הדף בטעינה

על המילה מֹאזְנַיִם

במילון

 (ללא ניקוד: מאזניים)
מיןזכר רבים
שורשאזן (מאזניים)
נטייהמֹאזְנֵי־ לכל הנטיות

הגדרה

  • מכשיר לשקילה

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חידון לראש השנה – הפתרונות המלאים

WP_Post Object
(
    [ID] => 44345
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-09-07 14:39:11
    [post_date_gmt] => 2020-09-07 11:39:11
    [post_content] =>  1. מה (כנראה) משמעות הצירוף 'ראש השנה' בתנ"ך?
  • היום החשוב בשנה
  • היום הראשון בשנה, כמו בימינו
  • החודש הראשון בשנה
  • החודש האחרון בשנה
הרחבה: מקור הצירוף בספר יחזקאל: "בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ...", וההסבר הפשוט ביותר הוא שהכוונה ליום העשירי של החודש הראשון בשנה. לפי חז"ל "ראש השנה" כאן הוא כינוי ליום הכיפורים של שנת היובל.   2. מה משמעות שם החודש תִּשְׁרֵי?
  • לשון שרייה, שתִּשְׁרֶה עלינו טובה בשנה החדשה
  • מן האכדית 'תשריתו' – 'התחלה'
  • ראשי תיבות: תקיעת שופר רחמי י־ה
  • לשון תשורה – 'מתנה'
הרחבה: שמות חודשי השנה העברית המשמשים בימינו הם שמות החודשים בלוח השנה הבבלי, וגולי בבל הם שהכניסו אותם אל התרבות העברית. השורש שׁר"י במשמע התחלה מוכר גם מן הארמית, למשל בפיוט הידוע 'אקדמות': "אקדמות מלין ושריות שותא" – 'ראשית מילים ופתיחת שיח'.   3. איזה שם עברי וכנעני קדום של חודש תשרי מתועד בתנ"ך?
  • יֶרַח בּוּל
  • יֶרַח זִיו
  • יֶרַח הָאֵתָנִים
  • יֶרַח בֶּן יוֹמוֹ
הרחבה: הכינוי 'ירח האתנים' נזכר בספר מלכים א: "וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כׇּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי", והוא מוכר גם מכתובות פניקיות. ירח בול הוא שמו הקדום של חודש מרחשוון, ירח זיו – של חודש אייר. וירח בן יומו? זה בכלל שם של טעם נדיר מטעמי המקרא...   4. איזו עונה מציינת המילה סתיו בתנ"ך?
  • סתיו
  • חורף
  • אביב
  • קיץ
הרחבה: בשיר השירים נאמר: ״כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ". בלשונות אחיות לעברית מילים קרובות ל'סתיו' משמען 'חורף', וזה גם מתאים יותר לפסוק העוסק בסוף עונת הגשמים ולא בראשיתה. נראה שרק באמצע המאה ה־19 קיבלה המילה סתיו את משמעה המוכר לנו כיום – עונת המעבר שבין הקיץ לחורף.   5. הציפור המזוהה עם הסתיו ועם ראשית השנה היא כמובן הנחליאלי. מי חידש את שמה?
  • יהודה לייב גורדון
  • חיים נחמן ביאליק
  • אשר צבי גינצברג (אחד העם)
  • שלום יעקב אברמוביץ' (מנדלי מוכר ספרים)
הרחבה: מנדלי מוכר ספרים חידש מילים ומונחים רבים בתחום הטבע והמדעים בחיבורו 'תולדות הטבע' – תרגום של חיבור גרמני ידוע מאת הרולד אוטמר לנץ. שמות עופות נוספים שחידש: ירגזי, עפרוני, סבכי וגִבְּתוֹן.   6. איזה זמן מציין הצירוף 'בפרוס השנה החדשה'?
  • ערב השנה החדשה, לקראת תחילה השנה
  • תחילת השנה ממש, כלומר שני הימים של ראש השנה
  • הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים
  • כל חודש תשרי
הרחבה: המילה פְּרוֹס מתועדת בלשון חז"ל והיא מציינת את הזמן שלפי החג. על פי ההסבר המקובל מקורה במילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון', ויש הקושרים אותה דווקא למילה היוונית פרהסיה במשמעות הכרזה, ובהקשר זה – הכרזה על בוא החג (כמובן גם כן לפני החג). בספרות חז"ל עצמה היו שפירשו זאת מלשון פריסה, חיתוך – במשמעות מחצית החודש הקודמת לחג.   7. איזו מן המילים נרדפת בתנ"ך לשופר?
  • יוֹבֵל
  • עוּגָב
  • שְׁמִינִית
  • כל התשובות נכונות
הרחבה: המילה יוֹבֵל מציינת ביסודה אַיִל. 'קרן היובל' היא 'קרן האַיִל', ומכאן קיבלה המילה יוֹבֵל לבדה את אותה המשמעות, ככתוב: "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג). יש הסוברים שגם המילה שׁוֹפָר ציינה ביסודה את הזָכר שבעיזים או בכבשים, וכי היא קרובה למילה צָפִיר ('צְפִיר עיזים') שמשמעה 'תיש'. עוגב בתנ"ך – כלי מיתר (ויש הסבורים אבוב), שמינית – כנראה כלי בעל 8 מיתרים.   8. "יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה" – מה פשר הצורה יְהִי?
  • צורת העתיד של הפועל הָוָה, הנרדף לפועל הָיָה
  • צורת עתיד מקוצר של יִהְיֶה, המביעה משאלה ואיחול
  • צורה מלשון המקרא (לעומת יִהְיֶה בלשון חז"ל)
  • צורה מלשון חז"ל (לעומת יִהְיֶה בלשון המקרא)
הרחבה: יִהְיֶה היא צורת העתיד הרגילה של הפועל הָיָה. יְהִי היא צורת עתיד מקוצר (יוסיב) השייכת למערכת הזמנים של לשון המקרא. זו צורה מודלית, המביעה ציווי ("יְהִי אוֹר") או איחול, משאלה וכדומה ("יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ). בעברית בת ימינו היא מוכרת בעיקר מצירופים כבולים כגון לוּ יְהִי, וִיהִי מָה, יְהִי רָצוֹן, יְהִי זִכְרוֹ בָּרוּךְ. בלשון חז"ל רגילה הצורה יְהֵא על דרך הארמית – לרוב היא מחליפה שם את הצורה יִהְיֶה, אך היא עשויה להחליף גם את יְהִי להבעת איחול ומשאלה.   9. "שנה הלכה, שנה באה, אני כפיי ארימה" – מה פשר הצורה אָרִימָה?
  • צורה משובשת שננקטה רק לצורך החרוז והמשקל
  • צורת הנקבה של אָרִים, ומכאן שהשיר מושר מפי ילדה ולא ילד
  • צורת עתיד מוארך של אָרִים, המשמשת לזירוז עצמי
  • שם פעולה של הפועל הֵרִים
הרחבה: כמו צורות העתיד המקוצר, גם צורות העתיד המוארך לקוחות ממערכת הזמנים של לשון המקרא. צורות אלו משמשות בעיקר לזירוז עצמי (קוהורטטיב), לדוגמה: "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ", "אָקוּמָה וְאֵלֵכָה וְאֶקְבְּצָה אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת כׇּל יִשְׂרָאֵל". צורות כמו 'ארימה' אפשר למצוא בשירים נוספים, למשל: "הבה נגילה... הבה נרננה", "הבה נרימה נס ואבוקה, יחד פה נשירה שיר החנוכה".​   10. "בראש השנה, בראש השנה, פרחה עננה ברקיע הסתיו" (נעמי שמר) – מה הייתה כנראה המשמעות המקורית של המילה עֲנָנָה?
  • מילה נרדפת לענן
  • ענן קטן
  • גוש עננים
  • ענני נוצה קלים
הרחבה: באיוב ג, ה נאמר: "יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, תִּשְׁכָּן עָלָיו עֲנָנָה". בלשוננו עֲנָנָה נרדפת לעָנָן, אך בספר איוב משמעה כנראה 'גוש עננים', כמו דָּגָה – קבוצת דגים.   11. "בראש השנה, בראש השנה, בראש מתנגנת מנגינה משונה" (עברי לידר) – באיזו משמעות שימשה בעבר המילה מַנְגִּינָה?
  • שיר לעג
  • נגינה
  • קונצרט
  • כל התשובות נכונות
הרחבה: מַנְגִּינָה יש בתנ"ך רק פעם אחת, והיא מתפרשת כשיר לעג: "שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה, אֲנִי מַנְגִּינָתָם" (איכה ג, סג). בעיתונות העברית מסוף המאה התשע־עשרה מַנְגִּינָה היא 'קונצרט', 'נגינה' ועוד, אך לבסוף התקבעה בה המשמעות לחן, מלודיה.   12. "כי ידוע הרי שחודש תשרי זהו חודש מאוד חגיגי" (דתיה בן־דור) – מה מקור המילה חגיגי?
  • מילה מקראית
  • מילה מלשון חז"ל
  • מילה מלשון ימי הביניים שחידשו התיבונים על פי הערבית
  • מילה מן העברית החדשה, חידוש של אליעזר בן־יהודה
הרחבה: במילון העברי הגדול של אליעזר בן־יהודה אפשר לראות ליד המילה חֲגִיגִי את הסימן המיוחד שבו הוא ציין מילים שחידש בעצמו.   13. המזל של חודש תשרי הוא מאזניים – מה הקשר בין המילים מֹאזְנַיִם ואָזְנַיִם?
  • המאזניים קרויים על שום צורתם המזכירה שתי אוזניים.
  • האוזניים קרויות על שום צורתן המזכירה מאזניים.
  • מאזניים ואוזניים הן משורש אז"ן ושתיהן קשורות לשיווי משקל (מערכת שיווי המשקל של הגוף נמצאת באוזניים).
  • אין קשר גיזרוני בין המילים – הכתיב מֹאזְנַיִם באל"ף עתיק, אך כנראה אינו מקורי.
הרחבה: בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה שמדובר בשורשים שונים. בערבית אֹזֶן היא אֻדְ'ן (أُذْن) ובארמית אֻדְנָא, ואילו המקבילה הערבית של מֹאזְנַיִם היא מִיזַאן (مِيزَان) בז' רגילה, וכך גם בארמית: מוֹזְנָוָן, מוֹזְנַיָּא. מכאן שהאות ז באוזן והאות ז במאזניים לא הגיעו מאותו מקור. ההשוואה לערבית ולארמית מלמדת גם כי השורש המקורי של 'מאזניים' היה וז"ן – שורש שעניינו שקילה המשמש בערבית גם בימינו. אלא שכבר בתקופה קדומה קשרו הדוברים את המאזניים לאוזניים, ועל כן החלו לכתוב את המילה בא' במקום בו'.    14. מהי דִּבְשִׁית?
  • כלי לדבש
  • סוכריית דבש
  • עוגת דבש קטנה
  • דַּבֶּשֶׁת של בֶּכֶר (גמל צעיר)
הרחבה: את המילה דִּבְשִׁית חידשה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשע"א (2011), ואיתה חודשה המילה דִּבְשׁוֹן – מקלון להוצאת דבש בעל ראש מעוגל ומחורץ.   15. לקישוט שולחן החג אפשר להשתמש בראנר. מהי החלופה העברית של ראנר?
  • רַצְרַץ
  • מַפֹּנֶת
  • שְׁבִילָה
  • מַצָּעִית
הרחבה: שבילה היא מפה ארוכה וצרה, כעין שביל, ששמים על המפה הגדולה לאורך השולחן. המילה כלולה ברשימת המונחים "תבשילים וכלי בישול" שפרסם ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913), ועל פי עדותו של אליעזר בן־יהודה היא נהגה בלשון הדיבור בתקופתו.   16. מה נוכל להגיש לשולחן במָגֵס?
  • יין
  • מרק
  • גרגרי רימון
  • מיני תרגימה
הרחבה: מגס הוא קערה עמוקה להגשת מרק לשולחן. המילה נשאלה ללשוננו בתקופת חז"ל מן היוונית (magis = קערה). המילה מגס נקבעה במילון למונחי המטבח של ועד הלשון משנת תרצ"ח, ובגרסה 'מָגוֹס' ברשימה "תבשילים וכלי בישול" משנת תרע"ג (1913).   17. מה נוכל לאחל לקבוצת נשים?
  • לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתְבוּ וְתֵחָתֵמוּ
  • לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵבְנָה ותֵחָתֵמְנָה
  • לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתַבְנָה ותֵחָתַמְנָה
  • כל התשובות נכונות
הרחבה: הצורות המיוחדות לנקבה רבות בסיומת ־נָה היו סדירות בלשון המקרא הקלסית (בתורה ובנביאים), אך כבר בספרי המקרא המאוחרים יש עדויות לשימוש בצורת הזכר גם לנשים, כגון במגילת אסתר: "וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן", וכך רגיל בלשון חכמים. לכן אפשר לומר גם לנשים "תִּכָּתְבוּ וְתֵחָתֵמוּ" (תֵּחָתֵמוּ צורת הפסק של תֵּחָתְמוּ להוספת חגיגיות). אשר לצורות כגון תִּכָּתֵבְנָה, תֵּחָתֵמְנָה בצירי לעומת תִּכָּתַבְנָה, תֵּחָתַמְנָה בפתח – לפי קביעת האקדמיה שתי האפשרויות תקניות.   18. שנה טובה ומתוקה! מה מיוחד בניקוד הצורה מְתוּקָה?
  • שיש בה שווא ולא צירי
  • שיש בה קמץ לא פתח
  • שיש בה שורוק ולא קיבוץ ודגש
  • שאין בה דגש קל אחרי השווא
הרחבה: על פי רוב תנועת o המשתנה בנטיות לתנועת u  מעידה על חולם חסר בצורה היסודית ועל קיבוץ ואחריו דגש בנטיות, למשל: דֹּב דֻּבָּה, חֹק חֻקִּים, כָּחֹל כְּחֻלָּה, עָמֹק עֲמֻקִּים ועוד רבים. לעומת זאת במילה מָתוֹק יש חולם מלא ובנטייה יש שורוק: מְתוּקָה, מְתוּקִים, מְתוּקוֹת. כך גם בנטיות המילים מָגוֹר ומָנוֹס (שלושתן מן המקרא). [post_title] => חידון לראש השנה – הפתרונות המלאים [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-21 11:48:29 [post_modified_gmt] => 2020-09-21 08:48:29 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=44345 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
ציור של מאזניים ואוזני ארנב הכיתוב: מאזניים ואוזניים - האם יש קשר?

מאזניים ואוזניים

WP_Post Object
(
    [ID] => 15065
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-05-02 14:55:00
    [post_date_gmt] => 2016-05-02 11:55:00
    [post_content] => רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים.

צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן (أُذْن) ובארמית אֻדְנָא. הערבית משמרת את העיצור השמי הקדום ד' (הגייתו כמו th במילה this), ואילו בעברית הוא נעתק דרך קבע ל־ז ובארמית ל־ד. כך גם דַ'הַבּ (ذَهَب) בערבית לעומת זָהָב בעברית, דְּהַב (דַּהֲבָא) בארמית.

לעומת זאת המקבילה הערבית של מֹאזְנַיִם היא מִיזַאן (مِيزَان) ב־ז רגילה, וכך גם בארמית: מוֹזְנָוָן, מוֹזְנַיָּא. יוצא מכאן שהאות ז שבמילה אוזן והאות ז שבמילה מאזניים לא הגיעו מאותו מקור. ועוד: ההשוואה לערבית ולארמית מלמדת כי השורש המקורי של 'מאזניים' לא היה אז"ן כי אם וז"ן – שורש שעניינו שקילה המשמש בערבית גם בימינו.

אם כן מדוע בעברית המילה מאזניים נכתבת ב־א? לדעת חוקרי לשון כבר בתקופה קדומה מאוד קשרו הדוברים את המאזניים לאוזניים, ועל כן החלו לכתוב את המילה ב־א במקום ב־ו. בעת העתיקה אולי נבע הקישור הזה מצורת כפות המאזניים שהזכירה לדוברים אוזניים בראש. בעידן המודרני נוספה הבנה חדשה לאטימולוגיה העממית הזאת בשל מקומה של מערכת שיווי המשקל ליד האוזן הפנימית. כתיב המילה מאזניים ב־א אף הוליד את הפועל אִזֵּן, ומכאן גם המילים אִזּוּן, מַאֲזָן ומְאֻזָּן.

נעיר כי אפשר שכבר בספר קהלת מצוי הפועל אִזֵּן במשמעות שקילה ומדידה, ומכאן עיון וחקירה: "וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה" (יב, ט). ואולם התרגומים הקדומים ורוב הפרשנים קשרו זאת דווקא למילה אֹזֶן במשמע 'האזין' או 'השמיע'.

לסיום נציין כי במגילות ים המלח ובכתובות עבריות מתקופת חז"ל מצוי הכתיב מוזנים או מוזניים ב־ו. כתיב זה עשוי לשקף את הכתיב הקדום, אך אפשר שאינו אלא כתיב פונטי על פי ההגייה או כתיב המושפע מן הארמית. הנה למשל פסוק מספר ישעיהו, שעניינו מדידה ושקילה, בגרסה המוכרת לפי נוסח המסורה ובגרסה של מגילת ישעיהו השלמה ממגילות ים המלח:

"מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (ישעיהו מ, יב).

"מיא מדד בשועלו מי ים ושמים בזרתו תכן וכל בשליש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במוזנים" (מגילת ישעיהו).

[post_title] => מאזניים ואוזניים [post_excerpt] => צורת כפות המאזניים אומנם עשויה להזכיר אוזניים, אבל מכשיר השקילה לא נקרא על שם איבר השמיעה. כדאי לדעת: המילים מאזניים ואוזניים משתייכות לשורשים שונים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%90%d7%96%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%96%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-10-03 15:27:38 [post_modified_gmt] => 2021-10-03 12:27:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=15065 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

צורת כפות המאזניים אומנם עשויה להזכיר אוזניים, אבל מכשיר השקילה לא נקרא על שם איבר השמיעה. כדאי לדעת: המילים מאזניים ואוזניים משתייכות לשורשים שונים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מֹאזְנַיִם ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>