WP_Post Object
(
[ID] => 12069
[post_author] => 7
[post_date] => 2015-10-16 10:46:37
[post_date_gmt] => 2015-10-16 07:46:37
[post_content] => "וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים: אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת" (בראשית ו, י)
בדרך כלל מבחינים בין 'ללדת' ובין 'להוליד': האישה יולדת ואילו האיש מוליד. פעולת הלידה ייחודית לאישה. לעומתה הפועל הוליד – בבניין הפעיל – מציין פעולה גורמת, ובלשונו של בן־יהודה: "הוליד האב את הילד, גרם בהזדווגות להאם שיוָּלֵד הילד". ההבחנה בין שני הפעלים קיימת במידה רבה בתנ"ך ובספרות חז"ל, אבל אינה מוחלטת.
ברשימות היוחסין שבמקרא – שנזכרים בה רק גברים – רווח מאוד הפועל הוֹלִיד: "וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת קֵינָן... וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת מַהֲלַלְאֵל..." (בראשית ה). ואולם יש שמוצאים ברשימות אלו דווקא את הפועל יָלַד: "וְעִירָד יָלַד אֶת מְחוּיָאֵל, וּמְחִיָּיאֵל יָלַד אֶת מְתוּשָׁאֵל, וּמְתוּשָׁאֵל יָלַד אֶת לָמֶךְ" (בראשית ד, יח). גם מחוץ לרשימות היוחסין אפשר למצוא בתנ"ך אבות שיולדים, למשל: "אָבִיו וְאִמּוֹ יֹלְדָיו" (זכריה יג, ג), "שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ" (משלי כג, כב). בכל אלו הפועל יָלַד משמש בהרחבה במשמע 'העמיד צאצאים'.
עם זאת עיקר שימושו של הפועל יָלַד במקרא הוא לציון פעולת הלידה הממשית כבלשון ימינו. שימוש זה מתאים כמובן לנשים בלבד, כדברי הנביא ירמיהו "שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר" (ל, ו).
אישה שמולידה אין בתנ"ך, אבל בלשון חז"ל אפשר למצוא שימוש כזה. למשל: "אם נשאת אשה בנערותך והולידה לך..." (אבות דרבי נתן נוסח ב, ד). אך גם בספרות חז"ל ולאחריה לרוב נשים יולדות ואינן מולידות.
כיום הפועל הוֹלִיד משמש בעיקר במשמעות מושאלת 'גרם לדבר', 'הביא לידי'. למשל: 'המפגש המוצלח בפסטיבל הוליד סיבוב הופעות משותף'. השימוש המושאל בפועל יָלַד מצטמצם בדרך כלל לביטוי 'מה יֵלֵד יום' הלקוח מספר משלי: "אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם" (כז, א).
[post_title] => פרשת נח – ללדת ולהוליד
[post_excerpt] =>
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%97-%d7%9c%d7%9c%d7%93%d7%aa-%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%93
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2022-12-24 11:03:10
[post_modified_gmt] => 2022-12-24 09:03:10
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12069
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
"וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים: אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת" (בראשית ו, י) בדרך כלל מבחינים בין 'ללדת' ובין 'להוליד': האישה יולדת ואילו האיש מוליד. פעולת הלידה ייחודית לאישה. לעומתה הפועל הוליד – בבניין הפעיל
המשך קריאה >>
"וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים: אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת" (בראשית ו, י)
בדרך כלל מבחינים בין 'ללדת' ובין 'להוליד': האישה יולדת ואילו האיש מוליד. פעולת הלידה ייחודית לאישה. לעומתה הפועל הוליד – בבניין הפעיל – מציין פעולה גורמת, ובלשונו של בן־יהודה: "הוליד האב את הילד, גרם בהזדווגות להאם שיוָּלֵד הילד". ההבחנה בין שני הפעלים קיימת במידה רבה בתנ"ך ובספרות חז"ל, אבל אינה מוחלטת.
ברשימות היוחסין שבמקרא – שנזכרים בה רק גברים – רווח מאוד הפועל הוֹלִיד: "וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת קֵינָן... וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת מַהֲלַלְאֵל..." (בראשית ה). ואולם יש שמוצאים ברשימות אלו דווקא את הפועל יָלַד: "וְעִירָד יָלַד אֶת מְחוּיָאֵל, וּמְחִיָּיאֵל יָלַד אֶת מְתוּשָׁאֵל, וּמְתוּשָׁאֵל יָלַד אֶת לָמֶךְ" (בראשית ד, יח). גם מחוץ לרשימות היוחסין אפשר למצוא בתנ"ך אבות שיולדים, למשל: "אָבִיו וְאִמּוֹ יֹלְדָיו" (זכריה יג, ג), "שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ" (משלי כג, כב). בכל אלו הפועל יָלַד משמש בהרחבה במשמע 'העמיד צאצאים'.
עם זאת עיקר שימושו של הפועל יָלַד במקרא הוא לציון פעולת הלידה הממשית כבלשון ימינו. שימוש זה מתאים כמובן לנשים בלבד, כדברי הנביא ירמיהו "שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר" (ל, ו).
אישה שמולידה אין בתנ"ך, אבל בלשון חז"ל אפשר למצוא שימוש כזה. למשל: "אם נשאת אשה בנערותך והולידה לך..." (אבות דרבי נתן נוסח ב, ד). אך גם בספרות חז"ל ולאחריה לרוב נשים יולדות ואינן מולידות.
כיום הפועל הוֹלִיד משמש בעיקר במשמעות מושאלת 'גרם לדבר', 'הביא לידי'. למשל: 'המפגש המוצלח בפסטיבל הוליד סיבוב הופעות משותף'. השימוש המושאל בפועל יָלַד מצטמצם בדרך כלל לביטוי 'מה יֵלֵד יום' הלקוח מספר משלי: "אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם" (כז, א).
[post_title] => פרשת נח – ללדת ולהוליד [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%97-%d7%9c%d7%9c%d7%93%d7%aa-%d7%95%d7%9c%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%93 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-12-24 11:03:10 [post_modified_gmt] => 2022-12-24 09:03:10 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12069 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )
