WP_Post Object
(
[ID] => 37932
[post_author] => 21
[post_date] => 2019-11-17 11:23:39
[post_date_gmt] => 2019-11-17 09:23:39
[post_content] => [caption id="attachment_37933" align="alignleft" width="200"]
המהנדס אלכסנדר זרחין, חלוץ מחקר התפלת המים בישראל[/caption]
בטבת תשכ"ג, ינואר 1963, קיבל ראש הממשלה דוד בן־גוריון מכתב מאת המהנדס אלכסנדר זרחין, שהיה חלוץ מחקר התפלת המים בישראל הצעירה. במכתבו מזכיר זרחין הקצבה שאמור היה לקבל מהממשלה לקידום בניית מתקני התפלה שעליהם שקד. בן־גוריון השיב לזרחין קצרות שידבר על ההקצבה עם השרים המופקדים על כך, ואת יתר המכתב הקדיש לשאלה לשונית – ביקורת על השימוש בשורש תפ"ל במשמע הרחקת המלחים ממי הים. בן־גוריון מציין שתפל פירושו חסר טעם ולא חסר מלח, ולכן הוא מבכר את המילה "המתקה" על "התפלה". לדבריו בכל לשונות אירופה מכנים מים שאינם מלוחים "מים מתוקים" – ואיש אינו טועה לחשוב שהכוונה למים שהומתקו באמצעות סוכר.
כשלוש שנים קודם לכן, בניסן תש"ך, דנה בשאלה זו מליאת האקדמיה – והחליטה לקבל את המונח 'המתקה' ולפסול את "התפלה" מטעמים דומים לטעמים שמנה בן־גוריון במכתבו.
כך אמר בישיבה המזכיר המדעי של האקדמיה באותה עת, אהרן דותן: "בציבור מהלכות כיום שלוש מילים לציון נטילת המלחים ממי הים: הַמְתָּקָה, הַתְפָּלָה, תִּפְלוּל. תפל פירושו חסר טעם, ולאו דווקא חסר מלח. מי ים שניטלה מליחותם אינם חסרי טעם כלל וכלל, אינם תפלים. מתוק משמש במקרא ובלשון חז"ל גם בהוראת עָרֵב, טעים, והוא התואר הרגיל למים הטובים לשתייה". שמואל ייבין הביא כסמך את לשון הפסוק "וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם" (שמות טו, כה), שפירושו "נרפאו המים ממרירותם", והציע שלהוספת סוכר למים ייקרא מִתּוּק, בניגוד להמתקה שפירושה הפיכת המים לראויים לשתייה. ואכן, המונח הַמְתָּקַת מַיִם התקבל ב־19 קולות ללא כל התנגדות, ודחה את 'התפלת מים' ואת 'תפלול'.
כעבור למעלה מ־42 שנים, במרחשוון תשס"ג (2002), דנה שוב מליאת האקדמיה במונחים אלו, והוחלט לאשר אף את המונח 'התפלת מים', שנעשָׂה רווח. פרופ' אהרן דותן השתתף גם בישיבה זו, וכך אמר: "לפני למעלה מארבעים שנה הייתי מזכיר הוועדה שפסלה את ההצעה 'התפלה'. הנימוק היה אז שתפל הוא חסר טעם, והרעיון איננו להפוך מי ים למים תפלים, אלא למים טובים לשתייה, המכונים בעברית מים מתוקים. בינתיים עברו ארבעים שנה, ומים מותפלים אינם מים תפלים אלא מים טובים. לכן אפשר להכשיר את התפלה, שהתקבלה בציבור". ואכן, בהצבעה אושרה פה אחד ההצעה להכשיר את המונח 'התפלה' לצד 'המתקה', ובמילוני האקדמיה כעת מופיעים שני המונחים גם יחד.
הינה המכתב ששלח בן־גוריון למהנדס אלכסנדר זרחין (תודה שלוחה לארכיון בן־גוריון על הסכמתם לשימוש בצילום המכתב. סימול התיק: אוסף שבתי טבת, 71–2–25).
| ירושלים כ"ה בטבת תשכ"ג, 21 בינואר 1963
מר זרחין יקר –
קיבלתי היום מכתבך מיום 17.1.1963. בענין ההקצבה אדבר עם השרים שזה בסמכותם: שר האוצר ושר הפיתוח.
הפעם אני רוצה להתנגד למילה התפלה, גם לאחר שקראתי ועיינתי במכתבך לאקדמיה העברית מיום 17.1.1960.
בכל לשונות אירופה מבחינים בדיבור על מי אגם בין מים מתוקים ובין מים מלוחים. ויש אומרים על אגם מי כנרת שמימיו מתוקים – אין מתכוונים לומר שהומתקו על ידי סוכר אלא שאינם מלוחים, וכל אדם מבין שהכוונה למים בלתי מלוחים.
אתה רוצה להשתמש במילה התפלה לזיכוך המים המלוחים ממלחם. אנו מוצאים את המילה תפל בתנ"ך בתואר ובפועל. ואתחיל מהפועל. בשמואל ב' אנו מוצאים פסוק זה "ועם עקש תתפל" (כב כז). לא ייתכן שהכוונה היא שבמאבק עם עקש תעקור מתוכו את המלח, אלא להיפך – תהיה לא פחות מעוקם ועקש.
התואר תפל נמצא כמה פעמים בתנ"ך. ביחזקאל יג י: "והנם טחים אותו תפל". כלום הכוונה פה בלי מלח? ושוב נאמר שם: "אמור אל טחי תפל ויפול היה גשם שוטף ואתנה אבני אלגביש תפולנה ורוח סערות תבקע. והנה נפל הקיר הלוא יאמר אליכם איה הטיח אשר טחתם". ברור שהכוונה תפל – בלי דבק, ולא בלי מלח (ושוב יש תפל שם יד, טו). וגם בפרק כב: "ונביאיה טחו להם תפל חוזים שוא וקוסמים להם כזב".
באיוב יש "היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות" (ו,ה). ברור שהכוונה למאכל חסר טעם כמו ריר חלמות, אבל לא כל אוכל שאין בו מלח. כלום מוכרחים לאכול שוקולד דווקא עם מלח כדי שלא יהיה טעמו כריר חלמות? תפל – לא מראה כאן על חוסר מלח אלא על חוסר טעם.
באיכה (ב יד) נאמר: "נביאיך חזו לך שוא ותפל... ויחזו לך משאות שוא ומדוחים". מכאן ברור שתפל הוא שם נרדף לשוא, למדוחים, אבל לא לדבר שאין בו מלח. כלום לחם מבלי מלח אי אפשר לאכול? כלום הוא כריר חלמות, או כשוא ומדוחים?
תפל דומה לתפלה, כמו שנאמר בירמיהו: "ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל" (כג יג). שוב ברור שהכוונה למשהו שאין לו שחר, שהוא מתעה, אבל לא מחוסר מלח. אין כל רע וחטא והתעיה ומדוחים בדבר שאין בו מלח. גם באיוב נאמר "מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה" (כד יב). אין לתפלה פה שייכות לחוסר מלח.
והיות שתפל פירושו חוסר טעם, מדוח שוא, זיוף והטעיה, אין להגיד התפלת מים, כי התפלה היא השחתה במובן החומרי או במובן המוסרי. ומכיוון שאומרים מים מתוקים למים שאינם מלוחים, מוטב לפי עניות דעתי להגיד המתקת מי הים.
בהוקרה, ד' בן גוריון |
כתב יעקב עציון. התפרסם ב
אקדם 65 (תש"ף–2019)
[post_title] => הַתְפָּלָה, הַמְתָּקָה או תִּפְלוּל?
[post_excerpt] => במכתב ששלח ראש הממשלה דוד בן־גוריון למהנדס אלכסנדר זרחין הוא דן בין היתר בשאלת לשון: ביקורת על השימוש בשורש תפ"ל במשמע הרחקת המלחים ממי הים.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%aa%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%9c
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2024-06-11 18:38:55
[post_modified_gmt] => 2024-06-11 15:38:55
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=37932
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
במכתב ששלח ראש הממשלה דוד בן־גוריון למהנדס אלכסנדר זרחין הוא דן בין היתר בשאלת לשון: ביקורת על השימוש בשורש תפ"ל במשמע הרחקת המלחים ממי הים.
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
