הדף בטעינה

על המילה מֶרְכָּז

במילון

 (ללא ניקוד: מרכז)
מיןזכר
שורשרכז
נטייהמֶרְכָּזִים, מֶרְכְּזֵי־ לכל הנטיות

הגדרה

  • (בגֵאומטרייה) נקודה הנמצאת במרחק שווה לכל הנקודות במעגל או בכדור
  • (בהרחבה) נקודה או חלק שבאמצע
  • עיקָר
  • עמדה מתונה בין עמָדות קיצוניות, כגון 'מפלגת מרכז' (בין הימין לשמאל)
  • מקום בעיר או בשכונה שיש שָם חנויות או מוסדות וכדומה
  • מוסד לפעולות הקשורות לעניין אחד, כגון 'מרכז קליטה' (לעולים), 'מרכז קהילתי'

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

על המוקד - איור

על המוקד

WP_Post Object
(
    [ID] => 974
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-08 08:37:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-08 06:37:00
    [post_content] => כיום המילה מוקד נרדפת – פחות או יותר – למילה 'מרכז'. לדוגמה: "במוקד הוויכוח (=במרכז הוויכוח) עמד החוק החדש". אולם משמעות זו רחוקה למדיי מן המשמעות המקורית של המילה. שורשה של המילה –  יק"ד – מעיד על כך: הפועל יָקַד משמעו בָּעַר, כגון "אֵשׁ יֹקֶדֶת כָּל הַיּוֹם" (ישעיהו סה, ה), וכך גם המילה מוֹקֵד עצמה: "כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד נִחָרוּ" (תהלים קב, ד). מוקד הוא האש הבוערת, היוקדת, או מקום הבעֵרה. משמעות זו של המילה נשתמרה עד ימינו בעיקר בצירוף 'עלה על המוקד' – והכוונה להוצאה להורג בשרֵפה, דרך שרווחה בימי הביניים; היום משתמשים בצירוף זה גם במשמעות מושאלת.

כבר בתנ"ך מילים מן השורש יק"ד משמשות בעיקר בלשון השירה, וכך אף בעברית המאוחרת יותר עד ימינו אנו. ואכן בלשון הספרותית אנו מוצאים: "אש יוקדת בחזה, והמחרשה שוב פולחת בשדה" (בשיר "שורו הביטו וראו"), 'השמש יקדה בעוז', ובשימוש מושאל: 'אהבה יוקדת', 'עיניו יקדו'.

כיצד קיבלה המילה 'מוקד' את משמעה העכשווי, 'מרכז', עד שכמעט נשכח הקשר שלה לאש? התשובה טמונה במילה הלטינית פוקוס. בראשית דרכה שימשה מילה זו במשמעות 'אח', 'מקום הבערה' – בדומה למילה 'מוקד'. אולם בסביבות המאה השבע־עשרה, משהומצאו הטלסקופ ומכשירים אופטיים אחרים, מצאה המילה את דרכה לציון מרכז העדשה, המקום שבו מתרכזות קרני השמש ויוצרות חום גבוה שמסוגל להצית אש. משקיבלה המילה 'פוקוס' משמעות זו, היא החלה לשמש במשמעות 'מרכז' בתחומים אחרים, כמו גאומטרייה, ללא קשר לחום ולאש.

לא פלא אפוא שמחדשי המינוח העברי במחצית הראשונה של המאה העשרים בחרו במילה העתיקה מוקד לתרגם את המילה 'פוקוס' במשמעיה החדשים־יחסית בתחום הפיזיקה והגאומטרייה. מכאן קצרה הדרך לשימוש במילה 'מוקד' כ'מרכז' גם בהקשרים אחרים, וכך יש לנו 'מוקד העניינים', 'מוקד משיכה', 'מוקדים של פריחה', 'מוקד התנועה'.

ועוד זאת: מן המילה מוקד נגזר שורש חדש מק"ד, וממנו הפעלים מיקד והתמקד; למשל: 'השחקן הצעיר מיקד את כל תשומת הלב של הקהל'; 'המרצה התמקדה בדמות אחת בסיפור'.
בגלגול חוזר המילה מוקד שוב משמשת בהקשר של אש, למשל במשפט "הכבאים השתלטו על רוב מוקדי האש". כאן משתלבות שתי המשמעויות: מוקד מלשון יק"ד ומוקד כמרכז.

 מוקד ומרכז
 כאמור המילה מוקד נרדפת למילה מרכז, מילה שגם לה יש היסטוריה מעניינת: 'מרכז' – למרות מרכזיותה – אינה באה לא בתנ"ך ולא בלשון חז"ל; היא נכנסה לעברית בימי הביניים כמילה שאולה מערבית (מַרְכַּז), לצד מילים אחרות בתחום המתמטיקה וההנדסה. כמו במקרים רבים אחרים, כשיש שתי מילים נרדפות נוצרים הבדלים בשימוש בהן. הנה שני שימושים שבהם 'מוקד' ומרכז' נבדלים: 'מוקד עירוני' או 'מוקד שירות' הם מקומות שאליהם מגיעות פניות מן הציבור בטלפון. במקרים אלו לא נאמר 'מרכז'. לעומת זאת המילה 'מרכז משמשת לציון מקומות מבנים ומוסדות כמו 'מרכז ללימודי ארץ ישראל', 'מרכז לחקר ציפורים'. במקרה זה לא תשמש המילה 'מוקד'.

האיגרת מבוססת על עלון שחיבר יעקב עציון

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => על המוקד [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%93 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-02-07 14:47:50 [post_modified_gmt] => 2018-02-07 12:47:50 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=974 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור ילדה עם טלפון נייד והכיתוב: החלופה העברית לטלפון היא שח רחוק – חדשות כזב

מילים לועזיות – מתי להמיר בחלופות עבריות

WP_Post Object
(
    [ID] => 870
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-07-25 12:26:06
    [post_date_gmt] => 2010-07-25 09:26:06
    [post_content] => שואלים אותנו לא פעם מדוע לא קבעה האקדמיה חלופות עבריות למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'אוטובוס' וכמובן 'אקדמיה'. כל מי שיעיין בשמות מילוני האקדמיה ימצא שמות לועזיים רבים: 'אלקטרוניקה', 'מטאורולוגיה', 'מתמטיקה', 'פסיכולוגיה', 'פיזיקה' ועוד. מונחים לועזיים לרוב ימצאו המעיינים גם בתוך המילונים עצמם.

קשה להציב כלל או כללים מתי מניחים למונח הלועזי בלועזיותו ומתי מציעים לו חלופה עברית. בשיקולים המובאים בחשבון: עד כמה המונח הלועזי מושרש, האם הגייתו נוחה או זרה לעברית, האם נגררים אחריו פעלים ושמות תואר, באיזו מידה הוא תלוי תרבות (למשל שמות מאכלים), וכמובן האם החלופה העברית נוחה, קליטה וקולעת.

לצד השיקולים המעשיים יש לשאלה גם היבט עקרוני־אידאולוגי: האם יש לשאוף שלכל מילה לועזית תימצא חלופה עברית? יש הסוברים שכן, בהם כאלה הפונים אל האקדמיה מדי פעם בפעם ומוחים על מילים לועזיות שגורות שהאקדמיה לא הציעה להן תחליף עברי. לדעתם הכרחי להמיר מילים לועזיות במילים עבריות כדי לחזק את מעמדה של העברית ואת עצמאותה. אחרים סבורים שאין פסול בשילובן של מילים לועזיות בלשוננו, ואף יש בכך מן החיוב – שכן המילים הלועזיות מחברות את העברית ואת דובריה אל תרבות העולם. בעלי דעה זו מסתמכים על מאות המילים ששאלה העברית בתקופות קודמות מלשונות שכנות, החל בתקופת המקרא, כגון איכר, היכל, צי, פתגם; המשך בספרות חז"ל, כגון זוג, מלפפון, ספוג, סנהדרין, אלכסון, עמילן, סנדלר, אסימון, פיוט, קרקס, ואף בימי הביניים בהשפעת הערבית, כגון קוטב, אדיב, מרכז, אופק.

שיקול חשוב הוא האיזון, הפרופורצייה. ריבוין של מילים לועזיות בטקסט כתוב או דבור או ריבוי של מינוח לועזי במקצוע מסוים צורמים לאוזן ומשדרים מסר של התנשאות וזרות.

דרכה של האקדמיה היא דרך האמצע: כל מקרה נדון לגופו – ומוכרע על פי השיקולים שנמנו כאן.
    [post_title] => מילים לועזיות – מתי להמיר בחלופות עבריות
    [post_excerpt] => שואלים אותנו לא פעם מדוע לא קבעה האקדמיה חלופות עבריות למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'אוטובוס' וכמובן 'אקדמיה'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%95%d7%a2%d7%96%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-09-07 13:24:39
    [post_modified_gmt] => 2023-09-07 10:24:39
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=870
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

שואלים אותנו לא פעם מדוע לא קבעה האקדמיה חלופות עבריות למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'אוטובוס' וכמובן 'אקדמיה'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


מֶרְכָּז
לרשימה המלאה
בריאות הציבור (תשפ"ב, 2022)
מֶרְכָּז רְפוּאִי שְׁלִישׁוֹנִי מרכז רפואי ייעודי או כללי המספק שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת שְׁלִישׁוֹנִיִּים
בריאות הציבור (תשפ"ב, 2022)
מֶרְכָּז רְפוּאִי רִאשׁוֹנִי מרכז בריאות (כגון מרפאה, תחנת 'טיפת חלב') המספק שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת רִאשׁוֹנִיִּים

במבט היסטורי

שכיחות הערך מֶרְכָּז ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>