו לפני הציבור. הפעלים המקראיים הִצִּיג והֻצַּג משמעם 'העמיד' ו'הועמד'. הצירוף המקראי 'הציג לפני' – כגון "וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה" (בראשית מז, ב) – פירושו קרוב לשימושו בימינו: העמיד לפנֵי, הֶראה. המשמעות החדשה של הִצִּיג והַצָּגָה – העלאת מחזה על במה – נוצרה בהשראת מילים מקבילות בלשונות אירופה הקשורות ביסודן לעמידה והעמדה. חידוש נוסף מאותו השורש הוא הפועל יִצֵּג במשמעות 'היה בא כוח'. למשמעות זו קשור חידושו של ברל כצנלסון נָצִיג (בדומה למילה נציב הקשורה לשורש יצ"ב). אל החידושים הללו מצטרפים עוד חידושים רבים מן השורש יצ"ג: הֶצֵּג, תְּצוּגָה, צָג, מֵיצָג, מֻצָּג, מַצֶּגֶת, יָצִיג. את המילה יצגן הציעה חנה רוזן לוועדה למילים בשימוש כללי. המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשע"א (2011).   [post_title] => מפרסמים בעברית [post_excerpt] => מה הן החלופות העבריות לפרזנטור ולג'ינגל? מהו סמליל? על היצירתיות שבכל אלו אחראי פעמים רבות הרעיונאי, הלוא הוא הקופירייטר בלעז. על מונחי פרסום עבריים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%90%d7%99-%d7%96%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%a8-%d7%a1%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-06-23 12:21:15 [post_modified_gmt] => 2021-06-23 09:21:15 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=35583 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מה הן החלופות העבריות לפרזנטור ולג'ינגל? מהו סמליל? על היצירתיות שבכל אלו אחראי פעמים רבות הרעיונאי, הלוא הוא הקופירייטר בלעז. על מונחי פרסום עבריים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
ילד בתוך קופסת גפרורים אוחז בגפרור - איך מקטינים בעברית?

איך מקטינים בעברית?

WP_Post Object
(
    [ID] => 1001
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-02-27 14:41:00
    [post_date_gmt] => 2011-02-27 12:41:00
    [post_content] => 

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו.

מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך גם מַגְּבוֹן, תַּנּוּרוֹן (טוסטר־אובן), יְצוּרוֹן (מיקרואורגניזם). סיומת נוספת היא הסיומת ־ִית, כגון במילים תְּגוּבִית (טוקבק), כַּפִּית, מְלוֹנִית (מוטל), ובמונחי אנטומיה קַרְנִית, רִשְׁתִּית. אבל הסיומות האלה לא תמיד מציינות הקטנה: מִלּוֹן הוא אוסף של מילים ולא מילה קטנה, ומַשָּׂאִית אינה משא קטן אלא כלי רכב גדול.

מנגנון הקטנה אחר הוא הכפלה של אות או הברה מסוף המילה. למשל: חֶלְקִיק (חלק זעיר, כגון אלקטרון), סַמְלִיל (לוגו, סמל קטן), עַלְעַל (חלק מעלה מורכב), גַּחְלִילִית (חרק קטן המאיר כגחלת), עוֹרְקִיק (עורֵק דק), גּוּפִיף ונַקְבּוּבִית.

ההקטנה רווחת בשמות תואר, בעיקר על ידי הכפלה, כגון שְׁמַנְמַן (ובנקבה שְׁמַנְמֹנֶת), חֲמַצְמַץ, עַגְמוּמִי, מָרִיר; ובצבעים: צְהַבְהַב, אֲפַרְפַּר וגם אַפְרוּרִי. לציון בעל חיים קטן או גור: כְּלַבְלַב, שְׁפַנְפַּן, חֲתַלְתּוּל, חֲזַרְזִיר, דָּגִיג; דֻּבּוֹן, פִּילוֹן; ויש המגדילים עשות ומקטינים בהקטנה כפולה: דְּגיגון, פילפילון. הקטנה יש גם בשמות עצם אחרים: בהכפלה – שַׁבְרִיר (שבר קטן), זְקַנְקַן (זקן קטן); בסיומת – סִפְרוֹן, טִפֹּנֶת (סיומת ־ֹנֶת, צורת נקבה של ־וֹן); בהקטנה כפולה – טִפְּטִפֹּנֶת (בלשון הדיבור).

אין זה מובן מאליו שמילים שיש בהן הכפלה של אותיות, כגון יְרַקְרַק ואֲדַמְדַּם, מציינות הקטנה דווקא. הרי הכפלה מתאימה יותר לציון ריבוי והגברה, וכך הוא בצירופים 'קלי קלות', 'אט אט' ועוד. ואומנם במדרש פירשו חכמים את המילים המקראיות אֲדַמְדַּם ויְרַקְרַק "אדום שבאדומים" ו"ירוק שבירוקים" (ספרא, תזריע). אבל בימי הביניים יש פרשנים ומדקדקים שפירשו מילים אלו 'אדום בהיר', 'ירוק בהיר'. גם בעברית שלנו יש המשתמשים בחֲלַקְלַק במשמעות 'חָלָק מאוד', והיַפְיוּף מן העגה ובת זוגו היְפֵהפִיָּה מן המקרא הם בלי ספק יפים מאוד. הגברה יש גם בתארים המציינים תכונה "מוקטנת", כגון קְטַנְטַן (קטן מאוד), חֲלַשְׁלוּשׁ, דָּקִיק וקָלִיל. ויש שהמילים בעלות ההכפלה מעשירות את אוצר המילים ללא משמעות מובהקת של הקטנה או הגדלה, כגון פַּעֲלוּל ועַרְמוּמִי.

אמצעי ההקטנה אינם באים למלא רק צורך של מינוח ותיאור, אלא הם גם דרך להבעת חיבה או להבעת זלזול. בלשון חיבה נוכל לומר 'ילדון' ו'חמדמוד', ובלשון זלזול 'פקידון' ו'גברבר'. גם המילה אֱלִילִים שבתנ"ך (במקום אֵלִים) היא לדעת רבים לשון גנאי.

השימוש הנרחב בדרכי ההקטנה בעברית החדשה מיוחס להשפעת היידיש, הרוסית והלדינו. השפעה זו ניכרת גם בשאילת צורני הקטנה וחיבה מלשונות אלו כצורתם, כגון אימאלה (מיידיש), חמורצ'יק (מרוסית), חמוריקו (מלדינו).

לסיום נתבשם מן ההקטנות היצירתיות ששָׂם אברהם שלונסקי בפי המשרת בסַפְּרו למלכה על היצור המוזר שראו עיניו, הלוא הוא עוץ לי גוץ לי:

נִזְדַּמֵּן לִי בֵּיתוֹן קְטַנְטֹן כֶּנֶגֶד עֵינַי, זַעֲטוּט כָּזֶה, פַּעֲטוּט כָּזֶה, בַּיִת – כַּזַּיִת! מִנֶּגֶד לוֹ מְדוּרֹנֶת דּוֹלֶקֶת, וּמִסָּבִיב לַמְּדוּרֹנֶת מְכַרְכֵּר לוֹ אֵיזֶה בַּרְנָשׁוֹן, וְהוּא עֲלַבְלוּב כָּזֶה, זַעֲרוּר כָּזֶה... אָכֵן בַּרְנָשׁוֹן קְטַנְטֹן, אִישׁוֹן־פְּזִיזוֹן כָּזֶה, מַצְחִיקוֹן כָּזֶה...

כתבו: רונית גדיש ותמר קציר

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => איך מקטינים בעברית? [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-12-21 07:53:48 [post_modified_gmt] => 2022-12-21 05:53:48 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1001 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך דצמבר 1994

למד לשונך 8

WP_Post Object
(
    [ID] => 6770
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1994-12-08 16:15:53
    [post_date_gmt] => 1994-12-08 14:15:53
    [post_content] => מילים מתחום הפרסום והתקשורת שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"א–תשנ"ד
    [post_title] => למד לשונך 8
    [post_excerpt] => מילים מתחום הפרסום והתקשורת שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"א–תשנ"ד: על המילים קְלִיט, תַּקְלִיטוֹר, עֲלִילוֹן, מִצְחָק, רַעֲיוֹנַאי, סַמְלִיל.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-26 23:56:49
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 20:56:49
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6770
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים מתחום הפרסום והתקשורת שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"א–תשנ"ד: על המילים קְלִיט, תַּקְלִיטוֹר, עֲלִילוֹן, מִצְחָק, רַעֲיוֹנַאי, סַמְלִיל.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


סַמְלִיל
לרשימה המלאה