הדף בטעינה

על המילה מִלְּבַר

במילון

 (ללא ניקוד: מלבר)

הגדרה

  • מִבַּחוּץ
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

דברים בגו - מטבע לשון בכל יום!

דְּבָרִים בְּגוֹ

WP_Post Object
(
    [ID] => 12285
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2015-11-01 13:54:25
    [post_date_gmt] => 2015-11-01 11:54:25
    [post_content] => 

פירוש הביטוי: 'יש סיבה לדבר'; 'יש ממש בדבר'; 'משהו מסתתר מאחורי הדבר'. דוגמה: טענות הנחקר הגיעו לידיעת חברי הוועדה, והם החליטו לבדוק אם יש דברים בגו. לתדהמתם גילו כי אכן כך הוא.

מקור הביטוי בספרות חז"ל. המילה הארמית גַּו (או גֵּו) פירושה 'פְּנִים', 'תוך'. בחלק הארמי של ספר עזרא נזכרת מגילה שנמצאה באחת מערי מָדַי ונאמר עליה "וְכֵן כְּתִיב בְּגַוַּהּ" (עזרא ו, ב), כלומר 'וכך כתוב בתוכהּ'. הצורה גּוֹ היא צורת הנסמך של גַּו, ובארמית של ספר דניאל היא כתובה באל"ף בסופה: על הצו של נבוכדנאצר מלך בבל להשתחוות לפסל הזהב נאמר כי מי שיפר אותו ולא ישתחווה יושלך לתוך כבשן האש היוקדת, ובלשון הכתוב "יִתְרְמֵא לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא" (דניאל ג, ו). מן המילה הזאת משמש בארמית גם תואר הפועל מִלְּגַו (וגם מִלְּגוֹ, מִלְּגֵו) – 'מבפנים', היפוכו של מִלְּבַר – 'מבחוץ'. אפשר שהמילה גו במשמעות 'פְּנים' מצויה גם פעם אחת בספר איוב: "מִן גֵּו יְגֹרָשׁוּ" (ל, ה).

דְּבָרִים בְּגוֹ הם אפוא 'דברים בתוך', והכוונה שיש ממש בדבר, משהו מסתתר מאחוריו. וכך פירש רש"י את מטבע הלשון הזה בתלמוד: "יש כאן דברים מסותרים [=נסתרים] בדבר זה, וצריך לתת להם לב". בימי הביניים התארך הביטוי ל'יש דברים בגו', וכך הוא רווח בימינו. הערה: הצורה גּוֹ היא ביסודה צורת הנסמך של גַּו, אלא שקרה לה מה שקרה למקבילתה העברית תּוֹךְ: גם תּוֹךְ ביסודה איננה אלא צורת הנסמך של תָּוֶךְ (כשם ש'מוֹת' היא צורת הנסמך של מָוֶת), אלא שבעברית ימינו החלה תוֹך לשמש גם בנפרד, למשל 'התוך של הפרי טעים מקליפתו'. [post_title] => דְּבָרִים בְּגוֹ [post_excerpt] => מקור הביטוי בספרות חז"ל. המילה הארמית גַּו (או גֵּו) פירושה 'פְּנִים', 'תוך'. בחלק הארמי של ספר עזרא נזכרת מגילה שנמצאה באחת מערי מָדַי ונאמר עליה "וְכֵן כְּתִיב בְּגַוַּהּ" (עזרא ו, ב), כלומר 'וכך כתוב בתוכהּ'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%92%d7%95 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-11-16 11:30:49 [post_modified_gmt] => 2022-11-16 09:30:49 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12285 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מקור הביטוי בספרות חז"ל. המילה הארמית גַּו (או גֵּו) פירושה 'פְּנִים', 'תוך'. בחלק הארמי של ספר עזרא נזכרת מגילה שנמצאה באחת מערי מָדַי ונאמר עליה "וְכֵן כְּתִיב בְּגַוַּהּ" (עזרא ו, ב), כלומר 'וכך כתוב בתוכהּ'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
בשדות הבר מטבע לשון בכל יום!

בַּר לֵבָב, מָה לַתֶּבֶן אֶת הַבַּר, בַּר הָכֵי, בַּר מִנַּן

WP_Post Object
(
    [ID] => 5279
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2014-07-06 11:12:02
    [post_date_gmt] => 2014-07-06 08:12:02
    [post_content] => 

ילד נשען על קיר עם סימני שאלה והכותרת כמה משמעויות שונות? ברבַּר לֵבָב (בר = נקי)

'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר כאן פירושו 'נקי', טהור', 'צח' – מן השורש בר"ר הקרוב לשורש בה"ר. הקשר בין שני השורשים מתבטא למשל בקרבת המשמעות של שמות התואר בָּהִיר ובָרוּר.

מָה לַתֶּבֶן אֶת הַבַּר (בר = תבואה)

'מה לתבן את הבר' הוא ביטוי המותח ביקורת על חיבור בין דברים שאינם ראויים לבוא יחד, כגון עיקר וטפל, טוב ורע וכדומה. תֶּבֶן הוא הקש שנקצץ בדיש, ואילו בַּר פירושו תבואה, גרגירי הדגן (כמו בשיר "מלאו אסמינו בר"). מקור הביטוי בספר ירמיהו (כג, כח). בַּר במשמעות זו מיוחסת לשורש בר"ר. להרחבה: ניבים מתנובת השדה

בַּר הָכֵי (בר = בן)

'בר הכי' הוא מומחה לדבר, ידען המתמצא בתחום מסוים. מקור הביטוי בארמית של התלמוד הבבלי ותרגומו המילולי 'בן כך'. ביטוי קרוב הוא 'בַּר סַמְכָא' – אדם בעל סמכות וידיעה בנושא. המילה הארמית בַּר מקבילה למילה העברית בֵּן, והיא מוכרת מצירופים כגון 'בר מצווה', 'בר מזל', 'בר אוריין' (מילולית 'בן תורה' ובהרחבה מלומד, משכיל). בעברית החדשה מילה זו משמשת הרבה להבעת תכונה אפשרית (able), כגון בצירופים 'בר מימוש', 'בר השגה'. לשימוש זה יסוד בלשון חז"ל, כגון 'בר אכילה' – שראוי לאכילה, שאפשר לאכלו. ראו עוד: בר מזל, בר השגה בנקבה וברבים

בַּר מִנַּן (בר = חוץ)

'בר מינן' הוא ביטוי ארמי מימי הביניים שתרגומו המילולי 'חוץ מאתנו'. ביטוי זה מביע ביסודו הסתייגות וחשש מדבר – בדומה לביטויים 'לא עלינו', 'חס ושלום', והוא משמש כינוי לאדם מת (כמובן אין מקום ליצור מן הצירוף הזה צורת רבים 'בני מינן' או 'ברי מינן', כמו שנשמע לעיתים בתקשורת). המילה הארמית בַּר במשמע 'חוץ' חדרה אל העברית בביטוי 'אין תוכו כברו' (שפנימיותו וחיצוניותו אינן שוות), בצמד 'מִלְּגַו' ו'מִלְּבַר' (כלומר 'מבפנים' ו'מבחוץ'), וכן בצירופים כגון 'שור הבר', 'חמור הבר' מספרות חז"ל, ומכאן בעברית החדשה 'חיות בר', 'גידולי בר', 'שדה בר'. [post_title] => בַּר לֵבָב, מָה לַתֶּבֶן אֶת הַבַּר, בַּר הָכֵי, בַּר מִנַּן [post_excerpt] => המילה בַּר היא בעצם ארבע מילים נפרדות: בַּר = 'נקי', בַּר = 'תבואה', בַּר = 'בן', בַּר = 'חוץ'. מובאים כאן ארבעה מטבעות לשון שבהם המילה בַּר – אחד לכל אחת מן המשמעויות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%91%d7%a9%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-06-04 14:08:18 [post_modified_gmt] => 2023-06-04 11:08:18 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5279 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה בַּר היא בעצם ארבע מילים נפרדות: בַּר = 'נקי', בַּר = 'תבואה', בַּר = 'בן', בַּר = 'חוץ'. מובאים כאן ארבעה מטבעות לשון שבהם המילה בַּר – אחד לכל אחת מן המשמעויות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>