הדף בטעינה

על הצירוף מַשָּׂא וּמַתָּן

במילון

 (ללא ניקוד: משא ומתן)

הגדרה

  • הִידָברוּת כדי להגיע להֶסדֵר
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

משא ומתן. מטבע לשון

מַשָּׂא וּמַתָּן

WP_Post Object
(
    [ID] => 45042
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-10-19 12:49:01
    [post_date_gmt] => 2020-10-19 09:49:01
    [post_content] => הצירוף משא ומתן מציין הידברות בין שני צדדים במטרה להגיע להסדר כלשהו או לעסקה. בספרות חז"ל הוא משמש בעיקר לציון מסחר אך גם לעיסוק בכלל. למשל על הפסוקים "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם..." דברים ו, ו–ז) נאמר במדרש ספרי דברים: "ודברת בם – עשם עיקר ואל תעשם טפילה, שלא יהא משאך ומתנך אלא בהם".

לצד הצירוף השמני משמש הצירוף הפועלי נשא ונתן – המציין בספרות חז"ל עיסוק במסחר וגם הידיינות בעניין משפטי או הלכתי וכדומה. לדוגמה: "כך היה מנהגן של הדיינין: בעלי הדין עומדין לפניהן, ושומעין את דבריהן, ומוציאין אותן לחוץ, ונושאין ונותנין בדבר" (ספרא קדושים ב, ב).[1]

בעברית החדשה 'משא ומתן' אינו משמש בהקשר של פעולות מסחריות יום־יומיות, אלא בהקשר של עֲסקות כלכליות גדולות, וכן בהקשר של הסדרת יחסי עבודה או הסדרים בין ארגונים כגון מפלגות ומדינות.

דומה ל'משא ומתן' הצירוף מִקָּח וּמִמְכָּר או מֶקַח וּמִמְכָּר – גם הוא מלשון חז"ל. הצורה מִקָּח מן השורש לק"ח (<מִלְקָח) פירושה 'קנייה', כשם שלָקוֹֹחַ הוא קונה. מן הצורה 'מיקח' התגלגלה הצורה הסגולית מֶקַח, שבה המ"ם נתפסה שורשית, וכך נוצר בימינו הפועל הִתְמַקֵּחַ. אם כן הצירוף 'מ(י)קח וממכר' אינו אלא 'קנייה ומכירה'.

צירוף נוסף הנרדף ל'משא ומתן' הוא שקלא וטריא השאול מארמית התלמוד (מילולית: לקיחה וזריקה), והוא משמש במשמעות הידיינות, כגון הידיינות משפטית.

הצירוף משא ומתן מציין פעולה הדדית: כל אחד מן הצדדים לוקח (=נושא) משהו מן האחר ונותן לאחר דבר מה משלו. ואולם חוקרים העלו השערה שמקור הצירוף בפעולה שאינה הדדית. בתעודות עתיקות הכתובות באכדית צמד הפעלים našû–nadānu (המקבילים ל'נשא' ו'נתן' בעברית) מציין העברת נכס – אדמה או רכוש – לאדם: יש ששני הפעלים באים יחד לציון העברת הנכס, ויש שאלו שתי פעולות: לקיחת הנכס מאחד ונתינתו לאחר.[2]

הערות לשוניות

א. הצירוף 'משא ומתן' נתפס כצורת יחיד אף על פי שהוא בנוי משני שמות: 'משא ומתן ממושך', 'התנהל משא ומתן'. כמו כן נוהגים ליידע רק את השם הראשון 'המשא ומתן' (אבל כמובן אפשר גם 'המשא והמתן'). לצירוף נוצר גם הקיצור מו"ם (כיום הוא נדיר יותר בשימוש).

ב. רווח מאוד בלשון הנוהגת המבנה המורכב 'ניהל משא ומתן' במקום 'נשא ונתן'. שימוש במבנה מורכב מסוג זה אפשר למצוא גם במקרים אחרים, כגון 'קיבל החלטה' במקום 'החליט', 'ניהל ויכוח' במקום 'התווכח', 'עשה שימוש' במקום 'השתמש'. יש הממליצים לנקוט בפועל הפשוט, אך נראה שלעיתים יש טעם במבנה המורכב.

ג. בצירוף הפועלי 'נשא ונתן' לא משמשות מילות היחס הרגילות של הפעלים 'נשא' 'ו'נתן', אלא מילת היחס 'עם' כבר בלשון חז"ל: "לפני אידיהן של גוים שלשה ימים אסור מלשאת ומלתת עימהן" (משנה עבודה זרה א, א).[3] כך גם בצירוף 'משא ומתן', כגון "הושגה התקדמות במשא ומתן עם העובדים", וגם "לא הושגה התקדמות במשא ומתן בין ההנהלה ובין עובדים".

__________________________________

[1] לשימוש בצמד 'נשא ונתן' לצורותיו יש עדויות כבר בספרות בית שני. במשלי בן־סירא (המחצית הראשונה של המאה השנייה לפנה"ס) נאמר "על מקום תפקיד מספר, שואה ותת הכל בכתב" (מב, ז). שׂואה היא צורת מקור מקבילה לצורה שֵׂאת. בכתב יד מן הגניזה בא הנוסח המקביל "מתת ולקח". כנראה הכוונה היא שיש לתעד בכתב ענייני מסחר. במגילת ברית דמשק (המאה הראשונה לפנה"ס) נכתב: "ואיש מכל באי ברית אֵל אל ישא ואל יתן לבני השחת...".

[2] בכתבי המזרח הקדום משמש בנוסחה הזאת לעיתים פועל המקביל ל'לקח' (במקום הפועל המקביל ל'נשא'). והינה במקרא אפשר למצוא תיאור של העברת נכס באמצעות הפעלים 'לקח' ו'נתן', למשל: "וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם" (בראשית כ, יד); "וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח וְנָתַן לַעֲבָדָיו" (פרשת המלך, שמואל א ח, יד).

[3] בהקשר המסחרי משמשת בלשון חז"ל מילת היחס 'ב' לציון הדבר הנסחר, למשל: "מי שיש לו חמשים זוז הוא נושא ונותן בהן" (משנה פאה ח, ט).

[post_title] => מַשָּׂא וּמַתָּן [post_excerpt] => הצירוף משא ומתן מציין הידברות בין שני צדדים במטרה להגיע להסדר כלשהו או לעסקה. בספרות חז"ל הוא משמש בעיקר לציון מסחר אך גם לעיסוק בכלל. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%90-%d7%95%d7%9e%d7%aa%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-09-14 16:55:58 [post_modified_gmt] => 2023-09-14 13:55:58 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=45042 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הצירוף משא ומתן מציין הידברות בין שני צדדים במטרה להגיע להסדר כלשהו או לעסקה. בספרות חז"ל הוא משמש בעיקר לציון מסחר אך גם לעיסוק בכלל.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9034
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-11-13 13:55:59
    [post_date_gmt] => 2013-11-13 11:55:59
    [post_content] => 

האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־333 בא' בכסלו תשע"ד, 4 בנובמבר 2013, ואישרה מילים בשימוש כללי, רשימות מונחים אחדות וכמה החלטות בדקדוק.

מילים בשימוש כללי

הוועדה למילים בשימוש כללי הביאה לפני מליאת האקדמיה הצעות לחלופות עבריות למילים פֶּרְגּוֹלָה וגָזִיבּוֹ. למילה פרגולה נקבעה במילון למונחי התכנון המרחבי משנת תשמ"ה (1985) החלופה עָרִיס – מילה מלשון המשנה המציינת גפן המודלית על גבי כלונסאות, ולפי חלק מן הפירושים: גפן מודלית היוצרת סוכה. ואולם כבר בתקנות התכנון והבנייה משנת תשכ"ט (1968) משמשת תמורת פרגולה המילה מִצְלָלָה. מילה זו הופיעה מאז בתקנות נוספות ונקלטה במידה מסוימת בלשונם של אדריכלים ומשפטנים, וכעת החליטה מליאת האקדמיה לאמץ אותה.

המילה גָּזִיבּוֹ (מאנגלית gazebo) מציינת מעין סככה ניידת שנועדה להגן מפני השמש או מפני גשם ורוחות. מעתה תיקרא סככה זו סוֹכֵכָה. יש להעיר כי באנגלית המילה gazebo כשלעצמה מציינת מבנה קבע מקורה, מעוגל או רב פאות, הניצב במרכזו של גן גדול. מבנה זה נקרא גם פוויליון (pavilion); למונח זה נקבעה בעבר החלופה בִּיתָן.

מונחי איכות הסביבה

אושרה רשימת מונחים משלימה למילון למונחי איכות הסביבה (משנת תשע"א, 2011) ולמונחי ההדברה (אושרו לפני כשנה). במונחים החדשים שנקבעו:

  • תַּרְבּוּת עֵדֶן (פֶּרְמָקַלְצֶ'ר)
  • מֶחְזָר (חומר גלם ממקור ממוחזר)
  • מִחְזוּר מַחְסִיר (downcycling)
  • מִחְזוּר מַשְׁבִּיחַ (upcycling)
  • אֶרְסָס (אֵרוֹסוֹל). הפעולה היא אִרְסוּס.

כמו כן הוחלט להבחין בין המילה הכללית אִדּוּי, המשמשת למשל בבישול, ובין אִיּוּד בתחום ההדברה – שפירושו נידוף של חומר הדברה בצורת אדים או גז. החומר המנדף ייקרא אַיְדָן. המונח איוד נקבע לצד המונח הכולל עִשְׁנוּן (fumigation) המציין נידוף חלקיקים הן בצורת עשן הן באדים או בגז.

מחלות צמחים

התקבלו השלמות למילון למחלות הצמחים (אושר בישיבת המליאה באייר תשע"ג, אפריל 2013). במונחים שהתקבלו שמות חדשים של גורמי מחלה:

  • נְגִיפוֹנִים (viroids)
  • חַיְדַּקּוֹנִים (phytoplasma)
  • בִּרְגּוֹנִים (spiroplasma)
  • תּוֹלָעִים נִימִיּוֹת, נִימִיּוֹת (נמטודות)

במילון מחלות הצמחים כשש מאות שמות מחלות, ובהם שמות במשקל פִּעָלוֹן – גִּמָּדוֹן, חִלָּדוֹן, חֵרָכוֹן, כִּמָּשׁוֹן, נִמָּשׁוֹן, נִקָּרוֹן, צִהָבוֹן; ושמות במשקל פַּעֶלֶת – חַלֶּפֶת, חָרֶצֶת, כַּתֶּמֶת, מַגֶּלֶת, פַּיַּחַת, שַׁחֶרֶת. הרשימה המלאה של מחלות הצמחים פורסמה באתר מונחי האקדמיה.

ענייני דקדוק

הוחלט על כמה תיקונים והשלמות להחלטות קיימות לקראת הוצאת מהדורה חדשה של החוברת "החלטות האקדמיה בדקדוק". בין השאר הוחלט ששתי הצורות נַעֲרָץ ונֶעֱרָץ תקינות. כמו כן נוספה הבהרה להחלטה קיימת על צירופים כגון משא ומתן, דין וחשבון. לפי ההבהרה צירופים אלו נתפסים כצורת יחיד גם כאשר באה ה"א הידיעה לפני כל אחת ממילות הצירוף: "הדין והחשבון נמסר", "המשא והמתן הארוך".

[post_title] => אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013) [post_excerpt] => מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94-%d7%94-33 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-09 23:19:48 [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:19:48 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9034 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך סדרה 23

למד לשונך 23

WP_Post Object
(
    [ID] => 6832
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1997-06-14 15:18:29
    [post_date_gmt] => 1997-06-14 12:18:29
    [post_content] => לקט מונחים מן המילון למונחי הדיפלומטיה שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז
    [post_title] => למד לשונך 23
    [post_excerpt] => לקט מונחים מן המילון למונחי הדיפלומטיה שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז: וַעֲדַת שָׁעָה, חוּצָנִיּוּת, מַאֲחָד, מִקְדָּמִים, הַשְׁעָיָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-23
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:42:04
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:42:04
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6832
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט מונחים מן המילון למונחי הדיפלומטיה שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז: וַעֲדַת שָׁעָה, חוּצָנִיּוּת, מַאֲחָד, מִקְדָּמִים, הַשְׁעָיָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>