שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב מכונים 'ימי בין המצרים'. מה מקור הכינוי הזה? והאם יש לו קשר לביטוי 'ללא מצרים'?
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה מֶצֶר
![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/book.jpg)
במילון
מֶצֶר
 (ללא ניקוד: מצר)מין | זכר |
---|---|
שורש | מצר |
נטייה | מְצָרִים, מִצְרֵי־ לכל הנטיות |
הגדרה
- גְְּבוּל (משמש חלק בביטויים)
צירופים
על יסוד מילון ההווה![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/bulb.png)
בתשובות באתר
![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/pictures-line-blue.png)
![בלי מצרים - מטבע לשון בכל יום](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/metsarim-150x150.png)
בְּלִי מְצָרִים, לְלֹא מְצָרִים
מֶצֶר הוא 'גבול', 'תחום' בלשון חכמים. כך למשל המשנה (בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם אדם מכר שטח "בסימניו ובמְצריו" – כלומר סימן את גבולותיו – ואז התברר שהקונה קיבל לידיו שטח קטן ממה שצוין. מן השורש מצ"ר נגזר בלשון חכמים גם הפועל מָצַר (=תָּחַם, סימן גבול). המילה המקבילה בארמית היא מִצרא. בעל הקרקע השכנה הוא מִצְרָן או בר־מִצְרָא (בעברית בן־מצר), ולפי ההלכה יש לבר־מִצרא זכות קְדימה בקניית הקרקע הסמוכה לו.
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/pictures-line-blue.png)
רפואה (תשע"ד, 2014)
![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/historal_look.png)
במבט היסטורי
שכיחות הערך מֶצֶר 1 (גבול) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)ערכים נוספים:
שכיחות
1=0.1%
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0