הדף בטעינה

על המילה מַשְׁאֵף

במילון

 (ללא ניקוד: משאף)
מיןזכר
שורששׁאף
נטייהמַשְׁאֲפִים לכל הנטיות

הגדרה

  • מכשיר שאיפה, כגון לשאיפת חמצן לתוך הריאה
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

גיליון למד לשונך 103

למד לשונך 103

WP_Post Object
(
    [ID] => 8129
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2014-09-21 15:39:00
    [post_date_gmt] => 2014-09-21 12:39:00
    [post_content] => לקט מונחי רפואה שאושרו בשנת תשע"ד (2014)
    [post_title] => למד לשונך 103
    [post_excerpt] => לקט מונחי רפואה שאושרו בשנת תשע"ד (2014): קִהָיוֹן, הַלֶּמֶת, טִפּוּלָנִי, הַשְׁאָפָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-103
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:50:41
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:50:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8129
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט מונחי רפואה שאושרו בשנת תשע"ד (2014): קִהָיוֹן, הַלֶּמֶת, טִפּוּלָנִי, הַשְׁאָפָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

מונחים חדשים ברפואה ובטכנולוגיית המידע והחלטות בדקדוק (תשע"ד, 2014)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9027
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2014-03-09 13:41:01
    [post_date_gmt] => 2014-03-09 11:41:01
    [post_content] => 

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה בישיבתה ה־336 בא' באדר ב' תשע"ד (3 במארס 2014) את המילה קיהיון לדמנצייה במקום שיטיון ואת הצירוף אימות אנוש תמורת "קפצ'ה", וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.

מונחי רפואה

הוועדה למונחי רפואה הגישה לאישור מליאת האקדמיה רשימה של כמאה מונחים – רבים מהם בעקבות פניות מן הציבור.

אחת הפניות החוזרות הייתה בנוגע למונח העברי שיטיון (דמנצייה), שנתפס כמילה פוגעת ומעליבה. האקדמיה פנתה לציבור וביקשה הצעות לחלופה אחרת. מן ההצעות הרבות נבחרה המילה קִהָיוֹן (בלי ניקוד קיהיון) – הצעתו של חבר הוועדה למונחי רפואה ד"ר בנימין מזוז. יתרונה של מילה זו שמצד אחד אינה מייפה את המצב, ומצד שני אין בה כדי להעליב. שם התואר הנגזר ממנה הוא קַהֲיוֹנִי (דמנטי).

כמו כן אושרה חלופה עברית חדשה למילה טראומה: חוֹבְלָה. בעבר נקבע המונח חֲבָלָה אך לא נקלט מסיבות מובנות. היו שהציעו לקבוע את המונח הלועזי כמונח התקני. ועדת המינוח המרכזית של האקדמיה שדנה במונח דיון מקדים הציעה לקבוע מילה קרובה למונח הקודם: חוֹבְלָה, המתקשרת לשם התואר חוֹבְלָנִי (טראומטי) המשמש פה ושם. כאמור המונח אושר.

למונח קרוב, הקרוי בפי רבים "הפרעת דחק פוסט־טראומטית" (בלעז PTSD), יהיה מעתה הַלֶּמֶת.

ברשימה אושרו כמה מונחים הקשורים לגיל המעבר, ובהם תֹּם וסת (תום וסת) תמורת menopause, במקום 'חדלון וסת' שנקבע בעבר. כן אושרו מונחי שְׁקִיפָה (=סקופייה), ובהם שְׁקִיפַת פְּנים ובקיצור שְׁקִיפָה (אנדוסקופייה), שְׁקִיפַת בֶּטֶן (לַפָּרַסְקוֹפּייה), שקיפת המעי הגס (קולונוסקופייה). נקבעה שורה של מונחים שבהם הרכיב פֶּרַע (המקביל ל־dys בלעז), כגון פֶּרַע לֵדָה (dystocia) ופֶרַע מֶתַח שרירים (dystonia). לצד המַשְׁאֵף המוכר חודשה המילה מַשְׁאֵפָה למכשיר אינהלציה, ולצד המילה הלועזית יַטְרוֹגֵנִי נקבע טיפולני (שם תואר המציין מחלה הנגרמת מן הטיפול הרפואי). במקום הצירוף "קצירת איברים" (תרגום מילולי של organ harvesting), המשמש בהקשר של תרומת איברים, נקבע צירוף עדין יותר – נטילת איברים.

המונחים פורסמו באתר מונחי האקדמיה. לרשימת המונחים המלאה לחצו כאן.

מונחי טכנולוגיית המידע

הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע הפועלת במכון התקנים הגישה לאקדמיה רשימות מונחים בלמידה מתוקשבת ובמציאות מדומה וכן רשימה של מונחים משלימים לפרקים שאושרו בעבר. במונחים שאושרו בפרק 'מציאות מדומה': יַצְגָן תמורת avatar, אֲפִיפוּת תמורת immersion, צַג רֹאשׁ (head-mounted display, HMD) ותְצוּגָה עִלִּית (head-up display, HUD). למושג teleportation, המציין מעבר ממקום למקום בכוח המחשבה וכדומה, נקבע שם הפעולה הִתְעַתְּקוּת המשמש כבר בספרות המדע הבדיוני, ולצדו חודשה המילה תַּעֲתוּקָה במשקל 'תחבורה' לציון המערכת המאפשרת מעברים כאלה.

במונחים המשלימים שאושרו: תיצוג (מן תצוגה) במקום "רִנְדור" – פעולה ההופכת נתונים ממוחשבים כמו צבע, מרקם ואור לתצוגה, וכך מְשווים להדמיה ממוחשבת מראֶה של תמונה שצולמה במציאות. יָתְרָה (bloatware) היא תכנה המספקת עודף תפקודיות ונָזְקָה (malware) היא תכנת מחשב זדונית. לצמד המונחים stateful ו־stateless נקבע הצמד בַּר־עָבָר וסַר־עָבָר – הראשון מציין מחשב שעוקב אחר מהלך האירועים, זוכר אותם ומאפשר חזרה עליהם, והשני מציין מחשב שאינו עוקב ואינו מאפשר חזרה. כן נקבע הצירוף אִמּוּת אֱנוֹשׁ תמורת CAPTCHA – סדרת אותיות ומספרים מעוּותים שיש להקלידם במטרה לוודא שהמענה אנושי ולא ממוחשב.

המונחים פורסמו באתר מונחי האקדמיה.

ענייני דקדוק

האקדמיה החליטה שלא לפסול את גזירת הזוגי מן הרבים. אמנם דרך המלך לגזירת צורות הזוגי היא מצורות היחיד, כגון שְׂפָתַיִם (ולא "שְׂפוֹתַיִם"), נְקֻדָּתַיִם מן נְקֻדָּה (ולא מן נְקֻדּוֹת), רַגְלַיִם (לפי נטיית היחיד רַגְלי, רַגְלך). ואולם במקורות, בספרות החדשה ובלשון הדיבור קיימות גם צורות זוגי שבבסיסן עומדת צורת ריבוי. כך הן הצורות המקראיות דְּלָתַיִם (על בסיס דְּלָתות), חוֹמוֹתַיִם (מן 'חומות'), ובספרות החדשה בֻּבּוֹתַיִם (בשיר ילדים ידוע של ח"נ ביאליק) ועוד ועוד. לפי החלטה זו אין לפסול את הצורה קומוֹתיים לצד קומָתיים.

עוד הוחלט לראות בצורה בֹּטֶן צורה תקנית. צורה זו נגזרת מצורת הרבים בָּטְנִים. אלא שלפי כללי הדקדוק צורת הרבים של בֹּטֶן אמורה להיות בְּטָנִים בדומה למילים צֹרֶך–צְרָכִים, כֹּתֶל–כְּתָלִים ועוד רבות. בספרות ובמילונים אנו מוצאים את צורת היחיד בָּטְנֶה או בָּטְנָה, ואולם בדיבור רווחת הצורה בֹּטֶן וּועדת הדקדוק מצאה לה צד של היתר. נעיר כי בָּטְנִים במקורות, ובעקבותיהם גם במינוח התקני, אינם אגוזי אדמה אלא מה שקרוי בפינו "פיסטוקים".

[post_title] => מונחים חדשים ברפואה ובטכנולוגיית המידע והחלטות בדקדוק (תשע"ד, 2014) [post_excerpt] => האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־336 בא' באדר ב' תשע"ד (3 במארס 2014), ואישרה מונחים שונים ברפואה ומונחים בטכנולוגיית המידע. כמו כן אישרה מליאת האקדמיה כמה החלטות בדקדוק. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-10-25 15:34:31 [post_modified_gmt] => 2023-10-25 12:34:31 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9027 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־336 בא' באדר ב' תשע"ד (3 במארס 2014), ואישרה מונחים שונים ברפואה ומונחים בטכנולוגיית המידע. כמו כן אישרה מליאת האקדמיה כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

מילים לרפואה

WP_Post Object
(
    [ID] => 5592
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-06-10 09:51:50
    [post_date_gmt] => 2012-06-10 06:51:50
    [post_content] => 

דימות, מְסַעֵד, רופא צוער, מַסְכֵּת, נלווה־רפואה

דִּמּוּת (imaging)

בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת דימות תלת־ממדי של חלקי גוף באמצעות קרני רנטגן; המכשיר המכונה MRI מְדַמֵּת איברים פנימיים באמצעות תהודה מגנטית. גם פעולתם של אמצעים לראיית לילה המבוססים על חום נקראת דימות. יש להבחין בין הַדְמָיָה – החלופה העברית לסימולציה – ובין דימות. השם הנכון למכון במרכז רפואי שבו נעשים אבחונים באמצעות רנטגן, CT וכדומה הוא 'מכון דימות' ולא 'מכון הדמיה'.

מְסַעֵד

מסעד הוא עובד שמקצועו לסעוד אדם הזקוק לטיפול בביתו מפאת זִקְנָה או מחלה. מסעדים רבים הם עובדים זרים המתגוררים בבתיהם של הזקוקים לטיפולם. המילה מְסַעֵד (צורת בינוני של בניין פיעל) קשורה למילים 'סיעוד' ו'סיעודי' בדומה לקשר שבין מְטַפֵּל למילים 'טיפול' ו'טיפולי'. ואולם הפועל הרגיל הוא בבניין קל: סָעַד, ומשמעותו היא 'תמך', 'עזר'. גם מילים אחרות מן השורש הזה קשורות לתמיכה וסיוע: סַעַד כגון 'סעד משפטי' ובעבר 'משרד הסעד', מִסְעָד (גב של כיסא וגם תמיכה ומִשְׁעָן), וכן המילים סעודה והַסְעָדָה (קייטרינג) שכן האוכל תומך במי שאוכל אותו. את המילה מְסַעֵד הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ו (2006).

רוֹפֵא צוֹעֵר, צוֹעֵר (סטז'ר)

רופא צוער הוא רופא המשלים את לימודיו העיוניים בעבודה מעשית במחלקות בית החולים במשך כשנה. הוא נבדל מרופא מתמחה המשלים את הכשרתו המקצועית בתחום מסוים ברפואה לאחר תקופת הצוערות. המילה צוער באה פעם אחת במקרא: "הַךְ אֶת הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל הַצֹּעֲרִים" (זכריה יג, ז). נהוג לקשור אותה למילה צָעִיר, אבל הדעות חלוקות על פירושה המדויק. יש הרואים בצוערים נערים העוזרים לרועי הצאן, ויש הרואים בהם כבשים בגיל צעיר. בספרות חז"ל הלוויים הצעירים נקראו גם צוערי לוויים או צוערי לְוִיָּה. בעברית החדשה צוֹעֵר הוא בעיקר 'מתלמד', 'אדם המצוי בהכשרה' (קָדֵט), כגון חניכים בקורס קצינים בצבא או בקורס להכשרת דיפלומטים במשרד החוץ. הצירוף רופא צוער אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001).

מַסְכֵּת (סטתוסקופ)

מסכת הוא מכשיר רפואי המשמש את הרופא להאזנה לקולות הלב או הריאה. המילה מַסְכֵּת שקולה במשקל המכשירים, כמו שמות של מכשירים אחרים מתחום הרפואה: מַחְדֵּר (זונדה), מַנְשֵׁם (מכשיר הנשמה), מַשְׁאֵף ועוד. במילה מַסְכֵּת נבחר שורש נדיר – סכ"ת – המוכר מן הפועל הִסְכִּית שמקורו בתנ"ך: "הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים כז, ט). פועל זה התגלגל ללשון ימינו במשמעות 'הקשיב', 'האזין', והוא משמש בעיקר בשפה גבוהה. חידוש נוסף בעברית החדשה מן השורש הזה הוא תַּסְכִּית – מחזה מעובד להשמעה ברדיו. המילה מַסְכֵּת מובאת במילונים עבריים לפחות משנת תש"ך (1960), ובמונחי האקדמיה היא נכללה במילון למונחי רפואה שפורסם בשנת תשנ"ט (1999).

מִקְצוֹעַ נִלְוֵה רְפוּאָה (מקצוע פָּרָה־רפואי)

מקצוע נלווה רפואה הוא כל מקצוע הקשור לתחום הרפואה ומסייע באבחון מחלות ובטיפול בהן. במקצועות נלווי הרפואה נכללים רוקחוּת, טכנאוּת שיניים, קלינאוּת תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ועוד. על המילה רפואה נוכל לספר שמקורה בתנ"ך, שם היא מופיעה רק בצורת רבים, ומשמעה 'תרופה', 'מַרְפֵּא', למשל: "אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר, רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ" (ירמיהו ל, יג). במשמעות זו המילה רפואה משמשת עד היום בביטוי "הקדים רפואה למכה". רק בימי הביניים היא קיבלה את המשמעות הרווחת היום: המקצוע והמדע העוסקים בריפוי. את הצירוף מקצוע נלווה רפואה הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001). שנהיה בריאים. [post_title] => מילים לרפואה [post_excerpt] => מכון דימות או מכון הדמיה? איך נקראים הסטז'רים בעברית? מה הם מְסעד, מַסְכֵּת ונלווה־רפואה? וגם – האם 'רפואה' במקרא היא הרפואה שאנחנו מכירים היום? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-15 11:22:11 [post_modified_gmt] => 2021-04-15 08:22:11 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5592 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מכון דימות או מכון הדמיה? איך נקראים הסטז'רים בעברית? מה הם מְסעד, מַסְכֵּת ונלווה־רפואה? וגם – האם 'רפואה' במקרא היא הרפואה שאנחנו מכירים היום?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך סדרה 26

למד לשונך 26

WP_Post Object
(
    [ID] => 6838
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1997-12-14 15:18:28
    [post_date_gmt] => 1997-12-14 13:18:28
    [post_content] => לקט מונחים בתחבורה המסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח
    [post_title] => למד לשונך 26
    [post_excerpt] => לקט מונחים בתחבורה המסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח: פָּלוּשׁ, קַרְפִּיף קַטָּרִים, רַכֶּבֶת עֲתוּדָה, מִצְלָב, מַזְהֵר.

    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-26
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:51:19
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:51:19
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6838
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט מונחים בתחבורה המסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח: פָּלוּשׁ, קַרְפִּיף קַטָּרִים, רַכֶּבֶת עֲתוּדָה, מִצְלָב, מַזְהֵר.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>