הדף בטעינה

על המילה מַאֲחָד

במילון

 (ללא ניקוד: מאחד)
מיןזכר
שורשאחד
נטייהמַאֲחָדִים לכל הנטיות

הגדרה

  • איחוד של מדינות שבו כל מדינה שומרת על עצמאותה בענייני פנים בלבד, ואילו העניינים הכלליים, כגון מדיניות החוץ, נתונים לסמכות השלטון המרכזי, למשל ארצות הברית (בלועזית: פֵדֵרַצְיָה)
  • מכאן: מַאֲחָדִי (פֵדֵרָלִי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

קע"מ ולא רע"מ - צילום מתוך "דבר", 1 באפריל 1958

קהילה וקהילייה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1690
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2014-02-04 14:53:17
    [post_date_gmt] => 2014-02-04 12:53:17
    [post_content] => 

קהילה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים... וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר מן הספרות שלאחר המקרא: קהל, קבוצת אנשים, אספה. בפסוק מנחמיה יש המפרשים את המילה קְהִלָּה – קול, גערה (קו"ל וקה"ל הם שורשים אחים).

במשלי בן סירא 'קהלה' נרדפת ל'עֵדה'. המילה מתועדת גם במגילות מדבר יהודה, ומשמשת בספרות חז"ל ובכל הספרות העברית שלאחריה עד ימינו. בעיקר היא רווחה בצירופים 'קהילות ישראל' ו'קהילת קודש' (בראשי תיבות ק"ק). קהילה מוגדרת כקיבוץ של אנשים החיים במקום אחד ומקיימים מוסדות ופעילויות משותפים (באנגלית community).

קהילייה

בראשית המאה העשרים נתחדשה המילה קְהִלִּיָּה, ונראה שהמחדש הוא בן־יהודה. היא מוצגת במילונו כחלופה ל'רפובליקה' ומוגדרת "מדינה שאין בה מושל בירֻשה, אלא נבחר בה נשיא לתקופה מְסֻיֶּמֶת". שימושיה המוקדמים ביותר של המילה נמצאו בעיתוני בן־יהודה החל בשנת 1906, למשל בצירוף 'הקהליה הצרפתית השלישית'. בהמשך אנו מוצאים את המילה במשמעות זו גם בעיתונים אחרים ובראשם 'דאר היום' בעריכת איתמר בן־אב"י. 'קהילייה' במשמעות 'רפובליקה' מובאת גם במילון הגרמני–עברי מאת ש"מ לזר ונ"ה טורטשינר משנת 1927 (בניקוד קְהָלִיָּה), במילונו של יהודה גור משנת 1946, במילון אבן־שושן למהדורותיו ועוד. בסוף שנות החמישים של המאה העשרים הוקמה 'הקהילייה הערבית המאוחדת' (אַל־גֻ'מְהוּרִיַה [=רפבוליקה] אַלְ־עַרַבִּיַה אַל־מֻתַחִדַה). כיום השימוש במילה 'קהילייה' במשמעות רפובליקה נחשב מיושן.

במהלך השנים שימשה המילה 'קהילייה' בהקשר השלטוני גם כחלופה ל'פדרציה' ול־commonwealth (בעיקר בהקשר של חבר העמים הבריטיים). במילון למונחי דיפלומטיה של האקדמיה משנת תשנ"ט (1999) נקבע המונח 'קהילייה' תמורת commonwealth (לפרטים ראו כאן). במילון זה נותרה המילה 'רפובליקה' בלועזיותה, ותמורת 'פדרציה' נקבע מַאֲחָד.

לצד 'קהילייה' כצורת ממשל ושלטון שימשה המילה לעיתים במשמעויות אחרות, למשל חברת נוער (אולי קומונה), כגון "קהלית־נוער חקלאית בעמק" (דבר, 1.6.1926). במחצית השנייה של המאה העשרים החלו להלך צירופים כגון 'קהיליית העמים החופשיים', 'הקהילייה הבין־לאומית', 'קהיליית המדענים', 'קהיליית המודיעין'. בצירופים אלו ודומיהם נראה ש'קהילייה' מציינת קבוצה הפזורה במקומות שונים שמשתתפיה חולקים עיסוק, ערכים, מטרה וכדומה. לצד הצירופים האלה רווחים צירופים מקבילים שבהם המילה 'קהילה', כגון 'קהילת המודיעין'.

האקדמיה ללשון העברית לא אישרה את השימוש במילה 'קהילייה' אלא בהקשר השלטוני.

מתוך "דבר", 1 באפריל 1958

ראו עוד בעניין זה את דברי חבר האקדמיה ארי אבנר במליאת האקדמיה (ישיבה 209) בשנת תשנ"ג (1993).

[post_title] => קהילה וקהילייה [post_excerpt] => קהילה היא מילה תנ"כית ששימשה גם בספרות חז"ל וגם בעברית שלאחריה, ואילו קהילייה היא מילה מחודשת שנקבעה במשמעות אחת בלבד. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a7%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%a7%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-10-03 17:11:21 [post_modified_gmt] => 2021-10-03 14:11:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1690 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

קהילה היא מילה תנ"כית ששימשה גם בספרות חז"ל וגם בעברית שלאחריה, ואילו קהילייה היא מילה מחודשת שנקבעה במשמעות אחת בלבד.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

שיתוף פעולה עברי

WP_Post Object
(
    [ID] => 5396
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-04-07 12:24:36
    [post_date_gmt] => 2013-04-07 09:24:36
    [post_content] => 

מאגד, מאחד, הידודי

מַאֲגָד (קונסורציום)

מאגד הוא קבוצה של ארגונים שחברו לצורך עניין כספי משותף או לצורך עסקה משותפת בייצור, במסחר וכדומה למען מטרה משותפת. למשל: קבוצת בנקים שחברו יחד למתן הלוואה ללקוח. המילה מאגד מצטרפת אל מילים ותיקות יותר מן השורש אג"ד המציינות גופים שהתאגדו יחד. מהן הלקוחות מן המקורות: אֲגֻדָּה, אֶגֶד (כגון אֶגֶד עָרִים). מהן מחודשות: אֻגְדָּה (בצבא), אִגּוּד (כגון איגוד מקצועי), הִתְאַגְּדוּת, תַּאֲגִיד (קורפורציה). המונח מאגד כלול במילון למונחי הבנקאות ושוק ההון של האקדמיה משנת תשס"ז.

מַאֲחָד (פדרציה)

מאחד הוא איחוד של מדינות שבו כל מדינה שומרת על עצמאותה בענייני פנים בלבד. העניינים הכלליים, כגון מדיניות החוץ, נתונים לסמכות השלטון המרכזי. ארצות הברית של אמריקה היא דוגמה למַאֲחָד. מונחים אחרים המציינים שיתוף בין ישויות מדיניות או מדינות עצמאיות הם חֶבֶר (חֶבֶר מדינות, חֶבֶר עמים) וקהילייה. יש גם שיתופי פעולה לסוגיהם: ברית, אֲמָנָה, ציר, גּוּשׁ (בלוק), יַחְדָּה (קואליציה). המונח מאחד כלול במילון למונחי הדיפלומטיה של האקדמיה משנת תשנ"ט.

הִדּוּדִי (אינטראקטיבי)

המילה הִדּוּדִי נוצרה בעקבות המילה הֲדָדִי. מקור שתי המילים הללו במילה הארמית הֲדָדֵי המוכרת לנו מן התלמוד הבבלי, ומשמעה 'ביחד'. הֲדָדֵי היא גלגול מצירוף מעין 'חַד־חַד', כלומר 'אחד מול אחד', ובו העיצור ח' הפך לה'. המונח הידודי כלול במילון למונחי הכימיה הכללית של האקדמיה משנת תשמ"ה (1985). [post_title] => שיתוף פעולה עברי [post_excerpt] => מה הם מַאֲגָד ומַאֲחָד? ואיך אומרים אינטראקטיבי בעברית? חיברנו יחד כמה מונחים של יחד בעברית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:09:43 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:09:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5396 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מה הם מַאֲגָד ומַאֲחָד? ואיך אומרים אינטראקטיבי בעברית? חיברנו יחד כמה מונחים של יחד בעברית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך סדרה 23

למד לשונך 23

WP_Post Object
(
    [ID] => 6832
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1997-06-14 15:18:29
    [post_date_gmt] => 1997-06-14 12:18:29
    [post_content] => לקט מונחים מן המילון למונחי הדיפלומטיה שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז
    [post_title] => למד לשונך 23
    [post_excerpt] => לקט מונחים מן המילון למונחי הדיפלומטיה שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז: וַעֲדַת שָׁעָה, חוּצָנִיּוּת, מַאֲחָד, מִקְדָּמִים, הַשְׁעָיָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-23
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:42:04
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:42:04
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6832
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט מונחים מן המילון למונחי הדיפלומטיה שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז: וַעֲדַת שָׁעָה, חוּצָנִיּוּת, מַאֲחָד, מִקְדָּמִים, הַשְׁעָיָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


מַאֲחָד
לרשימה המלאה

מדע המדינה (תשפ"ב, 2022)