WP_Post Object
(
    [ID] => 104423
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-12-18 11:15:43
    [post_date_gmt] => 2024-12-18 09:15:43
    [post_content] => המילה סַהַר מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק מעט קשה במגילת שיר השירים: "שׇׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג" (ז, ג).

הפסוק הוא חלק ממחרוזת של תיאורי גוף ציוריים: "שׇׁרְרֵךְ" (בנפרד: שֹׁר או שֹׁרֶר) הוא אולי הטבור.[1] הוא נדמה כאן ל"אַגַּן הַסַּהַר", כלומר לכלי קיבול, מעין קערה מעוגלת, ואולי כמראהו של ירח מלא. "מָזֶג" הוא יין מזוג, מעורב במים (כך נהגו לשתות יין בימי קדם), ולפי זה הפסוק נחתם במעין משאלה (שהיא הפסקה קלה מתיאורי הגוף): 'שלא יחסר יין מן הכלי'.

המילה סהר מתבארת במשמעות 'ירח' על פי לשונות שמיות אחרות: סיהרא בארמית, שַׁהְר (شَهْر) בערבית (הוראתו העיקרית: 'חודש').[2] ראיה להוראה 'יָרֵחַ' מופיעה בדרשה בתלמוד הבבלי: "'שררך' – זו סנהדרין. ולמה נקרא שמה שררך? שהיא יושבת בטיבורה שלארץ. 'אגן' – שמגינה על כל העולם כולו. 'הסהר' – שהיא דומה לסהר..." (סנהדרין לז ע"א). במה דומה הסנהדרין לסהר? בצורת ישיבתה בחצי עיגול, כפי שלמדים מן המשנה: "סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה, כדי שיהו רואין זה את זה" (שם ד, ג). להרחבה בעניין זה – ראו כאן. מכאן גם עולה כי לתפיסת הדרשן 'סהר' כמוהו כ'חצי סהר' (או פחות מזה). תפיסה זו משתקפת גם בביטויים מתורגמים מהעת החדשה כמו 'הסהר הפורה' (Fertile Crescent), הכינוי שניתן לאזור הפורה שבין מדבריות המזרח הקרוב, או 'הסהר האדום' (Red Crescent), ארגון ההצלה המוסלמי. בשניהם הסהר הוא צורת ירח בראשית מילואו (או בסופו).
סהרון וסהרית
על פי סַהַר, 'ירח' מבארים את המילה המקראית שַׂהֲרֹנִים (ברבים ובשי"ן שמאלית), כגון "וַיִּקַּח אֶת הַשַּׂהֲרֹנִים אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם" (שופטים ח, כא). אין חולק כי מדובר בתכשיט שצורתו סהר (ירח מלא בצורת עיגול? ירח חסר בצורת חרמש?). מילה זו מוכרת גם מן התלמוד הירושלמי: "אילו הן חופּות חתנים? סדינים מצויירין וסהרוני זהב תלויין בהם" (סוטה ט, יד; כד ע"ג). את הצורן ־וֹן במילה שהרונים אפשר לפרש בשתי דרכים, שתיהן נדירות במקרא: או לשם הקטנה (או גיוון כלשהו בהוראה) או להבעת ריבוי – ואם כך במילה שַׂהֲרֹנִים שני צורני ריבוי – גם ־ון וגם ־ים, כמו במילה זֵרְעֹנִים בדניאל א, טז (והשוו למילה זֵרֹעִים בפסוק יב).[3]

על אף הוראתה הידועה מימים ימימה במובן 'תכשיט', קבע ועד הלשון במילון כלכלת בית תרצ"ג (1913) את המילה "שַׂהֲרוֹן" (בכתיב זה! ומאוחר יותר ב־ס) במובן "לַחְמָנִית כְּעֵין חֲצִי יָרֵחַ", היינו קרואסון (croissant) בצרפתית.[4] המילה סהרון משמשת גם במונחי גוף האדם (לצד סַהֲרִית שבציפורן, lunula) ובשמות צמחים.
סהר וסוהר
הוראה ידועה פחות של המילה סַהַר במקורות קדומים היא 'מכלאה מגודרת (ועגולה?) לבהמות': "המדייר [=בונה דיר] את שדהו ועושה סהר לבית סאתים [יחידת שטח]"; (משנה שביעית ג, ד); "הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר או בסהר" (עירובין ד, א). למילה זו קשורה גם מילה מקראית ידועה אחרת: סֹהַר, רק בצירוף בֵּית הַסֹּהַר, או כמו שהמקרא עצמו טורח לבאר: "בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים" (בראשית לט, כ). בימי הביניים היה מי ששיער (רד"ק) שבכל המילים האלה ההוראה היסודית של השורש סה"ר קשורה בצורה עיגול (אולי בקרבת מה לשורש סח"ר). ואולם היה גם מי ששיער (רמב"ן) שלפחות בחלק מן המילים האלה סה"ר קרובה אל זה"ר וצה"ר שעניינן 'אור'. אין ההצעות יוצאות מידי ספק.
סהרורי וסהרה
מן המילה סהר נגזרה בעברית החדשה גם המילה סַהֲרוּרִי, היינו 'מוכה ירח', 'חולה ירח', מי שסובל מהפרעת שינה שנוהג כאדם ער בעודו ישן. סביר שהתערב כאן הפועל הערבי סַהִרַ (سَهِرَ), 'היה ער בלילה', אף שככל הנראה אין קשר בינו ובין שׁהר בערבית שמובנו 'חודש', 'ירח'.

עוד יש לציין שהמדבר ששמו סהרה אינו קשור לשורש סה"ר כלל – שמו הערבי הוא אלצחראא אלכֻּבּרא (الصحراء الكبرى) – מילולית: 'המדבר הגדול', בשורש צח"ר.[5] בלשונות אירופה צ הערבית (שהגייתה ס נחצית) קרובה אל s ו־ח הערבית (שהגייתה מן הלוע) קרובה אל h, וכך התקבלה הצורה סהרה (Sahara).

-------------------------------
[1] במקום אחר במקרא הוראתו 'חבל הטבור': "בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ לֹא כׇרַּת שׇׁרֵּךְ" (יחזקאל טז, ד).
[2] העיצור שמסומן בעברית ב־שׂ נעתק בעברית ובארמית ל־s ובערבית ל־š (=שׁ). להרחבה עיינו כאן.
[3] ייתכן שצורן ריבוי זה נשאל משפה אחרת, אולי ארמית או אכדית. ראו גם כאן.
[4] המילה הצרפתית מציינת ביסודה דבר שגדל ומתמלא. באנגלית משמשות הן המילה השאולה ישירות מצרפתית croissant לציון המאפה, הן המילה הכללית crescent שהתגלגלה ממנה. אגב יש מי שמהדרים בלשונם ונוקטים 'הסהרון הפורה' (ולא 'הסהר הפורה').
[5] בעברית שבפינו צָחֹר פירושו 'לבן', ואולם יש ממילוני המקרא הסבורים שהוא חום־צהבהב, כצבעי המדבר. התואר צָחֹר בא במקרא רק בשירת דבורה "אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת" (שופטים ה, י), ויש אף מי שהציע כי מדובר באתונות המשמשות למסעות במדבריות (במקביל אל "הֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ" שבהמשך הפסוק).
    [post_title] => סהר
    [post_excerpt] => המילה סַהַר מופיעה פעם אחת במקרא בהקשר ציורי ומעט עמום. כיצד נדע מה משמעותה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a1%d7%94%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-12-19 10:46:19
    [post_modified_gmt] => 2024-12-19 08:46:19
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=104423
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 7875
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-06-30 15:36:17
    [post_date_gmt] => 2011-06-30 12:36:17
    [post_content] =>  

כַּעַךְ - bagle
בייגל, מאפה שצורתו טבעת. למאפה דומה שצורתו קלועה, פּרעצל, נקבע המונח שְׁלוֹבִית.



לִפְתָּנִית - dessert dish
כלי להגשת לפתן.



מַרְקוֹעַ - biscuit

ביסקוויט, מאפה דק ופריך.



מְתַאֲבֵן - appetizer
מאכל המוגש בתחילת הארוחה ונועד לעורר תיאבון.



סַהֲרוֹן - crescent
קרואסון (מצרפתית: croissant), מאפה שצורתו חצי סהר.



פַּרְפֶּרֶת - dessert
דבר מאכל לקינוח סעודה. ברבים: פרפראות. המילה מקורה מספרות חז"ל. 'פרפראות' במשמעות מושאלת – עניין שולי, לרוב קליל ומשעשע, המובא לצד עניין נכבד.



קַלְתִּית - tartlet
מאפה בצורת קֶלֶת קטנה, ממולא בשר, גבינה, פירות וכדומה. קֶלֶת היא סל: "העשירים מביאים את ביכוריהם בקְלָתוֹת של כסף ושל זהב, והעניים מביאין אותן בסלי נצרים..." (משנת ביכורים).



שֶׁזֶף סֻכָּר - caramel
קָרָמֵל, סוכר מושחם על האש, המשמש צבע וטעם למאכל; ממתק העשוי מסוכר מושחם בתוספת חמאה וכדומה.



שֶׁנֶף - vanilla
וניל.



תַּרְגִּימָה - sweets
"דברים טובים", בעיקר דברי מתיקה.
    [post_title] => מיני תרגימה
    [post_excerpt] => מרקוע, סהרון בטעם שנף ושֶׁזֶף סֻכָּר כבר אכלתם? מן הסתם כן, אבל מה הם? – מבחר מיני תַּרְגִּימָה ("דברים טובים" בעיקר דברי מתיקה)
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%9e%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-05-07 10:04:48
    [post_modified_gmt] => 2023-05-07 07:04:48
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7875
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 1007
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-22 12:19:00
    [post_date_gmt] => 2011-05-22 09:19:00
    [post_content] => בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות. יש מילים המציינות עצמים שהיו במקורם בצורת עיגול, ויש פעלים ומושגים מופשטים הקשורים בתנועה מעגלית ובתנועות הנגזרות ממנה: חזרה, שוטטות והשתלשלות.
העִגּוּל מוכר לנו מספרות חז"ל, והוא מצטרף לשם התואר המקראי עָגֹל ולמילה המקראית מַעְגָּל. במתמטיקה מבחינים בין מַעְגָּל – הקו המקיף, ובין עִגּוּל – השטח המוגבל על ידי קו זה. בארמית התרחב השורש עג"ל לערג"ל, וממנו נוצר בעברית החדשה הפועל עִרְגֵּל – 'עיגֵל פסי מתכת לגלילים'.

המילה סַהַר מציינת ביסודה עיגול, ובהמשך היא יוחדה לציון הירח. שני סוגי התכשיטים עָגִיל וסַהֲרוֹן (בתנ"ך: שַׂהֲרוֹן) נקראים על שום צורתם העגולה, וייתכן שבֵּית הַסֹּהַר היה במקור בניין עגול או חצר עגולה. יש הקושרים בין השורש סה"ר לשורש סח"ר הקשור בתנועה סיבובית, כגון במילה סְחַרְחֹרֶת. שמו של הסוֹחֵר שייך גם הוא לענייננו, שכן דרכו להסתובב ולהציע את מרכולתו.

בעל מקצוע אחר המסתובב ממקום למקום הוא הדַּוָּר – ואומנם יש שקשרו אותו לשורש דו"ר המוכר מן המילה דּוּר שגם היא עניינה עיגול. שורש זה קיים גם בערבית (دور) ועניינו 'סָבַב, גִּלְגֵּל'. עם זאת ייתכן מאוד שהמילה "דואר" שבלשון חז"ל מקורה במילה פרסית שמשמעה המקורי 'שופט', וממנה דוור וגם דואר בימינו. אף את המילה מְדוּרָה אפשר לקשור לשורש דו"ר במשמעות 'עיגול': ערמה של עצים בוערים המסודרים בעיגול.

לָחוּג פירושו 'ליצור עיגול' או 'להסתובב במעגל', והמילה רבת המשמעים חוּג היא ביסודה 'מעגל'. בספר ישעיהו אנו מוצאים את המְחוּגָה – מכשיר לסרטוט מעגלים, ובהמשך הצטרף אליה המָחוֹג. במכשירי הטלפון הישנים היו המספרים מסודרים במעגל שנקרא חוּגָה. ממנה נולד הפועל חִיֵּג המשמש אותנו גם כיום, לאחר שחוגת הטלפון עברה מן העולם.

אחיו של הפועל חָג הוא הפועל עָג. על חוני המעגל שיצר צורת מעגל נאמר: "עג עוגה ועמד בתוכה" (משנה תענית ג, ח), ובשיר הילדים הנודע של אהרן אשמן נקראים הילדים להסתובב במעגל: "עוּגָה עוּגָה עוּגָה במעגל נחוגה". גם המאכל עוגה שמקורו בתנ"ך נקרא כך – כנראה – בשל צורתו העגולה.

עוד מילה המציינת סיבוב במעגל היא מָחוֹל, והמסתובבים במחול הם מְחוֹלְלִים. כאשר אומרים על משהו שהוא חוזר חלילה הכוונה שהוא חוזר על עצמו שוב ושוב במחזוריות.

תנועה סיבובית אחרת מבטא הפועל הִקִּיף – 'סָבַב סביב דבר'. לפועל זה קשורה המילה תְּקוּפָה שפירושה היסודי 'הקפה' ו'מחזור', ומכאן התגלגלו המשמעויות 'חלק מן השנה' ואף 'פרק זמן בהיסטוריה' וכדומה. בלשון הספרותית משמש הפועל נָקַף כגון בביטוי 'נקפו שנים' (=חלפו שנים).

תנועת העיגול משמשת לציון קשר לוגי של גרימה – דבר הגורר דבר. סִבֵּב פירושו 'גרם' כגון בדברי האישה התקועית לדוד: "לְבַעֲבוּר סַבֵּב אֶת פְּנֵי הַדָּבָר עָשָׂה עַבְדְּךָ יוֹאָב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (שמואל ב יד, כ). סִבָּה היא 'הדבר הגורם', ובספרות הפילוסופיה של ימי הביניים מדובר רבות על הצמד סיבה ומסוּבָּב (גורם ותוצאה). סִבָּה באה בתנ"ך פעם אחת בלבד במלכים, ובפסוק המקביל בדברי הימים באה במקומה נְסִבָּה. בימינו 'נסיבות' הן בעיקר תנאים העומדים ברקע של פעולה, אירוע וכדומה.

הפעלים גִּלְגֵּל והִתְגַּלְגֵּל משמשים לא רק לתנועה מעגלית אלא גם לתיאור השתלשלות אירועים. וכך נאמר במדרש אגדה לבראשית: "לעולם אל ישנה אדם בין בניו, שבשביל כתונת פסים שעשה יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים".

מילים רבות סובבות סביב העיגול והסיבוב, ומשמעויות רבות מתגלגלות מהם. אך כדי שלא תהיה לכם סחרחורת נעצור כאן.
כתבה: תמר קציר (כץ)
קובץ להדפסה

    [post_title] => מסביב למדורה
    [post_excerpt] => בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-05-10 10:34:43
    [post_modified_gmt] => 2023-05-10 07:34:43
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1007
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)