בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בי"א באדר תשע"ב (5 במארס 2012) נקבעו שתי מילים חדשות בשימוש כללי: מַעֲמָת (דיבייט) וגְּלִילוֹר (קליידוסקופ).
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה מַעֲמָת
במילון
מַעֲמָת
 (ללא ניקוד: מעמת)מין | זכר |
---|---|
שורש | עמת |
נטייה | מַעֲמָתִים, מַעַמְתֵי־ |
הגדרה
- תחרות מאורגנת של ויכוחים במוסדות חינוך וכדומה שמטרתה לפתח מיומנויות של רטוריקה (בלועזית: דִּיבֶּייטִינְג, דִּיבֵּייט)
בתשובות באתר
אקדם 53
WP_Post Object
(
[ID] => 11630
[post_author] => 40
[post_date] => 2015-08-09 09:31:38
[post_date_gmt] => 2015-08-09 06:31:38
[post_content] => תוכן העניינים
- הפרס ע"ש עוזי רמון לעובדי מחקר מצטיינים, עמ' 1
- קורס לכותבי ערכים בוויקימילון בשיתוף האקדמיה, עמ' 1
- בקצרה: ערב עיון בנושא מילים ומילונים; ערב עיון לרגל הספר בשפריר חביון מאת חיים סבתו; ערב עיון לזכר זאב בן־חיים באקדמיה הלאומית למדעים, עמ' 1
- ספר חדש: שירת רבי שמואל הנגיד: דיוואן חדש מאת יהונתן ורדי ומיכאל רנד, עמ' 2
- יוצאי חלציים - גם באישה? מאת אפרים בצלאל הלבני, עמ' 3
- ספר חדש: תורת הצורות של לשון המשנה: פרקי מבוא ותצורות שם העצם מאת משה בר־אשר, עמ' 3
- העברית והגלובליזציה מאת רונית גדיש, עמ' 6
הרכיב הלועזי, תחיליות, תרגומי שאילה, נוֹשְׁמוֹן, נַגָּן, מַעֲמָת, תת־ועדה, תת־אלוף, יָשְׁרָה, אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ, אַחְרָיוּתִיּוּת
- תעודה: תקנון בית הספר למל, אייר תרל"ח (מאי 1878), עמ' 8
[post_title] => אקדם 53
[post_excerpt] =>
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-53
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2024-07-05 11:15:49
[post_modified_gmt] => 2024-07-05 08:15:49
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=11630
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
למד לשונך 93
WP_Post Object
(
[ID] => 7021
[post_author] => 21
[post_date] => 2012-09-14 15:18:07
[post_date_gmt] => 2012-09-14 12:18:07
[post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"א-תשע"ב
[post_title] => למד לשונך 93
[post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"א-תשע"ב: מַעֲמָת, דִּבְשִׁית, דִּבְשׁוֹן, יַצְגָן, גַּלְגִּנּוֹעַ, מוֹעֵד אַחֲרוֹן.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-93
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2020-08-27 11:29:41
[post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:29:41
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7021
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"א-תשע"ב: מַעֲמָת, דִּבְשִׁית, דִּבְשׁוֹן, יַצְגָן, גַּלְגִּנּוֹעַ, מוֹעֵד אַחֲרוֹן.המשך קריאה >> המשך קריאה >>
דיבייט ודיבייטינג
WP_Post Object
(
[ID] => 10416
[post_author] => 3
[post_date] => 2010-07-08 22:56:08
[post_date_gmt] => 2010-07-08 19:56:08
[post_content] => דיבייט או דיבייטינג הוא תחרות מאורגנת של ויכוחים שמטרתה לפתח מיומנויות של רטוריקה. שניים עד שמונה מתחרים מתווכחים בנאומים בעד ונגד נושא מוסכם מראש על פי כללים הקובעים את סדר הדוברים, אורך הנאומים, המבנה ועוד.
הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור בבקשה להציע חלופות עבריות למונח. בהצעות שעלו בוועדה והתקבלו מן הציבור: הִתְוַכְּחוּת, הִתְנַצְּחוּת, הִתְנַצְּחוּתוֹן, מִנְצָח, מַעֲמָת, מִתְגָּר, עִמּוּת, פֻּלְמוּס, קְרַב־שִׂיחַ, שִׂיג וָשִׂיחַ, תַּחֲרוּת וִכּוּחִים.
רוב חברי הוועדה תמכו בהצעה מַעֲמָת. מילה זו נוצרה בזיקה למילה 'עימות' המשמשת בין השאר לוויכוח מונחה בין מועמדים המשודר בטלוויזיה לפני בחירות. את המשתתפים ב'מעמת' אפשר לכנות 'מתעמתים'.
המילה מַעֲמָת אושרה בישיבה 325 של מליאת האקדמיה באדר תשע"ב (מארס 2012).
[post_title] => דיבייט ודיבייטינג
[post_excerpt] => דיבייט או דיבייטינג הוא תחרות מאורגנת של ויכוחים. הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור בבקשה להציע חלופות עבריות למונח, וקיבלה הצעות רבות ובהן הִתְנַצְּחוּת, מַעֲמָת, פֻּלְמוּס, קְרַב־שִׂיחַ, שִׂיג וָשִׂיחַ. מהן נבחרה מַעֲמָת והיא אושרה באדר תשע"ב (מארס 2012).
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%93%d7%99%d7%91%d7%99%d7%99%d7%98-%d7%95%d7%93%d7%99%d7%91%d7%99%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%92
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2015-06-04 07:57:09
[post_modified_gmt] => 2015-06-04 04:57:09
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=10416
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
דיבייט או דיבייטינג הוא תחרות מאורגנת של ויכוחים. הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור בבקשה להציע חלופות עבריות למונח, וקיבלה הצעות רבות ובהן הִתְנַצְּחוּת, מַעֲמָת, פֻּלְמוּס, קְרַב־שִׂיחַ, שִׂיג וָשִׂיחַ. מהן נבחרה מַעֲמָת והיא אושרה באדר תשע"ב (מארס 2012).המשך קריאה >> המשך קריאה >>
מילה לכל שנה
WP_Post Object
(
[ID] => 8500
[post_author] => 40
[post_date] => 2013-04-15 09:58:35
[post_date_gmt] => 2013-04-15 06:58:35
[post_content] => במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה. רוב המילים לקוחות ממילוני האקדמיה, ומקצתן חודשו במסגרות אחרות – לרוב בשיתוף נציגי האקדמיה.
התבוננות במילים יכולה לרמוז על התחומים והנושאים שעמדו במרכז העשייה לאורך השנים.
השנה | המילה | תרגום והסבר | ||
---|---|---|---|---|
1948 תש"ח | שַׂר | מיניסטר; המילה המקראית שר נקבעה תמורת מיניסטר בישיבת הממשלה הראשונה. | ||
1949 תש"ט | אַגְרָה | fee | ||
1950 תש"י | מִרְקָם | טקסטורה; המונח נקבע במילון למונחי קדרות. | ||
1951 תשי"א | תַּבְרוּאָה | sanitation | ||
1952 תשי"ב | תַּאֲגִיד | corporation; המונח חודש בוועדת מינוח משותפת למשרד המשפטים ולוועד הלשון. | ||
1953 תשי"ג | תַּמְלוּגִים | royalties; המונח חודש בוועדה במשרד המשפטים בהשתתפות ועד הלשון. | ||
1954 תשי"ד | מִקְלֶדֶת | keyboard; המונח חודש בתחום המוזיקה. | ||
1955 תשט"ו | פָּגוֹשׁ | טמבון; המונח כלול במילון למונחי המכונית. | ||
1956 תשט"ז | סָחִיר | negotiable | ||
1957 תשי"ז | לִבָּה | core; המונח נקבע במילון למונחי טלפונאות. | ||
1958 תשי"ח | חִבְרוּת | סוציאליזציה | ||
1959 תשי"ט | דַּרְדֶּרֶת | rock fall | ||
1960 תש"ך | הִוּוּן | capitalization | ||
1961 תשכ"א | סִקּוּר (עיתונאי) | coverage; המונח נקבע במקום תרגום השאילה "כיסוי". | ||
1962 תשכ"ב | מִרְקָע | screen | ||
1963 תשכ"ג | מִדְרָג | הייררכייה; מבנה של ארגון לפי סדר הסמכויות והכפיפויות | ||
1964 תשכ"ד | עֲלוּת | cost | ||
1965 תשכ"ה | מָאוֹץ | ספרינט | ||
1966 תשכ"ו | מִמְטָרִים | shower; המונח נקבע במילון למונחי מטאורולוגיה. | ||
1967 תשכ"ז | הַדְמָמָה | עצירה והשבתה של פעולה | ||
1968 תשכ"ח | קַפֶּצֶת | טרַמפולינה | ||
1969 תשכ"ט | יִסּוּף | revaluation | ||
1970 תש"ל | מָשׁוֹב | feedback; המונח נקבע במילון למונחי קשר ואלקטרוניקה. | ||
1971 תשל"א | עַרְפִּיחַ | smog; הלחם של ערפל ופיח | ||
1972 תשל"ב | מֶחְלָף | interchange | ||
1973 תשל"ג | הַדְמָיָה | סימולציה | ||
1974 תשל"ד | גּוֹפָן | פונט, סוג הכתב | ||
1975 תשל"ה | קְלִיף | פורניר | ||
1976 תשל"ו | כּוֹתָר | title. המונח נקבע במילון למונחי ספרנות. | ||
1977 תשל"ז | עִצּוּמִים | סנקציות | ||
1978 תשל"ח | מְרַבִּי | מקסימלי | ||
1979 תשל"ט | תַּרְדֶּמֶת | קוֹמה. המונח נקבע בוועדה למונחי רפואה. | ||
1980 תש"ם | סֻרְגָּה | סוודר | ||
1981 תשמ"א | שְׁדֻלָּה | lobby | ||
1982 תשמ"ב | מְכִירָה בַּהֲמָרָה קְנִיָּה בַּהֲמָרָה | trade-in | ||
1983 תשמ"ג | אִלְחוּשׁ | anaesthesia | ||
1984 תשמ"ד | סַרְכֶּזֶת | צנטריפוגה | ||
1985 תשמ"ה | תַּצְרֵף | פאזל | ||
1986 תשמ"ו | קַלְדָנוּת | typing | ||
1987 תשמ"ז | חֲמָמִית | אינקובטור | ||
1988 תשמ"ח | מְקֻוָּן | online | ||
1989 תשמ"ט | אִגְבּוּר | סינרגיוּת | ||
1990 תש"ן | דִּוּוּר | mailing | ||
1991 תשנ"א | בְּחִירוֹת מַקְדִּימוֹת | פריימריס | ||
1992 תשנ"ב | טִפְלוּל | manipulation | ||
1993 תשנ"ג | יַעֶפֶת | ג'ט לג. המילה יעפת משלבת בין יָעֵף (=עָיֵף) ובין יַעַף (תעופה). | ||
1994 תשנ"ד | קְדִימוֹן | "פרומו" | ||
1995 תשנ"ה | יְדוּעָן | סלבריטי | ||
1996 תשנ"ו | הַעֲצָמָה | empowerment | ||
1997 תשנ"ז | מִזְכֶּה | קרדיט; ציון שמו של מי שהשתתף בעשיית יצירה, כגון מִשדר או ספר | ||
1998 תשנ"ח | פְּנִימַאי | רופא פנימי | ||
1999 תשנ"ט | פֻּנְדָּה | פאוץ' | ||
2000 תש"ס | קַיָּמוּת | sustainability | ||
2001 תשס"א | צַהֲלוּלִים | קולות שמחה המקובלים בתרבות המזרח | ||
2002 תשס"ב | מִרְשֶׁתֶת | רשת תקשורת כלל־עולמית, internet | ||
2003 תשס"ג | מַדְגֵּשׁ | מרקר | ||
2004 תשס"ד | יִשּׂוּמוֹן | אפליקציה בטלפונים חכמים | ||
2005 תשס"ה | סַחְרִיר | סְפִּין | ||
2006 תשס"ו | חֲפִיץ | gadget | ||
2007 תשס"ז | פַּצְחָן | hacker | ||
2008 תשס"ח | עֶקֶר בַּיִת | צורת זכר של עקרת בית | ||
2009 תשס"ט | נַוְטָן | GPS navigator; התקן מערכת איכון המשמש לניווּט | ||
2010 תש"ע | מְנַהֵל מֵיזָם | פרויקטור | ||
2011 תשע"א | יַצְגָן | פרזנטור; אדם, לרוב ידוען, המייצג גוף מסחרי במסע פרסום | ||
2012 תשע"ב | מַעֲמָת | דיבייטינג; תחרות מאורגנת של ויכוחים במוסדות חינוך וכדומה | ||
2013 תשע"ג | רֹאשַׁת ממשלה | האקדמיה החליטה שאפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר | ||
2014 תשע"ד | סוֹכֵכָה | גזיבו; סככה ניידת להגנה מפני השמש או מפני גשם ורוחות | ||
2015 תשע"ה | זְלֹלֶת | ג'אנק פוד; במילה זלולת חָברו זלילה וזוֹל, והיא שקולה במשקל פְּסֹלֶת. | ||
2016 תשע"ו | בִּיּוּשׁ | שיימינג ברשתות החברתיות | ||
2017 תשע"ז | טִיסַת חֶסֶךְ | טיסת לואו קוסט; הצירוף 'טיסת חסך' נבנה בדגם הצירוף טיסת שֶׂכֶר. | ||
2018 תשע"ח | הֶסְכֵּת | פודקאסט; המילה נקבעה בשיתוף עם תאגיד השידור. |
המשך קריאה >> המשך קריאה >>