WP_Post Object
(
    [ID] => 52118
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2021-07-01 13:34:47
    [post_date_gmt] => 2021-07-01 10:34:47
    [post_content] => כשמות אחרים דוגמת יָאִיר, יָגִיל ויָרִיב גם השם יָנִיב צורתו פועל בעתיד בבניין הפעיל בגזרת ע"ו.[1] שמות פרטיים שצורתם פועל בעתיד ידועים מן המקרא, ודי להזכיר את השמות יִצְחָק, יַעֲקֹב, יוֹסֵף ויִגְאָל. בימינו נוצרו שמות כאלה גם לבנות דוגמת תָּאִיר, תָּגֵל ו־תָּהֵל.

יָנִיב גזור מן השורש נו"ב שמובנו צמיחה ורעננות. בתנ"ך שורש זה בא בצורת העתיד של בניין קל – יָנוּב: "עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ" (תהלים צב, טו),[2] וממנו נגזרת גם המילה תְּנוּבָה במשמעות 'פרי, תבואה': "יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר" (דברים לב, יג), "וְהִרְבֵּיתִי אֶת פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה" (יחזקאל לו, ל). מילים מן השורש נו"ב חדלו מלשמש בלשון חכמים, אך כמו צירופים רבים מלשון המקרא נשתבצו מהם בנוסח הברכות, למשל "על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שנתת לנו". השם תְּנוּבָה מוכר בימינו לכול משמה של החברה הישראלית הוותיקה לשיווק תוצרת מענפי חקלאות שונים.

הפועל יָנוּב בא בתנ"ך גם במשמעות מושאלת, בהוראת 'הוציא מפיו': "פִּי צַדִּיק יָנוּב חׇכְמָה" (משלי י, לא), ודומה לו במקצת הפועל המקראי הֵפִיק: "אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חׇכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה" (שם ג, יג) –  אף הוא יוצא לשתי ההוראות.

שייך לכאן גם שם העצם נִיב (לפי מסורת הקרי; הכתיב הוא 'נוב') בפסוק "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם" (ישעיהו נז, יט). הוראתו הבסיסית היא 'תנובה', 'פרי' (המילה המקבילה נוֹבָא מוכרת מחלק מלהגי הארמית), ובהשאלה – 'דיבור'. צורת הנקבה נִיבָה שימשה את כותבי הפיוטים לצד ניב בהוראה זו, ובספרות העברית החדשה גם בהוראה המקורית, בדומה ל'תנובה'. ניב וגם ניבה נעשו שמות פרטיים בדורות האחרונים.

הפועל הֵנִיב בבניין הפעיל נקרה לראשונה במקורות חז"ל: "'בורא ניב שפתים' – ר' יהושע בן לוי אמר: אם הניבו שפתיו של אדם בתפילה יהא מובטח שנשמעה תפילתו" (ויקרא רבה טז, ט). בירושלמי הנוסח הוא "אם עשו שפתותיו שלאדם תנובה יהא מבושר שנשמעה תפילתו" (ברכות ה, ה; ט ע"ב). נראה שהפועל הניב נוצר באופן מלאכותי לצורך הדרשה. במשמעות דומה הוא משמש בעברית החדשה, והוא רווח גם בהוראה מושאלת בענייני כלכלה ומסחר למשל "השקעותיה הניבו רווחים נאים", "נכס מניב".

ינוב ותנובות הם שמות שני מושבים סמוכים בשרון.

_____________________________________

[1] עקרונית עשויה צורת העתיד יניב להשתייך אל בניין קל בגזרת ע"י (כמו יָשִׁיר ויָשִׂים). עיינו כאן.

[2] צורת העבר היא נָב. פעם אחת גם בבניין פִּעֵל על דרך פּוֹלֵל: "כִּי מַה טּוּבוֹ וּמַה יׇּפְיוֹ, דָּגָן בַּחוּרִים וְתִירוֹשׁ יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת" (זכריה ט, יז), שיעורו 'דגן ינובב בחורים ותירוש ינובב בתולות [כלומר נערות]'. ינובב פירושו 'ידשן', 'ירענן'.
    [post_title] => יניב
    [post_excerpt] => השם יָנִיב הוא צורת עתיד של הפועל הֵנִיב, בדומה לשם יָאִיר. שמות אחרים הקשורים אליו הם נִיבָה ונִיב.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%99%d7%a0%d7%99%d7%91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 21:43:44
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:43:44
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=52118
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)