WP_Post Object
(
[ID] => 21415
[post_author] => 4
[post_date] => 2017-05-28 09:30:59
[post_date_gmt] => 2017-05-28 06:30:59
[post_content] => השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם) בתוספת סיומת ־ִי.[1] השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם שפירושו 'היה נעים'. השורש מצוי גם בלשונות שמיות אחרות – התואר نَاعِم (נַאעִם) בערבית פירושו 'עדין', 'רך', ושם העצם نِعْمَة (נִעְמָה) פירושו 'שלווה'.
במגילת רות יש עדות למשמעות נוספת של השורש נע"ם, והיא נלמדת מפי נעמי עצמה: "אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד" (א, כ). בדברים האלה נרמז שהשם נעמי מציין את ההפך מן המילה מר. במקרא היפוכו המקובל של מר הוא מתוק: "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע; שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר" (ישעיה ה, כ). מכאן עולה שאחת המשמעויות של שם העצם נועם הייתה 'מתיקות', והשם נעמי היה עשוי להתפרש במשמעות קרובה לביטוי המודרני "מותק שלי". עוד ראיה לשימוש השורש נע"ם בהוראת מתיקות אנו מוצאים בספר משלי: "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם" (ט, יז). כאן הפעלים מָתַק ונָעַם באים זה לעומת זה בתקבולת האופיינית לשירה המקראית.
השימוש בשורש אחד לציון הטעם המתוק ולציון העדינות והנעימוּת איננו ייחודי ללשון העברית. משמעות היסוד של התואר dulcis בלטינית ושל מקביליו בצרפתית, בספרדית ובלשונות מודרניות אחרות שמקורן בלטינית היא 'מתוק', ומשמעויותיו הנוספות – 'רך', 'עדין' וכן 'חביב'.
נחזור לעברית: שימוש באותן מילים לציון הטעם הערב לחיכּם של רוב בני האדם ולציון דברים חיוביים הנתפסים בחושים אחרים בא לידי ביטוי גם בשורש מת"ק עצמו: "וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ" (קֹהלת יא, ז). מעתק משמעות מתחומו של חוש אחד מחמשת החושים לתחומו של חוש אחר נקרא בתורת המשמעים עירוב חושים (בלעז סִינֶסְתֶּזְיָה - synaesthesia; מיוונית: syn – יחד, aesthesis – חוש).
דוברי העברית עשויים לחשוב שגם המילה נְעִימָה במשמעות 'שירה או נגינה' קשורה לאותו השורש נע"ם, שהרי המוזיקה ערבה, נעימה לאוזנם של בני אדם. ואולם נראה שהמילה נעימה במשמעות זו נגזרה משורש שמי אחר אשר נשתמר בערבית בצורתו הקדומה نغم (נע'ם). בעברית התלכדו שני העיצורים השמיים הקדומים – האחד לועי והאחר ענבלי (בערבית ع ו־غ) – לעיצור אחד, הוא העיצור הלועי ע, וכך נעשו שני השורשים נע"ם – האחד במשמעות 'ערב ומתוק' והאחר במשמעות 'מנגינה' – בעלי הגה זהה.
מן השורש נע"ם נגזרו גם השמות המקראיים נַעֲמָה, נַעֲמָן, אֲחִינֹעַם ואֲבִינֹעַם והשמות החדשים נֹעַם, אֱלִינֹעַם ונְעִימָה. גם בערבית יש שמות פרטיים מאותו השורש, כגון نعيم (נַעִים) לאיש ו־نعيمة (נַעִימַה) לאישה.
כתבה קרן דובנוב.
__________________
[1] את הסיומת אפשר לפרש ככינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי), או כתנועה סופית בתפקיד יחסה עקיפה המציינת מגוון תפקידים תחביריים (כמו "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס" (איכה א, א).
[post_title] => נעמי
[post_excerpt] => השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם. השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם – קראו עוד על משמעות המילים מן השורש נע"ם ועל שמות נוספים משורש זה.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a0%d7%a2%d7%9e%d7%99
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-12-04 21:25:21
[post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:25:21
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21415
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם. השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם – קראו עוד על משמעות המילים מן השורש נע"ם ועל שמות נוספים משורש זה.השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם) בתוספת סיומת ־ִי.[1] השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם שפירושו 'היה נעים'. השורש מצוי גם בלשונות שמיות אחרות – התואר نَاعِم (נַאעִם) בערבית פירושו 'עדין', 'רך', ושם העצם نِعْمَة (נִעְמָה) פירושו 'שלווה'.
במגילת רות יש עדות למשמעות נוספת של השורש נע"ם, והיא נלמדת מפי נעמי עצמה: "אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד" (א, כ). בדברים האלה נרמז שהשם נעמי מציין את ההפך מן המילה מר. במקרא היפוכו המקובל של מר הוא מתוק: "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע; שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר" (ישעיה ה, כ). מכאן עולה שאחת המשמעויות של שם העצם נועם הייתה 'מתיקות', והשם נעמי היה עשוי להתפרש במשמעות קרובה לביטוי המודרני "מותק שלי". עוד ראיה לשימוש השורש נע"ם בהוראת מתיקות אנו מוצאים בספר משלי: "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם" (ט, יז). כאן הפעלים מָתַק ונָעַם באים זה לעומת זה בתקבולת האופיינית לשירה המקראית.
השימוש בשורש אחד לציון הטעם המתוק ולציון העדינות והנעימוּת איננו ייחודי ללשון העברית. משמעות היסוד של התואר dulcis בלטינית ושל מקביליו בצרפתית, בספרדית ובלשונות מודרניות אחרות שמקורן בלטינית היא 'מתוק', ומשמעויותיו הנוספות – 'רך', 'עדין' וכן 'חביב'.
נחזור לעברית: שימוש באותן מילים לציון הטעם הערב לחיכּם של רוב בני האדם ולציון דברים חיוביים הנתפסים בחושים אחרים בא לידי ביטוי גם בשורש מת"ק עצמו: "וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ" (קֹהלת יא, ז). מעתק משמעות מתחומו של חוש אחד מחמשת החושים לתחומו של חוש אחר נקרא בתורת המשמעים עירוב חושים (בלעז סִינֶסְתֶּזְיָה - synaesthesia; מיוונית: syn – יחד, aesthesis – חוש).
דוברי העברית עשויים לחשוב שגם המילה נְעִימָה במשמעות 'שירה או נגינה' קשורה לאותו השורש נע"ם, שהרי המוזיקה ערבה, נעימה לאוזנם של בני אדם. ואולם נראה שהמילה נעימה במשמעות זו נגזרה משורש שמי אחר אשר נשתמר בערבית בצורתו הקדומה نغم (נע'ם). בעברית התלכדו שני העיצורים השמיים הקדומים – האחד לועי והאחר ענבלי (בערבית ع ו־غ) – לעיצור אחד, הוא העיצור הלועי ע, וכך נעשו שני השורשים נע"ם – האחד במשמעות 'ערב ומתוק' והאחר במשמעות 'מנגינה' – בעלי הגה זהה.
מן השורש נע"ם נגזרו גם השמות המקראיים נַעֲמָה, נַעֲמָן, אֲחִינֹעַם ואֲבִינֹעַם והשמות החדשים נֹעַם, אֱלִינֹעַם ונְעִימָה. גם בערבית יש שמות פרטיים מאותו השורש, כגון نعيم (נַעִים) לאיש ו־نعيمة (נַעִימַה) לאישה.
כתבה קרן דובנוב.__________________
[1] את הסיומת אפשר לפרש ככינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי), או כתנועה סופית בתפקיד יחסה עקיפה המציינת מגוון תפקידים תחביריים (כמו "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס" (איכה א, א).
[post_title] => נעמי [post_excerpt] => השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם. השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם – קראו עוד על משמעות המילים מן השורש נע"ם ועל שמות נוספים משורש זה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%a2%d7%9e%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-04 21:25:21 [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:25:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21415 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
