WP_Post Object
(
    [ID] => 7875
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-06-30 15:36:17
    [post_date_gmt] => 2011-06-30 12:36:17
    [post_content] =>  

כַּעַךְ - bagle
בייגל, מאפה שצורתו טבעת. למאפה דומה שצורתו קלועה, פּרעצל, נקבע המונח שְׁלוֹבִית.



לִפְתָּנִית - dessert dish
כלי להגשת לפתן.



מַרְקוֹעַ - biscuit

ביסקוויט, מאפה דק ופריך.



מְתַאֲבֵן - appetizer
מאכל המוגש בתחילת הארוחה ונועד לעורר תיאבון.



סַהֲרוֹן - crescent
קרואסון (מצרפתית: croissant), מאפה שצורתו חצי סהר.



פַּרְפֶּרֶת - dessert
דבר מאכל לקינוח סעודה. ברבים: פרפראות. המילה מקורה מספרות חז"ל. 'פרפראות' במשמעות מושאלת – עניין שולי, לרוב קליל ומשעשע, המובא לצד עניין נכבד.



קַלְתִּית - tartlet
מאפה בצורת קֶלֶת קטנה, ממולא בשר, גבינה, פירות וכדומה. קֶלֶת היא סל: "העשירים מביאים את ביכוריהם בקְלָתוֹת של כסף ושל זהב, והעניים מביאין אותן בסלי נצרים..." (משנת ביכורים).



שֶׁזֶף סֻכָּר - caramel
קָרָמֵל, סוכר מושחם על האש, המשמש צבע וטעם למאכל; ממתק העשוי מסוכר מושחם בתוספת חמאה וכדומה.



שֶׁנֶף - vanilla
וניל.



תַּרְגִּימָה - sweets
"דברים טובים", בעיקר דברי מתיקה.
    [post_title] => מיני תרגימה
    [post_excerpt] => מרקוע, סהרון בטעם שנף ושֶׁזֶף סֻכָּר כבר אכלתם? מן הסתם כן, אבל מה הם? – מבחר מיני תַּרְגִּימָה ("דברים טובים" בעיקר דברי מתיקה)
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%9e%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-05-07 10:04:48
    [post_modified_gmt] => 2023-05-07 07:04:48
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7875
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 1007
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-22 12:19:00
    [post_date_gmt] => 2011-05-22 09:19:00
    [post_content] => בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות. יש מילים המציינות עצמים שהיו במקורם בצורת עיגול, ויש פעלים ומושגים מופשטים הקשורים בתנועה מעגלית ובתנועות הנגזרות ממנה: חזרה, שוטטות והשתלשלות.
העִגּוּל מוכר לנו מספרות חז"ל, והוא מצטרף לשם התואר המקראי עָגֹל ולמילה המקראית מַעְגָּל. במתמטיקה מבחינים בין מַעְגָּל – הקו המקיף, ובין עִגּוּל – השטח המוגבל על ידי קו זה. בארמית התרחב השורש עג"ל לערג"ל, וממנו נוצר בעברית החדשה הפועל עִרְגֵּל – 'עיגֵל פסי מתכת לגלילים'.

המילה סַהַר מציינת ביסודה עיגול, ובהמשך היא יוחדה לציון הירח. שני סוגי התכשיטים עָגִיל וסַהֲרוֹן (בתנ"ך: שַׂהֲרוֹן) נקראים על שום צורתם העגולה, וייתכן שבֵּית הַסֹּהַר היה במקור בניין עגול או חצר עגולה. יש הקושרים בין השורש סה"ר לשורש סח"ר הקשור בתנועה סיבובית, כגון במילה סְחַרְחֹרֶת. שמו של הסוֹחֵר שייך גם הוא לענייננו, שכן דרכו להסתובב ולהציע את מרכולתו.

בעל מקצוע אחר המסתובב ממקום למקום הוא הדַּוָּר – ואומנם יש שקשרו אותו לשורש דו"ר המוכר מן המילה דּוּר שגם היא עניינה עיגול. שורש זה קיים גם בערבית (دور) ועניינו 'סָבַב, גִּלְגֵּל'. עם זאת ייתכן מאוד שהמילה "דואר" שבלשון חז"ל מקורה במילה פרסית שמשמעה המקורי 'שופט', וממנה דוור וגם דואר בימינו. אף את המילה מְדוּרָה אפשר לקשור לשורש דו"ר במשמעות 'עיגול': ערמה של עצים בוערים המסודרים בעיגול.

לָחוּג פירושו 'ליצור עיגול' או 'להסתובב במעגל', והמילה רבת המשמעים חוּג היא ביסודה 'מעגל'. בספר ישעיהו אנו מוצאים את המְחוּגָה – מכשיר לסרטוט מעגלים, ובהמשך הצטרף אליה המָחוֹג. במכשירי הטלפון הישנים היו המספרים מסודרים במעגל שנקרא חוּגָה. ממנה נולד הפועל חִיֵּג המשמש אותנו גם כיום, לאחר שחוגת הטלפון עברה מן העולם.

אחיו של הפועל חָג הוא הפועל עָג. על חוני המעגל שיצר צורת מעגל נאמר: "עג עוגה ועמד בתוכה" (משנה תענית ג, ח), ובשיר הילדים הנודע של אהרן אשמן נקראים הילדים להסתובב במעגל: "עוּגָה עוּגָה עוּגָה במעגל נחוגה". גם המאכל עוגה שמקורו בתנ"ך נקרא כך – כנראה – בשל צורתו העגולה.

עוד מילה המציינת סיבוב במעגל היא מָחוֹל, והמסתובבים במחול הם מְחוֹלְלִים. כאשר אומרים על משהו שהוא חוזר חלילה הכוונה שהוא חוזר על עצמו שוב ושוב במחזוריות.

תנועה סיבובית אחרת מבטא הפועל הִקִּיף – 'סָבַב סביב דבר'. לפועל זה קשורה המילה תְּקוּפָה שפירושה היסודי 'הקפה' ו'מחזור', ומכאן התגלגלו המשמעויות 'חלק מן השנה' ואף 'פרק זמן בהיסטוריה' וכדומה. בלשון הספרותית משמש הפועל נָקַף כגון בביטוי 'נקפו שנים' (=חלפו שנים).

תנועת העיגול משמשת לציון קשר לוגי של גרימה – דבר הגורר דבר. סִבֵּב פירושו 'גרם' כגון בדברי האישה התקועית לדוד: "לְבַעֲבוּר סַבֵּב אֶת פְּנֵי הַדָּבָר עָשָׂה עַבְדְּךָ יוֹאָב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (שמואל ב יד, כ). סִבָּה היא 'הדבר הגורם', ובספרות הפילוסופיה של ימי הביניים מדובר רבות על הצמד סיבה ומסוּבָּב (גורם ותוצאה). סִבָּה באה בתנ"ך פעם אחת בלבד במלכים, ובפסוק המקביל בדברי הימים באה במקומה נְסִבָּה. בימינו 'נסיבות' הן בעיקר תנאים העומדים ברקע של פעולה, אירוע וכדומה.

הפעלים גִּלְגֵּל והִתְגַּלְגֵּל משמשים לא רק לתנועה מעגלית אלא גם לתיאור השתלשלות אירועים. וכך נאמר במדרש אגדה לבראשית: "לעולם אל ישנה אדם בין בניו, שבשביל כתונת פסים שעשה יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים".

מילים רבות סובבות סביב העיגול והסיבוב, ומשמעויות רבות מתגלגלות מהם. אך כדי שלא תהיה לכם סחרחורת נעצור כאן.
כתבה: תמר קציר (כץ)
קובץ להדפסה

    [post_title] => מסביב למדורה
    [post_excerpt] => בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-05-10 10:34:43
    [post_modified_gmt] => 2023-05-10 07:34:43
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1007
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)