הדף בטעינה

על המילה מַטְבֵּעַ

במילון

 (ללא ניקוד: מטבע)
מיןזכר (וגם נקבה)
שורשטבע
נטייהמַטְבְּעוֹת לכל הנטיות

הגדרה

  • לוחית מתכת עגולה בעלת ערך נָקוּב לקנייה ולמכירה
  • נוסח קבוע, כגון מנהג, ביטוי, מונח

צירופים

    לכל הצירופים
    על יסוד מילון ההווה

    בתשובות באתר

    סיפורי מילים

    השם טֶבַע

    WP_Post Object
    (
        [ID] => 35365
        [post_author] => 21
        [post_date] => 2019-06-11 16:52:24
        [post_date_gmt] => 2019-06-11 13:52:24
        [post_content] => לקריאת המאמר
    
    המילה החשובה והבסיסית כל כך בימינו טֶבַע נוצרה רק בלשון חז"ל, אך בלשון זו שימשה במשמעות 'מַטְבֵּעַ'. במאמר קצר ומאיר עיניים מספר גד בן־עמי צרפתי איך ומתי קיבלה המילה את משמעותה המוכרת היום ועל מילים נוספות מן השורש טב"ע.
        [post_title] => השם טֶבַע
        [post_excerpt] => המילה החשובה והבסיסית כל כך בימינו טֶבַע נוצרה רק בלשון חז"ל, אך בלשון זו שימשה במשמעות 'מַטְבֵּעַ'.
        [post_status] => publish
        [comment_status] => closed
        [ping_status] => closed
        [post_password] => 
        [post_name] => %d7%94%d7%a9%d7%9d-%d7%98%d7%91%d7%a2
        [to_ping] => 
        [pinged] => 
        [post_modified] => 2022-07-28 17:05:12
        [post_modified_gmt] => 2022-07-28 14:05:12
        [post_content_filtered] => 
        [post_parent] => 0
        [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=35365
        [menu_order] => 0
        [post_type] => post
        [post_mime_type] => 
        [comment_count] => 0
        [filter] => raw
    )
    

    המילה החשובה והבסיסית כל כך בימינו טֶבַע נוצרה רק בלשון חז"ל, אך בלשון זו שימשה במשמעות 'מַטְבֵּעַ'.
    המשך קריאה >> המשך קריאה >>
    זוג גרביים על ידיים האחד זכר והשנייה נקבה הכיתוב: זכר או נקבה?

    מינם הדקדוקי של שמות אחדים

    WP_Post Object
    (
        [ID] => 77
        [post_author] => 1
        [post_date] => 2010-10-05 13:29:59
        [post_date_gmt] => 2010-10-05 11:29:59
        [post_content] => רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה?
    
    השמות האלה הם ממין זכר:
    
    • צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת נחסם לתנועה ואי אפשר לעבור בו.
    • עט, וברבים עטים, ולפי זה: עט נובע, העט החדש שקיבלתי אבד.
    השמות האלה הם ממין נקבה:
    • כיכר, וברבים כיכרות (במשמע שטח פתוח בעיר), ולפי זה: כיכר רחבה, הכיכר הומָה אדם.
    • מחבת, וברבים מחבתות, ולפי זה: מחבת עמוקה, מחבת חשמלית.
    חפצים בסיומת הזוגי ־ַיִם המורכבים משני איברים זהים – רובם מינם הדקדוקי זכר: אופניים, משקפיים, מכנסיים, מספריים. לדוגמה: אופניים חדשים; משקפיים אופנתיים; מכנסיים ארוכים; מספריים חדים. שמות אחדים מינם זכר או נקבה, כפי שעולה מן התיעוד בספרות העברית לדורותיה. למשל:
    • סכין: בלשון חז"ל בעיקר נקבה, ובימינו נקבה וגם זכר.
    • מטבע: בלשון חז"ל כמעט תמיד זכר, בספרות ימי הביניים ובספרות העברית החדשה – גם נקבה. ויש המעדיפים לשון זכר על פי לשון חז"ל ועל פי משקל המילה.
    • רוח, שמש, דרך, תהום: בלשון המקרא – זכר ונקבה; בימינו בעיקר נקבה.
    • כיכר (לחם): בלשון המקרא – נקבה; בלשון חז"ל – זכר ונקבה; בימינו – בעיקר נקבה.
    • פנים: בלשון המקרא – זכר; בלשון חז"ל – בדרך כלל נקבה; בימינו זכר ונקבה.
    • שדה: בלשון המקרא – זכר; בלשון חז"ל – נקבה; בימינו – זכר.
    • כוס: בלשון המקרא – נקבה; בלשון חז"ל – זכר; בימינו – בעיקר נקבה.
    • גרב: בתמוז תשפ"א (יוני 2021) הוחלט שמין המילה הוא זכר וגם נקבה. לפי זה: גרב אחד או גרב אחת, גרביים אדומים או גרביים אדומות.
    [post_title] => מינם הדקדוקי של שמות אחדים [post_excerpt] => רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%94%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a7%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%97%d7%93%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-03-09 09:43:05 [post_modified_gmt] => 2022-03-09 07:43:05 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=77 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

    רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה?
    המשך קריאה >> המשך קריאה >>

    במבט היסטורי

    שכיחות הערך מַטְבֵּעַ ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
    שכיחות 1=0.1%
    • 1
    • 0.9
    • 0.8
    • 0.7
    • 0.6
    • 0.5
    • 0.4
    • 0.3
    • 0.2
    • 0.1
    • 0
    • 200- עד 0
    • 0 עד 300
    • 300 עד 600
    • 600 עד 800
    • 800 עד 1100
    • 1100 עד 1300
    • 1300 עד 1500
    • 1500 עד 1750
    • 1750 עד 1918
    • 1919 ואילך
    לצפייה במובאות >>