WP_Post Object
(
    [ID] => 7035
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-10-14 16:18:06
    [post_date_gmt] => 2013-10-14 13:18:06
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ב–תשע"ג (2012–2013)
    [post_title] => למד לשונך 100
    [post_excerpt] => חלופות עבריות שאושרו בשנים תשע"ב–תשע"ג (2012–2013): בּוֹנְנוּת, בּוֹרְחָנוּת, סֶבֶב, תְּקוּפַת כְּהֻנָּה או כְּהֻנָּה, סִסְמָה, אֲבִיזְרֵי אָפְנָה, רְשִׁימַת הַשְׁמָעָה, נַפְנַף.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-100
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:47:23
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:47:23
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7035
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9186
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-03-06 14:10:15
    [post_date_gmt] => 2012-03-06 12:10:15
    [post_content] => 
בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בי"א באדר תשע"ב (5 במארס 2012) נקבעו שתי מילים חדשות בשימוש כללי: מַעֲמָת (דיבייט) וגְּלִילוֹר (קליידוסקופ).
מעמת הוא תחרות מאורגנת של ויכוחים במוסדות חינוך וכדומה שמטרתה לפתח מיומנויות של רטוריקה. המילה מַעֲמָת נוצרה בזיקה למילה 'עימות' המשמשת בין השאר לוויכוח מונחה בין מועמדים המשודר בטלוויזיה לפני בחירות. את המשתתפים ב'מעמת' אפשר לכנות 'מתעמתים'. הצעות אחרות שעלו בדיוני הוועדה למילים בשימוש כללי: קְרַב־שִׂיחַ, מִנְצָח.
גלילור הוא מכשיר בצורת גליל שבו שברי זכוכית או פיסות נייר צבעוניות משתקפים אל מול האור במערכת של מראות ויוצרים שפע צורות סימטריות בשלל צבעים. עם סיבוב הגליל נוצרות צורות חדשות. המונח גלילור (גליל+אור) נבחר מן ההצעות שהציעו גולשים באתר האקדמיה. הצעות אחרות שעלו בדיונים המוקדמים בוועדה: סַסְגֹּנֶת, מִקְסֶמֶת, מַרְהֶבֶת, סַבְגּוֹן וסְבִיגוֹן.
עוד החליטה האקדמיה שלא לחדש מונח לכלי המשמש לליבוי אש בגחלי המַצלה (מנגל), אלא לאמץ את המילה המשמשת נַפְנַף, ולהעיר כי הגייתה התקנית במלרע, בדומה למילה צַמְצַם.
    [post_title] => מילים חדשות בשימוש כללי: מעמת (דיבייט) וגלילור (קליידוסקופ) (תשע"ב, 2012)
    [post_excerpt] => בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בי"א באדר תשע"ב (5 במארס 2012) נקבעו שתי מילים חדשות בשימוש כללי: מַעֲמָת (דיבייט) וגְּלִילוֹר (קליידוסקופ).
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%94%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%90-%d7%91%d7%90%d7%93%d7%a8-%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-09-09 23:57:36
    [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:57:36
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9186
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5607
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2014-04-29 10:04:51
    [post_date_gmt] => 2014-04-29 07:04:51
    [post_content] => 
מַצְלֶה (מנגל, גריל)
מצלה הוא מתקן לצליית בשר, ירקות ועוד. יש סוגים שונים של מַצְלִים: מצלה פחמים, מצלה גז, מצלה חשמלי. המילה מַצְלֶה שקולה במשקלם של כלים דוגמת מַקְלֵף, מַמְחֶה (בלנדר). האירוע החברתי של הצלייה במַצלה ("על האש") הוא מִצְלֶה – במשקל המילה מִשְׁתֶּה.
רשת המַצְלֶה היא אַסְכָּלָה, מילה שנשאלה ללשון חז"ל מן היוונית.
לצורך ליבוי האש בגחלים משתמשים בנַפְנַף – חתיכת קרטון או כלי מיוחד שנועד לכך. נַפְנַף נוצרה כמילת עגה, אך כשהוגים אותה במלרע (כמו עַפְעַף, גַּלְגַּל) היא נעשית מילה עברית תקנית.
את המילה מַצְלֶה הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ה (2005).
מַחֲנָאוּת (קמפינג)
מחנאות היא פעילות פנאי בחיק הטבע הכוללת הקמת מחנה ולינה בשטח, לרוב באוהלים.
המילה מחנאות גזורה מן המילה המקראית מַחֲנֶה, שמשמעה הבסיסי הוא מקום חֲנָיָה. במקרא מַחֲנֶה הוא גם קבוצה גדולה של של אנשים, ובעיקר יחידה צבאית. נראה שמכאן התגלגלה משמעות נוספת של 'מחנה' בימינו: קבוצה הדוגלת בעמדה מסוימת וחולקת על קבוצה אחרת. כך נוצרה משמעות נוספת גם למילה מחנאוּת: יריבוּת בין מחנות, למשל בתוך מפלגה.
מן השורש חנ"י חודשה בעברית שלנו המילה חַנְיוֹן – מקום חניה למכוניות וגם מקום חניה ולינה של מטיילים. גם המילה תַּחֲנָה היא ביסודה מקום חניה, כגון תחנה מרכזית ותחנת רכבת, והיא אף מתרגמת את המילה station בהקשרים אחרים, כמו בצירופים תחנת כוח, תחנת משטרה ותחנת רדיו.
את המילה מחנאות קבעה האקדמיה בשנת תשכ"ה (1965) במילון למונחי החינוך.
    [post_title] => מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-11-23 10:15:47
    [post_modified_gmt] => 2023-11-23 08:15:47
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5607
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)