WP_Post Object
(
[ID] => 48
[post_author] => 1
[post_date] => 2013-05-01 12:47:45
[post_date_gmt] => 2013-05-01 09:47:45
[post_content] => מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא הייתה לביטויים אלו משמעות של ניגוד כבלשון ימינו. משמעות זו התפתחה לאורך הדורות ונעשתה עיקר רק בעברית החדשה.
מכיוון שמקורם של שני הביטויים בעברית הקלסית, יש שאינם רואים סיבה להבחין ביניהם או להעדיף אחד מהם על חברו. לעומתם יש התומכים בהיערכות המתגבשת בעברית החדשה: נגד – לציון ניגוד, כנגד – לציון עמידה מול או לציון שְׁקִילוּת ("מידה כנגד מידה").
הינה פירוט הדברים:
כבמילים רבות חל במילה נגד מעתק משמעות מן המוחשי אל המופשט. בתנ"ך נגד פירושו 'מול', 'נֹכַח': "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב), וגם 'לפנֵי', 'לעינֵי', 'בנוכחות': "כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ" (שמואל ב יב, יב). ויש שהמילה נגד משמשת במשמעות המופשטת 'לעומת': "כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ" (ישעיהו מ, יז).
המילה 'נגד' מופיעה בתנ"ך גם בצירוף מילות יחס. מנגד ולנגד רגילים אף הם במשמעות 'מול', 'נֹכַח': "כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ" (דברים לב, נב), "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז, ח). לעומתם הצירוף כנגד מופיע פעמיים בלבד בפרק ב בבראשית בצירוף עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ (פסוקים יח, כ). צירוף זה קשה להבנה, ולתיבה כנגדו ניתנו הסברים שונים: 'כמותו', 'למולו' ועוד (ראו במבחר המקורות).
בספרות חז"ל נדירה המילה נגד, ואת מקומה מחליף הצירוף כנגד – גם הוא במשמעות 'מול', 'נֹכַח': "פֶּתַח כנגד פֶּתַח וחלון כנגד חלון" (משנה בבא בתרא ג, ז), "עושה מדורה ומתחמם כנגדה" (משנה ביצה ב, ה). לצד אלו רווח כנגד לציון השוואה ותמורה – כגון בביטוי "מידה כנגד מידה" (בבלי סנהדרין צ ע"א ועוד) המקביל למבנה המקראי "עַיִן תַּחַת עַיִן". שימוש נוסף – שולי יותר – של כנגד הוא במשמעות 'כלפֵּי', 'בנוגע ל': "כנגד מי אמר שלמה מקרא זה? לא אמרו אלא כנגד דוד אביו" (בבלי ברכות י ע"א), וכן בהגדה של פסח: "כנגד ארבעה בנים דיברה התורה" (שתי הדוגמאות לקוחות ממאמרו של ש' נאה).
בספרות הרבנית של ימי הביניים יש שימוש בשני הביטויים – נגד וכנגד – במשמעות 'מול', 'נֹכַח', וגם במשמעות 'תמורת', 'בהשוואה ל', כגון "יש לבצוע בשתי ידיו בעשר אצבעות נגד י' תיבות שבמקרא זה" (תוספות ברכות לח ע"ב).
בימי הביניים מבצבץ גם שימוש של ניגוד בדומה ללשון ימינו, וגם בעניין זה לא ניכרת הבחנה בין נגד לכנגד. למשל: "באר הרב ז"ל בזה שמה שהוא נגד הפסוקים אין ראוי להאמינו כלל... כי לא תכריח התורה להאמין דבר שהוא כנגד המושכלות הראשונות" (ספר העיקרים, המאה הט"ו).
ניצנים של משמעות הניגוד אפשר למצוא כבר בספרות חז"ל במונח שכנגדו, שפירושו: 'העומד מולו בדין' (משנה שבועות ז, א). וראוי להזכיר בהקשר זה גם את דברי המדרש הידועים על לשון הכתוב "עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ": "אם זכה – עזר, ואם לא זכה – כנגדו" (בראשית רבה יז, ג).
לכאורה יש עוד כמה שימושים של כנגד לציון ניגוד בספרות חז"ל, כגון "לפי שבא קרח ועירר כנגד אהרן" (ספרי במדבר), "'על אֹיביך' – כנגד אֹיביך אתה נלחם" (ספרי דברים), ואף יש שביקשו למצוא משמעות זו בלשון המקרא בכתובים כגון "כִּי רַבּוּ פְשָׁעֵינוּ נֶגְדֶּךָ" (ישעיהו נט, יב), "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי" (תהלים כג, ה), "כִּי הִכְעִיסוּ לְנֶגֶד הַבּוֹנִים" (נחמיה ג, לז). ואולם בכל ההקשרים האלה משמעויות היסוד 'מול', 'נֹכַח' ו'לעינֵי' מתיישבות היטב, ומשמעות הניגוד – אם ישנה – איננה נובעת מן הביטויים נגד וכנגד כי אם מן המילים הסמוכות: "נלחם", "הכעיסו", "פשעינו" וכדומה. אין אפוא הכרח לומר כי כנגד שבצירוף 'נלחם כנגד' מביע ניגוד, כפי שלא נאמר זאת על מילות היחס ב ועם בצירופים 'נלחם ב', 'נלחם עם'.
רק החל בספרות ימי הביניים אנו רואים מקרים דוגמת "מה שהוא כנגד הפסוקים" – שבהם אין מילה או פועל הנושאים את משמעות הניגוד, ומכאן שהניגוד גלום בביטויים נגד וכנגד עצמם. שימוש זה עולה בקנה אחד עם מונחים שנוצרו בלשון הפילוסופית של ימי הביניים מן השורש נג"ד, ובהם נֶגֶד ונגדי לציון דבר הפוך ונגדיות לציון תכונת הדבר ההפוך (דוגמאות נוספות מובאות באוצר המונחים הפילוסופים מאת יעקב קלצקין, ברלין תר"ץ). מכל מקום ייתכן שבאותה התקופה עוד חשו הכותבים והקוראים את המשמעות המוחשית 'מוּל' שבבסיסם של נגד וכנגד, והשימוש בהם ובנגזרותיהם היה מטפורי.
בעברית החדשה התרחב מאוד השימוש במילה נגד לציון שלילה והתנגדות, והושלם המעבר הסמנטי מן המוחשי אל המופשט. לא מן הנמנע שברקע עמדו גם מילים מלשונות אירופה הקרובות למילה נגד במשמען ובצלילן: gegen בגרמנית, against באנגלית. בעברית החדשה נוצרו מילים נוספות ממשמעות הניגוד של השורש נג"ד, ובראשן הפועל התנגד.
משנעשתה המשמעות המופשטת של המילה נגד עיקר – נדחקו משמעויותיה היסודיות, והן מצויות מעט בלשון הספרותית. לעומת זאת מנגד ולנגד עדיין משמשים בביטויים שונים במשמעות מוחשית: 'לנגד עיניו', 'עמד מנגד' וכדומה (אך יש ש'מנגד' משמש במשמעות מושאלת, כגון 'איננו אשמים במצב, ומנגד איננו יכולים להתנער לגמרי מאחריות').
היחס בין נגד לכנגד טרם הוכרע, ואף על פי כן אפשר לזהות היערכות המתגבשת בעברית החדשה: המילה נגד היא הרגילה יותר לציון התנגדות: 'מה יש לו נגדי', 'טיל נגד טנקים', 'מתקפת נגד' ועוד. לעומת זאת יש נטייה לנקוט כנגד במשמעות המוחשית 'מול', כגון 'הצד שכנגד', וגם במשמעות שְׁקִילוּת ותמורה – 'מסירה כנגד תשלום'. בהקשרים רבים ננקטים שני הביטויים להבעת התנגדות: 'נגד / כנגד כל הסיכויים', 'חיסון נגד / כנגד שפעת' ועוד ועוד. נראה שלעיתים הבחירה בביטוי כנגד נובעת מרצון "להגביה" את משלב הלשון, ואכן ביטוי זה רווח בלשון המשפטית הידועה בחיבתה ללשון מליצית ומוגבהת.
מכיוון שלשני הביטויים נגד וכנגד יש יסוד בעברית הקלסית – כפי שראינו – יש הדוחים את הניסיון להבחין ביניהם או להעדיף אחד מהם על חברו. אחרים רואים בחיוב את ההיערכות המתגבשת בעברית החדשה: נגד – לציון ניגוד, כנגד – לציון עמידה מול או לציון שְׁקִילוּת. ימים יגידו אם היערכות זו תגבר ותיעשה נחלת הכול. לפי שעה ההכרעה בין הביטויים נתונה בעיקר לשיקול דעתם ולטעמם האישי של הדוברים.
כתבה: תמר קציר
[post_title] => נגד וכנגד
[post_excerpt] => ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא הייתה לביטויים אלו משמעות של ניגוד כבלשון ימינו. משמעות זו התפתחה לאורך הדורות ונעשתה עיקר רק בעברית החדשה.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%92%d7%93
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-02-03 00:39:19
[post_modified_gmt] => 2023-02-02 22:39:19
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=48
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא הייתה לביטויים אלו משמעות של ניגוד כבלשון ימינו. משמעות זו התפתחה לאורך הדורות ונעשתה עיקר רק בעברית החדשה.מילת היחס נגד רגילה בלשוננו לציון שלילה והתנגדות, ולצידה משמש לעיתים הצירוף כנגד באותה משמעות. ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא הייתה לביטויים אלו משמעות של ניגוד כבלשון ימינו. משמעות זו התפתחה לאורך הדורות ונעשתה עיקר רק בעברית החדשה.
מכיוון שמקורם של שני הביטויים בעברית הקלסית, יש שאינם רואים סיבה להבחין ביניהם או להעדיף אחד מהם על חברו. לעומתם יש התומכים בהיערכות המתגבשת בעברית החדשה: נגד – לציון ניגוד, כנגד – לציון עמידה מול או לציון שְׁקִילוּת ("מידה כנגד מידה").
הינה פירוט הדברים:
כבמילים רבות חל במילה נגד מעתק משמעות מן המוחשי אל המופשט. בתנ"ך נגד פירושו 'מול', 'נֹכַח': "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב), וגם 'לפנֵי', 'לעינֵי', 'בנוכחות': "כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ" (שמואל ב יב, יב). ויש שהמילה נגד משמשת במשמעות המופשטת 'לעומת': "כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ" (ישעיהו מ, יז).
המילה 'נגד' מופיעה בתנ"ך גם בצירוף מילות יחס. מנגד ולנגד רגילים אף הם במשמעות 'מול', 'נֹכַח': "כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ" (דברים לב, נב), "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז, ח). לעומתם הצירוף כנגד מופיע פעמיים בלבד בפרק ב בבראשית בצירוף עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ (פסוקים יח, כ). צירוף זה קשה להבנה, ולתיבה כנגדו ניתנו הסברים שונים: 'כמותו', 'למולו' ועוד (ראו במבחר המקורות).
בספרות חז"ל נדירה המילה נגד, ואת מקומה מחליף הצירוף כנגד – גם הוא במשמעות 'מול', 'נֹכַח': "פֶּתַח כנגד פֶּתַח וחלון כנגד חלון" (משנה בבא בתרא ג, ז), "עושה מדורה ומתחמם כנגדה" (משנה ביצה ב, ה). לצד אלו רווח כנגד לציון השוואה ותמורה – כגון בביטוי "מידה כנגד מידה" (בבלי סנהדרין צ ע"א ועוד) המקביל למבנה המקראי "עַיִן תַּחַת עַיִן". שימוש נוסף – שולי יותר – של כנגד הוא במשמעות 'כלפֵּי', 'בנוגע ל': "כנגד מי אמר שלמה מקרא זה? לא אמרו אלא כנגד דוד אביו" (בבלי ברכות י ע"א), וכן בהגדה של פסח: "כנגד ארבעה בנים דיברה התורה" (שתי הדוגמאות לקוחות ממאמרו של ש' נאה).
בספרות הרבנית של ימי הביניים יש שימוש בשני הביטויים – נגד וכנגד – במשמעות 'מול', 'נֹכַח', וגם במשמעות 'תמורת', 'בהשוואה ל', כגון "יש לבצוע בשתי ידיו בעשר אצבעות נגד י' תיבות שבמקרא זה" (תוספות ברכות לח ע"ב).
בימי הביניים מבצבץ גם שימוש של ניגוד בדומה ללשון ימינו, וגם בעניין זה לא ניכרת הבחנה בין נגד לכנגד. למשל: "באר הרב ז"ל בזה שמה שהוא נגד הפסוקים אין ראוי להאמינו כלל... כי לא תכריח התורה להאמין דבר שהוא כנגד המושכלות הראשונות" (ספר העיקרים, המאה הט"ו).
ניצנים של משמעות הניגוד אפשר למצוא כבר בספרות חז"ל במונח שכנגדו, שפירושו: 'העומד מולו בדין' (משנה שבועות ז, א). וראוי להזכיר בהקשר זה גם את דברי המדרש הידועים על לשון הכתוב "עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ": "אם זכה – עזר, ואם לא זכה – כנגדו" (בראשית רבה יז, ג).
לכאורה יש עוד כמה שימושים של כנגד לציון ניגוד בספרות חז"ל, כגון "לפי שבא קרח ועירר כנגד אהרן" (ספרי במדבר), "'על אֹיביך' – כנגד אֹיביך אתה נלחם" (ספרי דברים), ואף יש שביקשו למצוא משמעות זו בלשון המקרא בכתובים כגון "כִּי רַבּוּ פְשָׁעֵינוּ נֶגְדֶּךָ" (ישעיהו נט, יב), "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי" (תהלים כג, ה), "כִּי הִכְעִיסוּ לְנֶגֶד הַבּוֹנִים" (נחמיה ג, לז). ואולם בכל ההקשרים האלה משמעויות היסוד 'מול', 'נֹכַח' ו'לעינֵי' מתיישבות היטב, ומשמעות הניגוד – אם ישנה – איננה נובעת מן הביטויים נגד וכנגד כי אם מן המילים הסמוכות: "נלחם", "הכעיסו", "פשעינו" וכדומה. אין אפוא הכרח לומר כי כנגד שבצירוף 'נלחם כנגד' מביע ניגוד, כפי שלא נאמר זאת על מילות היחס ב ועם בצירופים 'נלחם ב', 'נלחם עם'.
רק החל בספרות ימי הביניים אנו רואים מקרים דוגמת "מה שהוא כנגד הפסוקים" – שבהם אין מילה או פועל הנושאים את משמעות הניגוד, ומכאן שהניגוד גלום בביטויים נגד וכנגד עצמם. שימוש זה עולה בקנה אחד עם מונחים שנוצרו בלשון הפילוסופית של ימי הביניים מן השורש נג"ד, ובהם נֶגֶד ונגדי לציון דבר הפוך ונגדיות לציון תכונת הדבר ההפוך (דוגמאות נוספות מובאות באוצר המונחים הפילוסופים מאת יעקב קלצקין, ברלין תר"ץ). מכל מקום ייתכן שבאותה התקופה עוד חשו הכותבים והקוראים את המשמעות המוחשית 'מוּל' שבבסיסם של נגד וכנגד, והשימוש בהם ובנגזרותיהם היה מטפורי.
בעברית החדשה התרחב מאוד השימוש במילה נגד לציון שלילה והתנגדות, והושלם המעבר הסמנטי מן המוחשי אל המופשט. לא מן הנמנע שברקע עמדו גם מילים מלשונות אירופה הקרובות למילה נגד במשמען ובצלילן: gegen בגרמנית, against באנגלית. בעברית החדשה נוצרו מילים נוספות ממשמעות הניגוד של השורש נג"ד, ובראשן הפועל התנגד.
משנעשתה המשמעות המופשטת של המילה נגד עיקר – נדחקו משמעויותיה היסודיות, והן מצויות מעט בלשון הספרותית. לעומת זאת מנגד ולנגד עדיין משמשים בביטויים שונים במשמעות מוחשית: 'לנגד עיניו', 'עמד מנגד' וכדומה (אך יש ש'מנגד' משמש במשמעות מושאלת, כגון 'איננו אשמים במצב, ומנגד איננו יכולים להתנער לגמרי מאחריות').
היחס בין נגד לכנגד טרם הוכרע, ואף על פי כן אפשר לזהות היערכות המתגבשת בעברית החדשה: המילה נגד היא הרגילה יותר לציון התנגדות: 'מה יש לו נגדי', 'טיל נגד טנקים', 'מתקפת נגד' ועוד. לעומת זאת יש נטייה לנקוט כנגד במשמעות המוחשית 'מול', כגון 'הצד שכנגד', וגם במשמעות שְׁקִילוּת ותמורה – 'מסירה כנגד תשלום'. בהקשרים רבים ננקטים שני הביטויים להבעת התנגדות: 'נגד / כנגד כל הסיכויים', 'חיסון נגד / כנגד שפעת' ועוד ועוד. נראה שלעיתים הבחירה בביטוי כנגד נובעת מרצון "להגביה" את משלב הלשון, ואכן ביטוי זה רווח בלשון המשפטית הידועה בחיבתה ללשון מליצית ומוגבהת.
מכיוון שלשני הביטויים נגד וכנגד יש יסוד בעברית הקלסית – כפי שראינו – יש הדוחים את הניסיון להבחין ביניהם או להעדיף אחד מהם על חברו. אחרים רואים בחיוב את ההיערכות המתגבשת בעברית החדשה: נגד – לציון ניגוד, כנגד – לציון עמידה מול או לציון שְׁקִילוּת. ימים יגידו אם היערכות זו תגבר ותיעשה נחלת הכול. לפי שעה ההכרעה בין הביטויים נתונה בעיקר לשיקול דעתם ולטעמם האישי של הדוברים.
כתבה: תמר קציר [post_title] => נגד וכנגד [post_excerpt] => ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא הייתה לביטויים אלו משמעות של ניגוד כבלשון ימינו. משמעות זו התפתחה לאורך הדורות ונעשתה עיקר רק בעברית החדשה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%92%d7%93 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-02-03 00:39:19 [post_modified_gmt] => 2023-02-02 22:39:19 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=48 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
