הדף בטעינה

על המילה מוֹתְחָן

במילון

 (ללא ניקוד: מותחן)
מיןזכר
שורשמתח (מתיחה)
נטייהמוֹתְחָנִים לכל הנטיות

הגדרה

  • אביזר למתיחה של יריעה וכדומה, כגון 'מותחן גומי'
  • (בלשון הדיבור) רומן או סרט קולנוע שעלילתם היא סיפור מתח שבמרכזה פרשת ריגול או תעלומת פשע וכדומה
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

הגייה

תּוֹקְפָן

WP_Post Object
(
    [ID] => 55
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-01-02 11:41:26
    [post_date_gmt] => 2011-01-02 09:41:26
    [post_content] => למה אין דגש בפ"א במילים תוקפן ותוקפנות?

המילה תּוֹקְפָן נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל. כמו תּוֹקְפָן יש להגות את השמות הנגזרים תּוֹקְפָנִי, תּוֹקְפָנוּת – בפ"א רפה.

בעברית החדשה נגזרות לא מעט מילים בדרך דומה ל'תוקפן': חוֹבְבָן מן חוֹבֵב, רוֹכְסָן מן רוֹכֵס, וכך גם אוֹגְדָן, בּוֹלְעָן, מוֹתְחָן, נוֹגְדָן, סוֹבְלָן, פּוֹתְחָן, תּוֹמְכָן (stent). תוספת הנו"ן יוצרת שם עצם או שם תואר המציין בעל תכונה, כלי, חומר ועוד.

מנגנון יצירה דומה מתגלה – במידה מצומצמת – גם בשמות שביסודם צורות בינוני של בניינים אחרים, כגון מַקְבִּילָן מן מַקְבִּיל, מַתִּירָן מן מַתִּיר, מְצִיצָן מן מֵצִיץ, מַחֲוָן (אינדיקטור) מן מַחֲוֶה, ולאחרונה מַרְוָן (מכשיר למים קרים וחמים) מן מַרְוֶה.

נראה שחידושי מילים בדרך זו החלו בשלב מאוחר יחסית. תּוֹקְפָן, למשל, מתועד במילונים רק משנות הארבעים של המאה העשרים. קצת קודם לכן – באמצע שנות השלושים – הגה אברהם שלונסקי את המילה רוֹכְסָן.

יוער כי בכתבי יד של ספרות חז"ל מצויות צורות דומות כגון בוטלן, בוישן, גוזלן, דורשן, קופדן – המקבילות לצורות במשקל פַּעְלָן המוכר יותר: בטלן, ביישן, גזלן, דרשן, קפדן. ואולם נראה שהמילים דוגמת תּוֹקְפָן שנוצרו בעברית החדשה אינן המשך ישיר של הצורות מלשון חז"ל.
    [post_title] => תּוֹקְפָן
    [post_excerpt] => למה אין דגש בפ"א במילה תּוֹקְפָן? המילה נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%a4%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:39:21
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:39:21
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=55
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

למה אין דגש בפ"א במילה תּוֹקְפָן? המילה נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


מוֹתְחָן
לרשימה המלאה
ימאות (תשע"ג, 2013)
מוֹתְחַן מָנוֹר מערכת המשמשת לחיבור המנור לנקודה קבועה בכלי השיט, בדרך כלל לתחתית התורן. מערכת זו מושכת את המנור כלפי מטה, ואפשר לכוון בה את גובה המנור מעל הסיפון
ימאות (תשע"ג, 2013)
מוֹתְחַן שָׂפָה קִדְמִית מתקן חבל הממוקם סמוך לפינה התחתונה הקדמית של המפרש כדי לשלוט במתיחה של שפתו הקדמית וממילא בצורת המפרש
ימאות (תשע"ג, 2013)
מֵיתַר מוֹתְחַן הַמָּנוֹר חבל, כבל, מתקן מכני או מתקן חשמלי למתיחת המנור
ימאות (תשע"ג, 2013)
מוֹתְחָן בָּרְגִּי רוֹוח: בקבוק מתיחה. התקן המשמש בדרך כלל למתיחה של כבלי החיבל הנייח