WP_Post Object
(
[ID] => 21429
[post_author] => 21
[post_date] => 2017-05-28 10:37:36
[post_date_gmt] => 2017-05-28 07:37:36
[post_content] => 1. כְּרָב הוא:
אפשרות ג: כְּרָב הוא חלק מ'מחזור זרעים' – שיטה חקלאית שבה מחליפים באופן מחזורי את סוגי הגידולים הנזרעים בשדה לצורך השבחת הקרקע. יש כמה סוגי כרב: בחלקם נותנים לשדה מנוחה מלאה, בחלקם חורשים ואין זורעים ובחלקם זורעים רק גידולים המטייבים את הקרקע. המילה כְּרָב מקורה בארמית התלמוד.
צמח התבלין קימל נקרא בספרות חז"ל כְּרַוְיָה (על פי היוונית), וזהו שמו התקני בימינו.
2. אֲפָר הוא:
אפשרות ד: אֲפָר הוא אחו. המילה אֲפָר מקורה בספרות חז"ל, למשל: "ואלו הן מדבריות [בהמות בר] – כל שרועות באפר ואינן נכנסות ביישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים" (בבלי שבת מה ע"ב). בעברית החדשה 'אפר' משמש בטקסטים ספרותיים, למשל: "בָּאֲפָרִים אֵין קֵץ / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו" (יורם טהרלב, "זר של נרקיסים").
3. נִיר במקורות אינו:
אפשרות א: נִיר במקורות אינו שטח פתוח.
בירמיהו נאמר: "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" (ד, ג). למילה ניתנו כמה פירושים: שדה חרוש, שדה שנועד לחרישה, תלם שנחרש, פעולת החריש.
בספרות חז"ל מבחינים בין שלושה סוגי שדות: בּוּר (שדה לא מעובד), נִיר (שדה חרוש),, זֶרַע (שדה זרוע).
ראו עוד: עבודת האדמה.
4. עידית היא:
אפשרות ב: עידית היא אדמה משובחת.
ההפך מעידית הוא זיבּוּרית (אדמה גרועה).
בעברית החדשה הורחבה המשמעות של צמד המילים: עידית מציינת דבר בעל ערך גבוה, וזיבורית – דבר חסר ערך.
ראו עוד: עבודת האדמה.
5. מניין לנו חקלאות?
אפשרות א: המילה חקלאות מקורה במילה הארמית חֲקַל (=שדה).
בארמית של התלמוד חקלַי או חקלַאי הוא 'איש שדה', ומכאן גם השם המופשט חַקְלָאוּת. הַכְנסת המילה לעברית מיוחסת לדוד ילין.
6. איזו מילה אינה מעולם החקלאות?
אפשרות ג: המילה עֲרֵבָה אינה מעולם החקלאות.
בלשון חז"ל ערֵבה היא קערה גדולה ללוש בה את הבצק וגם גיגית או שוקת.
גְּדֵרָה היא שטח מגודר לצאן.
עֲזֵקָה היא שדה שעדרו אותו.
שְׁדֵמָה היא שְׂדה תבואה או כרם.
שְׁדֵפָה היא תבואה שלקתה בשידפון (מכת יובש).
7. איזו מילה אינה מחלה של צמחים?
אפשרות ד: חֲלַגְלוֹגָה אינה מחלת צמחים אלא שם של צמח.
חלגלוגות נזכרות בספרות חז"ל, והן מזוהות עם הצמח רְגֵלָה.
גַּחֲלוֹן הוא מחלת צמחים שבה נוצר בפרי פצע כהה הדומה לפחם או לגחלת.
מַקְמֶקֶת היא מחלת צמחים התוקפת נבטים וצמחים צעירים וגורמת לריקבונם.
פַּקֶּלֶת פוגעת בגזע העץ וגורמת לו להתקלף. השם בא בעקבות הפועל פִּקֵּל בלשון חז"ל שמשמעו 'התקלף', ואינו אלא שיכול אותיות של קִלֵּף.
8. איזו מושג אינו חקלאי?
אפשרות ג: מושג שאינו חקלאי הוא מָרִישׁ.
מָרִישׁ משמעו קורת עץ.
שאר המילים קשורות לחקלאות, ומקורן בלשון חז"ל:
גָּפִיר – עונת הגיפור (איבוק עצים בגופרית נגד מזיקים).
גָּרִיד – עונת היובש או אדמה יבשה.
עָדִיר – פעולת העידור.
9. מה ההפך של אָפִיל?
אפשרות א: ההפך של אָפִיל הוא בַּכִּיר.
אָפִיל פירושו מְאַחֵר להבשיל, ככתוב "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" (שמות ט, לב), כלומר החיטה והכוסמת לא נפגעו מן הברד כי הן מאחרות להבשיל.
לַקִּישׁ הוא נרדף של אָפִיל; המילה קרובה למלקוש ומצויה בספרות חז"ל.
ראו עוד: לקראת ט"ו בשבט.
10. איזו מילה אינה מן המקרא?
אפשרות א: המילה שאינה מן המקרא היא בוסתן.
בוסתן מקורה בפרסית, והיא מוכרת מן הארמית של התלמוד.
שאר המילים מופיעות בתנ"ך:
גִּנָּה וגם גַּנָּה: "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים), "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו).
כֶּרֶם: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם" (בראשית).
מַטָּע: "לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָה" (יחזקאל).
מִקְשָׁה (שדה קישואים ושאר דלועים): "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה" (ישעיהו).
פַּרְדֵּס: "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי" (קהלת).
שָׂדֶה: "אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים" (רות).
12. איזו מילה אינה קיימת?
אפשרות ה: המילה אַסֶּפֶת אינה קיימת (בינתיים).
שאר המילים מופיעות בספרות העברית ובמילונים:
חֶרְמֵשִׁית מובאת במילון אבן־שושן במשמעות 'חרמש קטן'.
מַבְצֵרָה היא מעין מזמרה לבציר ענבים.
מַגּוֹב הוא כלי חקלאי ידני או מכני לגיבוב קש וכדומה לערמה.
מַגְרוֹפִית בלשון חז"ל היא מגרפה או אֵת, ובימינו חֵלק במחרשה, הכנף שאליה מחוברת הסכין.
13. איזו פעולה אינה פעולה חקלאית?
אפשרות ד: לְחִיכָה אינה פעולה חקלאית.
לחיכה היא אכילת עשב מן האדמה, ככתוב "כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" (במדבר כב, ד).
המילים האחרות קשורות לחקלאות:
סיקול הוא ניקוי שטח אדמה מאבנים ומסלעים.
בתיחוח מפוררים את האדמה ומאווררים אותה.
הוֹבָרָה היא הפיכת האדמה לאדמת בור, מתן מנוחה לאדמה כדי שתחזור להיות פורייה.
[post_title] => חידון חקלאות עברית - פתרונות מלאים והרחבות
[post_excerpt] =>
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%a7%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%97
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2018-11-11 21:32:38
[post_modified_gmt] => 2018-11-11 19:32:38
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21429
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
1. כְּרָב הוא: אפשרות ג: כְּרָב הוא חלק מ'מחזור זרעים' – שיטה חקלאית שבה מחליפים באופן מחזורי את סוגי הגידולים הנזרעים בשדה לצורך השבחת הקרקע. יש כמה סוגי כרב: בחלקם נותנים לשדה מנוחה מלאה, בחלקם חורשים ואין
המשך קריאה >>
1. כְּרָב הוא:
אפשרות ג: כְּרָב הוא חלק מ'מחזור זרעים' – שיטה חקלאית שבה מחליפים באופן מחזורי את סוגי הגידולים הנזרעים בשדה לצורך השבחת הקרקע. יש כמה סוגי כרב: בחלקם נותנים לשדה מנוחה מלאה, בחלקם חורשים ואין זורעים ובחלקם זורעים רק גידולים המטייבים את הקרקע. המילה כְּרָב מקורה בארמית התלמוד. צמח התבלין קימל נקרא בספרות חז"ל כְּרַוְיָה (על פי היוונית), וזהו שמו התקני בימינו.
2. אֲפָר הוא:
אפשרות ד: אֲפָר הוא אחו. המילה אֲפָר מקורה בספרות חז"ל, למשל: "ואלו הן מדבריות [בהמות בר] – כל שרועות באפר ואינן נכנסות ביישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים" (בבלי שבת מה ע"ב). בעברית החדשה 'אפר' משמש בטקסטים ספרותיים, למשל: "בָּאֲפָרִים אֵין קֵץ / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו" (יורם טהרלב, "זר של נרקיסים").
3. נִיר במקורות אינו:
אפשרות א: נִיר במקורות אינו שטח פתוח. בירמיהו נאמר: "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" (ד, ג). למילה ניתנו כמה פירושים: שדה חרוש, שדה שנועד לחרישה, תלם שנחרש, פעולת החריש. בספרות חז"ל מבחינים בין שלושה סוגי שדות: בּוּר (שדה לא מעובד), נִיר (שדה חרוש),, זֶרַע (שדה זרוע). ראו עוד: עבודת האדמה.
4. עידית היא:
אפשרות ב: עידית היא אדמה משובחת. ההפך מעידית הוא זיבּוּרית (אדמה גרועה). בעברית החדשה הורחבה המשמעות של צמד המילים: עידית מציינת דבר בעל ערך גבוה, וזיבורית – דבר חסר ערך. ראו עוד: עבודת האדמה.
5. מניין לנו חקלאות?
אפשרות א: המילה חקלאות מקורה במילה הארמית חֲקַל (=שדה). בארמית של התלמוד חקלַי או חקלַאי הוא 'איש שדה', ומכאן גם השם המופשט חַקְלָאוּת. הַכְנסת המילה לעברית מיוחסת לדוד ילין.
6. איזו מילה אינה מעולם החקלאות?
אפשרות ג: המילה עֲרֵבָה אינה מעולם החקלאות. בלשון חז"ל ערֵבה היא קערה גדולה ללוש בה את הבצק וגם גיגית או שוקת. גְּדֵרָה היא שטח מגודר לצאן. עֲזֵקָה היא שדה שעדרו אותו. שְׁדֵמָה היא שְׂדה תבואה או כרם. שְׁדֵפָה היא תבואה שלקתה בשידפון (מכת יובש).
7. איזו מילה אינה מחלה של צמחים?
אפשרות ד: חֲלַגְלוֹגָה אינה מחלת צמחים אלא שם של צמח. חלגלוגות נזכרות בספרות חז"ל, והן מזוהות עם הצמח רְגֵלָה. גַּחֲלוֹן הוא מחלת צמחים שבה נוצר בפרי פצע כהה הדומה לפחם או לגחלת. מַקְמֶקֶת היא מחלת צמחים התוקפת נבטים וצמחים צעירים וגורמת לריקבונם. פַּקֶּלֶת פוגעת בגזע העץ וגורמת לו להתקלף. השם בא בעקבות הפועל פִּקֵּל בלשון חז"ל שמשמעו 'התקלף', ואינו אלא שיכול אותיות של קִלֵּף.
8. איזו מושג אינו חקלאי?
אפשרות ג: מושג שאינו חקלאי הוא מָרִישׁ. מָרִישׁ משמעו קורת עץ. שאר המילים קשורות לחקלאות, ומקורן בלשון חז"ל: גָּפִיר – עונת הגיפור (איבוק עצים בגופרית נגד מזיקים). גָּרִיד – עונת היובש או אדמה יבשה. עָדִיר – פעולת העידור.
9. מה ההפך של אָפִיל?
אפשרות א: ההפך של אָפִיל הוא בַּכִּיר. אָפִיל פירושו מְאַחֵר להבשיל, ככתוב "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" (שמות ט, לב), כלומר החיטה והכוסמת לא נפגעו מן הברד כי הן מאחרות להבשיל. לַקִּישׁ הוא נרדף של אָפִיל; המילה קרובה למלקוש ומצויה בספרות חז"ל. ראו עוד: לקראת ט"ו בשבט.
10. איזו מילה אינה מן המקרא?
אפשרות א: המילה שאינה מן המקרא היא בוסתן. בוסתן מקורה בפרסית, והיא מוכרת מן הארמית של התלמוד. שאר המילים מופיעות בתנ"ך: גִּנָּה וגם גַּנָּה: "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים), "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו). כֶּרֶם: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם" (בראשית). מַטָּע: "לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָה" (יחזקאל). מִקְשָׁה (שדה קישואים ושאר דלועים): "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה" (ישעיהו). פַּרְדֵּס: "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי" (קהלת). שָׂדֶה: "אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים" (רות).
12. איזו מילה אינה קיימת?
אפשרות ה: המילה אַסֶּפֶת אינה קיימת (בינתיים). שאר המילים מופיעות בספרות העברית ובמילונים: חֶרְמֵשִׁית מובאת במילון אבן־שושן במשמעות 'חרמש קטן'. מַבְצֵרָה היא מעין מזמרה לבציר ענבים. מַגּוֹב הוא כלי חקלאי ידני או מכני לגיבוב קש וכדומה לערמה. מַגְרוֹפִית בלשון חז"ל היא מגרפה או אֵת, ובימינו חֵלק במחרשה, הכנף שאליה מחוברת הסכין.
13. איזו פעולה אינה פעולה חקלאית?
אפשרות ד: לְחִיכָה אינה פעולה חקלאית. לחיכה היא אכילת עשב מן האדמה, ככתוב "כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" (במדבר כב, ד). המילים האחרות קשורות לחקלאות: סיקול הוא ניקוי שטח אדמה מאבנים ומסלעים. בתיחוח מפוררים את האדמה ומאווררים אותה. הוֹבָרָה היא הפיכת האדמה לאדמת בור, מתן מנוחה לאדמה כדי שתחזור להיות פורייה.
[post_title] => חידון חקלאות עברית - פתרונות מלאים והרחבות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%a7%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%97 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-11 21:32:38 [post_modified_gmt] => 2018-11-11 19:32:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21429 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )
