WP_Post Object
(
    [ID] => 5475
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-01-06 09:40:11
    [post_date_gmt] => 2013-01-06 07:40:11
    [post_content] => 
כילול, תכלול, אגבור, אפשוט, מיטוב, מסרר
כִּלּוּל; תִּכְלוּל (אינטגרציה)
שמות הפעולה כילול ותכלול מציינים הפיכה של דברים נפרדים או של פעולות שצריכות להיעשות בידי גורמים שונים לכלל שלמות אחת. שתי המילים מציינות גם את המצב שבו הדברים השונים מתפקדים כשלמות אחת. כילול ותכלול מחליפים את אינטגרציה בהקשרים שונים – ארגוניים, חברתיים, פסיכולוגיים וטכנולוגיים.
המילים כילול ותכלול קשורות לשורש כל"ל, והן קרובות למושגים הכללה, כללי, כולל, מכלול. המילה כילול גזורה ישירות מן השורש, ואילו במילה תכלול הורחב השורש על ידי האות ת'.
את המילה כילול קבעה האקדמיה בשנת תשכ"ה (1965). ואולם בצבא ובארגונים אחרים החלה לשמש המילה תכלול, והאקדמיה אימצה אותה בשנת תשס"ט (2009).
אִגְבּוּר (סינרגיות)
אגבור בתחום הכלכלי־חברתי הוא שיתוף פעולה בין ארגונים המביא לתוצאות הגוברות על אלו שהיו מושגות לו פעל כל ארגון לבדו. אגבור קיים גם בעולם הטבע – בפיזיקה, בכימיה ובמערכות ביולוגיות כגון מערכת הגֵּנים ומבנים חברתיים של בעלי חיים.
בשם הפעולה אגבור נוספה האות א' לשורש גב"ר, בדומה לשמות הפעולה אתחול ואחזור.
המונח אושר במסגרת המילון להנדסה כימית של האקדמיה בשנת תשמ"ט (1989).
אִפְשׁוּט (פופולריזציה)
אפשוט פירושו התאמה והנגשה של ידע מקצועי לציבור הרחב: אפשוט של ענייני מדע, של עניינים משפטיים ועוד. האפשוט נועד לצמצם את התלות באנשי המקצוע.
המילה אפשוט רומזת לצירוף 'האדם הפשוט' – כלומר הדיוט, מי שאין לו ידע מקצועי, ויש בה גם רמז להתפשטות והפצה.
במילה אפשוט נוספה א' לשורש פש"ט, כדי ליצור גוון מיוחד של משמעות.
המונח אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ז (2007).
מִטּוּב (אופטימיזציה)
מיטוב הוא פעולה שנועדה להביא דבר למצבו המיטבי. כך למשל המונח 'מיטוב למנועי חיפוש' (search-engine optimization, SEO) פירושו: התאמת דף מרשתת או אתר כך שייסרק בצורה הטובה ביותר על ידי מנועי החיפוש, ויופיע במקום גבוה בתוצאות החיפוש לגולש.
שם הפעולה מִטּוּב והפועל לְמַטֵּב נגזרו משם התואר מֵיטָבִי (אופטימלי). בדומה לכך מִזְעוּר (מינימיזציה) ולְמַזְעֵר נגזרו משם התואר מִזְעָרִי (מינימלי); מֵרוּב (מקסימיזציה) ולמָרֵב נגזרו משם התואר מְרַבִּי (מקסימלי).
המונחים מיטוב, מירוב ומזעור נקבעו במילון המתמטיקה משנת תשמ"ה (1985).
מִסְרֵר ("סימֵס")
לצד המילה מִסְרוֹן שנקבעה כחלופה העברית ל־SMS (ראשי תיבות שפירושם short message service) הוחלט לקבוע פועל מיוחד לשליחת מסרון: מִסְרֵר.
הפועל מִסְרֵר נוצר על ידי הכפלת אות השורש האחרונה, בדומה לפעלים צִחְקֵק, לִחְשֵׁשׁ. כפי שבפעלים הללו יש גוון של הקטנה כך בפועל מִסְרֵר יש גוון של הקטנה, ולכן הוא מתאים למילה מסרון – שפירושה מסר קטן.
המונח אושר באקדמיה בשנת תשס"ז (2007).

 
    [post_title] => פעולות משורשים מורחבים
    [post_excerpt] => כדי ליצור פעלים ושמות פעולה יש שמרחיבים שורשים על ידי הוספה של אות לשורש הקיים. כך למשל נוצרו שמות הפעולה תכלול, אגבור, אפשוט, מיטוב והפועל מִסְרֵר.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-04-07 14:38:22
    [post_modified_gmt] => 2024-04-07 11:38:22
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5475
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 1001
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-02-27 14:41:00
    [post_date_gmt] => 2011-02-27 12:41:00
    [post_content] => 
כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו.
מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך גם מַגְּבוֹן, תַּנּוּרוֹן (טוסטר־אובן), יְצוּרוֹן (מיקרואורגניזם). סיומת נוספת היא הסיומת ־ִית, כגון במילים תְּגוּבִית (טוקבק), כַּפִּית, מְלוֹנִית (מוטל), ובמונחי אנטומיה קַרְנִית, רִשְׁתִּית. אבל הסיומות האלה לא תמיד מציינות הקטנה: מִלּוֹן הוא אוסף של מילים ולא מילה קטנה, ומַשָּׂאִית אינה משא קטן אלא כלי רכב גדול.
מנגנון הקטנה אחר הוא הכפלה של אות או הברה מסוף המילה. למשל: חֶלְקִיק (חלק זעיר, כגון אלקטרון), סַמְלִיל (לוגו, סמל קטן), עַלְעַל (חלק מעלה מורכב), גַּחְלִילִית (חרק קטן המאיר כגחלת), עוֹרְקִיק (עורֵק דק), גּוּפִיף ונַקְבּוּבִית.
ההקטנה רווחת בשמות תואר, בעיקר על ידי הכפלה, כגון שְׁמַנְמַן (ובנקבה שְׁמַנְמֹנֶת), חֲמַצְמַץ, עַגְמוּמִי, מָרִיר; ובצבעים: צְהַבְהַב, אֲפַרְפַּר וגם אַפְרוּרִי. לציון בעל חיים קטן או גור: כְּלַבְלַב, שְׁפַנְפַּן, חֲתַלְתּוּל, חֲזַרְזִיר, דָּגִיג; דֻּבּוֹן, פִּילוֹן; ויש המגדילים עשות ומקטינים בהקטנה כפולה: דְּגיגון, פילפילון. הקטנה יש גם בשמות עצם אחרים: בהכפלה – שַׁבְרִיר (שבר קטן), זְקַנְקַן (זקן קטן); בסיומת – סִפְרוֹן, טִפֹּנֶת (סיומת ־ֹנֶת, צורת נקבה של ־וֹן); בהקטנה כפולה – טִפְּטִפֹּנֶת (בלשון הדיבור).
אין זה מובן מאליו שמילים שיש בהן הכפלה של אותיות, כגון יְרַקְרַק ואֲדַמְדַּם, מציינות הקטנה דווקא. הרי הכפלה מתאימה יותר לציון ריבוי והגברה, וכך הוא בצירופים 'קלי קלות', 'אט אט' ועוד. ואומנם במדרש פירשו חכמים את המילים המקראיות אֲדַמְדַּם ויְרַקְרַק "אדום שבאדומים" ו"ירוק שבירוקים" (ספרא, תזריע). אבל בימי הביניים יש פרשנים ומדקדקים שפירשו מילים אלו 'אדום בהיר', 'ירוק בהיר'. גם בעברית שלנו יש המשתמשים בחֲלַקְלַק במשמעות 'חָלָק מאוד', והיַפְיוּף מן העגה ובת זוגו היְפֵהפִיָּה מן המקרא הם בלי ספק יפים מאוד. הגברה יש גם בתארים המציינים תכונה "מוקטנת", כגון קְטַנְטַן (קטן מאוד), חֲלַשְׁלוּשׁ, דָּקִיק וקָלִיל. ויש שהמילים בעלות ההכפלה מעשירות את אוצר המילים ללא משמעות מובהקת של הקטנה או הגדלה, כגון פַּעֲלוּל ועַרְמוּמִי.
אמצעי ההקטנה אינם באים למלא רק צורך של מינוח ותיאור, אלא הם גם דרך להבעת חיבה או להבעת זלזול. בלשון חיבה נוכל לומר 'ילדון' ו'חמדמוד', ובלשון זלזול 'פקידון' ו'גברבר'. גם המילה אֱלִילִים שבתנ"ך (במקום אֵלִים) היא לדעת רבים לשון גנאי.
השימוש הנרחב בדרכי ההקטנה בעברית החדשה מיוחס להשפעת היידיש, הרוסית והלדינו. השפעה זו ניכרת גם בשאילת צורני הקטנה וחיבה מלשונות אלו כצורתם, כגון אימאלה (מיידיש), חמורצ'יק (מרוסית), חמוריקו (מלדינו).
לסיום נתבשם מן ההקטנות היצירתיות ששָׂם אברהם שלונסקי בפי המשרת בסַפְּרו למלכה על היצור המוזר שראו עיניו, הלוא הוא עוץ לי גוץ לי:


נִזְדַּמֵּן לִי בֵּיתוֹן קְטַנְטֹן כֶּנֶגֶד עֵינַי, זַעֲטוּט כָּזֶה, פַּעֲטוּט כָּזֶה, בַּיִת – כַּזַּיִת! מִנֶּגֶד לוֹ מְדוּרֹנֶת דּוֹלֶקֶת, וּמִסָּבִיב לַמְּדוּרֹנֶת מְכַרְכֵּר לוֹ אֵיזֶה בַּרְנָשׁוֹן, וְהוּא עֲלַבְלוּב כָּזֶה, זַעֲרוּר כָּזֶה... אָכֵן בַּרְנָשׁוֹן קְטַנְטֹן, אִישׁוֹן־פְּזִיזוֹן כָּזֶה, מַצְחִיקוֹן כָּזֶה...

כתבו: רונית גדיש ותמר קציר
קובץ מעוצב (להדפסה)

    [post_title] => איך מקטינים בעברית?
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-12-21 07:53:48
    [post_modified_gmt] => 2022-12-21 05:53:48
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1001
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 62456
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2004-05-22 17:39:46
    [post_date_gmt] => 2004-05-22 14:39:46
    [post_content] => מילים בשימוש כללי ומונחי טכנולוגיית המידע שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד
    [post_title] => למד לשונך 54
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי ומונחי טכנולוגיית המידע שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד:

על המילים מִסְרוֹן, מִדּוּד, נְקֻדַּת מִדּוּד, פַּרְצוּפוֹן, טֶכְנוֹלוֹגְיָה פְּשׁוּטָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-54
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-03-29 17:41:14
    [post_modified_gmt] => 2022-03-29 14:41:14
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=62456
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)