WP_Post Object
(
    [ID] => 4450
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-05-15 21:45:41
    [post_date_gmt] => 2014-05-15 18:45:41
    [post_content] => 
"הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי.
הפועל הִתְנִיעַ הוא מן השורש תנ"ע. שורש זה נגזר מן המילה תנועה – שהיא עצמה מן השורש נו"ע והתי"ו בה תחילית (של המשקל). התי"ו התחילית הזאת הפכה לשורשית גם בפעלים נוספים: הפועל תָּרַם מן תְּרוּמָה (משורש רו"ם) והפועל הִתְרִיעַ מן תְּרוּעָה (שורש רו"ע).
הפועל הִתְנִיעַ מציין הפעלת מנוע (באנגלית start), וחידושו מיוחס ללשונאי ומחבר התשבצים הלל הרשושנים. משורש זה גם מַתְנֵעַ (starter). מילים אלו נקבעו כמונחים במילוני ועד הלשון בשנות הארבעים של המאה העשרים.
הקשר בין מכוניות ומכניקה ובין השורש נו"ע נוצר בעקבות המילה הלועזית motor, המציינת ביסודה תנועה. אומנם רק בסוף שנות השלושים של המאה העשרים חודשה המילה מָנוֹעַ תמורת motor, אך כבר קודם לכן שימשה במשמעות זו מילה מאותו השורש: צורת הבינוני מֵנִיעַ. גם מן המילה מנוע נוצר שורש תנייני – מנ"ע – המוכר בעיקר משם התואר מְמֻנָּע: 'רכב ממונע', 'עגלה ממונעת'.
    [post_title] => הניע או התניע?
    [post_excerpt] => "הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%a0%d7%99%d7%a2-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%a2
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-04 17:49:50
    [post_modified_gmt] => 2023-08-04 14:49:50
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=4450
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5503
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-11-18 10:35:41
    [post_date_gmt] => 2012-11-18 08:35:41
    [post_content] => 
הֶתמד, תֶּנַע, תוצא, מנסרה, סחריר
הֶתְמֵד (אינרצייה)
התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח.
המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה מן הפועל הִתְמִיד. פועל זה גזור מן המילה המקראית תָּמִיד, והוא מופיע לראשונה בטקסטים עבריים מראשית ימי הביניים.
המונח התמד כלול ב"מִלּוֹן למֻנְּחֵי התכניקה" משנת תרפ"ט (1929).

בספר שעניינו מבוא לפיזיקה מראשית המאה הי"ט השתמש המחבר במילה עַצְלוּת במשמעות אינרצייה על פי מונח מקביל בגרמנית: "הסגולה ההיא אשר לכל גשם [=גוף], דהיינו שלא ישנה לעולם מעמדו אם לא יהיה דבר אחר חוצה לו המכריחו לשנות, נקרא בפי חכמי הטבע העצלות (דיא טרעגהייט) והוא עצמותי לגשם ובו הסבה שכל גשם נח במקום אשר ינוח, ויתנועע באותו מהירות התנועה, עד בא יבא כח אחר המכריחו לשנות מעמדו" (ברוך לינדא "ראשית לימודים" ב, 1810).



עוד חלופה עברית ששימשה תמורת אינרצייה: פַּגְרוּת, מתוך "קסמוגרפיאה" מאת חיים אריה חזן, תרפ"ח.
תֶּנַע (מומֶנטום)
תנע בפיזיקה הוא מונח המתאר את עצמת התנועה של גוף מסוים: מכפלת מסת הגוף במהירותו. בשימוש הכללי אפשר לנקוט במקום 'מומנטום' מילים כמו 'תנופה' או 'תאוצה'.
המילה תֶּנַע נגזרה מן המילה תְּנוּעָה. בעוד שבמילה תנועה התי"ו שייכת למשקל – בדומה למילים תְּזוּזָה (מן השורש זו"ז), תְּעוּפָה (מן השורש עו"ף), במילה תֶּנַע התי"ו הפכה לשורשית. כך קרה גם במילים הִתְנִיעַ, הַתְנָעָה, מַתְנֵעַ (סטרטר).
המילה תנע כלולה במילון לחוזק חומרים שפרסמה האקדמיה בשנת תשכ"ח (1968).
תּוֹצָא (אֵפֵקְט)
תוצא הוא השפעה פיזיקלית של פעולה או של כוח, בייחוד השפעה שאפשר למדוד אותה כמותית. לדוגמה: תוצא החממה, תוצא דופלר.
המילה תּוֹצָא קרובה אל המילה תּוֹצָאָה, ושתיהן גזורות מן השורש יצ"א. משקל המילה תּוֹצָא כמשקלן של המילים תּוֹצָר, תּוֹסָף.
המילה תוצא כלולה במילון לחוזק חומרים משנת תשכ"ח (1968).
מִנְסָרָה (פְּריזמה)
מנסרה היא גוף ששני בסיסיו הם מצולעים זהים ומקבילים. מנסרות העשויות זכוכית או חומר שקוף משמשות בתחום האופטיקה לשבירה או להחזרה של קרני האור. המילה מנסרה נגזרה מן השורש נס"ר בהשראת המילה פריזמה – שהתגלגלה ממילה יוונית שמשמעה המקורי נסורת.
המילה מנסרה מתועדת במילונים העבריים משנות העשרים של המאה העשרים, וכלולה במִלּוֹן לְמֻנְּחֵי מָתֵמָטִיקָה של ועד הלשון משנת ת"ש (1940).
סַחְרִיר (סְפִּין)
המונח סחריר נקבע בתחום הפיזיקה. מדובר בתכונה של חלקיקים תת־אטומיים שאפשר להסבירה כסיבוב של החלקיק סביב צירו.
מתחום הפיזיקה נשאלה המילה לעולם התקשורת: סחרור מילולי שנועד להוליך שולל ולהעלים את האמת. אם כן הספין התקשורתי הוא סַחְרִיר.
המילה קשורה לשורש סח"ר המציין תנועה סיבובית, למשל בביטוי 'סחור־סחור'. גם הסוחר של העבר היה הולך וסובב כדי למכור את מרכולתו. מן השורש הזה נגזרו צורות בהכפלת האות או האותיות האחרונות: סְחַרְחֹרֶת, סְחַרְחֵרָה (קרוסלה), סִחְרוּר ועתה גם סַחְרִיר.
את המונח סחריר הציע חבר האקדמיה המשורר והפרופסור לכימיה אבנר טריינין ז"ל, ומליאת האקדמיה אישרה אותו בשנת תשס"ה (2005).
    [post_title] => פיזיקה עברית
    [post_excerpt] => איך אומרים מומנטום ופריזמה בעברית? מהם הֶתמד ותוצא? והאם הקשר בין פיזיקה לתקשורת אינו אלא סחריר? מונחי פיזיקה עבריים
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%99%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-19 20:35:16
    [post_modified_gmt] => 2021-04-19 17:35:16
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5503
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5617
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-04-01 10:25:03
    [post_date_gmt] => 2012-04-01 07:25:03
    [post_content] => 
מונחים מן המילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012)
נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר
נַוְטָן (GPS navigator)
בלי ניקוד: נווטן.
נווטן הוא הֶתְקֵן ניווט הפועל באמצעות מערכת האיכון העולמית (global positioning system, ובקיצור GPS).
המילה נווטן דומה במבנה שלה למילים מזגן וגלשן. בן זוגו האנושי של הנווטן הוא הנווט. אף כי המילה נַוָּט נראית עברית מקורית היא מילה שאולה. היא נזכרת פעם או פעמיים בספרות חז"ל, ומשמעותה שם – על פי מקבילותיה ביוונית ובלטינית – היא סַפָּן, כלומר זה הנוהג בספינה. מן התחבורה הימית עבר הניווט (בעברית וגם בלשונות אירופה) לשאר סוגי התחבורה ואף לתחום הסיור הרגלי, ומשמעותו מציאת הדרך ליעד מסוים בעזרת מפה, מצפן, חישובים ועוד.
המילה נווטן אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ט (2008).
מֶחְבָּר (רמפה במֶחלף)
מחבר הוא כביש חיבור המשמש למעבר בין שתי דרכים במפלסים שונים באותו מֶחלף.
המילה מֶחְבָּר מצטרפת למילים נוספות בתחום התחבורה באותו המשקל: מֶחְלָף הוא מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך הוא באמצעות מֶחברים. מִפְרָד גם הוא מפגש דרכים במפלסים שונים, אך ללא אפשרות מעבר מדרך לדרך. מִסְעָף הוא צומת של שלוש זרועות: מסעף קמץ ("צומת T") או מסעף מזלג ("צומת Y"). מַעֲקָף הוא דרך העוקפת את המסלול הרגיל בשל הפרעות זמניות לתנועה שיש בו. להבדלים בניקוד האות מ"ם גורמות האותיות הגרוניות ח' ו־ע' שאחריה.
המילה מחבר אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ג (2003).
מִפְרָד
מפרד הוא הצטלבות דרכים במפלסים שונים ללא אפשרות מעבר מדרך לדרך. מפרד הוא גם הצטלבות בין כביש ובין מסילת ברזל בשני מפלסים. המפרד נועד למנוע מפגש בין דרכים מכיוונים שונים, ובכך הוא משפר את התעבורה ותורם לבטיחות התנועה.
המילה מִפְרָד מצטרפת למילים מִסְעָף, מֶחְלָף ומַעֲקָף – כולן באותו משקל ובמשמעות דומה: חלק של דרך בעל תפקיד בהסדרת התנועה.
המילה מפרד נקבעה לראשונה במילון למונחי הנדסת דרכים שיצא לאור בשנת תש"ן (1990) מטעם הוועדה המרכזית למינוח טכנולוגי של האקדמיה ללשון העברית והטכניון.
נסועה (קילומטרז')
נסועה היא סך הקילומטרים (או המִילִים – miles) שרכב נסע בתקופת זמן מסוימת. נסועה שנתית ממוצעת לכלי רכב פרטי היא כשבעה עשר אלף קילומטרים.
המילה נְסוּעָה שקולה במשקל המציין קְבוּצָה. במשקל זה שקולה גם המילה לְקוּחָה – כלל הלקוחות או כלל הנוסעים בתקופה נתונה. מילה אחרת המציינת קבוצה, אך ניקודה שונה במקצת, היא דְּבֻקָּה – קבוצת כלי רכב הנעים סמוכים זה לזה, ועל פיה חודשה המילה דְּחֻסָּה – מספר מרבי של בני אדם שרכב יכול להכיל.
את המילה נסועה הציע לאקדמיה ד"ר דן לינק ממשרד התחבורה. היא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).
מַזְהֵר
מזהר הוא מעין שלט קטן המציג מסר כתוב או מסר המובע בסמל, ומסר זה תקֵף בשעה שהשלט מואר. למשל: סמל של סיגריה ועליו פס ביטול או סמל של חגורת בטיחות במטוס. צורת הרבים של מַזְהֵר היא מַזְהֲרִים.
במשקל המילה מַזְהֵר חודשו עוד מילים מתחום התחבורה: מַגְבֵּהַּ (ג'ק), מַתְנֵעַ (סטרטר), מַפְרֵט (מתקן לסידור מטבעות המשמש נהגי אוטובוס).
המילה מַזְהֵר נקבעה במונחי התחבורה המסילתית שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ח (1998).

    [post_title] => בנתיבי התחבורה
    [post_excerpt] => מהם מֶחְבָּר ומִפְרָד, איך אומרים GPS בעברית, מהו מַזהר, ומה החלופה לקילומטרז'? על כמה מונחים ממונחי התחבורה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-13 16:05:33
    [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:05:33
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5617
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)