WP_Post Object
(
    [ID] => 30009
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-07-05 16:09:59
    [post_date_gmt] => 2018-07-05 13:09:59
    [post_content] => תיקון לשון נפוץ שנוהגים בו עורכי לשון הוא השמטת מילת היחס ב אחרי הפועל נקט: נקט צעדים (ולא נקט בצעדים). על תיקון לשון זה ראו בהרחבה במאמרו של אורי מור.

מעניין להיווכח שכבר בחודשיה הראשונים של מדינת ישראל הצעירה התווכחו במשרד הסעד בשאלה זו. מצורפים בזה מכתב השאלה שהופנה לוועד הלשון ותשובתו של זאב בן־חיים, המזכיר המדעי דאז.

דרך אגב בן־חיים מעיר שיש לשנות את שמו של משרד הסעד ל"משרד הגמולות", שכן ועד הלשון הציע תמורת המושג האנגלי social welfare את המונח "גמולות הציבור". במקום אחר הוסבר שלא נחה דעתם של אנשי הוועד מהתרגום "עזרה סוציאלית" משום ש"אינו ממצה את המושג למלא היקפו, ונוסף על כך יש בו טעם לגנאי, בדיוק כמו במלים משען או סעד". לכן הועדף מונח מן השורש גמ"ל, "המשמש בלשוננו גם במשמעות 'גמל חסד עם פלוני', וגם במובן הדדיות, ערבות זה לזה (=גומלין)".

הערות

א. המונח גמולות כלול ברשימה של מאות מונחים לציון תפקידים, שהוכנה בוועדה למונחי "מַרְכָּלָה" (אדמיניסטרציה). הוועדה פעלה בשיתוף ועד הלשון ומשרד התרגומים של ממשלת המנדט בשנים תש"ה–תש"ח.

ב. לימים אכן השתנה שמו של משרד הסעד, אך לא ל"משרד הגמולות" אלא ל"משרד הרווחה". את המונח רווחה תמורת welfare קבע ועד הלשון במונחי כלכלה משנת תש"ד (1944).
המכתב ממשרד הסעד:

תשובת ועד הלשון:


 
נמצא בארכיון במכל מס' 20, תיק מס' 1
    [post_title] => משרד הסעד נוקט אמצעים
    [post_excerpt] => כבר בחודשיה הראשונים של מדינת ישראל הצעירה התווכחו במשרד הסעד בשאלה אם עליהם לנקוט באמצעים או לנקוט את האמצעים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%a1%d7%a2%d7%93-%d7%a0%d7%95%d7%a7%d7%98-%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-06-11 18:54:36
    [post_modified_gmt] => 2024-06-11 15:54:36
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=30009
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 16339
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2016-08-01 16:19:26
    [post_date_gmt] => 2016-08-01 13:19:26
    [post_content] => לקריאת המאמר
מאמר זה דן בשלושה שימושי לשון שעברו מסלול דומה הן מצד התקן הן מצד ההתפתחות הטבעית בעברית הכתובה. מתיאור תולדותיהם הכותב יוצא למסקנות על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי לשון בהכוונת העברית ועל מעמדם של קווי לשון לא קלסיים בשיח הנורמטיבי.
    [post_title] => שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־
    [post_excerpt] => מתולדותיהם של שלושה שימושי לשון אפשר ללמוד על צמיחת הבדלי סגנון בעברית החדשה, על מקומם של גופים ממלכתיים ואנשי לשון בהכוונת העברית ועל מעמדם של קווי לשון לא קלסיים בשיח הנורמטיבי.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a7%d7%a4%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%9d-%d7%91%d7%9b%d7%93%d7%99-%d7%a0%d7%a7%d7%98-%d7%91%d6%be
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-09-03 20:16:53
    [post_modified_gmt] => 2021-09-03 17:16:53
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=16339
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)