הדף בטעינה

על המילה מַנְכָּל

בתשובות באתר

איור רועה בלבוש של מנהלים ואחריו שלושה כבשים - על מנהיגים ומנהלים

על מנהיגים ומנהלים

WP_Post Object
(
    [ID] => 996
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-04-10 14:22:00
    [post_date_gmt] => 2011-04-10 11:22:00
    [post_content] => נהג, התנהג ומנהיג
לפני שהיה משה מנהיגם של ישראל הוא נָהַג – כלומר הוליך והוביל – את צאנו של יתרו: "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ... וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר" (שמות ג, א). במשמעות זהה משמש גם הפועל נִהֵג (בבניין פיעל), למשל בתיאור מסע ישראל במדבר במזמור תהלים: "וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר" (עח, נב). פעלים אלו משמשים בתנ"ך גם להובלת כלי רכב, כגון "וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה... וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה" (שמואל ב ו, ג).

בלשון חכמים קיבל הפועל נָהַג משמעות חדשה: 'היה רגיל לעשות', ונוסף לו הפועל הגורם הִנְהִיג – 'קבע מנהג'. מן המשמעות הזאת צמחו הִתְנַהֵג, מִנְהָג ונֹהַג, ובהמשך גם הִתְנַהֲגוּת.
את מקומם של נָהַג ונִהֵג המקראיים ממלא בלשון חכמים הִנְהִיג בבניין הפעיל, כגון "ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביום טוב" (משנה ביצה ד, ה). ומן 'הורה את הדרך' במשמעות המוחשית התפתחה המשמעות המושאלת: "כל פרנס המנַהג את הצבור בנחת בעולם הזה זוכה ומנהיגן לעולם הבא שנאמר (ישעיהו מט, י) 'כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם'" (בבלי סנהדרין צב ע"א). כך נולד המנהיג – מי שעומד בראש קבוצה, ציבור, מדינה וכדומה.

העברית של ימינו נוהגת במילים מן השורש נה"ג על פי לשון חכמים, חוץ מהקשר אחד: לנהוג במכונית – בעקבות לשון המקרא, ומכאן שם העצם נַהָג.

 

ניהל, התנהל ומנהל
 משפחת מילים קרובה גזורה מן השורש נה"ל: הפועל נִהֵל – ממש כעמיתיו נָהַג ונִהֵג – מציין ביסודו הולכה והובלה, כגון בשירת הים: "נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ" (שמות טו, יג). התנהל פירושו 'התקדם בדרכו' כפי שאמר יעקב לעשו: "וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי" (בראשית לג, יד).

בעברית החדשה, החל במאה התשע־עשרה, קיבל הפועל ניהל משמעות של 'ארגן דבר או עניין', וכך נוצר המנהל – 'מי שעומד בראש מוסד או עניין', כגון מנהל בית ספר, מנהל חשבונות. מכאן צמחו נִהוּל, מִנְהָל, מִנְהָלָה והַנְהָלָה, וכמובן המְנַהֵל הכללי, הידוע יותר בקיצור מנכ"ל.

למרות ההתבדלות שחלה בעברית החדשה בין נָהַג והִנְהִיג ובין נִהֵל, יש גם התקרבות בין משפחות המילים: כך נוצרה המילה נֹהַל – פעולה רשמית הנעשית בסדר קבוע מראש, וקל להבחין בזיקתה למילה נֹהַג. ודרך אגב, צורת הרבים של שתי המילים היא נְהָלִים, נְהָגִים, ובסמיכות נוהלי־, נוהגי־. התקרבות נוספת ניכרת במילה התנהלות המשמשת בפי רבים במשמעות קרובה מאוד ל התנהגות.

אל המנהל והמנהיג מצטרפים המַדְרִיךְ והמַנְחֶה. משמעותם הבסיסית של הפעלים הִדְרִיךְ, נָחָה והִנְחָה גם היא הולכה והובלה, אך כבר בתנ"ך יש שהם באים בהקשר של הוראה ולימוד, כגון "בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר" (משלי ד, יא); "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר" (תהלים כז, יא).

המנהיגים והמנהלים שהובילו בעבר את הצאן אל המים – יושבים היום בלשכות השרד שלהם ומובילים אנשים וארגונים, החלטות ועניינים.

כתבו: רונית גדיש ותמר כץ

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => על מנהיגים ומנהלים [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-03 16:53:36 [post_modified_gmt] => 2018-11-03 14:53:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=996 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>

תפקיד או תואר של אישה

WP_Post Object
(
    [ID] => 914
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2010-06-02 12:25:08
    [post_date_gmt] => 2010-06-02 09:25:08
    [post_content] => לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים?

דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ, מהנדסת העיר, דוברת המשרד, היועצת המשפטית, הפרקליטה המחוזית, חַשֶּׁבֶת המשרד ועוד ועוד.

צורן נקבה בראשי תיבות
רבים סבורים שכאשר מדובר בראשי תיבות אין צורך להוסיף צורן נקבה, ולפי זה אפשר לכנות אישה בתואר התפקיד מנכ"ל או יו"ר או ח"כ. נימוקם הוא שראשי התיבות ממילא בנויים מן האותיות הראשונות של כל מילה, ולפי זה מנכ"ל למשל יכול להיות קיצור הן של מנהל כללי הן של מנהלת כללית. ואולם לפי היגיון זה אין גם מקום לצורת הרבים מנכ"לים, שהרי מנכ"ל יכול להיות גם קיצור של 'מנהלים כלליים'. אם כן כפי שאיש לא יעלה על דעתו לומר 'שני המנכ"ל נפגשו' או 'שתי המנכ"ל אומרות', כך גם אין היגיון לומר 'המנכ"ל החליטה' או 'המנכ"לים אומרות'. סיכומו של דבר, כמו בתוארי תפקיד אחרים שיש בהם ארבע צורות – מנהל, מנהלת, מנהלים, מנהלות, שר, שרה, שרים, שרות – כך גם בראשי תיבות הגויים המציינים תואר תפקיד: מנכ"ל, מנכ"לית, מנכ"לים, מנכ"ליות; ח"כ, ח"כית, ח"כים, ח"כיות. כך גם סמנכ"לית וסמנכ"ליות ואולי בעתיד גם רמטכ"לית ורמטכ"ליות.

תוארי תפקיד לועזיים
מומלץ לנהוג כך גם בתפקידים ובמקצועות הלקוחים מן הלועזית: קונסולית (אפשר גם קונסולה אך נראה שדוברי העברית נוטים כאן לסיומת ־ִית), רקטורית, דירקטורית, וטרינרית וכדומה.

פרופסור ודוקטור
כשמדובר בתארים 'פרופסור' ו'דוקטור' אין הדוברים נוהגים להשתמש בצורת הנקבה. נראה שהסיבה לכך היא שהתואר בא בדרך כלל בצמוד לשמה של האישה, וכך מייתר את הצורך בהתאם המין. עם זאת אוזנו של דובר העברית עשויה להרגיש צרימה ממשפט כמו "הפרופסור הזאת היא מורה מצוינת". נעדיף אפוא לומר "הפרופסורית [או הפרופסורה] הזאת היא מורה מצוינת" (לעומת "פרופסור כהן היא מורה מצוינת").
    [post_title] => תפקיד או תואר של אישה
    [post_excerpt] => דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ, מנכ"לית וח"כית, קונסולית וקנצלרית, ובהקשרים מסוימים גם פרופסורית ודוקטורית.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93-%d7%90%d7%95-%d7%aa%d7%95%d7%90%d7%a8-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-02-19 13:02:56
    [post_modified_gmt] => 2024-02-19 11:02:56
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=914
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ, מנכ"לית וח"כית, קונסולית וקנצלרית, ובהקשרים מסוימים גם פרופסורית ודוקטורית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>