WP_Post Object
(
    [ID] => 21522
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-06-01 11:30:15
    [post_date_gmt] => 2017-06-01 08:30:15
    [post_content] => 
1. מי חידש את המילה חִידוֹן?
אפשרות ב: התשבצאי הלל הרשושנים.
את המילה חִידוֹן חידש הלשונאי ומחבר התשבצים הלל הרשושנים.
להרשושנים היו חידושי לשון רבים ויצירתיים, וכמה מהם נעשו חלק בלתי נפרד מלשוננו. למשל: הפיך, חקיין, מחירון, צנחן, רודן, תחקיר, תקרית.
2. מי חידש את המילה סַרְעֶפֶת?
אפשרות ד: שאול טשרניחובסקי.
3. מי חידש את המילה מִלְגָּה?
אפשרות ג: דוד רמז.
4. מי חידש את המילה צַהֲלוּלִים (קולות השמחה "קוּלוּלוּלוּ")?
אפשרות ג: חיים אוליאל.
5. מי חידש את המילים: גַּפְרוּר, כַּנָּר, עֶפְרוֹנִי, נַחְלִיאֵלִי?
תשובה: שלום יעקב אברמוביץ', הוא מנדלי מוכר ספרים.
6. מי חידש את המילים: מִזְחֶלֶת, שַׁבְרִיר, יְבוּא, תְּאוּנָה?
תשובה: חיים נחמן ביאליק.
7. מי חידש את המילים: מְכוֹנִית, עַצְמָאוּת, אֲוִירוֹן, סְבִיבוֹן?
תשובה: איתמר בן אב"י.
ושאלת אתגר: מי חידש את המילה אֶתְגָּר?
תשובה: המילה אֶתְגָּר מזוהה לעיתים עם משה שרת שהרבה להשתמש בה. ואולם שרת עצמו העיד כי לא הוא חידש את המילה כי אם ידידו העורך והמתרגם אפרים ברוידא. המילה אֶתְגָּר קשורה לפועל הִתְגָּרָה ולצירוף 'קָרָא תִּגָּר' (התריס, מחה).

חזרה לחידון
    [post_title] => חידון מי חידש את המילה - פתרונות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%a9-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2017-07-05 19:04:04
    [post_modified_gmt] => 2017-07-05 16:04:04
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21522
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 20888
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2017-04-27 16:24:06
    [post_date_gmt] => 2017-04-27 13:24:06
    [post_content] => מהו גיפרון ומהם זוטא ושלולית? איך קראו בעבר לרכבת ואיך כינו את הסביבון? ואיפה עד היום אפשר למצוא יעקובית, תְּאֵבְדֵּעַ ואמודאי?

מילים רבות השגורות על לשוננו התחרו בתחילת דרכן במילים אחרות בעלות אותה משמעות. היכנסו למצגת ונסו לזהות את משמעותן של המילים המתחרות.

לדפדוף במצגת – לחצו על החץ בצד שמאל של התמונה.

[slideshow_deploy id='20782']
    [post_title] => אז והיום: לפני שהחלטנו
    [post_excerpt] => מהו גיפרון ומהם זוטא ושלולית? איך קראו בעבר לרכבת ואיך כינו את הסביבון? ואיפה עד היום אפשר למצוא יעקובית, תאבדע ואמודאי? מילים רבות השגורות על לשוננו התחרו בתחילת דרכן במילים אחרות בעלות אותה משמעות. היכנסו למצגת ונסו לזהות את משמעותן של המילים המתחרות.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%96-%d7%95%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%a0%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-02-26 12:33:01
    [post_modified_gmt] => 2018-02-26 10:33:01
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=20888
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 8070
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2014-12-16 11:51:49
    [post_date_gmt] => 2014-12-16 09:51:49
    [post_content] => לקריאת המאמר

מי חידש את השם סביבון ואילו עוד שמות ניתנו לו? והאם ניצחה החנוכייה את מנורת החנוכה?
במאמר מסופר סיפורם של הסביבון והשמות המתחרים בו על פי עדויות כתובות מסוף המאה הי"ט וראשית המאה עשרים. בחלקו השני של המאמר המחברת דנה ביחסי הכוחות בין החנוכייה למנורת החנוכה.

תוספת מאת מחברת המאמר:
בפעם הראשונה באה המילה חנוכייה בכתובים ברשימתה של חמדה בן־יהודה, שנדפסה בעיתון 'הצבי' בחנוכה תרנ"ז (1896). רעייתו של אליעזר בן־יהודה לא ראתה במילה חידוש גמור שלה, אלא סיפרה ששמעה אותה מפי "ספרדי אחד" בתארו "חנוכייה של זהב".

[caption id="attachment_32491" align="aligncenter" width="300"] עיתון הצבי, כ"ט בכסלו תרנ"ז, 4 בדצמבר 1896, מכתבים מירושלים, מאת חידה (=חמדה בן־יהודה). הסיפור נפתח במילים: "היה ליל חשך מאד, ליל גשם ורוח, ליל שני, ליל חנכה". היא מספרת על שיחה ששמעה ברחוב באותו לילה. ובשיחה הזאת מוזכרת "חנכיה של זהב".[/caption]

ראו גם במאמרה של אורה שורצולד "שקיעי ספרדית־יהודית בעברית החדשה", פעמים 56, תשנ"ג, עמ' 45.
תוספת בעקבות הערה שהתקבלה במזכירות המדעית (חנוכה תשע"ט): בפי היהודים דוברי הערבית שימשה המילה 'חנוכה' עצמה לציון מנורת החנוכה או נר חנוכה. ראו במאמרו של מרדכי עקיבא פרידמן, "חזרת הש"ץ בערבית של ימים טובים ושבתות מצוינות במנהג ארץ ישראל", תרביץ פה (תשע"ח), עמ' 481.
    [post_title] => הנגה"שים, מנורת החנוכה והמילון העברי
    [post_excerpt] => מי חידש את השם סביבון ואילו עוד שמות ניתנו לו? והאם ניצחה החנוכייה את מנורת החנוכה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%a0%d7%94%d7%92%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-17 09:53:29
    [post_modified_gmt] => 2023-12-17 07:53:29
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8070
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)