WP_Post Object
(
    [ID] => 81467
    [post_author] => 49
    [post_date] => 2023-06-05 20:15:57
    [post_date_gmt] => 2023-06-05 17:15:57
    [post_content] => בשנת תר"ן, 1890, כתב אלעזר דוד פינקל רשימה בעיתון "הצפירה", ובה הציע שם עברי תמורת לאבורטריום הלועזית. הוא מזכיר ברשימתו את הצעת יהושע שטיינברג "בית הִתוך לחרשת החימי", והצעה נוספת "בית להרכבה והפרדה". הצעתו שלו היא "בית המזג", ונימוקו: "בשרש 'מזג' השתמשו פעמים רבות החוקרים והמעתיקים הקדמונים, כמו התיבונים ודומיהם, על הוראת הרכבה כימית".

[caption id="attachment_81474" align="aligncenter" width="528"] הצפירה, 18 באפריל 1890[/caption]

ואכן באותן שנים השתמשו בדרך כלל במילה הלועזית לציון המקום שבו מבצעים ניסיונות מדעיים. הנה למשל מודעת פרסומת שפורסמה בעיתונים בשנת תר"ע, 1910, ובה מתבשר הציבור על פתיחת "לבורטוריום חִימָאִי וטֶחֱנִי [= כימי וטכני]" בתל אביב הצעירה.

[caption id="attachment_81478" align="aligncenter" width="1032"] הפועל הצעיר, 22 ביוני 1910[/caption]

כנודע, המילה שהתקבלה לבסוף במשמע זה היא המילה מַעְבָּדָה, מחידושיו של אליעזר בן־יהודה. בדומה לחידושים 'מסעדה' ו'מדרכה', אף 'מעבדה' נטבעה במשקל מִקְטָלָה, שאחד ממשמעיו הוא מקום המיועד לשימוש מסוים. המדרכה משמשת לדריכה, המסעדה לסעודה, והמעבדה לעבודה.

בשנת 1895 פרסם בן־יהודה בעיתונו הצבי ידיעה על הנצחת זכרו של קארל נטר, ממייסדי בית הספר החקלאי מקווה ישראל, ובין השאר כתב עליו: "מאליו הוציא את מחשבתו לפעל ויכונן מעבדה, בית מעשה ליהודים אכרים".

אפשר שכאן עדיין משמשת המילה מעבדה במשמע בית מלאכה כללי, בית עבודה, אך בשנים מאוחרות יותר התייחדה המילה למקום שבו מבצעים ניסיונות מדעיים. ואכן, כך כתב בן־יהודה במילונו: "מעבדה – מקום של עבודה, בפרט מיוחד לעבודת נסיונות של חכמת הכמיה. נהוג בדבור העברי בא"י והשתמשו בו הרבה בספרות החדשה".

הנה דוגמה מכתיבתו של בן־יהודה בעיתונו "השקפה" מחודש אייר תרע"ד, יוני 1904, בדיווח מן הנעשה בירושלים:
בודאי ישנם בעירנו לא מעט אנשים ששמעו אמנם כבר קצת מהנפלאות התמוהות שמספרים ה'אפיקורסים' על כח מעשיה של מה שהם קוראין חכמת החמיה... והנה להאנשים הטובים האלה, שלבם נקפם, אני מיעץ להכנס לרגע אחד להמעבדה (בית העבודה) הכמית שכונן בימים אלה בעירנו האדון בוימגרתן, אחד מילידי ירושלים, שלמד חכמה זו בחוץ לארץ. וכשתכנסו, אנשים טובים, אל המעבדה הלזו, בחדר קטן אחד בשכונת עזרת ישראל, ותראו את הבקבוקים והצלוחיות והשפופרות והאבובים מכל מדה ומכל צורה, ארוכים ועקומים ועקלתונים וישרים וכפופים ורחבים ודקים שבדקים, ואת האש של גיהנם הבערת, שחמה הוא יתר משלש מאות מעלה והקיטור העולה והאדים המתנדפים – אל נא תבהלו ואל תאמרו מעשה כשפים פה, שדים מרקדים! שאלו מהאדון בוימגרתן ויראה לכם בעליל, עין בעין, את האבחמץ [=חמצן][1] שבתוך האויר, ואת האבמים [=מימן] שבמים, ואש בערת במים ומים אינה מכבה אש, ועוד הרבה הרבה נפלאות.
המילה "לבורטוריום" נגזרת מהמילה labor, שמשמעה 'פעולה' ו'עבודה' (השוו למשל ל"מפלגת הלייבור" – מפלגת הפועלים באנגליה), ולכן התאימה לה החלופה מעבדה, מלשון עבודה. ואיך נקרא העובד במעבדה, לבורנט בלעז? האקדמיה חידשה לשם כך את החלופות מַעְבְּדָן ומַעְבְּדָנִית – אך במקרה זה נראה שלא דרושה בדיקת מעבדה מדוקדקת כדי לגלות שמילת הלעז עדיין זוכה לשימוש גבוה בהרבה מחלופָתה העברית.

[caption id="attachment_81470" align="aligncenter" width="434"] השקפה, 10 ביוני 1904[/caption]


[1] בן־יהודה חידש את שמות החומרים "אבחמץ" ו"אבמים". את השמות 'חמצן' ו'מימן' חידש חברו, יחיאל מיכל פינס, וכידוע הם המונחים המשמשים.​
כתב יעקב עציון
    [post_title] => מניין לנו מעבדה?
    [post_excerpt] => המילה מַעְבָּדָה כחלופה ללבורטוריום היא מחידושיו של בן־יהודה. מה עניין עבודה למעבדה ומה היו החלופות האחרות ששימשו?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-10 19:07:56
    [post_modified_gmt] => 2023-08-10 16:07:56
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=81467
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5348
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-06-30 09:03:42
    [post_date_gmt] => 2013-06-30 06:03:42
    [post_content] => 
מונחים מן המילון לביולוגיה המולקולרית והמיקרוביולוגיה (תשנ"ה) והמילון לביולוגיה כללית (תשס"ט)
יצורון, תשנית, מַעֲצָב, קולטן, צוותאות, מעבדן, אַקְטָר
תַּשְׁנִית (מוטציה)
תשנית היא שינוי במערך הגנטי (genotype) של פרט מסוים הגורם לשינוי בתכונותיו. יש תשניות המתרחשות באופן אקראי, יש תשניות הנגרמות מהשפעות סביבתיות כגון זיהום, ויש תשניות שהאדם יוזם, כגון לצורך פיתוח זן של פרי או ירק.
המילה תַּשְׁנִית בנויה כמו המילים תַּבְנִית, תַּמְצִית, תַּכְלִית. בכולן התי"ו הראשונה והתי"ו האחרונה אינן מן השורש.
מן המילה תשנית נגזרה המילה מְתַשְׁנֵת, שהיא החלופה העברית למוּטָגֵן (גורם חיצוני לתשנית).

יְצוּרוֹן (מיקרואורגניזם)
יצורון הוא יצור חד־תאי זעיר שאפשר לראותו רק במיקרוסקופ, כגון חיידק או אמבה.
בביולוגיה, מטבע הדברים, יש מונחים רבים המציינים הקטנה. במילה יצורון ההקטנה מצוינת על ידי הסיומת וֹן, וכך גם במילה וְרִידוֹן (סעיף דק של וריד). גם הסיומת ־ִית עשויה לציין הקטנה, כגון במילים רִשְׁתִּית, כַּדּוּרִית (דם). דרך אחרת לציין הקטנה היא הכפלה של אות או הברה מסוף המילה. למשל: גּוּפִיף, עוֹרְקִיק (סעיף דק של עורק), עַלְעַל (חלק מעלה מורכב). ויש שההקטנה מצוינת על ידי הוספת שם תואר, כגון 'עץ ננסי', 'קרפדה גמדית' (מין של קרפדה), 'שן זעירה'.
מַעֲצָב (גנגליון)
מעצב הוא צביר של תאי עָצָב.
המילה עָצָב – סיב בגוף המעביר תחושות וגירויים – מקורה בימי הביניים. כמו מונחים מדעיים רבים בני אותה תקופה היא נשאלה ללשוננו מן הערבית: עַצַבּ (השורש הערבי עצ"ב מציין ליפוף וקשירה). בצורת הרבים עֲצַבִּים חָברוּ צליל המילה בערבית והמילה המקראית עֲצַבִּים שמשמעה פסילים ואלילים.
קוֹלְטָן (רצפטור)
קולטן הוא תא או קצה עָצָב המזהה שינוי או גירוי בסביבה וגורם לייצור אותות עֲצַבִּיִּים בתגובה.
המילה קוֹלְטָן זהה בתבניתה למילה נוֹגְדָן ולמילים נוספות מתחום הביולוגיה והרפואה:
מוֹשְׁכָן – אַטְרַקְטַנְט, חומר המושך חרקים או בן זוג מן המין השני.
דּוֹחֲיָן – רֶפֵּלֵנְט, חומר הגורם להרחקתו של דבר, כגון חומר דוחה חרקים.
סוֹתְרָן – אַנְטִידוֹט, תרופה הסותרת את השפעותיו של רעל.
קולטן הוא גם מתקן לניקוז מי גשמים – בור מכוסה בסבכת ברזל המחובר למערכת הביוב.
צַוְתָּאוּת (סימביוזה)
צוותאות היא תופעה שבה שני יצורים שונים (שני צמחים, שני בעלי חיים או צמח ובעל חיים) חיים בצוותא בקשר מרחבי הדוק מתמשך או תמידי. לעיתים כל אחד מן היצורים מפיק תועלת ממשנהו, ולעיתים רק יצור אחד מפיק תועלת.
המילה צוותאות נוצרה מן המילה הארמית צַוְתָּא המצויה בספרות חז"ל והמשמשת בעברית החדשה בביטוי "בצוותא". המקבילה העברית של צוותא היא צֶוֶת. בלשון חז"ל מצוי גם הפועל צָוַת (=התחבר, היה לחֶבְרָה): על הפסוק ממגילת קהלת "כי זה כל האדם" (יב, יג) מובא בתלמוד הפירוש המדרשי: "כל העולם כולו לא נברא אלא לִצְוֹת לזה".
מַעְבְּדָן (לבורנט)
מעבדן הוא מי שעובד במעבדה. צורת הנקבה: מַעְבְּדָנִית.
את המילה מַעְבָּדָה חידש אליעזר בן־יהודה במשמעות "מקום של עבודה, בפרט מיוחד לעבודת נסיונות של חכמת הכמיה", כהגדרתו במילון. החידוש מבוסס על המשמעות המילולית של המילה הלטינית לַבּוֹרָטוֹרְיוּם = מקום של עבודה.
המילה מעבדן דומה בצורתה למילה מִנְהֲלָן – מִנְהָלָה (או מִנְהָל) בתוספת ־ָן.
המילה מעבדן מתועדת במילונים משנות השישים של המאה העשרים.
אַקְטָר (אוֹטוֹקְלָב)
אקטר הוא מְכָל לעיקור ולחיטוי של אביזרים רפואיים וכלֵי מעבדה על ידי הפעלת קיטור בלחץ גבוה. המילה נוצרה משורש המילה קיטור במשקל אַפְעָל, הנדיר יחסית, בזיקה לצלילי המילה הלועזית.
בתנ"ך קיטור משמעו עשן, ובעברית החדשה – אדים שנוצרים ממים רותחים. ממשמעות זו חודשה בסוף המאה התשע־עשרה המילה קַטָּר – כשעוד פעלו הקטרים באמצעות קיטור.
    [post_title] => ביולוגיה בעברית
    [post_excerpt] => איך אומרים מוטציה ומיקרואורגניזם בעברית? מהם מַעֲצָב, קולטן, צוותאות ואַקְטָר? ואיך קוראים בעברית ללבורנט – מי שעובד במעבדה ומתעסק בכל אלו? על ביולוגיה בעברית.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-06-07 13:11:30
    [post_modified_gmt] => 2023-06-07 10:11:30
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5348
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)