WP_Post Object
(
    [ID] => 30402
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-08-01 14:04:53
    [post_date_gmt] => 2018-08-01 11:04:53
    [post_content] => "אירן מייצרת סרכזות חדשות להעשרת אורניום", נאמר בידיעה. סרכזות – צנטריפוגות.

צנטרי־פוגה – פירושה המילולי 'לברוח מן המרכז'. הצנטריפוגה היא מכשיר להפרדת חומרים הנתונים בתערובת על ידי הפעלת כוח הנוצר בסיבוב המכשיר במהירות גבוהה: החומרים הכבדים יותר נצמדים לדופן הכלי, והחומרים הקלים נשארים סמוך למרכז. צנטריפוגה – בריחה מן המרכז, ומכאן בעברית: סַרְכֶּזֶת, מפני שהחומר הכבד סר מן המרכז. את המילה חידש הלשונאי יצחק אבינרי (ראו להלן).

הסרכזות הראשונות בעולם נוצרו בראשית המאה התשע־עשרה, והן נועדו לייצור חמאה על ידי הפרדת השמנת מן החלב. כיום רבים השימושים של הסרכזות במעבדה להפרדת חומרים על פי משקלם, ובתחום הגרעין להפרדת אטומים כבדי גרעין מאטומים קלי גרעין של חומר אחד, לשם ריכוז אטומים שגרעינם נוח לביקוע.
* שודר לראשונה ברשת ב' של קול ישראל בפינה ״רגע של עברית״.
---
על חידוש המילה סַרְכֶּזֶת מספר יצחק אבינרי בפינת הלשון שלו בעיתון 'על המשמר' בשנת תש"ט (1949):
סרכּוּזי, סרכּז, סרכּזת. על שם עברי לצנטריפוגה שאלני פרופ' בנימין שפירא מירושלם:  הצורך במלה עברית במקום צנטריפוגאלי הוא מן הצרכים הדוחקים בשפתנו, כי גם אם לא נתנגד לשמוש במלים הלועזיות – צנטריפוגאלי וצנטריפוגה – הרי יש לפעמים צורך גם בפעל.
כלום נוכל לומר ל"צנטרפג"? ועד הלשון, ב"מלון למונחי התכניקה" משנת תרפ"ט, קבע בצד צנטריפוגאלי גם "בורח מרכז". במונח זה השתמש הרבה שנים לפני־כן ד"ר י.ל. קצנלסון, בספרו "התלמוד וחכמת הרפואה". אין צורך להוכיח עד כמה אין זה נוח לשמוש.
במהדורה החדשה של "מלון למונחי טכניקה" (משנת תש"ו) חזר בו ועד הלשון והשתמש בצנטריפוגאלי בלבד. ישבתי על מדוכה זו, וכמדומה שהצעתי ראויה להתקבל. אני מציע ליצור, כדוגמת בנין ספעל, סרכז (רכז בהוספת סמך). יש כאן גם מעין נוטריקון של סר – רכז, כלומר סר מן המרכז.
המלה סנוורים והפעל סנוור יש בהם משום תנא דמסייע להצעתי, שהרי גם המסנוור (משורש נור – אש) אינו מאיר, אלא נוטל את כח המאור והראיה. לפי זה ישמש הפעל סרכז, על משקל סנוור. צנטריפוגאלי ייקרא סרכּוזי והמכונה-הצנטריפוגה – סרכּזת.
    [post_title] => צנטריפוגה – סַרְכֶּזֶת
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a6%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%92%d7%94-%d7%a1%d6%b7%d7%a8%d6%b0%d7%9b%d6%bc%d6%b6%d7%96%d6%b6%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-12-14 01:06:56
    [post_modified_gmt] => 2018-12-13 23:06:56
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=30402
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 19363
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2017-03-29 14:26:59
    [post_date_gmt] => 2017-03-29 11:26:59
    [post_content] => מקור המילה סְחָבָה בצירוף המקראי "בלויי סחבות" (ירמיהו לח, יא–יב) – בגדים או בדים שאין בהם צורך. אפשר שהשורש סח"ב מעיד על הדרך שהבדים נשחתו בה (סחיבה וגרירה), ואפשר שהוא מעיד על השימוש שעושים בהם לאחר שנשחתו (סחיבתם על הרצפה לצורך ניקויה).

המילה מַטְלִית (או מַטְלֵת) מקורה בלשון חז"ל. מילה זו קרובה בשורשה ובמשמעה למילה טְלַאי – פיסת אריג.

גם המילה סְמַרְטוּט מקורה בספרות חז"ל, והיא מוכרת מן הארמית בצורה מַרְטוּט – בד ממורט ובלוי (הרחבה מן השורש מר"ט). מקובל לקשור את הס' שבראש המילה לס' התחילית של בניין ספעל המשמש בכמה לשונות שמיות. בדרך דומה נוצר הפועל סִנְוֵר מן השורש נו"ר שעניינו 'אוֹר' (ממנו המילים נֵר ומְנוֹרָה).
    [post_title] => סחבה, מטלית וסמרטוט
    [post_excerpt] => מקורה של הסחבה במקרא, ואילו המטלית והסמרטוט מקורן בלשון חז"ל – שיעור חשוב לכל חובבי הסדר והניקיון.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a1%d7%97%d7%91%d7%94-%d7%9e%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%a1%d7%9e%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%98
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-10-03 14:58:58
    [post_modified_gmt] => 2021-10-03 11:58:58
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=19363
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)