הדף בטעינה

נָגַע

במילון

 (ללא ניקוד: נוגע)
בנייןקל
שורשנגע
נטייהנוֹגַעַת
נטיית הפועלנָגַע, ייגַע, לנגוֹע וגם לָגַעַת (בלשון המשנה: לִיגַע) לכל הנטיות

הגדרה

  • (ב) פוגש שטח אחֵר, כגון 'ידו נגעה בקיר'
  • [בצורת הווה] (ב־ או ל־) שַייך, יש לו קשר

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של אופניים הכיתוב: לרכב או לרכוב?

לִרְכֹּב או לִרְכַּב?

WP_Post Object
(
    [ID] => 200
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-03-25 14:33:17
    [post_date_gmt] => 2010-03-25 12:33:17
    [post_content] => אומנם האקדמיה לא דנה בצורת שם הפועל של רָכַב, אך עיון במקורותינו מעלה כי הצורה לִרְכֹּב (בלי ניקוד: לרכוב) היא הצורה התקנית.

הינה מה שעולה מן המצוי במקורות:

עיון במקרא מעלה שפועלי בניין קל הנוטים בעתיד בתנועת a, כגון ילבַּש, יגדַּל, ירכַּב – שם הפועל שלהם הוא בתנועת o: ללבֹּש, לגדֹל, לרכֹּב. יוצא אחד מכלל זה הוא שם הפועל לשכַּב.

שם הפועל לִרְכֹּב מתועד במקרא (שמואל ב, טז, ב; מלכים ב, ד, כד), וגם בלשון חז"ל, כגון במשנה: "אי זה הוא קטן? כל שאינו יכול לרכוב על כתפו שלאביו ולעלות מירושלים להר הבית" (חגיגה א, א).

כדאי לשים לב שבלשון חכמים צורות רבות של שם הפועל דומות דווקא לצורת העתיד, למשל ליגדל (על דרך יִגְדַּל), ליגע (על דרך יִגַּע, לעומת לנגוע), לוֹכַל (על דרך יֹאכַל, לעומת לֶאֱכֹל). ואולם שם הפועל לִרְכֹּב בחולם היה רגיל גם בלשון חכמים.

הצורה לִרְכֹּב (בלי ניקוד: לרכוב) היא אפוא הצורה המתאימה למקורותינו.
    [post_title] => לִרְכֹּב או לִרְכַּב?
    [post_excerpt] => אומנם האקדמיה לא דנה בצורת שם הפועל של רָכַב, אך עיון במקורותינו מעלה כי הצורה לִרְכֹּב (בלי ניקוד: לרכוב) היא הצורה התקנית.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%a8%d7%9b%d7%91-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%a8%d7%9b%d7%91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-10-06 10:29:49
    [post_modified_gmt] => 2022-10-06 07:29:49
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=200
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

אומנם האקדמיה לא דנה בצורת שם הפועל של רָכַב, אך עיון במקורותינו מעלה כי הצורה לִרְכֹּב (בלי ניקוד: לרכוב) היא הצורה התקנית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של מכונית - ליסוע או לנסוע?

לנסוע או ליסוע?

WP_Post Object
(
    [ID] => 194
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-03-25 12:29:02
    [post_date_gmt] => 2010-03-25 10:29:02
    [post_content] => רבים מתלבטים בשאלה איך להגות ולכתוב את שם הפועל של נָסַע – בקיום הנו"ן או בהבלעתה? והתשובה: אף על פי שהנו"ן נבלעת בצורת העתיד – יִסַּע, בשם הפועל הנו"ן מתקיימת: לִנְסֹעַ. בדומה לצורה 'לנסֹע' אנו מוצאים בתורה: "ויהי בִּנְסֹעַ הארון" (במדבר י,לה).

דוגמאות נוספות: לִנְבֹּל, לִנְזֹל, לִנְגֹּעַ (וגם לָגַעַת), לִנְטֹעַ (וגם לָטַעַת). כל אלה על דרך לשון המקרא.

בשלושה מקרים לצד הצורות בנו"ן מותרות הצורות בהבלעת הנו"ן: לִפֹּל בצד לִנְפֹּל, לִטֹּל בצד לִנְטֹל, לִדֹּר בצד לִנְדֹּר. הצורות בהבלעת הנו"ן נוצרו בלשון חכמים בהיקש מצורות העתיד: יִפֹּל, יִטֹּל, יִדֹּר.

בדומה לכך על פי צורות העתיד יִסַּע, יִגַּע נוצרו בלשון חכמים צורות שם הפועל לִסַּע, לִגַּע (ולא ליסוֹע, ליגוע). צורות אלו משמשות בימינו רק במשלב ספרותי גבוה.
    [post_title] => לנסוע או ליסוע?
    [post_excerpt] => רבים מתלבטים בשאלה איך להגות ולכתוב את שם הפועל של נָסַע – בקיום הנו"ן או בהבלעתה? והתשובה: אף על פי שהנו"ן נבלעת בצורת העתיד – יִסַּע, בשם הפועל הנו"ן מתקיימת: לִנְסֹעַ.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d6%b4%d7%a0%d6%b0%d7%a1%d6%b9%d7%a2%d6%b7-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d6%b4%d7%a1%d6%b9%d6%bc%d7%a2%d6%b7
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-17 09:32:15
    [post_modified_gmt] => 2023-08-17 06:32:15
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=194
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות ולכתוב את שם הפועל של נָסַע – בקיום הנו"ן או בהבלעתה? והתשובה: אף על פי שהנו"ן נבלעת בצורת העתיד – יִסַּע, בשם הפועל הנו"ן מתקיימת: לִנְסֹעַ.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך נָגַע 1 (התקרבות, נגיעה, זכייה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך נָגַע 2 (נגעים, מגפה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>