הדף בטעינה

על המילה סִפְרִיָּה

במילון

 (ללא ניקוד: ספרייה)
מיןנקבה
שורשספר
נטייהסִפְרִיּוֹת לכל הנטיות

הגדרה

  • בֵּית ספרים, אולם ששמורים בו ספרים לקריאה או להשאלה
  • ארון ספרים פתוח
  • (בהרחבה) הוצאת ספרים
  • סִדרת ספרים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

באים לידי ביטוי

יוצאים מהבית

WP_Post Object
(
    [ID] => 94760
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-23 17:32:52
    [post_date_gmt] => 2024-06-23 14:32:52
    [post_content] => בית קפה, בית מרקחת ובית קולנוע הם כולם בניינים של ממש. אך בתקופת ההשכלה שימשה בלשוננו המילה 'בית' שימוש חופשי בהרבה: אם לציון חדרים – כגון בית מבשלים, ואם לציון פריטי לבוש ואביזרים – כגון בתי עיניים.
[presto_player id=94750]
    [post_title] => יוצאים מהבית
    [post_excerpt] => בית קפה, בית מרקחת ובית קולנוע הם כולם בניינים של ממש. אך בתקופת ההשכלה שימשה בלושננו המילה 'בית' שימוש חופשי בהרבה: אם לציון חדרים – כגון בית מבשלים,  ואם לציון פריטי לבוש ואביזרים – כגון בתי עיניים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%99%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 20:48:52
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 17:48:52
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94760
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

בית קפה, בית מרקחת ובית קולנוע הם כולם בניינים של ממש. אך בתקופת ההשכלה שימשה בלושננו המילה 'בית' שימוש חופשי בהרבה: אם לציון חדרים – כגון בית מבשלים,  ואם לציון פריטי לבוש ואביזרים – כגון בתי עיניים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
סיומת - יה י' אחת או שתיים? שנייה

שנייה או שניה? כתיב סיומת ־ִיָּה

WP_Post Object
(
    [ID] => 29696
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2018-06-17 10:34:11
    [post_date_gmt] => 2018-06-17 07:34:11
    [post_content] => ‍‍‍‍‍‍‍‍‍מילים בסיומת ־ִיָּה, כגון שְׁנִיָּה, סִפְרִיָּה, מִטְרִיָּה, נכתבות בלי ניקוד בשתי יו"דים: שנייה, ספרייה, מטרייה. היו"ד הראשונה מציינת את התנועה i והשנייה – את היו"ד העיצורית הנשמעת (כלומר את העיצור y).

כך נכתוב למשל גם בנייה, אונייה, עירייה, עגבנייה, מכתבייה, לחמנייה, חמנייה, גומייה, אפייה, עשייה, עשירייה, מעשייה, משחקייה.

סיומת ־ִיָּה נכתבת בשתי יו"דים בכתיב המלא גם בשמות מקומות עבריים, כגון נהרייה, הרצלייה, וגם במילים לועזיות ובשמות מקומות לועזיים כגון אנרגייה, אנגלייה (על אלו ראו עוד כאן).

בניקוד יש בכל אלו יו"ד אחת, ויש בה דגש: סִפְרִיָּה, נַהֲרִיָּה וכיוצא בהן.

לעומת זאת כאשר אין חיריק לפני הסיומת ־יָה, כגון במילים בְּעָיָה, קִרְיָה, תיכתב יו"ד אחת בלבד: בעיה, קריה – שכן על פי כללי הכתיב חסר הניקוד אין מכפילים יו"ד עיצורית בסמוך לאם קריאה (במקרה הזה לפני ה"א). לעומת זאת בצורות הנסמך בעיית־, קריית־ ייכתבו שתי יו"דים (כופלים את היו"ד כדי לציין שהיא עיצורית), כי היו"ד אינה סמוכה לאם קריאה.
    [post_title] => שנייה או שניה? כתיב סיומת ־ִיָּה
    [post_excerpt] => ‍‍‍‍‍‍‍‍‍מילים בסיומת ־ִיָּה, כגון שְׁנִיָּה ומִטְרִיָּה, נכתבות בלי ניקוד בשתי יו"דים: שנייה, מטרייה. היו"ד הראשונה מציינת את התנועה i והשנייה – את היו"ד העיצורית הנשמעת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d6%be%d7%99%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-09-29 22:19:36
    [post_modified_gmt] => 2022-09-29 19:19:36
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=29696
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

‍‍‍‍‍‍‍‍‍מילים בסיומת ־ִיָּה, כגון שְׁנִיָּה ומִטְרִיָּה, נכתבות בלי ניקוד בשתי יו"דים: שנייה, מטרייה. היו"ד הראשונה מציינת את התנועה i והשנייה – את היו"ד העיצורית הנשמעת.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך פברואר 1993

למד לשונך 9

WP_Post Object
(
    [ID] => 6772
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1995-02-14 15:18:30
    [post_date_gmt] => 1995-02-14 13:18:30
    [post_content] => 
    [post_title] => למד לשונך 9
    [post_excerpt] => על המונחים הַפְרָטָה, בְּחִירוֹת מַקְדִּימוֹת, וַעֲדָה שְׁקוּלָה, מִזְנָק, מֶרְכַּז שֵׁרוּת, נְסוּעָה, צְמִיגִיָּה; על הכתיב המלא של מילים בסיומת ־ִיָּה ובסיומת ־יָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-9
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:04:01
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:04:01
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6772
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

על המונחים הַפְרָטָה, בְּחִירוֹת מַקְדִּימוֹת, וַעֲדָה שְׁקוּלָה, מִזְנָק, מֶרְכַּז שֵׁרוּת, נְסוּעָה, צְמִיגִיָּה; על הכתיב המלא של מילים בסיומת ־ִיָּה ובסיומת ־יָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך סִפְרִיָּה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>