WP_Post Object
(
    [ID] => 5584
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-07-01 09:41:55
    [post_date_gmt] => 2012-07-01 06:41:55
    [post_content] => 
שלטוט, מרעש, גריין, תגובית, שיחוח
שִׁלְטוּט (זפזופ, זאפינג)
שלטוט הוא שיטוט בין ערוצים בטלוויזיה באמצעות שַׁלַּט רַחַק.
במילה שלטוט חברו יחד שורש המילה שַׁלָּט – שהורחב על ידי הכפלת האות האחרונה של השורש – וצלילי פעולת השִׁיטוּט.
את המילה שלטוט הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז (1997).
מִרְעָשׁ (סנסציה)
מרעש הוא ידיעה מפתיעה המעוררת רעש – כלומר עניין רב והתרגשות. את המילה חידש איתמר בן אב"י, אך היא לא זכתה להכרה.
המילה מרעש מצטרפת אל שם התואר מַרְעִישׁ (סנסציוני), למשל ידיעה מרעישה, מסמך מרעיש.
המילה מרעש אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ה (2005).
גַּרְיָן (טיזֶר)
גריין הוא מובאה מתוך כתבה בעיתון המודפסת באותיות מוגדלות ומעוצבות בעמודי הכתבה. הגריין מעורר את תשומת לב הקוראים ומגרה אותם לקרוא את הכתוב בכתבה עצמה. גריין הוא גם קטע קצר מתוך משדר שמטרתו לעורר עניין וסקרנות במשדר המלא. קטע זה עשוי להיות משודר בזמן ההפסקה במשדר כדי לשמור על קהל הצופים או המאזינים.
המילה גריין נוצרה על דרך מילים אחרות המציינות כלים ואמצעים, כגון לַחְצָן, חַיְשָׁן.
את המילה גריין הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).
תְּגוּבִית
תגובית היא תגובה – קצרה בדרך כלל – שגולש כותב בעקבות ידיעה או כתבה שפורסמה בכלי תקשורת מקוון או בעקבות רשומה (פוסט) ביומן רשת (בלוג).
תְּגוּבִית היא צורת הקטנה של תְּגוּבָה. את המילה תְּגוּבָה חידש ח"נ ביאליק כחלופה עברית לריאקציה במונחי הפיזיקה של ועד הלשון משנת 1930. גם הפועל הֵגִיב חודש באותן השנים על פי הפועל הארמי אֲגֵיב (=השיב).
מי שכותב את התגובית הוא תְּגוּבָן (טוקבקיסט), ובכלי התקשורת המקוונים יש עורכי תגוביות שתפקידם לאשר או לפסול תגוביות.
המילה תגובית כלולה במונחי טכנולוגיית המידע, והיא אושרה באקדמיה בשנת תשס"ז (2007).
שִׂיחוּחַ (צ'ט, צ'אט)
שיחוח הוא מעין שיחה שנעשית על ידי החלפת מסרים כתובים בין גולשים במרשתת.
שם הפעולה שיחוח נגזר מן הפועל שׂוֹחֵחַ, כפי שאיתות נגזר מן אוֹתֵת ושיטוט נגזר מן שׁוֹטֵט. שם הפעולה הרגיל הוא שיחה, ועל פי צורתו הוא קשור לפועל שָׂח (בניין קל, למשל במשפט "מה אתה שח?"). היחס בין שם הפעולה שיחה לפועל שָׂח דומה ליחס בין שִׁיבָה לשָׁב ובין רִיצָה לרָץ.
המונח שיחוח כלול במונחי טכנולוגיית המידע, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ד (2004).
    [post_title] => תקשורת עברית
    [post_excerpt] => מהו גריין? איך מזפזפים בעברית? מי חידש את החלופה העברית לסנסציה - מרעש? איך קוראים לטוקבקיסט בעברית ומה זה שיחוח? מונחי תקשורת עבריים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-13 16:31:53
    [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:31:53
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5584
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6956
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2005-09-14 15:18:08
    [post_date_gmt] => 2005-09-14 12:18:08
    [post_content] => מילים בשימוש כללי ומונחים שונים שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ה
    [post_title] => למד לשונך 61
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי ומונחים שונים שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ה: מַצְלֶה, מִרְעָשׁ, סַחְרִיר, הַחְפָּצָה, אַסְדָּרָה, פִּקּוּחַ, מְאַסְדֵּר, מְפַקֵּחַ.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-61
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 08:25:54
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 05:25:54
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6956
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 25991
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-12-27 16:39:08
    [post_date_gmt] => 2017-12-27 14:39:08
    [post_content] => 
מילים עתיקות בתקשורת עכשווית:
אֻלְפָּן, בִּקֹּרֶת, דּוֹבֵר, יְדִיעָה, כּוֹתֶרֶת, מוֹדָעָה, מַעֲרֶכֶת, פַּרְשָׁן, רֵאָיוֹן

מילים חדשות:
בִּטָּאוֹן, גַּרְיָן, הַגָּהָה, הֲפָצָה, הַקְלָטָה, זַמְרִיר, חַדְשִׁיר, יְדוּעָן, יוֹמוֹן, יַחְצָן, יַצְגָן (פרזנטור), כַּתָּבָה, כְּתוּבִית, מִזְכֶּה (קרדיט), מֶחְדָּשׁ (remake), מַנְחֶה, מִסְרוֹן, מֵפִיק, מַקְלֵט, מִרְעָשׁ, מִרְקָע, מִשְׁדָּר, מְשׁוֹשָׁה (אנטנה), סַחְרִיר, סִקּוּר, סַמְלִיל, עָלוֹן, עִתּוֹן, עִתּוֹנָאוּת, פַּסְקוֹל, פִּרְסוּמַאי, פִּרְסֹמֶת, פָּתִיחַ, צְפִיַּת רֶצֶף, קְדִימוֹן, קַלֶּטֶת, קַלְקְלָן (ספוילר), קַרְיָן, קַשָּׁב, רַעֲיוֹנַאי, שְׁבוּעוֹן, שִׁדּוּר, שַׁדָּר, שַׁדְרָן, שַׁלַּט רַחַק, שִׁלְטוּט, תְּגוּבִית, תִּדְרוּךְ, תְּחִיב (אינסרט), תַּחְקִירָן, תִּיּוּג, תִּעוּד, תִּעוּדִי, תַּסְדִּיר (ליין-אפ), תַּסְכִּית, תַּסְרִיט, תְּקוּפוֹן, תִּקְשֹׁרֶת, תַּשְׁדִּיר




סיפוריהן של המילים כּוֹתֶרֶת, רֵאָיוֹן, עִתּוֹן, מִרְעָשׁ
כּוֹתֶרֶת – בתנ"ך כּוֹתֶרֶת היא מעין כֶּתֶר – ראשו המקושט של עמוד אבן, ואילו בלשוננו היום הכותרות רגילות יותר בראשם של עמודי נייר: כותרת של ספר, כותרת בעיתון וכדומה. מסופר שהמשמעות הזאת של המילה כּוֹתֶרֶת נולדה במערכת עיתון 'דבר' בעצה אחת בין העורך ברל כצנלסון לסופר והעיתונאי יצחק בן־דור.

רֵאָיוֹן – במשנה נאמר: "אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה והבכורים והראיון...". ומהו הריאיון? היראות לפני האל בעת העלייה לרגל, ככתוב בתורה: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'". בימי הביניים החלה המילה לשמש בהקשר של חולין לציון עמידה לפני אדם חשוב – מלך או שר. בעברית החדשה ציינה תחילה המילה פגישה רשמית שנקבעה מראש, ובהמשך התייחדה לשיחה של עיתונאי עם אדם חשוב לצד שימושים אחרים כגון 'ראיון עבודה'. הריאיון של ימינו אינו כרוך בהכרח בראייה, והוא יכול להתקיים גם בטלפון או בהתכתבות.

עִתּוֹן – את המילה עיתון הגה אליעזר בן־יהודה, שהיה ממחדשי העיתונות העברית בארץ. חידושו בא להחליף את הצירוף שנהג עד אז מכתב עיתי, וכמותו הוא נגזר מן המילה עֵת – 'זמן'. אך הקישור בין עיתון ובין זמן יסודו בטעות: אליעזר ליפמן זילברמן, עורך השבועון העברי הראשון 'המגיד', חידש את מכתב עיתי בהשראת המילה הגרמנית לעיתון Zeitung, הקשורה כביכול ל־Zeit 'זמן'. אך כנראה מקורו האמיתי של המונח הגרמני במילה אחרת: zīdunge שנעשתה לימים zītunge ואחר tijding – 'מסר', 'חדשה' (כמו tidings באנגלית – 'חדשות' 'ידיעות').

מִרְעָשׁ – מרעש הוא סנסציה – ידיעה מפתיעה המעוררת רעש, כלומר עניין רב והתרגשות. את המילה חידש איתמר בן אב"י, שהיה אף הוא עיתונאי ידוע, והיא מצטרפת אל שם התואר מַרְעִישׁ (סנסציוני), למשל 'ידיעה מרעישה', 'מסמך מרעיש'.
תשבץ תפזורת תקשורת - גרסה להדפסה
    [post_title] => קול העברית
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a7%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-01-08 10:42:35
    [post_modified_gmt] => 2018-01-08 08:42:35
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=25991
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)